סל ניוז

עדיין שאק דאנקן ואולאג'ואן היו ווינרים והוכיחו את זה הרבה פעמים, כולל סלי קלאץ' גדולים בפלייאוף, כולל התעלות של ווינרים בגמר לא פעם. כשלברון הגיע לגמר הNBA, אז דווקא אחרי הסדרות הגדולות בקרירה שלו כשהוא בכושר שיא (גמרי מזרח מול דטרויט ב07 ומול הבולס שנה שעברה) ולמרות שיריבות הגמר לא היו טובות יותר הגנתית מאותם דטרויט ושיקאגו, הוא נחלש ב10 רמות כשהגיע למאני של המאני טיים, כשהגמר של שנה שעברה היה באמת שיא השיאים (לדעתי שם התחיל הסיפור שלברון פוחד לזרוק בקלאץ'), וסגר רצף של שלוש שנים שהוא מודח למרות הביתיות! כשמוסיפים לזה 3 מקרים בשבוע אחד שהוא מוסר את הכדור האחרון לא ברור למה אנשים מתפלאים מהירידות על לברון בקלאץ'...

תראו לי עוד סופרסטאר טופ 15 בהיסטוריה שראה קבוצה יריבה חוגגת אליפות במגרש הביתי שלו, פעמיים. עוד משהו חביב: שני האירופאים שזכו בMVP גמר עשו את זה מול לברון ג'יימס

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

כמובן לא ניסיתי לטעון שלברון שחקן פנים דומיננטי, אלא סך הכל לציין שחקנים שהובילו קבוצות לאליפות מבלי שכנראה (אולי מישהו פה יודע יותר טוב ויתקן) הם קלעו סלי ניצחון עם הבאזר. הם גם כמובן לא החטיאו זריקות כאלה, כי פשוט היו מספיק דומיננטיים מכדי להגיע למצב שבו נדרש סל מכריע בשביל האליפות.
לברון, אולי בצורה קצת אחרת, אבל עדיין מסוגל להיות שחקן לא פחות דומיננטי.

אגב, בכוונה לא ציינתי את שאקיל או דאנקן, כי באליפויות שלהם שיחקו לידם שחקנים מובילים שכן סיפקו סלי ניצחון במשחקים מכריעים.

תראה לי סופרסטאר טופ 15 בהיסטוריה שקיבל 4-1 בסדרת גמר עם הביתיות והפסיד על הדרך לקבוצה בלי סופרסטאר בכלל.

גם ללברון היו לא מעט פעמים שהוא התעלה, אבל את זה כמובן הרבה יותר נוח עבורך לשכוח, נכון?
היו פעמים שהוא התעלה והיו פעמים שהוא נעלם. למזלו הוא רק בן 27 ויהיו לו עוד מספיק הזדמנויות לתקן.
ובכל מקרה אם לא שמת לב הסיבה היא שהגענו לדבר על האקים (את דאנקן אגב לא אני הזכרתי) היא שהבאתי אותו כדוגמא לשחקן שלא נדרש לקלוע סלי ניצחון בסוף משחק ועדיין לקח שתי אליפויות. זאת כתגובה ליניב שטען ששחקן שתמיד יהיה "צ'וקר" לפי ההגדרה הזו אף פעם לא יקח תואר.

שחף: שאקיל אוניל באותה סדרה? ברור שההפסד לדטרויט זה ה-כשלון של קובי, אבל הכי חשוב שהוא הוכיח את עצמו בגדול בסוף הקרירה שלו.
הפיסטונס ב89 נצחו את הלייקרס של מג'יק בסוויפ. אמנם הביתיות היתה של הפיסטונס, אבל הם נצחו בסוויפ-ושני נצחונות בLA, ב2004 הפיסטונס נצחו רק את הראשון בLA. ואמנם היה שם את אייזאה אבל הוא לא זכה בMVP של הגמר.

ודים, חבל רק שההיעלמויות היו במעמדים גדולים יותר מההתעלויות, וההיעלמויות היו קיצוניות מדי בעיני.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

ללברון יש לפחות 7 שנים להוכיח שהוא יותר מצ'וקר, והעונה החולפת הייתה הפעם הראשונה שבאמת היה לו סיכוי לאליפות. לגבי אייזיאה, ממוצעי הקריירה שלו גבוהים מהעונה הכי טובה של צ'ונסי בילאפס, אולי היחיד בקבוצה ההיא של דטרויט שיש לו סיכוי להיות הול אוף פיימר(גם די קלוש בעיני). הוא לא זכה ב-MVP אבל בקנה מידה היסטורי הוא כנראה לא נופל מלא מעט כאלה שכן עשו את זה.

אני ממש ממש לא מסכים שלברון קיבל שנה שעברה סיכוי ראשון לאליפות. במה הסגל של דאלאס 2011 היה יותר טוב מזה של הקאבס ב2010?

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

שהשחקן הכי טוב ליד לברון לא היה רכז בלי הגנה שיודע בעיקר לזרוק מבחוץ, אלא סופרסטאר טופ 5 בליגה. זה באמת בדיחה בעיני להשוות את קליבלנד שבחמישייה שלה שיחקו ג'יימיסון ומו כסייד קיקס של לברון לוויד ובוש. ממש לא אותה ספרה.

אבל פלאש השווה אותם לצ'נדלר וטרי. (או כל צמד אחר מדאלאס)

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אבל ההשוואה הזאת לא רלוונטית. דאלאס בשנה שעברה הייתה קבוצת התקפה מאוד מאוד שלמה. דירק, צ'אנדלר, טרי, מריון וקיד זה חמישייה סופר מאוזנות התקפית. ללברון היה את מו, ג'יימיסון שהועלם בפליאוף לחלוטין ע''י קווין גארנט וכלום גדול חוץ מזה. שאק כבר היה בשלב גריאטרי לחלוטין בעונה הזאת, ורז'או נגרי למדי ומעבר לזה אין כל כך מה לציין שם.

ב-89 הלייקרס הגיעו לסדרת הגמר עם קארים בעונת פרישה כשהוא בן 39, ביירון סקוט לא שיחק כל הסדרה ונדמה לי שמג'יק נפצע אחרי המשחק השני. זה בטח לא היה סוויפ שיצג את יחסי הכוחות, למרות שאין לי ספק שדטרויט היו לוקחים את הסדרה בעונה ההיא.

ודים, קודם כל להאקים כן היה סל בשניות הסיום, הסל הכי חשוב של האליפות השניה, הטיפ אין ששלח את משחק מספר 1 בין אורלנדו לבין יוסטון להארכה שבה יוסטון ניצחה ושברה לחלוטין את המג'יק. אני לא זוכר סלי ניצחון של האקים, אבל אני זוכר למשל חסימה לשלשה (האקים, סנטר, כן?) של ג'ון סטרקס שהייתה יכולה לנצח את משחק מספר 6 ואת הסדרה. אני גם זוכר שכל פעם שהרוקטס היו צריכים סל, הכדור היה מגיע להאקים והוא בדר"כ גם היה משיג את 2 הנק'. האקים היה האמא של הווינרים. גם לדאנקן היו מספיק רגעי קלאץ' בקריירה שלו.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

שאק בקאבס בודאות היה בין 8-10 הסנטרים הטובים בליגה, ג'יימסון ומו וויליאמס היו שחקנים סף אולסטאר. מעבר לכך גם הקאבס היו קבוצה עמוקה מאוד (דלונטה ווסט, היקסון, פארקר ורז'או) בדיוק כמו המאבס, ובעונה הרגילה נצחו יותר, מבחינת מבנה הקבוצה זו השוואה טובה.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

42!

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!