סל ניוז

הסקפטיות שלך מובנת, אבל גם אלה שסיקרו את גולדן סטייט שתי עונות לפני האליפות מובנת אולי אפילו באותה מידה

התשובה לשאלה המודגשת שלך היא - עונת 2023/24, לכל המאוחר. זו העונה שבה הבחירה הבלתי מוגנת של הרוקטס תלך לתאנדר.
ואפרופו התאנדר, אז בתשובה להדגשה השנייה של מה שכתבת בסוגריים - דוראנט בבחירה 2, ווסטברוק בבחירה 4 והארדן בבחירה 3 במשך שלושה דראפטים רצופים. זה המודל של קבוצה שהולכת לבנייה מחדש סביב סקורר שהיא צריכה לפתח כשחקן פרנצ'ייז, מפסידה הרבה בשנתיים הראשונות שלו בליגה, ומצליחה לפגוע בול עם שתי בחירות הטופ 5 הנוספות שלה.

לגבי הדוגמאות של פניקס ואטלנטה המואצות, אני חושב שהן מטעות. קודם כל, התמזל המזל של שתיהן להתחיל את תהליך הבנייה שלהן עם הצלחות מסחררות בבחירות 13 (בוקר) ו-17 (קולינס). משם כל קבוצה הלכה במסלול אחר:

במקרה של הסאנס, הם דווקא כן המשיכו להפסיד ולצבור בחירות לוטרי מבוזבזות: בנדר, מרקיז כריס וג'וש ג'קסון בדראפטים 2016 ו-2017. מצד אחד הכישלונות האלה מצדיקים את טענת "אין צורך להמשיך בטנקינג/להישאר במוד ריבילדינג תחרותי אך בלתי מואץ", מצד שני הכישלונות האלה תרמו את חלקם לכך שפניקס נישארה קבוצה מספיק גרועה בשביל לזכות בבחירה הראשונה ולצרף את אייטון לבוקר. עדיין היא נותרה בלוטרי עם הבחירה השישית בדראפט שלאחר מכן, אותה היא המירה לזכויות על קאם ג'ונסון (בחירה 11) פלוס שאריץ', שזה לא הדוגמה הכי מייצגת לטרייד של האצת בנייה, אבל הוא ללא ספק היה מהלך של צירוף רול פליירז צעירים יחסית (שאריץ' הגיע עם ותק של ארבע עונות בליגה, קמרון היה רוקי מבוגר כלומר נטול אפסייד), על חשבון בחירת אפסייד בפרוספקט כמו קובי ווייט למשל.

בקיצור, "האצת הבנייה" עם הטרייד עבור כריס פול (אם כי ניתן לומר שגם החתמת רוביו באוף סיזן שלפני כן היתה מהלך שכזה), הגיעה לאחר רצף של בחירות לוטרי מדראפט 2015 עד דראפט 2019 וצבירת שלד צעיר שבראשו בוקר ואייטון, בנוסף לברידג'ס וקמרון (ג'ונסון...), ובזמן שאותו בוקר כבר חתום על הארכת חוזה ומתחיל להשמיע קולות של "רוצה לנצח כבר או להמשיך הלאה).

באטלנטה, כאמור, הבנייה מחדש היתה מהירה יותר, ועדיין נוספו לארסנל הפרוספקטים של הקבוצה שני נבחרי לוטרי בשנתיים שלאחר הבחירה בטריי כשחקן פרנצ'ייז (האנטר באמצעות טרייד אפ מבחירה אמצע לוטרי, אוקונגוו בבחירה 6). האצת הבנייה באטלנטה הסתכמה בטרייד עבור קאפלה במחיר די מינימלי והחתמות גאלו ובוגדן על חוזים נוחים וסחירים.

בקיצור, אפילו לפי הדוגמאות של פניקס ואטלנטה, הצפי הוא שיוסטון תבחר איפשהו סביב הטופ 5 בשני הדראפטים הקרובים.

אני עם att ועמוס, אין כאן עדיין כלום, מדבר בעיקר מסטטיסטיקות שזה יכול להיות מוטה, אם כי גם לראות יכול להיות מייצר הטייה בכך שנראה שאתה מחבב את הכשרונות ומעריך אותם יתר על המידה. אין פה כרגע כוכב אחד להתבסס עליו, לדבר על התמודדות על אליפות זה שנות אור ובטח לא יהיה עם ההרכב הזה.
רק ג'לן גריין עם פונטנציאל לכוכבות וכרגע עדיין לא הראה במספרים שום דבר שמצביע על זה, פורטר יכול להשתפר אבל כרגע עם מספרים חלשים. את סנגן יצא לי קצת לראות והמספרים שלו סבבה והוא כן עם פונטנציאל טוב בעיני, שזה אומר צפי להתפתח לשחקן רוטציה תורם זה הכל. ווד הוא עם מספרים טובים בלי הגנה בוואקום.
אוקי סי למשל יש להם נקודת פתיחה הרבה יותר טובה עם שי גידי ובחירות דראפט עתידיות.

טוב נו

כלומר האם ההצעה (לאו דווקא שלך, אלא האם זה משהו שאנחנו רואים כרעיון סביר) ליוסטון היא להישאר במכוון עוד שנתיים עמוק בתחתית לטובת עוד בחירות גבוהות? ואילו בחירת 2024 הייתה נשארת שלהם - אז אולי גם אז?!

אני אזכיר גם שליוסטון 7 בחירות סיבוב ראשון נכנסות נוספות עד 2027, כאשר כאמור רק 2 יוצאות במקביל (לאוקלהומה - 2024,2026).
אמנם הבחירות הנכנסות הקרובות צפויות להיות נמוכות (ברוקלין, מיאמי, מילווקי), אבל מי יודע אם הבחירות מברוקלין ב-2024, 2026, 2027 לא יהיו גבוהות וכאלו שישאירו אז את יוסטון של אז - אם וכאשר - בצמרת לעוד שנים.


אוקלהומה המהוללת הנ"ל היא דוגמא נהדרת וייחודית מן הסתם, אבל:
1. עבר מאז עשור וחצי, אז הייתי מצפה לעוד כמה וכמה דוגמאות מוצלחות עדכניות יותר.
2. עובדתית החבילה הזאת לא הצליחה יותר מדי ביחד. נכון שאוסף החלקים היה מרהיב, אבל אולי לא במקרה זה התפרק כי היו 3 כוכבים צעירים שרצו לקבל את הבמה, הכדור וחוזה מקסימום עונה אחרי עונה. אני לא טוען שהארדן (המצטרף האחרון) הזיק להם, אבל אולי קבוצה מאוזנת יותר גילאית ומבחינת היררכיה - הייתה מגיעה ליותר, אין לדעת.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

ואוו, הלכת רחוק. אם כבר התכוונת 3 עונות לפני האליפות, כי 2 עונות הווריירס היו המרענן של הפלייאוף וסטפ ביצע את הפריצה הגדולה לתודעה. אבל הווריירס 3 עונות לפני האליפות עדיין היו במקום אחר לגמרי. סטפ היה פצוע רוב העונה, אבל היה ברור שלשים נק' על הלוח. מונטה אליס היה שם וגם דייוויד לי וקליי תומפסון בעונת רוקי טובה. קבוצה הרבה הרבה יותר מוכשרת ממה שיש היום ברוקטס.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

בניגוד לאוריאל אני דווקא לא ממש מחזיק מקווין פורטר והאמת שגם גרין עד עכשיו לא הרשים אותי יותר מדי, כלומר הוא כן יהיה אחלה סקורר בליגה, יש מצב סביר לגמרי שיגיע לכמה עונות של 25+ נק' למשחק, אבל אני לא ממש בטוח שיש לו את מה שצריך כדי להיות שחקן מוביל של קבוצה מנצחת. מה שכן, מכל השלישיה הזו, דווקא שנגון נראה לי שהולך להיות משהו מיוחד, אם להיות נועז בתחזית-משהו על הרצף שבין פאו גאסול לניקולה יוקיץ' (וסליחה מראש על ההשוואה האוטומטית והנדושה של גבוה אירופאי לבן לגבוהים אירופאיים לבנים אחרים). אם אני יוסטון, זה לא שאני אתנגד במיוחד לעוד בחירת לוטרי גבוהה, בטח לא יזיק, אבל אני כן יכול לראות שלד של גרין-שנגון-ווד ואולי פורטר כצלע רביעית הופך להיות קבוצת פלייאוף חזקה תוך שנתיים-שלוש, ממש לא מופרך בעיני.

לגבי השלישיה של קליבלנד, אני לא כ"כ בטוח מה קרה לגארלנד ובמיוחד לסקסטון השנה, נראה שבמקום לקחת עוד צעד קדימה אחרי העונה הקודמת המוצלחת שלהם, הם לקחו דווקא צעד אחורה. אז כן, מובלי נראה כמו סופרסטאר בהתהוות, וכן, הסלאמפ של גארלנד וסקסטון בתחילת העונה עוד לא גורם לי להספיד אותם, בטח כשקבוצה קליבלנד מאוד מרשימה, אבל יש שם חריקות בשלישיה הזו ואני בכלל לא בטוח שבסוף השלישיה שהם ירוצו איתה לא תהיה, נניח, גארלנד-מובלי-אלן.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

סתם זרקתי שלישיות. יכולתי גם לכתוב שהדרך של דטרויט לאליפות פתוחה לחלוטין עם שלישיה כמו קנינגהאם, גראנט וסאדיק ביי כצלע שלישית מעניינת. אז יכולתי, דטרויט בעיני במצב של יוסטון וזה רחוק מאד ממשהו חצי מגובש.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

עמוס, ראית אפילו פעם אחת את דטרויט משחקת ביחד העונה לעומת יוסטון?
או שאתה קורא סטט ומחווה דעה?
אם ראית את שתי הקבוצות משחקות העונה יותר ממשחק אחד וזו דעתך, אני מופתע מאוד מדעתך אבל מקבל אותה כדעה לגטימית
דעתי היא שיוסטון נראית כמו טיל עוצמתי שלא פוגע בכלום כרגע
כמות הדיפלקשנים שהם משיגים בהגנה, משחק המעבר שלהם, האתלטיות שלהם כקבוצה, החיבור בינהם, החיוכים והקריצות שהם מחליפים בינהם אחרי מהלך מוצלח
האופן שבו הם מעודדים אחד את השני אחרי מהלך לא מוצלח

אני לא יודע מה זה אומר "להישאר במכוון עוד שנתיים עמוק בתחתית". הם קבוצה צעירה ודי שכונתית, בקונפרנס שהיה ונותר מאוד עמוק ותחרותי. לי דווקא אין בעיה עם מהלך כמו החתמת תייס, כי הדברים הקטנים שהוא עושה על הפרקט יכולים לסייע לצעירים למקסם את הכישורים שלהם. אני כן בגישה שתהליכי בנייה לא צריכים להימשך לנצח, ולא מאמין שבעלי הרוקטס, האוהדים וגם לא הGM רפאל סטון מעוניינים בכך (שהרי המשך העסקתו תלוי בביצועי הקבוצה). כך שאם הבחירה בדראפט 2024 היתה נותרת שלהם, התשובה לשאלתך ההיפותטית היתה "לא". רצה המקרה ויש להם תמריץ נוסף להישאר במוד ריבילדינג (כלומר, גרועים) לשנתיים הקרובות ואז "להאיץ בנייה" באמצעים שיעמדו לרשותם (סיום החוזה של ג'ון וול בקיץ 2023, בין היתר, שיפנה להם מקום מתחת לתקרת השכר). אני מזכיר שלא מדובר באיזו מינסוטה או סקרמנטו, אלא בקבוצה שבדיוק לפני שנה חשבה שהיא מרעננת שורות סביב הארדן (הוא פלוס ווד היה יכול להיות יופי של צמד), ואז דרישת הטרייד שלו כפתה ריבילדינג מהיום למחר, כשכמה מבחירותיהם העתידיות שייכות לתאנדר.

מסכים לגבי הבחירות העתידיות שיוסטון תקבל מקבוצות אחרות בדגש על הנטס, הן בהחלט יוכלו לשמש אותה לצורכי טריידים (שזו סיבה נוספת "להאיץ בנייה" ולהחתים וטרנים, בהמשך הדרך), או לצורך ריענון השלד הצעיר נכון להיום.

לגבי מה שכתבת על הדוגמה שהבאתי עם אוקלהומה:

1. עוד דוגמאות? וושינגטון עם וול (דראפט 2010), ביל (2012) ופורטר (2013), שלושתם בחירות טופ 3 ועוד היתה להם הנפילה עם וסלי בלוטרי של דראפט 2011.
אטלנטה זו דוגמה מאוד עדכנית שכבר פירטתי עליה. קליבלנד, אם וכאשר תדע הצלחה עקבית שמתבטאת בהעפלה לפלייאוף, זו דוגמה נוספת (גארלנד, אוקורו ומובלי בבחירות טופ 5 שנה לאחר שנה).

2. לא מקבל את הרוויזיה הזאת להיסטוריה של הקבוצה. עובדתית, כבר בעונת הרוקי של הארדן הם העפילו לפלייאוף ומתחו את האלופה המכהנת (ושבדרך) לסדרה של שישה משחקים בסיבוב הראשון. שנה לאחר מכן הם "האיצו בנייה" עם הטרייד על גרין וקירסטיץ' בתמורה לפרקינס והגיעו עד לגמר המערב. בשנה שאחרי, הגיעו לגמר ולא היו מוכנים מספיק, בטח שלא מול סופר טים שבדיוק התחברה כמו שצריך בשתי הסדרות שלפני כן, והתחילה להגיע לשיאה בהרכב הפייס אנד ספייס עם בוש בסנטר (ועוד כשמולו פרקינס שסוחב פציעה) ובאטייה כשומר על עמדה 4.

אתה ואחרים מנפנפים בטרייד על הארדן כעדות ל"פירוק" הקבוצה, אבל מדובר בכוכב צעיר אחד מתוך שלושה, ווסטברוק (ואיבקה) כן האריכו חוזים לפניו והקבוצה נותרה צעירה ומבטיחה למשך כחצי עשור נוסף (הדחה בשישה משחקים בגמרי המערב של 2014 ו-2016). מה גם שתמורת הארדן הגיע אדמס לרשת את פרקינס בסנטר (וגם קווין מרטין, שאיזן את הגילאים וההיררכיה...).
הבעיה עם אוקלהומה, שבאה לידי ביטוי גם בטרייד על הארדן כמובן, נבעה בעיקר מחוסר המוכנות לשלם מס מותרות (מזכיר שבסקירת החתמות הפרי אייג'נטס שערכתי בקיץ, ההחתמה הבולטת שלהם מבחוץ היתה של קארון באטלר בשנותיו האחרונות כשחקן תורם, והיא היתה על חוזה זניח).

לא הבנת אותי. לא דיברתי על כך שדטרויט טובה העונה, הפוך גוטה הפוך. דיברתי על האפסייד של השלישיה המובילה ואיך אפשר לתאר כל מצב באן.בי.איי כסופר אופטימי לעתיד.
שוב, יוסטון כרגע בשלב הפירוק וצבירת נכסים צעירים. קל מאד להתחבר לקבוצה בשלב הזה ולחשוב מה יכול להיות בעתיד. אבל העתיד הוא כל כך רחוק ויש כל כך הרבה משתנים שיכולים לשנות את התמונה, שאני לא חושב שאפשר בכלל לדבר על עתיד כזה או אחר בשלב הזה. בעיני הדבר היחידי שמשנה את התמונה זה אמונה שגרין הוא פרנצ'ייז פלייר (וזה לא חשוב מי השניים האחרים בשלישיה כרגע). אני חושב שנכון לנק' זמן זאת אי אפשר בכלל להעריך איך תהיה הקריירה של גרין, כי הוא פשוט גרוע ברמה היסטורית כרגע.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אם מסתכלים על סטטיסטיקות עד עכשיו אז ג'יילן גרין אכן לא יעיל בעליל (PER של 7.4 שמציב אותו אחרון בסגל של יוסטון) אבל קייד קאנינגהאם באמת גרוע ברמות היסטוריות. עד עכשיו הוא קולע ב23% מהשדה ומאבד 4.3 כדורים ל36 דקות והוא גם אחרון בסגל של דטרויט עם PER מביש של 1.9.

אני מבקש למחות כנגד הביטוי הבינוניות של פורטלנד, רק התחלנו את העונה אחרי עשור עם טרי סטוטס ואנחנו משתפרים. השאלה היא האם לילארד בריא במאה אחוז כי עד המשחק מול הלייקרס הוא קלע באחוזים קטסטרופליים

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

בוא, קייד שיחק בסך הכל 4 משחקים בקריירה שלו, בשניים הראשונים היה באמת נוראי ובשניים הבאים עדיין לא קלע טוב, אבל כבר נראה הרבה יותר סביר, הוא לא יהיה גרוע ברמות היסטוריות כמו, נניח, פוקושבסקי, וגם אם הקליעה שלו לא תיפול בעונה הראשונה, זה עדיין שחקן שכן יהיה מועיל באספקטים אחרים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

צריך להגדיר דוגמאות למה זה בדיוק.
הרי הטיעון של "להישאר למטה" (ואף במכוון אם צריך, אם בכל מקרה אי אפשר לנצח ואתה קבוצה מהחלשות בליגה - הרי שאין דיון בכלל) הוא שכך אתה יכול לאגור כמות עצומה של כישרון צעיר בכמה בחירות גבוהות עוקבות - ואז לנסוק למעלה חזק לכמה שנים מעולות (ולכאורה לדלג על אותה "בינוניות מושמצת", שהיא לכאורה הקיצון השני).
וושינגטון פגעה טוב מאוד בדראפט כפי שפירטת (קשה "סטטיסטית" לייצר יותר מזה מארבע בחירות רצופות), ועדיין העשור שלה מאז הסתכם בשלושה חצאי גמר אזורי - שזה גם משהו, אבל לא הייתי אומר שזו דוגמא חיובית במיוחד.
קליבלנד בהחלט יכולה להגיע רחוק ואני מאמין בהם כאמור, אבל הנה העונה הם "הפרו לכאורה את הפרוסס" ועלו למעלה (חרף העובדה שברור שלא יגיעו יותר מדי למעלה כעת) עם רוביו כוטרן, וגם החתמת גארט אלן (שאני הייתי בעדה אגב, בדומה להחתמת קאפלה באטלנטה - כי אני מאמין שסנטרים ברמה ובסגנון הזה הם נכס לקבוצה) הרימה כמה גבות האם זה השחקן לשים עליו הרבה ז'יטונים כאחד שלא אמור להתפתח לשחקן מהמובילים באמת בליגה וכו'.
את האיזכור של אטלנטה אני בכלל לא מבין. חלק ניכר מהעוצמה שלהם זה הפגיעות בקולינס, הוארטר (שניהם נבחרו 19), ורדיש שממש אחלה לבחירה 10. לדעתי הנ"ל הם הגורמים לקבוצה הנוכחית (אם מתחשבים באיך הגיעו לקבוצה ומה יכל להגיע במקומם עם בחירה פחות מוצלחת בצורה יוצאת דופן) יותר מאשר טרה יאנג (שלבד לא יכול להגיע כל כך רחוק בסופו של דבר, טוב ככל יהיה), שברמה הכי מיידית יכל הרי להיות במקומו דונצ'יץ', או סקסטון (בחירה 8 דאז), או שג"א (בחירה 11). הסיפור הרי הוא בדיוק הפוך - אטלנטה הובאה (גם כאן בפורום) כדוגמא מובהקת לקבוצה שעשתה החתמה (לכאורה) תמוהה תוך כדי עונה של סנטר לא כה צעיר לכמה שנים, ובקיץ לאחר מכן בזבזה כסף רב לכמה שנים קדימה על בוגדנוביץ' וגאלינרי, ולא היה ברור אם זה מספיק בשביל באמת להתרומם גבוה (מה שהוכח כנכון). אין פה שום קשר עובדתי לרצף בחירות דראפט גבוהות של הקבוצה עצמה.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

דוגמאות לבנייה מחדש באמצעות רצף של בחירות לוטרי גבוהות.
וושינגטון השיגה שני כוכבים בעמדותיהם - וול וביל - ועוד רול פלייר איכותי מאוד ממחזור דראפט חלש. זה שהיא לא הגיעה רחוק מספיק, לא רלוונטי לדיון הבנייה.
קליבלנד עדיין נמצאת בעיצומו של תהליך הבנייה, שכמובן לא התחיל אידיאלי עם הציוות גארלנד-סקסטון.

לגבי אטלנטה, נכון שהצליח להם כבר עם הבחירה בקולינס (בוא לא נגזים לגבי הורטר, הוא בחירה נחמדה יחסית למיקום, אבל לא יותר מזה - והוא נבחר כדי להשלים את טריי).
אתה מזכיר את רדיש שממש אחלה, רק אל תשכח שהבחירה בו התאפשרה הודות לטרייד דאון מלוקה לטריי. כך שבראש ובראשונה, הבנייה של אטלנטה והזהות שלה הושתתה סביב שחקן שנבחר בטופ 5 ובאמצעות הגרלת הבחירה השלישית.

כל הדוגמאות האלה הובאו בקונטקסט של הדיון שניצת סביב הרוקטס הצעירים והחביבים, שלפי חלק מהמגיבים כאן יש להם שלד צעיר שמספיק לבנות סביבו...לא קונה את זה. לא מחזיק מקווין פורטר, וגם גרין לא בטוח שיהיה יותר מסקורר עילאי, שזה נחמד אבל לא מספיק בשביל לבנות קבוצה חזקה. אז כן, הרוקטס צריכים עוד שני ביקורים בלוטרי (שהרי גם המאזן הכי גרוע לא יבטיח להם כלום).

דבר ראשון, בואו קצת נירגע עם אטלנטה. בסופו של דבר את העונה שעברה הם סיימו במקום החמישי עם קצב של 47 ניצחונות לעונה, לא בדיוק קונטנדרית. הם הגיעו לגמר מזרח, זה נכון, אבל בדרך הם עברו את הניקס שהיו עם אותו מאזן כמותם ואת פילי שסיימו ראשונים, אבל לא היו קבוצה שלמה והיתה את הפציעה של גרין, בקבוצה שגם ככה קצרה וכמובן ה - melt down ההיסטורי של סימונס. זה פלייאוף טוב מאד, אבל עוד לא הגדרה של קונטנדרית. ולמי שאומר שזאת רק ההתחל-ל-ה אז אטלנטה אחרי 10 משחקים במאזן שלילי 4-6.
דבר שני, הסיפור שלך על אטלנטה בעיני הוא חוסר הבנה של האן.בי.איי. קווין הוארטר, קמרון רדיש וג'ון קולינס הם שחקנים נחמדים. הם עוזרים לנצח (נניח), אבל הם בוודאי לא מזיזים את המחט יותר מדי ובוודאי לא יותר מטרה יאנג. האן.בי.איי הוא משחק של כוכבים. שחקן בודד אחד עושה את ההבדל. זאת לא אמירה ששחקן בודד מספיק, אלא הכיוון ההפוך, ללא הפרנצ'ייז פלייר גם סגל עמוס ועמוק לא יעזור לך. טרה יאנג הראה בפלייאוף האחרון שהוא בנוי מהחומרים הללו, למרות שיש עדיין סימן שאלה כלשהו. מעבר לכך, שים את דונצ'יץ' במקום יאנג והמצב של ההוקס כנראה היה יותר טוב, גם ללא רדיש (ששיחק רק ב-4 המשחקים האחרונים של גמר המזרח). שים את סקסטון (במובהק) או את שג"א (מובהק פחות) ואטלנטה פחות טובה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

שכחתי להגיב על זה (ואעשה זאת כעת על אף אטלנטה ברצף של 5 הפסדים, לא שזה רלוונטי מדי בתמונה הכללית...)

לטעמי חלק ניכר ממה ש"מזיז את המחט" זה בהחלט העובדה שהעונה משחקים באטלנטה האנטר, רדיש והוארטר על חוזי רוקי עדיין (מרוויחים כ-16.5 מיליון ביחד - שזה סדר גודל של שחקן חמישייה ממוצע בקבוצות אחרות), לצד יאנג ככוכב על חוזה הרוקי בשנתו האחרונה (ואוקונגו - שעוד צריך להוכיח את עצמו) - זה מה שאיפשר להם בסופו של דבר להחזיק 4 שחקנים בכירים נוספים בחוזים לא קטנים: הארכת החוזה לקולינס, הצירוף של גאלינרי ובוגדנוביץ' בקיץ קודם, ושל קאפלה באמצע העונה שלפני כן - והנה פתאום יש לך קבוצה סופר עמוקה וצעירה, ואפילו עדיין לא על כסף כל כך גדול (מקום 17 במשכורות השנה בליגה).
לטעמי זו בדיוק הדלתא בין מה שראינו מאטלנטה בשנה שעברה (ואני גם השנה חושב שהם יהיו קבוצת סיבוב שני, חרף פתיחת העונה החלשה) לבין קבוצות כמו בוסטון ואינדיאנה למשל, שמציגות "כוכבים" לא פחות טובים מאטלנטה (טייטום ובראון, לצד סמארט וקמבה/הורפורד בבוסטון, סאבוניס, ברוגדון, טרנר, לאוורט באינדיאנה).

רוצה לומר - לדעתי אטלנטה בטווח של כמה שנים הייתה מסתדרת טוב יותר עם שג"א/סקסטון, קולינס והוארטר, מאשר עם יאנג/דונצ'יץ' (ואז גם בלי רדיש לצורך הדיון) ושני שחקנים ממוצעים שהם היו בוחרים בבחירה 19 במקום קולינס והוארטר.
דאלאס היא ראייה מסוימת לכך - דונצ'יץ' מדהים שאין דברים כאלה לשחקן בשנים הראשונות בליגה, אבל זה כל כך רחוק מלהספיק בשביל ריצות פלייאוף משמעותיות (אני גם לא צופה להם אחת כזאת העונה).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012