סל ניוז

מוזמן להסביר לי למה זה לא טיעון (בייחוד אצל שחקן שנחשב אתלט בעל "רגליים חזקות" בזמן אמת)...
לא מכיר שחקנים שמפורסמים באתלטיות שלהם בימינו שלא מסוגלים להטביע... (ההטבעה כשלעצמה לא מעניינת. היא אינדיקציה למשהו. היה נראה לי מובן מאליו אך אולי הייתי צריך להסביר זאת)

כי בזמנם לא כל שחקן יכל להטביע, בין היתר כי עבדו פחות על הדברים האלה, אבל צריך לשפוט אותם מול מי שהיה בזמנם וכמה הם היו טובים לעומת בני דורם. כמו שכבר כתבו כאן, כל ספורטאי שהיה הטוב ביותר בתחומו לפני שלושים שנה לא היה מגרד את הטובים ביותר היום, אז זה אומר שרק הספורטאים של היום הם ספורטאים טובים?
בכל מקרה סביר להניח שאם גאליס היה משחק היום הוא היה יכול להטביע כי הוא היה עובד הרבה יותר על האתלטיות.

_________________
שמעון מזרחי תתפטר כבר

אם נחזור רגע למשחק, אז קטש אמר דבר נכון בסיום, שזו היתה כנראה התבוסה הכי לא תבוסתית שיש.
מכבי צמצמו כבר ל78-70 ואז החטיאו כמה לייאפים איבדו כמה כדורים מיותרים ואפס רצו 14-2 עד הסיום, אבל לא הייתי קורה לזה ממש התפרקות, בטח לא כמו התצוגות העלובות של העונה שעברה. מכבי נלחמו כל המשחק אבל פשוט לא הצליחו לסגור את ההפרש מול קבוצה מאוד מאומנת שסגרה מעולה בריבאונד והציגה יום מטורף מ3.
מכבי שיחקו הגנה די טובה ברוב המשחק. הם אמנם טעו במחצית השנייה ביציאה המוגזמת לשלשות שעלתה להם ביותר מדי סלים קלים מבפנים אבל עדיין הקשו רוב הזמן בצבע על הטורקים (9 חסימות). הבעיה היתה ביום המטורף של הטורקים ובעיקר של מקולום מ-3 (שוב פעם שחקן שאמור היה להיות פצוע תופר את מכבי) שכמעט כל השלשות שלו היו עם יד בפנים והיו שם שתיים או שלוש קליעות כמעט בלתי אפשריות, ובעובדה שמכבי החטיאו הרבה יותר מדי לייאפים (בעיקר קול וקיין). בנוסף הברומטר של מכבי, רול נתן משחק חלש למעט התעוררות רגעית לקראת הסיום עם 5 נקודות רצופות, שלא הבשילה למהפך.

כשחושבים על זה (וכמו שחשדתי שיקרה) המשחק היה כמעט העתק של ההפסד הביתי מהעונה שעברה. מכבי מגיעים למשחק בתנופה ורודפים אחרי היריבה הלא מרשימה (באותה נקודת זמן) לכל אורך המשחק.
ספאחיה עשה יותר מדי טעויות שלא מתאימות לו, בעיקר בהגנה האגרסיבית מדי על הפיקנרול ובכך ששכח את פרחוסקי על הספסל ונתן יותר מדי דקות ברבע הרביעי לקול על חשבון ג'קסון שלבדו החזיר את מכבי למשחק ברבע השלישי.

בהחלט הפסד מבאס, גם כי זהו ההפסד הביתי השני כבר וגם כי נגמר הלו"ז הקל, אבל אני מקווה שבהנהלה לא יקחו אותו קשה מדי כי הליגה עוד ארוכה. צריך גם לקחת בחשבון שההפסד הביתי הכביכול מיותר הזה מתקזז עם כך שמכבי קיבלו את ריאל, ויטוריה ובאמברג בכושר רע (ושתי האחרונות נמצאות במגמת שיפור) ונראה שהשנה היורוליג הרבה יותר שיוויונית וכל קבוצה יכולה לנצח בכל מגרש. אני רק מקווה שבניגוד לעונה שעברה המשחק הזה לא יהווה את קו פרשת המים שלאחריו העונה התחרבנה ושמכבי לא ייכנסו לסחרור ורצף הפסדים.

נקודות האור הן שמכבי המשיכו להילחם ולא נשברו, לפחות עד לדקות האחרונות שלדעתי לא ממש מייצגות, ובעיקר המשחק הממש טוב של בולדן שעמד בכבוד מול דאנסטון ונתן הגנה חזקה וכמה מהלכים יפים בהתקפה ובעיקר נמנע מהעבירות והאיבודים הקבועים.

נשמעו פה כמה טענות מאוד טפשיות וכרגיל - ככל שזה יותר חד משמעי זה יותר מביך. אז גאליס לא היה מטביע. בסדר. וזה לעומת הדאנקים המהדהדים שהתרגלנו לראות כל שבוע בעשור האחרון משחקנים בינוניים כמו תאודוסיץ׳, יאסיקביציוס, ספאנוליס, רוביו וקלאת׳ס?

טענת הכדורסל נשים בכלל הרגה אותי. אז אם אני טוען שיתכן שדינו ראדג׳ה היה יכול להתמודד עם אלן אומיץ׳ בכבוד אני גם מסונוור מרוב נוסטלגיה? מה לגבי האקים אולג׳ואן? מותר להגיד שהוא לא הרבה פחות טוב מזאזא פאצ׳וליה?

מכבי עם אותו מאזן כמו המקום התשעי עם סדר משחקים נוח יחסית מצד שני הם מרחק משחק מהמקום השני

מכבי תל אביב וריבאונדים:

בנצחונות:
באמברג +4
בסקוניה +11
מילאנו +19
ריאל +20

הפסדים:
אולימפיאקוס -3
כוכב אדום +8
אפס -16

המפתח ללב של מכבי תל אביב זה הריבאונד. המשחק של הכוכב האדום הוא חריג ומוזר במיוחד, כיוון שמכבי תל אביב קלעה באחוזים טובים למשחק חוץ (61% לשתיים, 38% משלוש) וגם איבדה רק שלושה כדורים פחות, לעומת הכוכב האדום שקלעה ב 47% משתיים, אבל קלעה ב 45% מהשלוש וקלעה 13 שלשות. זה משחק שנטו הופסד בגלל הצלחה של הכוכב לתפור את השלשות בבית, וזה סוג של משחק אנומלי.

_________________
אגנבת, גצה גצה, בא חגודודיל דגס אותה.

החתול על קרפלס: "שישלחו אותו בטרייד לנ"צ... יתאחד עם אחיו חסרי הצוואר האחרים טל דן ואלישי כדיר "

בגאצקיס מפסיד למעיין, די ג'יי ולאומי: “התכוננו לכארם משעור. השחקנים שלי הם לא איירון מן".

מבלי לבנות קייס רציני במיוחד, כי מבחינתי זה די מיצה את עצמו... אני יודע מה עיני רואות והבחור היווני בעיניי מאוד לא מרשים לצפייה ולא היה משתלב היום אילו היה מושלך כאן הישר ממכונת זמן.

רק אומר, שכל השמות של הרכזים האירופאים הם של רכזים עושי משחק שאת מירב הסקורינג שלהם מייצרים מבחוץ וכולם גבוהים מגאליס בלפחות 10 סנטימטרים וחלקם אף יותר מכך. שחקן של 1.83 שעושה את רוב הנקודות שלו בצבע חייב להיות אתלט על כדי לעשות את זה היום (וכמובן גם שליטה יותר טובה בגוף, כידרור טוב יותר וכו').

בנוגע לאלאג'ואן, זה קצת יותר מורכב אני מניח כי הוא שיחק במסגרת אחרת והתהליכים שהכדורסל עבר בארה"ב כנראה היו שונים... ככה גם נקודות הציון. מה שאני כן יכול לומר, זה שיותר נכון להשוות אותו לא לפאצ'וליה כי פאצ'וליה זה באמת התחתית של התחתית של שחקנים בגובה הזה... בליגה היום יש את טאונס וקאזינס ואמביד, וכן גם פרוזינגיס, גריק פריק, דוראנט... שחקנים עצומים בגודלם והרבה יותר ורסאטיליים. אבל בהחלט אני לא יכול לומר שבמקרה של אלאג'ואן זה מובהק לי כמו במקרה גאליס ומיקי ברקוביץ' וכל מה שהלך באירופה בזמנו...

אגב, בהקשר הזה של הבדלים בגבהים ובמשקלים של שחקני נבא
http://www.tothemean.com/2014/08/26/hei ... n-nba.html

מה זה משנה בכלל אם הוא לא היה משתלב היום במכונת זמן? מודדים גדולה של ספורטאי ביחס לזמנו.
ג'סי אוואנס אם היה נלקח במכונת זמן מברלין 36 לריו 16 לא היה מגיע לגמר בכלל. אז זה הופך אותו לסתם אצן ולא משאיר אותו כאחד הגדולים בהסטוריה?
אני חושב שאם גאליס היה גדל היום הוא גם היה מפתח דברים אחרים ומשחק גם קצת אחרת. הוא עדיין היה שחקן על רק כמובן שמתנהג אחרת קצת על המגרש ממה שהוא התנהג ב-1987. אני כם מניח שבכדורסל של היום, אם גאליס היה משחק באירופה, הוא לא היה עושה 35 למשחק אלא פחות. עדיין היה עושה המון, אבל לא 35. כנ"ל גם פטרוביץ', שאין לי ספק שעם כל גדולתו בכדורסל של היום הוא לא היה קולע 35-40 למשחק. בדיוק כמו שזה גם ההיפך: פארקר עם הגדולה שלו ביחס לאירופה אם היה נוחת כאן ב-1984 והיה גדול על אירופה באותו יחס, לא היה סוגר עונות אירופיות עם 16-17 למשחק אלא עם 26-27 למשחק.

בסדר, אבל על גדולתם ההיסטורית יש הסכמה. אפילו על כך שכנראה אם היו גדלים היום היו מפתחים יכולות אחרות בהתאם לנדרש (למרות שגם ההנחה הזאת מעט אוטומטית מדי).