סל ניוז

שלום, מה שלומכם? הכל טוב?
אחרי הפסקה ארוכה אני שב עם עוד מאמר של "חוק וסדר". הפעם, על מנת לפרט שינוים חשובים שעומדים להתרגש עלינו, בהיבט החוקתי של המשחק הזה, באוקטובר 2014 – כלומר, אחרי גביע העולם בספרד ולקראת עונת 2014/15.
חלק מהשינויים אולי נראים לחלקכם מוכרים. אלה שינויים שיול"ב, שמארגנת את היורוליג והיורוקאפ,
ביקשה ליישם בחוקה, ופיב"א קיבלה את חלק מבקשותיה . לא את כולן, לצערי. אפשר גם לראות בהם עוד התקרבות בין חוקי פיב"א לחוקי ה-NBA.
אז מה הולך להיות לנו החל מעוד שנה בערך?
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נתחיל עם שעון ה-24. את הכללים הנוכחיים אתם יודעים: אחרי החטאה שפגעה בטבעת, השעון מתאפס תמיד ל-24. אם המשחק נעצר כאשר הקבוצה המתקיפה כבר עברה את החצי בעצירה שמחייבת איפוס שעון, הרי שבמידה ונשארו יותר מ-14 שניות – השעון נשאר על עומדו. אם נשארו פחות מ-14 – הוא מתאפס ל-14.
איפה השינוי? בחלק הראשון. השינוי בחוק קובע שאחרי ריבאונד התקפה, ממה כמו בעצירת משחק אחרת, השעון יתאפס ל-14 ולא ל-24. שינוי משמעותי מאד, שבפיב"א מקווים שיזרז את המשחק.

שינוי חשוב נוסף, בעצם שני שינויים, יהיו בחוק העבירה הטכנית.
המרכזי בהם הוא בדבר העונש. היום, כידוע, מדובר על שתי זריקות וכדור מהצד.
בפיב"א הוחלט שהעונש הזה כבד מדי, והחל באוקטובר 2014 תרד זריקת עונשין אחד ממנו. העונש על עבירה טכנית יהיה זריקת עונשין אחת, ואחרי כדור מהצד לקבוצה השנייה.
השינוי השני הוא הרחקה אוטומטית לשחקן שעבר שתי עבירות טכניות, בדומה לחוק בדבר שתי עבירות בלתי ספורטיביות. תתפלאו, עד עכשיו – או עד שנה הבאה יותר נכון – לא היה חוק כזה. באופן תיאורטי שחקן יכל גם לקבל ארבע עבירות טכניות, ועדיין להישאר במגרש.

שינוי חשוב נוסף הוא שינוי בחוק פסק הזמן. היום יש לכל קבוצה שני פסקי זמן במחצית הראשונה, שלושה במחצית השנייה, ואחד בכל הארכה. אין מגבלה על מתי לוקחים את פסקי הזמן, כל עוד נשמרה המסגרת הזו.
לא עוד. החל מהשנה הבאה, יהיה מותר לקחת רק שני פסקי זמן בשתי הדקות האחרונות של הזמן החוקי. מאמן שלא לקח פסק זמן במחצית השנייה עד אז, יגלה שאחד מפסקי הזמן שלו התנדף ואיננו עוד.

שינוי אחרון, וחשוב פחות, הוא שינוי הסטטוס של הקו שמסמן את חצי העיגול שבו אין עבירות תוקף מסוג charge. החל משנה הבאה, הקו עצמו הוא חלק מחצי העיגול. משמעות הדבר הוא שאם עד שנה שעברה שחקן ההגנה יכל לדרוך על הקו בקצה נעלו כדי להיחשב "מחוץ לעיגול" – החל מהשנה הבאה הוא יצטרך לקדם את נעלו 5 סנטימטרים שלמים קדימה, כדי שלפחות חלק ממנה יהיה מחוץ לקו ממש. אחרת הוא לא יוכל לקבל את עבירת התוקף.

זהו. אלה השינויים. כאמור, לא כל מה שיול"ב ביקשה התקבל, ובראש ובראשונה בקשתה של יול"ב לבטל את חץ הפוזשן ולהחזיר את כדורי הביניים כאשר שחקנים יריבים תופסים את הכדור יחד. מי שקרא בעבר טקסטים של כותב שורות אלה יודע שיש לי אלרגיה קשה לחץ הפוזשן (ובכלל, לחוקים שנלקחים מליגת המכללות), לצערי פרנסי פיב"א לא שותפים לדעתי.

עד כאן להפעם! להתראות בפעם הבאה. חזרו לכאן בעוד שנה בדיוק, שלא תתבלבלו.