סל ניוז

מגניב לראות קליפים של SGA מעונת הרוקי אבל הם לא פרוספקטים קרובים. יש כאן נטייה לא ברורה לזלזל באתלטיות של שיי אבל הוא אתלט הרבה יותר smooth ומרשים מבן + יכולת הכדרור שלו מפותחת הרבה יותר, גם בקליפים האלו ובטח כיום. הוא אחד המכדררים הטובים בליגה לעומת בן שאני חושש שיתקשה להגן על הכדור בליגה מול שומרים טובים מאוד.

אני מקווה שלבן יש את היכולת של SGA להשתפר מעונה לעונה. הוא אחד השחקנים הכי מרשימים בליגה ביכולת שלו להשתפר טכנית.

א. אף אחד לא כתב פה ששרף ושג"א פרוספקטים קרובים, מאיפה הבאת את זה?
ב. השליטה של שרף בכדור טובה מאד+, אבל אתה מתייחס אליה בתור חסרון, מה אני מפספס כאן? יש מצב שאני פשוט סקאוט ממש מחורבן, אבל לי היא נראית ממש ממש טובה לשלב זה של חייו הכדורסלניים

לדעתי אתה מערבב ידע שיש לך היום עם הנסיונות להעריך את שיי כפרוספקט צעיר ב-2018.
כמו שאתה נוטה לציין הערכה של כישרון עם ידע בדיעבד.

אם תשווה פרוספקטים נטו, אז הם די קרובים.
שיי יותר מהיר, אולי מוטת ידיים עדיפה, אחרי עונת מכללות טובה
שרף צעיר בשנה, וכבר מוביל קבוצה מקצוענית לנצחונות, מצטיין טורניר גילאים, אולי יותר חזק.
שניהם קלעים לא רעים, כדרור טוב, ראיית משחק, סקוררים טובים.
את ההגנה של שיי אני לא זוכר, שרף בינוני.

בקיצור אותו סדר גודל,
שיי נבחר 11 שזה בערך הממוצע של המוקים של שרף.

ראיתי את שיי בקריפטו (אז סטייפלס) במשחק הראשון שלו בקריירה, מול דנבר, נדמה לי, שגם היה המשחק הראשון שאותו סיקרתי בחיים/
מה שהכי בלט לי במשחק ההוא, זה דווקא ההגנה.
הנה לינק:
https://hoops.co.il/?p=137782

והנה ציטוט שלי, כן, כן, מהמשחק הראשון של שג״א אי פעם.

״...פרט לכך, שמעתי גם קצת מטוביאס האריס, משיי גילגיוס אלכסנדר (חכו, חכו, האיש הולך להיות גדול) ״

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אין ספק ששג"א הרבה יותר זריז וחתולי ולכן מה שהוא היה זה כנראה מחוץ גם לתסריט הכי אופטימי של שרף, אלא שאף אחד לא טען אחרת.
מה שכן, כשהוא רק הגיע לליגה הוא היה שחקן הרבה יותר דומה לו - גם הוא היה גארד חכם עם סייז טוב, אבל לא אתלט אקספלוסיבי מאוד (כאמור- אכן אתלט טוב משרף), שחוץ מהחוש למשחק נחשב לjack of all trades, master of none, אלא שהוא עשה שיפור עצום במשחק שלו מאז, בין היתר בקליעה מ3, אבל גם מאוד מאוד ביכולת לגבור על השומר באחד על אחד.
שרף רחוק מאוד מלהיות מוצר מוגמר והציפייה היא שגם חלק ממה שנראה אצלו די טוב היום עוד יכול להראות מצוין בעוד 5 שנים, ואז גם אם המקרה שלו היא שניקח את שג"א ונוריד לו מהזריזות, אנחנו מקבלים ממש אחלה של שחקן לכל קבוצה.

הרי-דראפטים נראים אחרת כעבור כמה חודשים ובטח כמה שנים כי מצטבר מידע חדש.
בטח לגבי שיי שהיום אנחנו יודעים באיזה עילוי מדובר.
ההשוואה בין פרוספקטים צריכה להיות לפי המידע עליהם ערב הדראפט.

שוב, מעבר לנתונים הפיזיים העדיפים, היכולת של SGA להשתפר משנה לשנה היא נדירה. האיש הוא סוג של מכונה משומנת היטב. לקחת כל פרוספקט ולהדביק לו את התכונה הזאת יהפוך אותו שווה הרבה יותר ממה שהוא.

היו דיבורים על מחסור בנתונים פיזיים של דונציץ ערב הדראפט, כדורסל זה לא תחרות אתלטיקה.
צריך לזכור ששרף בן 18 ומשחק מול בוגרים, שיי הרוקי היה בן 20, בשביל השוואה מדוייקת צריך לדעת איך המשחק של שרף יראה בעוד שנתיים.

קצת פרופורציות על שיי כפרוספקט כשהוא היה בגיל של בן (18). שיי שיחק אז בקבוצת תיכונים קטנה (המילטון כריסטיאן אקדמי) בטנסי, יחד עם בן הדוד ניקיל. כמי שבעוונותיו צפה בלא מעט משחקים של השניים בשנה ההיא, אני יכול להגיד לכם שניקיל נראה אז כפרוספקט השלם והמבטיח יותר. שיי היה נער שחיף (לפחות 10 ק"ג פחות משרף כרגע), 1.95, ובלי קליעה משלוש (שחרור נמוך ואיטי, ווליום נמוך, ואחוזים נמוכים), בטח בהשוואה לניקיל שהיה קלעי מצויין. כבר אז הייתה לו חתוליות ויופי של אינסטינקטים בהגנה אבל הוא היה חלש פיזית והניתור היה מאוד בינוני (לא זוכר אותו מטביע בכלל, גם לא במתפרצות). אפילו מבחינת הסקיל, הוא הלך בעיקר ימינה וכשחדר לשמאל סיים כמעט תמיד עם יד ימין. קליעת חצי מרחק לא הייתה שם בכלל.

את אליפות האמריקות עד גיל 18 באותה שנה (מקביל לאליפות אירופה לנוער שבן היה ה-MVP שלה) שיי סיים עם 8 נקודות למשחק ב-40% מהשדה ו-66% מהעונשין (שלשה אחת בכל האליפות). לניקיל, לשם השוואה, היו 18 נקודות למשחק ב-42% משלוש (8 ניסיונות למשחק), כולל 25 נקודות ו-7 שלשות בגמר מול ארה"ב (שיי סיים את המשחק עם 5 נקודות ויותר איבודים מאסיסטים). אגב, את ארה"ב, שזכתה כמובן באליפות, הוביל מרקל פולץ עם 23 נקודות בניצחון על קנדה בגמר (50% משלוש). בנבחרת האמריקאית ההיא שיחקו גם מייקל פורטר ג'ר (15 נקודות בגמר), טריי יאנג, פי ג'יי וושינגטון, ג'ארט אלן, וקווין הרטר. והיו שם גם שני אתלטי על, שנחשבו לפרוספקטים מאוד מבטיחים -- מוחמד במבה וחמידו דיאלו. כל אחד מהשחקנים הללו נחשב לפרוספקט משמעותית יותר מבטיח משיי.

כששיי בחר ללכת לקנטאקי בסוף אותה שנה זה התקבל כהימור די נועז שלו. הוא נחשב לפרוספקט 4 כוכבים והציפייה הייתה שבמקרה הטוב הוא יהיה הרכז המחליף של הקבוצה מאחורי קוואד גרין, עוד רוקי שנחשב אז לפרוספקט מבטיח יותר. הכוכבים של הקבוצה ההיא היו אמורים להיות קווין נוקס, חמידו דיאלו, ופי ג'יי וושינגטון.

בקיצור, אם משווים בגיל מקביל, בן פרוספקט משמעותית טוב יותר ממה ששיי היה. והוא היה נבחר גבוה יותר בכל דראפט אם הם היו באותו גיל (ספק אם שיי היה נבחר בכלל לפני הפריצה שלו בקנטאקי). כמו שאטט כתב, ההתקדמות של שיי בכל שנה מאז היא מטאורית (בספירות של יאניס ויוקיץ').

לדעתי, יותר משניהם. בטח אם הוא יצליח להוסיף פול-אפ משלוש באחוזים סבירים+.

ותודה על המידע. מעניין מאוד.

מעניין סאבוניס. תודה.
מישהו מכיר מידע מפורט מה עומד מאחורי ההתקדמות הזו שלו? תוכניות אימונים ספציפיות שהוא לקח וכו' ? כיצד הוא הפך משחקן לא כ"כ אתלטי בגיל 18 לשחקן כזה זריז וחתולי? האם מדובר בתוצאה של אימונים מיוחדים או בהתפתחות פיזית טבעית? חיפשתי מאמרים ובינתיים לא מצאתי יותר מדי.

בולטת במיוחד הקפיצה שהוא עשה בין עונת הרוקי לעונה הראשונה שלו באוקלוהומה. זה לא רק ההבדל בסטטיסטיקה, כשצופים בהיילייטס והלואו-לייטס מעונת הרוקי לעומת העונה השניה שלו רואים הבדל ענק, בביטחון, בשיוף של הסקילס, בקוארדינציה, אפילו בעבודה ללא הכדור, בהכל. אני תוהה מה שיי עשה שונה בקיץ שקדם לעונה השניה שלו שהוא הצליח להשתפר ככה בצורה מרשימה. זה יהיה נהדר אם בן יוכל לקחת מזה וליישם כמה שאפשר. היכולת להשתפר כל הזמן היא סקיל אדיר. באופן אירוני מכל השחקנים בעולם הגיע אליו לקבוצה העונה דווקא אייזיאה רובי ששיחק עם שיי הרבה בעונות 20-22. הזדמנות עבורו ללמוד על ההתפתחות שלו ממקור ראשון.

מניח שכל שחקן כדורסל היה שמח ללמוד משיי - ומשחקנים אחרים שהראו התקדמות מטאורית - מה הם עשו שעזר להם.

מניח שיש שתי אסכולות מרכזיות - אלו ש"עובדים על הכל" ואלו שמתמקדים במשהו מרכזי אחד בכל קיץ.
נדמה לי שהוא באסכולה השנייה.

אני לא יודע לספר על תוכניות אימונים אבל כן אפשר לחשוב על כמה תכונות האופי של שיי כמו שנתפסות במדיה, שאולי עוזרות לו.
הוא מאוד מסודר, מאוד תבניתי, מאוד קפדן, מדויק, מאוד חזרתי, איש של התמדה ורוטינות קבועות.
הוא אמר פעם בראיון: my whole life is consistent
השילוב של הסדר הזה ביחד עם היצירתיות שלו מוביל לזה שיש לו מהלכים מובנים עם קאונטרים שהוא מביא לשלמות.
לגמרי יכול לראות אותו זורק מאות פעמים באימונים את אותה הזריקה בדיוק.

הסרטון הזה קצת צוחק על זה:
https://www.youtube.com/watch?v=wyA0JjY4IjU

יש בו משהו מחושב. כלומר, הוא חושב על דברים.
הוא לא שולף מהמותן. לפעמים הוא יהרהר בשאלה ששואלים אותו ויחכה כמה שניות ואז יענה עליה.
זה לא אופייני. אני לא יודע לתרגם את זה למה שהוא עושה באימונים אבל מרגיש לי שיש כוונה מאחורי כל דבר שהוא עושה.

הוא שאפתן - הוא לא סתם הגיע לאן שהגיע. המטרות שלו בשמיים.
והוא סופר תחרותי כמובן
ועובד ממש קשה.

כאן אפשר לקרוא קצת על החיזוק הגופני:
https://www.forbes.com/sites/nicholascr ... ason-work/

והוא עדיין עובד כדי להשתפר. רואים את זה בצורה מעניינת בעונה הנוכחית.
הוא זרק 10 זריקות לשלוש מול הספרס במשחק ששודר מחוף לחוף אאל"ט, במקום ללכת על המהלכים שהם הגו-טו שלו,
אחרי שהגדיר את שיפור הזריקה והעלאת הווליום כמטרה שלו לקיץ הזה.
מארק אומר שזה דורש ענווה מסוימת לצד התחרותיות.

מישהו צופה במשחק של אולם היום?

אני. לסירוגין.
משחק סולידי של בן. לא היו רגעים של וואו, אבל גם לא טעויות שאני זוכר, חוץ ממסירה קצת רשלנית לסאנטוס שהיה פנוי לגמרי שהפכה לאיבוד כדור.
לא מובן הקטע הזה של להוציא את בן כל פעם שאולם בהגנה בסוף משחק ואז להחזיר חזרה בהתקפה.

זווית מעניינת אטט. ה'פדנטיות' הזו שאתה מדבר עליה בולטת אצלו במשחק ואין ספק שאם הוא הגיע לאן שהגיע אחרי שיפור כל כך עצום כנראה שיש לו שילוב של פרפקציוניסטיות ושאפתנות נדירים. אני אסתכל אח"כ על הכתבה שהבאת על השיפור הגופני. תודה.

כל שחקן יכול ללמוד מכוכבי אן בי איי, אבל אני שומע אנשי מקצוע אומרים הרבה פעמים "את זה אי אפשר ללמד" במיוחד במה שקשור לסקילס, ככה שבמובן הזה התקווה שלי היא שמכיוון שלשרף יש דברים שאי אפשר ללמד, אם הוא יתגלה כ'פדנט' עם שאפתנות להשתפר שרואים אצל הגדולים ביותר, יכול לצאת ממנו שחקן שחקן גם לרמת אן בי איי. יש לו המון מה לשייף במשחק שלו, אבל אני אוהב את הבסיס.

כן.

קודם כל מצטרף לתסכול של ודים לגבי זה שהמאמן מוציא אותו בדקות האחרונות בחילופי הגנה התקפה. טיי הארלסון מתנהג כאילו ההגנה של הקבוצה תלויה בזה ששרף יסופסל. התנהלות לא ברורה. היום זה היה מוגזם במיוחד כשהקבוצה הובילה בפער מבטיח של 10 נק' ועדיין היה חשוב לו לספסל אותו בחילופי הגנה התקפה 2 דקות לסיום.

באופן מוזר הוא גם פתח איתו את המשחק על הספסל.

לגבי המשחק היום של בן. מסוג המשחקים שלו שאני פחות אוהב. לקח מעט מאוד זריקות (7) למרות שהוא היה ביום טוב מהשדה. לא ניסה כמעט בכלל לעבור את השומר באחד על אחד, בניגוד לשני המשחקים האחרונים. יש אצלו קטע שהוא הרבה פעמים מוביל כדור כדי להתחיל תרגיל ואז פשוט נעלם לגמרי כשהתרגיל מורץ. כל פעם שהוא מריץ תרגיל רוב הסיכויים שהוא לא יעשה נקודות באותה התקפה. צריך לראות איך הוא משפר את המעורבות ההתקפית גם כשהוא לא מבודד באחד על אחד. בנוסף לאיבוד כדור שודים ציין, היה לו איבוד כדור מיותר נוסף בסיום המחצית הראשונה כשנשארו 8 שניות לסיום. התוצאה היתה שיוויון והיתה לו אפשרות ללכת אחד על אחד או לייצר מסירה אבל הוא כדרר הצידה במקום לכיוון הסל ואיבד.

זה סוג של נס שהוא סיים עם 13 נק' במשחק הזה. הוא כמעט ולא חיפש את הסל במשחק. וכשהוא לא מתקיף את הסל גם הרבה יותר קשה לו לייצר אסיסטים כי המשחק שלו נהיה מאוד סטטי.

לפחות לפי התקציר עוד משחק טוב של שרף.
שיחק רק 20 דקות.
אחרי 13 משחקים עומד על 38 אחוזים ל-3.

המאמן הסביר שלא היה בטוח ששרף ישחק ולכן זו הסיבה שהוא לא פתח(מניח מטעמי כשירות),אז אולי זה מסביר את המשחק היחסית בינונית אם באמת סוחב פציעה קלה.בכל מקרה 13 נק עבור משחק בינוני\חלש זה מעולה.

אתמול אולם הפסידו/הובסו, בן לא שיחק, אולי פציעה?
ג׳סוף ואסנג׳ה היו טובים.

למה הובסו? 105-100

צודק,
כאן:
https://ratiopharmulm.com/spielbericht/ ... chbericht/
מופיע 117:102 אבל זו לא תוצאה נכונה.

אולם מתארחת היום אצל אלבה ברלין (19:30).
את החולשה של אלבה ביורוליג אנחנו כבר מכירים, אבל פתיחה נוראית לליגה 4 הפסדים ו-2 ניצחונות. אולם עם 5 ניצחונות והפסד 1. אם אולם תנצח, היא תהיה במקום הראשון - באיירן מינכן עם 5 ניצחונות אבל 2 הפסדים.

אז אולם בסוף מפסידים לאלבה 96-88 ללא שרף.
במשחקים ששרף לא משחק הם עם מאזן 3-0.

בראייה לקמפיין הנבחרת הקרוב, אור שקדי מעדכן בטוויטר שהוא יגיע לארץ להיבדק על ידי הנבחרת ואז יוחלט אם הוא ישתתף או לא. שקדי טוען שבמשחק הקרוב ביורוקאפ אין מה לצפות שהוא ישחק.
צריך להתחיל לדאוג מיכולת העמידות שלו? העונה רק התחילה והוא פספס כבר (לפחות) 5 משחקים, כולל 2 בהכנה, כשגם בנתניה, באתא ובנבחרת הנוער של שנה שעברה זכורים לי היעדרויות שלו בגלל פציעות.

מי שלא נראה טוב עד עכשיו זה נולאן טריאורה הצרפתי. לעונה הוא עם 11 נקודות, 5 אסיסטים, 2 ריבאונדים, 3 איבודים 25% משלוש ו-40% מהשדה. לא ממש משחק כמו בחירת טופ-5. לגמרי רואה מישהו כמו איגור דמין הרוסי עובר אותו בקרוב.

גם טראורה וגם אדג׳קומפ במגמה לצאת מהחמישיה הראשונה לדעתי.
למי שמבין, מה אפשר להסיק מהפציעה? היא יכולה להיות בעייתית?