בעקבות הנושא שעולה לא מעט בדיונים כאן בפורום, מעניין לדעת איך כולם מדרגים את השחקנים בליגה מ 1-15. האם יש הבדל משמעותי לדעתכם בין קבוצת דירוג של 1-5, לבין 6-10 וכך הלאה ומה צריך שחקן לעשות על-מנת לעלות/לרדת בדירוג הזה. לצורך הפשטות, מדובר על הגרסה של השחקן בפלייאוף ולא בעונה הרגילה, כלומר כאשר הלחץ והקשיחות עולים, והרחמים מהשופיטם והמדיה צונחים.
אני אתחיל ואגיד שלדעתי אין הבדל מטורף בין קבוצות הדירוג, ושחקן 15 יכול להוביל קבוצה לאליפות. עם זאת, יש הבדל באיכות לדעתי בין השניים הראשונים השניים אחריהם וקבוצת ה 5-9. אך זה לא שרירותי ותלוי בעיקר בשחקנים.
הדירוג שלי:
1. ניקולה יוקיץ לא חושב שצריך להכביר במילים, MVP פעמיים, יש שיגידו 3 פעמים, MVP של הגמר האחרון והשחקן הטוב בליגה. אם כי אגיד ואומר, שהייתה לי התלבטות גדולה בינו לבין השחקן הבא ברשימה, ואני עדיין לא בטוח, אבל הלכתי על הג'וקר מטעמי שמרנות. 2. לברון ג'יימס הרבה זמן לא התמודדתי עם השאלה הזו, אבל כשחשבתי על הנושא לעומק, הגעתי למסקנה שלברון פשוט רמה אחרת ואי אפשר לא להכליל אותו בטופ 2. אני גם חושב שהשנה אנחנו רואים את הגרסה הטובה ביותר שלו, פסיכי להגיד את זה על שחקן בגיל 39. כמובן שיש שיחלקו על כך, אבל זה נראה שהוא משחק בפלייסטיישן, בעולם משלו, כל-כך רגוע ומשוחרר מלחצים, מעולם לא נהנתי ממנו כמו השנה. כאמור, אני עדיין מתחבט עם עצמי האם הוא לא צריך להיות מקום אחד גבוה יותר. 3. סטף קארי ירידה במספרים, ירידה בהצלחה הקבוצתית, ועדיין השחקן ששם הכי הרבה לחץ על היריבה שלו, עם הקליעה, קבלת ההחלטות והתנועה ללא כדור. יש דיבורים על המעמד ההיסטורי שלו, ובעוד שאני חושב שצריך עוד לחכות, כי הוא לא סיים ויש לו עוד במיכל, כבר עכשיו אפשר להגיד בוודאות שהוא בין 2 הרכזים הגדולים בכל הזמנים. 4. קוואי לאנרד סקורר אדיר, שומר מדופלם וחיית פלייאוף. התלבטתי מאד בינו לבין סטף, ויכול להיות שהייתי יכול להפוך את הסדר, במיוחד שאני אוהב את קוואי הרבה יותר, אבל סטף הוא כל-כך מיוחד וטוב שזה הרגיש לי יותר נכון לדרג אותו לפני. 5. יאניס עדיין חיית פלייאוף וחיה באופן כללי. אף שבינתיים נכנסו פריקים נוספים לליגה, לגריק פריק יש מקום של כבוד, בטח בפלייאוף. נראה מה יהיה העונה עם השילוב בינו לבין לילארד, בכל זאת זו קבוצה לא צעירה שאיבדה חלק חשוב כמו הולידיי אבל אם מישהו מסוגל לסחוב את העגלה הזו זה יאניס. 6. ג'ייסון טייטום בן 25, בשיא הקריירה שלו, בקבוצה הכי טובה בליגה. ניסיון מטורף לשחקן בגיל הזה. השנה כנראה יילך עד הסוף ויאסוף Finals MVP. 7. ג'ואל אמביד הסנטר הדומיננטי של זמננו במונחים של דומיננטיות עוצמתית, חיית מספרים ועונה רגילה. דירגתי אותו 7 כי בפלייאוף זה הולך יותר קשה, הוא לא מצליח לשחזר את המספרים, הקשיחות והשיפוט שונים וחובת ההוכחה היא עליו. 8. לוקה דונצ'יץ' הקוסם הסלובני נתן כבר תצוגות פלייאוף מדהימות, למרות שההגנה שלו עוד לא שם וזה פוגע בדומיננטיות שלו ושל הקבוצה שלו, וזו הסיבה לכך שהוא לא מדורג גבוה יותר. התקפית נטו הוא כישרון חד פעמי. 9. אנתוני דייויס Two-way player ברמה הגבוהה ביותר. מתעלה בפלייאוף ומציג את הגרסה הטובה ביותר של עצמו. 10. דווין בוקר שחקן מדהים בעיניי שכנראה עדיין אנדרייטד בעיניי לא מעט אנשים, אבל לדעתי לגמרי בטופ 10 של הליגה. 11. ג'ימי באטלר מאד שקט עם הבחירה הזו. הווינר הפסיכי הזה מתעלה בכל פלייאוף מחדש, הוא פשוט נולד לזה. השידוך עם מיאמי הוא משמיים וזה עושה טוב לארגון ולליגה. אם מישהו מסוגל לעצור את הסלטיקס, הייתי מהמר עליו. 12. שיי גילגיוס-אלכסנדר ווינר, מנהיג, שומר. חלום של כל מאמן/מנהל קבוצה. כמעט ללא ניסיון פלייאוף, אבל יש שחקנים שאתה יודע שרק יעלו את הרמה שלהם ונושמים את זה, הוא אחד כזה בוודאות. 13. קווין דוראנט הוא רחוק מהשיא בשנים היפות בגולדן סטייט, ופיניקס היא מזמן הקבוצה של בוקר. עדיין שחקן התקפה מפחיד. 14. טייריס האליברטון שחקן בעלייה מטאורית, יקבל השנה ניסיון פלייאוף הכרחי ונוכל לראות אותו סוף-סוף על הבמה הגדולה מכל. לא יפתיע אותי אם יפרוץ לעשירייה בעונה הבאה. 15. דומנטאס סאבוניס התלבטתי בין הרבה שמות, אך בסוף נסגרתי על דומאס בגלל החוכמה והגיוון במשחק שלו. הפריח את השממה בסקרמנטו וזה הישג לא מבוטל כלל.
אשמח לקרוא איך הייתם מדרגים ומה המשמעות שהייתם נותנים לדירוג כזה, מבחינת הצלחה קבוצתית פוטנציאלית או הגבלה שלה אם אין לך שחקן באחת הקבוצות או תתי הקבוצות, ואיפה עובר הגבול, אם בכלל.
|