סל ניוז

http://www.hoophall.com/news/naismith-m ... s-of-2018/

כמה שמות מוכרים מצד השחקנים:
מארק אגוויר, ריי אלן, צ'ונסי בילאפס, מאגסי בוגס, מו צ'יקס, ריפ המילטון, טימי הארדוויי, גרנט היל, קווין ג'ונסון, ג'ייסון קיד, סידני מונקריף, סטיב נאש, בן וואלאס, כריס וובר, פול ווסטפול

בצד הבינלאומי:
טל ברודי, ולאדי דיבאץ, אלפונסו פורד ז"ל, טוני קוקוץ', דן פטרסון, דינו ראדג'ה

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

דיבאץ'

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אהה חשבת שאני מתקן אותך? לא לא
סתם מתלהב שאהובי מועמד להיכל התהילה וימצא את מקומו הראוי ליד שאקיל
אתה צודק, לגבי ההיגוי הנכון של השם

מחזור חלש מאד. כמה שמות נאים כמו ג'ייסון קיד, ריי אלן, סטיב נאש. אף אחד לא ממש אחד הגדולים באמת. בעיני בן וואלאס, מאגסי בוגס, ריפ המילטון לא שייכים להיכל התהילה. גם צ'ונסי, ואפילו אהובי גרנט היל ומו צ'יקס לא ראויים. בעצם היל, אם משכללים את התקופה בדיוק אז כן. 4 שנים, 2 אליפויות, 3 משחקי גמר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מזרחי יכול לבחור את ברודי או שיש כאן ניגוד עניינים?

_________________
שמעון מזרחי תתפטר כבר

אני דוקא חושב שלבוגס מגיע. אף פעם לא היה רכז מהמובילים בליגה אבל כן שחקן חמישייה קבוע בקבוצת פלייאוף ואני לא יודע מתי עוד נראה שחקן בגובה 1.60 מ' מצליח בליגה שלא לדבר על שורד בה כל כך הרבה שנים.

גם לצ'יקס מגיע. אחד מהרכזים ההגנתיים ומנהלי המשחק הטובים באייטיז ובמשך שנים לא מעטות מוביל החטיפות בקריירה (עד שסטוקטון עבר אותו).

ובעיקר לא ברור איך מונקריף עדיין לא נכנס להיכל.

לא יודע מה זה גדולים באמת. אתה מצפה שבכל מחזור יהיו מג'יק ג'ונסון או לארי בירד?
בשנה שעברה נבחרו אייברסון ומגריידי. סקוררים גדולים אבל לא כאלו שהשיגו הישגים קבוצתיים מרשימים מעבר לגמר אן בי איי אחד.

נאש נבחר ל-MVP פעמיים, 8 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית העונה, מלך האסיסטים של הליגה 5 פעמים, קלעי העונשין הטוב בהיסטוריה, מקום 3 באסיסטים בכל הזמנים, טופ20 בקלעי השלשות הגדולים בליגה.
קיד נבחר 10 פעמים לאולסטאר, 4 פעמים חמישיית ההגנה, 5 פעמים חמישיית העונה, מקום שני באסיסטים בכל הזמנים, מקום שני בחטיפות בכל הזמנים, מקום 9 בשלשות בכל הזמנים, פעמיים גמר אן בי איי עם ניו ג'רזי, פעם אליפות אן בי איי עם דאלאס.
אלן נבחר 10 פעמים לאולסטאר, קלעי השלשות הגדול בכל הזמנים (עד שסטף קארי יוכיח אחרת), מקום שישי באחוזי העונשין בכל הזמנים, שתי אליפויות אן בי איי כולל שלשה משווה להארכה במשחק 6 מול הספרס.

אם שלושת אלו לא מהגדולים ששיחקו את המשחק אני לא יודע מי כן.

ריפ המילטון בהחלט לא שייך. מה הלאה, ישימו את טיישון פרינס גם? ראשיד?

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

הייתי מוותר על מאגסי בוגס ומו צ'יקס

_________________
נערך יותר מפעם אחת

יאי מאגסי בוגס.

השיא שלו ביחס אסיסטים/איבודים נשבר או הועמד בסכנה אי פעם?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

על איזה שיא מדובר?

אם הכוונה לאסיסטים על 0 איבודים, אז הוא אף פעם לא היה השיאן. היה לו משחק של 19 אסיסטים על 0 איבודים בעוד לריקי גרין, ג'ון לוקאס וכריס פול היה משחק של 20 אס' על 0 איבודים.
עוד שחקנים עם 19/0 - ג'ייסון קיד, אנדרה מילר וג'ון סטוקטון
שחקנים עם 18/0 - בוגס (שוב), סם קאסל, הורנאסק, נאש, רונדו, סטוקטון (שוב), אייזיאה תומאס, גאס ויליאמס

ברמת הקריירה לא נראה לי שיש רכז מהדור החדש שעבר אותו ביחס הזה. כריס פול הכי קרוב, וגם הוא בפערים די גדולים.

עכשיו רק נשאר לשאול מה המשמעות של היחס הזה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מה אלפונסו פורד עושה שם?

מה שטל ברודי עושה.
זה המקום אולי להזכיר שיש שני היכלי התהילה של הכדורסל
1. נייסמית - היכל התהילה האמריקאי
2. פיבא - היכל התהילה של פיבא

אין קשר מובהק בין אף אחד מהם לבין האן בי איי אבל מן הסתם שנייסמית שם יותר דגש על האן בי איי ופחות על הבינלאומי בעוד של פיב"א שם יותר דגש על אירופה והמשחק הבינלאומי.
השחקנים האמריקאים היחידים שנמצאים לעת עתה בהיכל התהילה של פיב"א: ביל ראסל, אוסקר רוברטסון, דיוויד רובינסון, מייקל ג'ורדן, שאקיל אוניל. שחקנים נוספים שעשו חלק משמעותי בקריירה באן בי איי - אולג'ואן, פטרוביץ', דיבאץ, סבוניס, מרצ'ולניס וטוני קוקוץ'.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא מסכים
טל ברודי היה שחקן מכללות בולט במכללה גדולה, נבחר 12 בדראפט שמסיבות שונות הגיע לאירופה בתקופה שעוד לא היו שחקנים אמריקאיים רבים.
מעבר לשינוי העצום שהוא חולל בעצמו בכדורסל הישראלי שבוא נעזוב את זה כי זו בכל זאת מדינה קטנה ולא חשובה, הוא היה בתקופתו אחד השחקנים הבולטים באירופה ושימש בעצם סוג של גשר בין הכדורסל האמריקאי לאירופאי.

אלפונסו פורד היה טופ סקורר מן השורה (הראשונה אמנם ואני מודע לחולשת משחק המלים הזה) שהגיע לאירופה כשלא באמת הצליח להתברג ב NBA ונתן בה חמש שנים טובות, לא שונה מהותית מעשרות רבות של שחקנים, מרשים פחות משחקנים כמו לנגדון, מקדונלד או הולדן שאני בספק אם אי פעם יגיעו למעמד בלי להיות חולי לוקמיה.

בתכלס? , באמת לא שייך.

מה זה אומר שייך ולא שייך?
מה הופך שחקן לאחד שהוא היכל תהילה ושחקן אחר שהוא לא?

ברמת האן בי איי נכנסו בשנים האחרונות כמה שחקנים שלאו דווקא היו קונצנזוס אצל כולם, לרבות טימאק, אייברסון, מיץ' ריצ'מונד, ברנרד קינג, דניס רודמן וכן הלאה. בקיצור, לא מדע מדויק וסביר להניח שיש גם פוליטיקות.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

את הסטטיסטיקה (האזוטרית) הזו לא הכרתי אף פעם...

אני דיברתי פשוט על ממוצע קריירה של יחס אסיסטים לאיבודים. משום מה לא הצלחתי למצוא טבלת שיאנים של זה, למרות שזה פרט סטטיסטי די סטנדרטי (ולמיטב זכרוני בוגס הוביל אותו בהפרש עצום).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אפרופו סטטיסטיקות, ובגלל שת'רד הטריוויה (וגם הת'רד הזה) גווע...

1. שיא הנקודות בלי זריקת עונשין אחת - 48 נק' של קארים והאקים
2. שיא הנקודות בלי קליעת עונשין אבל עם זריקת עונשין אחת לפחות - 41 של ג'ו דומארס
3. שיא הנקודות בלי זריקת שלוש אחת - 100 נק' (וילט צ'מברליין). לא כולל ווילט וטרום עידן קו השלוש - 61 של ג'ורדן, קארל מלון ושאקיל
4. שיא הנקודות בלי סל שלוש אבל עם זריקת שלוש אחת לפחות - 59 של ג'ורדן
5. שיא הנקודות בלי זריקה אחת לשתיים - 27 נק' של רוברט הורי
6. שיא הנקודות בלי סל שתיים אבל עם זריקת שתיים אחת לפחות - 40 של ג'ו דומארס
7. שיא הנקודות בלי זריקה אחת מהשדה - 8 נק' של ג'ארון קולינס וקלינט מקדניאל. מי היה מאמין שג'ארון קולינס מחזיק בשיא אן בי איי, איזוטרי ככל שיהיה
8. שיא הנקודות בלי סל שדה אבל עם זריקת שדה אחת לפחות - 15 של דרק מרטין

בפלייאוף:
1. 39, צ'אק פרסון
2. 39, מארק אגווייר
3. 63, מייקל ג'ורדן
4. 55, מייקל ג'ורדן
5. 25, ג'יימס ג'ונס
6. 27, סקוטי פיפן
7. 7, רג'י אוונס
8. 9, ג'ייסון קולינס, וורלד בי פרי ודוק ריברס

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

יפה!

בעיני זה פשוט הזוי לאללה שביגמנים כמו חאקים וקארים קלעו 48 נקודות בלי שישלחו אותם פעם אחת לקו.
היום אם דבר כזה קורה כל הקו הקדמי היריב מועלה על המוקד ברשת ללא הפסקה.