סל ניוז

קארי היה בסדרת הגמר ב2015 מצוין. לא פחות מזה.
בסדרת הגמר ב2017 הוא היה אדיר, יכולת MVP מטורפת - 27 9.5 אס' 8 רב' 2.2 חט'

פשוט החליטו לתת לאיגי ב2015, שהגיע לו , אבל לדעתי לקארי הגיע יותר, ודוראנט נתן השנה גמר היסטורי לחלוטין וקיבל בצדק .
זה לא מוריד מקארי במאומה

סטף היה ונשאר הפנים של גולדן. הוא הוביל אותם לאורך העונה הסדירה והפלייאוף, עד הגמר. הוא נתן סדרה טובה יותר מדוראנט מול הספרס ומול הבלייזרס, וגם מול הג'אז זה לא שהיה עדיפות בין שניהם
ברור שהכדורסל של הווריורס מבוסס על האיום הקטלני של קארי מה3, היציאה שלו על החסימות וכו'. הוא האיום המרכזי שלהם, דוראנט הוא סקורר בלתי עציר ללא ספק ומהטובים שדרכו בפרקט, אבל בעיני קארי סכנה עצומה יותר שפותחת את המגרש לכדורסל הקבוצתי של הווריורס. קארי גם שחקן הגנה מצוין וריבאונדר מצוין ומוסר מעולה ומנהיג עצום, ווינר. בקיצור - הרכז הכי טוב מאז מג'יק ללא תחרות. הוא לא יעבור את מג'יק, זה ברור, אבל לרמה של שאק דאנקן הוא יכול להגיע, בהינתן MVPים ואליפויות. דוראנט נניח, לדעתי לא - הוא נהנה מקבוצת 73 נצחונות.

סטף בעיני השחקן מספר 2 בליגה. דוראנט מספר 3. זה צמוד מאוד ביניהם ויכול להתהפך. לברון ראשון, אבל בקטנה - נראה אם הוא יכול לסחוב גם בגיל 33 כשדוראנט וקארי בשיא. זו העונה השישית או השביעית של לברון בטופ, כשגם בעונותיים שלפני כן הוא כמעט ולא נפל מקובי בשיאו, וזה מרשים. בהינתן מאזן טוב יותר מ3/8 בגמר לברון כבר היה טופ 3-4 בהיסטוריה עם מג'יק.

לאונרד מעל סטף זה בדיחת השנה
כנל לאונרד מעל ווסטברוק, רמות שונות של שחקנים.
גם דיוויס מעל הארדן זה בדיחה. האחד שחקן מנצח בממוצע טריפל דאבל, שחקן פלייאוף מצוין, השני שחקן תחתית
הרשימה כולה היא בדיחה של ממש, כל ילד חובב בן 15 יכול להרכיב רשימה יותר נורמלית מESPN שכל שנה מצליחים להגחיך את עצמם יותר מהשנה הקודמת.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

גם בעיניי לנארד מעל ווסטברוק. 61 ניצחונות בקבוצה זקנה וללא כוכבים אחרים זה הישג לא פחות קטן מממוצע טריפל דאבל

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אז פשוט החליטו אבל הגיע לו. תחליט. איגי קיבל בצדק. זה לא אומר שמי שלא קיבל הוא אפס, אבל קרי די התקשה בסדרה. חפש תרדים על הגמר ותראה איך היה דיון פה ובאתרים אחרים האם דלי אשכרה מקשה על קרי.
הליגה לא סתם לא נתנה לו mvp בגמר פעמיים. אם היה ספק הם היו נותנים לו.

שוב הבלבול הזה בין most valuable לבין סטטיסטיקה

אני מסכים עם פלאש שהפרס לאיגי היה בדיחה. קרי היה השחקן הכי טוב של ג"ס והגיע לו הפרס.

מה שכן, פלאש לא הזכיר את 2016, התרסקות בגמר ברמה של ההתרסקות הלברונית ההיא. לא שזה משנה לסיכום הכללי.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אם אני לא טועה, גם בסדרה ההיא הייתה תחושה שקארי בדרך לקריסה ואיגי ממש הציל אותם גם התקפית ובעיקר הגנתית בהגנה על לברון. בתחושה שלי אז איגי היה השחקן הכי חשוב בדינמיקה שנוצרה וזה לא היה בדיחה לתת לו את הפרס...

הזיכרון שלי הולך עם מאנו דווקא

האמת היא שבגמר ההוא השחקן שהכי הגיע לו היה לברון, ויש את תקדים דייויד ווסט לעניין, אבל כנראה שאקסיומת ה"MVP הוא מהקבוצה המנצחת" חזקה מדי בימינו אלו.

ג'רי ווסט כמובן.
ועמוס צודק, הגיע ללברון.

אני מרגיש שהגמר של 2016 - ובמיוחד משחק 7 - הובילו לראשונה לתפיסה של קארי כשחקן אחד על אחד מוגבל. אגב, אני לא יודע אם התפיסה הזו לגמרי נכונה..
אני מאוד אוהב את קארי, ולא מתייחס כרגע לסטטיסטיקות שלו, וגם לא למגוון היכולות האדירות שלו, אלא רק ליכולת מוגבלת לעשות סל במהלכי בידוד ברגעי ההכרעה.

אני מזכיר (בצער) את דקת הסיום במשחק 7 בגמר של 2016 : סטפן קארי, שזה עתה נבחר פעמיים ברציפות ל-MVP של העונה הסדירה, קיבל את הכדור לשני מהלכי בידוד בשני הפוזשנים האחרונים של גולדן סטייט (1:10 לסיום מול אירווינג, ואח"כ 0:32 לסיום מול לאב), כאשר מיותר לציין ששני המהלכים היו מול שומרים מוגבלים מאוד. המשחק היה במצב של שוויון, ואני מזכיר איך שניהם הסתיימו: במהלך הראשון קארי השיג מבט גרוע מאוד-מאוד לסל והשליך שלשה שבכלל לא פגעה בטבעת, במהלך השני קארי שוב נראה מביך אפילו מול רגליו האיטיות של לאב, נפטר מהכדור נאלץ לקבל אותו בחזרה, השיג מבט גרוע מאוד-מאוד לסל והחטיא זריקת ייאוש. גולדן סטייט נוצחה, והאליפות עברה לקליבלנד (אחרי מהלך 1/1 מוצלח של אירווינג על קארי).

אני הרגשתי שהמהלכים האלו שינו אצלי את התפיסה של הדומיננטיות של קארי והיכולת שלו להשתלט על משחק ולהכריע אותו (ושוב, הוא שחקן שאני מאוד מאוד אוהב, גם כיום). שינוי התפיסה קשור בכך שאתה מצפה מה-MVP של הליגה להיות מסוגל לייצר לעצמו זריקות טובות מול שומרים נחותים, במיוחד ברגעים שבהם הכסף מונח על השולחן. באותו משחק 7 קארי כשל בכך באופן מביך. בקיצור, זו הייתה נקודת הזמן לטעמי שבה נפגע האופן שבו קארי נתפס כשחקן הטוב בעולם, אחרי שתי עונות סדירות ופלייאוף אחד שהיו מרשימים מאוד - אישית וקבוצתית - שבמהלכם ההייפ סביבו היה מטורף.
שוב, כל מה שנאמר לא מפחית כהוא זה מהיכולת האדירה של קארי במישורים אחרים, ולא באה להפחית מהיכולת המרשימה שלו להוביל צוות כוכבים היסטורי שמשחק בהרמוניה מלאה, מבחינה מקצועית ובינאישית (להבדיל, ראינו בקליבלנד מה קורה שאחד משני המנהיגים, או שניהם, נעדר יכולות כאלו).

ה"בדרך לקריסה" הזה היה פיגור 2-1, מול קליבלנד פצועה ועייפה בלי אירווינג. באותו פלייאוף גולדן סטייט איבדו את הביתיות ופיגרו 2-1 גם נגד ממפיס, אז גם שם הם היו בדרך לקריסה?

אין ספק שאיגי נתן גמר מצוין ושההעברה שלו לחמישיה שיפרה את גולדן סטייט, אבל זה היה סוג ההתאמות שעושים בגמרי פלייאוף ולדעתי העייפות דיברה הרבה יותר ממהלך טקטי כזה או אחר. עדיין השחקן הכי טוב של גולדן סטייט באותו גמר היה קרי והMVP לאיגי היה סתם גימיק.

ואני לא בטוח שללברון הגיע הMVP כי בכל זאת הסידרה נגמרה ב4-2 לא קשה במיוחד. כן היה מגיע לו התואר בעונה שאחרי, גם אם גולדן סטייט היו לוקחים את המשחק השביעי. למרבה המזל הסוגיה לא עמדה למבחן.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

קודם כל גם מול ממפיס הם נראו לא טוב, והיה נראה שמצליחים להיכנס לחבר'ה המגניבים מגולדן סטייט לראש עם משחק קשוח ורק הברקה הגנתית של קר שינתה את האופן שבו הסדרה התפתחה.

מה גם שאני לא מאוד מבין איזה מן טיעון זה בכל אופן. היו דיבורים על כך שדלי הורג אותו בהגנה וקיירי חסם אותו במהלך מכריע אם אינני טועה, וגם במשחקים שבסוף סיים עם הרבה נק' לקח לו הרבה זמן להשתחרר והוא נעלם לרבעים שלמים. אני לא זוכר אותו מאוד דומיננטי באותה סדרה, בטח לא עד לנקודה של החילוץ מהבור, מה שנתן את התחושה (שאני עדיין מחזיק בה) שמדובר בשחקן מדהים עד לנק' שקשה והעליונות מוטלת בספק. ושם פתאום כל מהלך מהותי, חירותו נהיית מוגבלת והיכולת שלו יורדת דרסטית. מי שחילץ מהבור במידה רבה היה איגואדלה ובעיקר קיללתי אותו באותה סדרה מהספה בביתי.

בעיני קארי שני ללברון. דוראנט שלישי, לאונרד רביעי, הארדן חמישי.

הליגה תמיד נוטה לטובת הכוכבים בMVP של גמר. כך היה עם מאנו ג׳ינבילי באחד הגמרים שטימי קיבל.
אם קרי לא קיבל ואיגי קיבל זה אומר הון. לליגה יש אינטרס שקרי יקבל.

נו, טיעון כמו "הליגה נוטה לכוכבים ואם לא כוכב קיבל זה אומר משהו" הוא טיעון ממש משונה בעיני. הרי אם רצו לתת לכוכב יכלו לתת לכוכב. זה לא שקרי לא היה קיים בסידרה. הרבה יותר סביר שרצו לתת בחירה "יצירתית". בעיני איגודלה היה פשוט הסייד קיק המנצח, וזה סבבה לגמרי, אבל עדיין קרי היה הכוכב של הקבוצה והשחקן הבולט גם סטטיסטית. באופן אירוני, קליבלנד הפסידו בדיוק בגלל שלהם לא היה סייד קיק כזה - אבל עדיין לברון היה הMVP אם נניח אירווינג לא היה נפצע ונותן את התרומה המכרעת.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

זה לא כזה יוצא דופן ששחקן משנה לוקח finals mvp (סדריק מקסוול, וורת'י ודומארס הן מספר דוגמאות) במיוחד אם הוא מעלה את הרמה משמעותית בגמר ואילו הכוכב של הקבוצה לא מדהים. איגי קיבל את הפרס בעיקר כי המצ'אפ שלו היה לברון (כמו קאווי לפניו באליפות האחרונה של ס"א). זה לא שולל את הקביעה שבאותו הגמר קארי לא היה ברמה שהוא הרגיל אותנו בעונה הרגילה המופתית שלו. בגמר האחרון לעומת זאת, הוא היה לא פחות טוב מדוראנט אבל האחרון זכה (בין השאר כי שוב מולו היה לברון שגם נתן סדרה גדולה ולמרות שהמצאפ של קארי, קיירי, היה הרבה פחות טוב ממנו).

צ'רלס העלה את הנק' הנכונה בנוגע לאמ.וי.פי של 2015. הלכה למעשה לברון זכה בתואר. לא יכלו לתת לג'יימס את התואר כי בכל זאת הוא הפסיד את האליפות והסדרה נגמרה עם 3 ניצ' רצופים של הווריירס. אז נתנו לדבר הכי קרוב וזה השחקן ששמר על לברון והיה מולו במצ'אפ. כמו קוואי עונה קודם. הפוקוס על לברון. ההבדל הגדול זה שללאונרד הגיע, כי הוא באמת היה השחקן הטוב ביותר באותה סדרה. איגי ממש לא. זאת הייתה הגניבה הכי גדולה באן.בי.איי מאז לייקרס-סאקטאון או אולי תחרות ההטבעות ב-88. סטפ קארי היה מצויין. התחיל את הסדרה קצת בג'עג'וע, אבל עדיין היה טוב. הוא הגיע למספרים שלו בסוף, היה השחקן החשוב בווריירס בסופו של דבר והכי חשוב. הוא שם כמעט את כל הסלים הקריטיים במשחקים. כשהווריירס היו צריכים סל בדקות ההכרעה זה לרוב הלך לקארי והוא סיפק את הסחורה. ה - MVP היה צריך ללכת לקארי במקרה הזה חד וחלק.

לגבי 2016 אני רק רוצה לציין שקארי היה נפלא ובלתי עציר כל העונה, נפצע בפלייאוף והיה חלש בפלייאוף, כולל בסדרת הגמר, אבל כמובן שאין שום קשר בין היכולת שלו לפציעה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גם איגי היה מצויין. אבל אתה מחשיב רק צד אחד על המגרש.

כשדיברתי על שחקן משנה, לא התכוונתי למעמד בקבוצה אלא להופעה שהוא נתן בפועל. בכל אופן הניתוח של עמוס נראה נכון, ברמת הסבטקסט לפחות.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

קארי השחקן הכי טוב, בקבוצה הכי טובה, כבר כמה שנים. והוא שחקן שהקבוצה נבנתה סביבו והוא שחקן אדיר בכל מקרה. הדבר הכי קרוב למסי בכדורסל. התנועה שלו, השטף שבו הוא משחק גם באופן אישי וגם באופן הקבוצתי, הוא אף פעם לא כופה את עצמו על המשחק, יש לו תנועה וקליעה שאין כמוהן בליגה. שחקן אדיר

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי