נורטון כתב:
זה לא קשקוש, זה שבע שנים!
נכון שהיו לו קבוצות בינוניות יחסית, אבל באמת שהייתי מצפה לפחות לפלייאוף אחד מסופרסטאר ברמה שלו.
בעונת 12-13, היו לו את אייזיאה תומאס, טייריק אוונס כשהוא עדיין היה שחקן רציני, פטריק פטרסון וג'יימס ג'ונסון הפורוורדים שעשו המון דברים עם טורונטו ולאחרונה עם מיאמי, ואת מרקוס ת'ורנטון עדיין כשחקן טוב. קבוצה קונטנדרית? לא. קבוצה שיכולה וצריכה להתמודד על הפלייאוף? בעיניי כן. אבל הם סיימו את העונה עם 28 נצחונות.
עונה אחר כך, פטרסון עדיין שם ובעיקר גם אייזיאה תומאס (20 נק' למשחק) והצטרף לא פחות מאשר רודי גיי. שוב, קבוצה עם הרבה כוח אש לכאורה שיכולה לעשות יותר מאשר 28 הנצחונות שהם עשו.
עונה אחר כך הקבוצה אמנם נחלשה על הנייר, אבל בעונת 15-16 הגיע רונדו, ווינר מוכח (ומלך האסיסטים של הליגה באותה עונה), גיי עדיין היה שם וגם גבוה צעיר ומבטיח בשם קאולי סטיין ובק-אפ פוינט סביר בקוליסון. שוב, לא קבוצה שחייבת להיות בפלייאוף אבל קבוצה שיכולה להיות בפלייאוף אבל למעשה ניצחה 33 משחקים.
באחת משלוש העונות האלה, לכל הפחות, המטוטלת אומרת שקאזינס היה צריך לראות פלייאוף (כפי שחדגבה עצמו ראה בקבוצה לא טובה יותר, רק לפני שלוש שנים). כל אחת משלוש השנים האלה לא באמת עומדות לרעתו, אבל כשהן באות ביחד, אני חושב שבהחלט כן. או לכל הפחות - יש לו עוד מה להוכיח.
זה אולי נשמע כמו סגל לפלייאוף אבל זה ממש לא. תומאס היה בתחילת דרכו, אוונס מעולם לא היה שחקן ״רציני״ (זה לא שהוא הפסיק לרצות ובגלל זה הוא נחלש; הוא שחקן שצריך את הכדור ביד והוא לא מספיק טוב כדי להצדיק זאת), פטריק פטרסון וג׳יימס ג׳ונסון היו שחקנים בינוניים למדי באותה תקופה (ג׳ונסון פרץ רק במיאמי שנים אח״כ ופטרסון לא היה כזה הברקה גם בטורונטו; שחקן ספסל חביב). נדמה לי שהגעתו של רודי גיי השפיעה בעיקר על טורונטו שאותה הוא עזב - ולטובה. בקיצור, ערימת שחקנים בינוניים (לא יודע אם מישהו מביניהם היה טופ15 בעמדה שלו באותו רגע, סביר מאוד שלא) וקאזינס.
אוונס היה צעיר ופציע. ג'ונסון היה כלום אז ופטרסון היה גם שולי לפני שהוא נהיה אדיר בטורונטו. אבל אין ספק שאם בני דודים היה כוכב אמיתי הם היו עם עוד כמה נצחונות.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
