סל ניוז

שוב שלום לכולם, ברוכים הבאים למאמר השלישי בבלוג החוקה, "חוק וסדר".
גם הפעם מדובר בטור שהתפרסם בעבר ב"ספסל". לפעם הבאה אני מבטיח טור מקורי, חדש דנדש, פרסום ראשון!!!!111
הסכיתו ושמעו.
-------------------------------------------------------------------------------------------
גם הפעם נתחיל את הטור עם סיפור שהיה באמת. אולי הזוי פחות מסיפור קמיל דירקס מהטור הקודם, אבל מצד שני הוא קרה 40 שנה אחריו – אז אולי מי מכם אפילו יזכור אותו.

בעונת 2007/08 התקיים במלחה משחק בין הפועל ירושלים ועירוני נהריה. הקבוצה שמשתרכת היום בליגה הלאומית הייתה אז קבוצת צמרת, והמשחק היה חשוב מאד למיקום בטבלה. נהריה ניהלה את ההתקפה האחרונה של אחד הרבעים, כאשר ירושלים מובילה ביתרון קטן, וממש בשניות האחרונות זרק מתן נאור – אז בנהריה – אל הסל בנסיון לקלוע שלשה. הכדור קפץ על החלק האחורי של הטבעת ועלה בקו אנכי גבוה מעליה. תוך כדי שהיית הכדור באוויר, נשמע הבאזר לסיום הרבע.

כולם חיכו לראות מה יעלה בגורל הכדור התלוי ועומד באוויר, האם הוא ירד לתוך הסל? רק אחד לא חיכה – פורוורד ירושלים, מרכוס סלוטר. הכדור אכן ירד, כפי שנראה, ממש לתוך הסל – אבל סלוטר קפץ בטיימינג מושלם והדף אותו ממש מעל הטבעת. הכדור הנהדף פגע בטבעת ויצא החוצה.

הקהל השתתק והמתין, השופטים חשבו שנייה או שתיים, נראה היה שכולם בטוחים שהסל אמור להיחשב ושנהריה תקבל 3 נקודות חשובות. ואז סימן השופט הראשי – אין סל, והרבע הסתיים.

נאור ההמום התנפל על השופט, שבמקרה היה עליו מיקרופון פתוח של הטלויזיה. נאור נשמע בו אומר "מה? הרי לי אסור לגעת בכדור אחרי הבאזר, איך זה שלו מותר?" לא עזר כלום. השופט היה איתן בדעתו – אין סל.

בואו ננתח את המקרה המעניין הזה מבחינת החוקה, ודרך זה נלמד משהו על הגדרת החוקה של "זריקה לסל שדה" – מה אסור ומותר בה, ובעיקר מתי היא מתחילה ומתי היא מסתיימת.

סעיף 31 הוא הסעיף בחוקה המטפל בחוק שאליו התכוון נאור כשדיבר עם השופט – החוק שמדבר על הפרעה לא חוקית של שחקן הגנה לזריקה לסל.

בעקרון יש שני סוגים של הפרעות לא חוקיות לזריקה לסל: האחד נקרא במקור goaltending. הוא כולל חסימה מעל גובה הטבעת כאשר הכדור בירידה, או חסימה מעל גובה הטבעת אחרי שהכדור נגע בקרש – בין אם הוא בירידה ובין אם בעלייה. השני נקרא במקור interference, והוא כולל עוד כמה מקרים – למשל, שליחת היד אל תוך הטבעת מלמטה והדיפת הכדור, או מגע בקרש או בטבעת שלדעת השופטים גרם לסל לרעוד עד כדי כך שבגלל זה הכדור לא נכנס. יש עוד מקרים של interference אבל לא ניכנס כאן לכולם.

תת סעיף נוסף בחוק הזה קובע (בתרגום חופשי מהמקור) "אף שחקן לא ייגע בכדור אחרי שנגע בטבעת ועדיין יש לו אפשרות להיכנס לסל, במידה ושעון המשחק נשמע לסיום רבע כאשר הכדור במעופו בזריקה לסל שדה".

לכאורה, תת הסעיף הזה סוגר את הסיפור. עליו הסתמך מתן נאור, ולפי זה נראה שכל התנאים מתקיימים לכך שהנגיעה של סלוטר בכדור הייתה בלתי חוקית, והסל היה אמור להיחשב. לא?

לפני שנענה על השאלה הזו, צריך לבחון את החלק האחרון של תת הסעיף הזה – "כאשר הכדור במעופו בזריקה לסל שדה". בואו ונבחן מתי מתחילה ומתי מסתיימת זריקה לסל שדה.

גם בזה מטפל סעיף 31, עוד בתחילתו. הוא קובע שזריקה לסל (מהשדה או מהעונשין) מתחילה כאשר הכדור עוזב את ידו של שחקן הזורק לסל. היא מסתיימת כאשר קורה אחד מהדברים הבאים: הכדור נכנס לסל; לכדור כבר אין אפשרות להיכנס לסל (למשל – הוא איירבול שעבר מעל הטבעת לצד השני); הכדור נגע בטבעת; הכדור נגע ברצפה; הכדור משנה את הסטטוס שלו ל"מת" (על סטטוס הכדור אדבר בהרחבה באחד הטורים הבאים).

שימו לב בעיקר לחלק שבו מדובר על "הכדור נגע בטבעת". ודאי שמתם לב שבמהלך משחק, אחרי שהכדור קופץ על הטבעת, מותר לשחקן הגנה להדוף אותו גם אם הוא נמצא בירידה מעל הסל. עכשיו אתם מבינים למה: ברגע שהכדור נגע בטבעת, לפי החוקה הזריקה לסל הסתיימה. לכן הכדור שקפץ על הטבעת כבר לא נמצא במצב של "זריקה לסל שדה", אלא הוא כדור חופשי רגיל לחלוטין. לכן מותר לשחקן ההגנה להדוף את הכדור בלי שהוא מבצע הפרת goaltending.

עכשיו בואו ונבחן את מקרה סלוטר. נעבור שוב על סדר העניינים: הכדור של נאור פגע בטבעת; אחר כך נשמע הבאזר שסיים את הרבע; ואז הדף אותו סלוטר.

לפי החוק בדבר התחלה וסיום של זריקה לסל, ברור שכאשר הבאזר נשמע לסיום הרבע הכדור כבר לא היה במצב של "זריקה לסל שדה" – כי הוא קפץ עוד קודם על הטבעת. לכן גם לא התקיימו התנאים של תת הסעיף שאליו התכוון מתן נאור, "כאשר הכדור במעופו בזריקה לסל שדה". כאשר שעון המשחק נשמע לסיום הרבע, הכדור היה אמנם "במעופו" – אבל כבר לא "בזריקה לסל שדה".

מכאן שהנגיעה של סלוטר הייתה חוקית, וצדקו השופטים שקבעו שאין סל!

אם סדר הדברים היה שונה – קודם היה נשמע הבאזר, ורק אז הכדור היה פוגע בטבעת – אז מתן נאור היה צודק, והנגיעה של סלוטר הייתה בלתי חוקית וגורמת לאישור הסל. כי אז, כאשר הבאזר היה נשמע, הכדור היה עדיין במצב של "זריקה לסל שדה".

אבל חכו, יש עוד.

בואו נפליג לרגע למחוזות הדמיון, ונשאל את עצמנו מה היה קורה אם למרות הנגיעה של סלוטר הכדור היה נכנס לסל?

כמה מכם אמרו שבמקרה כזה הסל היה נחשב?

אז תתפלאו – הסל היה נפסל!

אני כבר רואה חלק מכם עושים מעשה מתן נאור ושואלים "מה? איך יכול להיות?" הנה ההסבר.

אם כדור נמצא באוויר ועדיין יכול להיכנס לסל כאשר נשמע הבאזר לסיום רבע, הרבע עוד לא מסתיים – אלא מחכים לראות מה יעלה בגורל הכדור. אם הוא נכנס לסל – זה סל חוקי. את זה כולכם יודעים וודאי.

אבל, וזה אבל גדול: כל זה נכון כשהכדור מתנהל, מהרגע שנשמע הבאזר, ללא מגע יד אדם. ברגע ששחקן כלשהו, מגן או מתקיף, נוגע בכדור אחרי הבאזר – הרבע מסתיים מיידית. אני חוזר ומדגיש את זה – מיידית! כל מה שקורה אחרי זה כאילו לא היה.

מכיוון שכבר ראינו שהנגיעה של מרכוס סלוטר בכדור הייתה חוקית, הרי שעם הנגיעה שלו בכדור הרבע למעשה הסתיים. סיום סופי ומוחלט. כל מה שקרה, או היה יכול לקרות, אחרי זה – לא רלוונטי. גם אם הכדור היה נכנס לסל בכל זאת, הסל היה נפסל!

זהו להפעם, להתראות בטור הבא שכבר מתגבש. הבטחתי מקורי, לא? חכו חכו.

לשיטתך אם סלוטר לא היה נוגע והכדור היה נכנס זה היה סל, נכון?
כלומר אתה אומר שהזריקה לסל שדה הסתיימה והרבע עדיין לא נגמר
מתי אם כן יגמר הרבע?

אכן כך. אם סלוטר לא נוגע, והכדור נכנס - זה סל.
כל עוד יש לכדור סיכוי להיכנס לסל, ואף אחד לא נוגע בו - הכדור עדיין נחשב לכדור חי. אם הוא נכנס לסל - זה סל. השופט יסיים את הרבע כשיהיה לו ברור ש/אין לכדור יותר סיכוי להיכנס לסל.