סיימתי כבר את המצ'-אפ השבועי החמישי שלי, שזה מקסים ומרתק, אבל גם מתסכל. זה מתסכל כי תכל'ס, בתור בן אדם של אקסלים ושל ניסיון להגיע לאמת דרך הטבלאות, לא היה לי מושג, עד לפני שעה לפחות, איך לעזאזל אני משווה בין שחקנים בספורט קבוצתי.
בטניס זה קל. זה ספורט אישי - ויותר מכך, אפשר לכמת כל הישג באופן יחסי. אם מספר הגרנד סלאמים שהשיגו שחקנים (נניח במאה הראשונים בהיסטוריה) כפול פי 9.2 בדיוק ממספר הטורנירים הרגילים שהם השיגו, ואם מספר המאסטר סיריז כפול פי 4.7 בדיוק ממספר הטורנירים הרגילים שהם השיגו, אז הנה, אפשר לתת מספר נקודות נתון לכל הישג, והחיים סבבה. בכדורסל זה קשה יותר.
עד שהגעתי למסקנה שלפחות בינתיים, אפשר לעשות משהו שרירותי אבל מאד הגיוני לדעתי. שרירותי במובן שאין לי מושג כרגע כמה נקודות באמת לתת לכל הישג, אבל הגיוני כי.. תיכף תראו.
הרעיון המנחה הוא שיש שני מישורים: המישור הראשון הוא מישור ההישגים האישי - MVP, אולסטארים, בחירות לחמישיות העונה, בחירות לחמישיות ההגנה ו DPY. התעלמתי ממלכות סלים וכאלה, מאותה סיבה שהתעלמתי ממלכות ריבאונדים וכאלה. זה נותן יתרון לשחקנים בעמדות מסוימות. יכול להיות שאם אשווה שחקנים באותה עמדה, תהיה לזה משמעות, אבל כרגע ולצורך ההפשטה, ולכל הפחות באקסל הראשון שבניתי, זה לא קיים. כל מה שקיים הוא דברים שכולם יכולים לזכות בהם שווה בשווה.
המישור השני - המישור הקבוצתי, וכאן אני יכול לתת נקודות לסיבוב ראשון בפלייאוף, סיבוב שני, שלישי, גמר פלייאוף ואליפות. בנוסף, במישור הזה (ולא באישי) אני נותן נקודות גם ל MVP של סדרת הגמר.
מה שמוליך אותנו לשאלה - כמה נקודות: מה שהנחה אותי בעיקרון הוא ששני המישורים צריכים להיות שווים פחות או יותר, ואם כבר הם צריכים להראות משהו אחר - אצל שחקן שהרמה האישית שלו זהה בדיוק לרמה הקבוצתית, יהיו מספר נקודות זהה בשני המישורים. לעומת זאת, שחקן שהשיג יותר בפלייאוף ממה שהוא שווה ברמה האישית, הוא אובראצ'יבר. הפוך? אנדראצ'יבר. כלומר, שני המישורים צריכים להגיע לאיזון מסוים של נקודות בשאיפה. זה די בלתי אפשרי להגיע לאיזון מושלם. אבל לפחות לאיזון קרוב.
הדרך לעשות את זה? להתחיל להשתמש בכפולות, והנה הכללים, אשמח כמובן לקבל כל פידבק על הכללים האלה. יצוין גם שבשיטה שלי, אפשר תכל'ס להשוות רק כוכבים. אין לי שום דרך להשוות את ווילסון צ'נדלר ואנדרה ברנייאני. אבל זאת כן אחלה דרך להשוות בין מייקל למג'יק למשל.
הניקוד: במישור האישי אולסטאר = 1 נקודה בחירה לחמישיה השלישית בליגה = 2 נקודות בחירה לחמישיית ההגנה השניה בליגה = 2 נקודות בחירה לחמישיה השניה\בחירה לחמישית ההגנה הראשונה = 4 נקודות בחירה לחמישיה הראשונה\בחירה לשחקן ההגנה של השנה = 8 נקודות אבל, כאן מגיע סייג. שחקן שזכה בתואר שחקן ההגנה של השנה ומקבל 8 נקודות, לא יכול לקבל את ה 4 נקודות לרגל היבחרו לחמישיית ההגנה הראשונה, כי זה ייצור כפל לא רצוי. בחירה ל MVP = 16 נקודות , וכאן שוב מגיע סייג דומה. אם נבחרת ל-MVP, אתה לא יכול לקבל נקודות על המקום שלך בחמישיית השנה. כי שוב, כפל נקודות. מקסימום הנקודות אם כן, ששחקן יכול להשיג בשנה אחת הוא 25 (MVP, DPY, אולסטאר)
במישור הקבוצתי: נתחיל בכלל אחד - אתה לא יכול לקבל נקודות במישור הקבוצתי, אם באותה עונה אין לך נקודות בכלל במישור האישי. לכן, למשל מקגריידי יכול לקחת אליפות השנה, אבל הוא לא יקבל על כך אף נקודה (בעצם, הוא יקבל נקודה אחת, עוד מעט תראו). מבחינתי זה מאד הגיוני, וזה מונע מצב שבו שחקן מצליח מאד ברמה הקבוצתית, אבל תכל'ס לא תרם מספיק לקבוצה בשביל ההצלחה שלה. ריי אלן השנה למשל, גם הוא לא יקבל נקודות אם מיאמי תזכה באליפות (טוב, נקודה אחת. בכל זאת, אליפות). בוסטון ב 10-11 אולי הגיעה לסיבוב השני בפלייאוף, אבל לא תודות לשאקיל שלא קיבל נקודות אישיות, ולא יקבל כאן כלום. לדעתי זה בהחלט מונע עיוות גדול. אם כן, אליפות לשחקן שלא קיבל נקודות במישור האישי = 1 נקודה מכאן, הכל ניתן רק לשחקנים שקיבלו משהו באותה עונה במישור האישי: סיבוב ראשון = 1 נקודה סיבוב שני = 2 נקודות סיבוב שלישי = 4 נקודות גמר פלייאוף = 8 נקודות אליפות = 16 נקודות MVP באליפות = 16 נקודות נוספות
יצוין שהכללים האלה שרירותיים, אבל ככה זה. פועל יוצא - דאנקן שנה שעברה לא קיבל אף נקודה על כך שקבוצתו הגיעה לגמר המערב (היה אמור לקבל 4 נקודות), מכיוון שהוא לא קיבל אף נקודה אישית. זה אולי עיוות, אבל לצורך העניין, אני חושב שזה עיוות הכרחי, ואחרת אי אפשר ליצור פה משהו אובייקטיבי.
ומכאן לתוצאות: קודם כל, לקחתי את שלושת השחקנים במצ' אפ הנוכחי ובדקתי אותם, אני אכתוב את התוצאות שם, ובכל מצ' אפ נוסף שאעשה (כמובן בתנאי שזה מצ' אפ NBA ולא מצ' אפ אירופה), אשתמש בתוצאות האלה גם כן. אבל אני בטוח שמה שבאמת מעניין את האנשים כאן, זה חמישה שחקנים במיוחד: מייקל, שאקיל, קובי, דאנקן, לברון. נכון? אז להלן התוצאות: אציין כבר עכשיו, שבין חמשת השחקנים האלה (בניגוד לשלושת השחקנים במצ' אפ השבועי), לקחתי את כל העונות שלהם, אחרי זה ארחיב קצת על הנושא. כלומר, כן. לקחתי גם את העונות של מייקל בוושינגטון, ושל שאקיל כשהוא היה מאד זקן ושמן וכו'.
1. מייקל ג'ורדן - הרבה הרבה לפני כולם. 15 עונות בסך הכל (והנה עיוות, האם זה בכלל הוגן לשים את העונה בה חזר לקראת הסוף מהבייסבול? לא יודע, כרגע זה שם). ברמה האישית: 178 נקודות, לחלק ל 15 הם 12 נקודות כמעט בממוצע ברמה הקבוצתית: 205 נקודות שהם 13.7 נקודות בממוצע. סך הכל : 383 נקודות שהם 25.5 בערך בממוצע, מדהים בעיניי. מסקנה: וואחד שחקן, וואחד אובראצ'יבר. שום דבר שלא ידענו קודם.
2. טים דאנקן - רק אציין שאצלו היד עוד נטויה. הכנסתי לו כבר את העובדה שהוא הגיע השנה לגמר הפלייאוף, אבל אם הוא ייקח אליפות , ובמיוחד אם הוא גם ייקח MVP, הוא בהחלט יעלה ברמה האישית: 168 נקודות שב 16 עונות הם 10.5 בממוצע ברמה הקבוצתית: 141 נקודות שהם 8.8 בממוצע סך הכל: 309 נקודות שהם 19.3 בממוצע בינתיים
לכאורה אנדראצ'יבר, אבל האמת היא שנראה לי שכל מי שיש לו משהו כמו 70 אחוז מהאישי בקבוצתי, הוא תכל'ס אובראצ'יבר. בטח אם ניקח את כולם. צריך לקחת מדגם הרבה יותר גדול כדי להחליט מהו הרציו של אובר\אנדר אצ'יבר, אבל קשה לי מאד לומר שדאנקן (או קובי, פור דאט מאטר) הם אנדראצ'יברים.
3. לברון ג'יימס - וגם אצלו היד עוד נטויה העונה, אם מיאמי תיקח אליפות (במקרה שלו, אני מניח שאם מיאמי תיקח אליפות הוא בטוח יהיה ה MVP, ואז בכלל הוא יקפוץ יפה קדימה). בכל מקרה ברמה האישית: 125 נקודות שהם 12.5 בממוצע בעשר עונות ברמה הקבוצתית: 62 נקודות בינתיים, שהם 6.2 נקודות. אציין רק שאם מיאמי לא עולה לגמר (כבר נתתי לו את הנקודות על הסיבוב השלישי), הוא בגדול האנדראצ'יבר של החבורה עם פחות מחמישים אחוז. מצד שני, אם היא לוקחת אליפות.... בסך הכל 187 נקודות שהם 18.7 נקודות בממוצע, כאמור היד עוד נטויה
4. קובי ברייאנט: ברמה האישית: 165 נקודות ב 17 עונות, ממוצע של 9.7 לעונה ברמה הקבוצתית: 143 נקודות שהם 8.4 בממוצע סך הכל: 308 נקודות שהם 18.1 לעונה. שוב, יש לו רציו יפה מאד בין האישי לקבוצתי, ובעיניי זה רציו בהחלט מספק על מנת להיות אחלה אובראצ'יבר.
5. שאקיל אוניל - ברמה האישית: רק 109 נקודות ב 19 עונות, ללמדך שזה מה שקורה כשלא שומרים ונבחרים רק שלוש פעמים לחמישיית ההגנה השניה של העונה. ממוצע של 5.7 נקודות ברמה הקבוצתית: 148 נקודות שהם 7.8 בממוצע אחלה אובאראצ'יבר עם רציו של הרבה יותר מ-1. למעשה, רציו יותר טוב מאשר זה של מייקל, למשל.
טוב, עד כאן עם זה. ועכשיו שוב - לכמה עיוותים, שאני אתקן.
א. קודם כל כאמור ברמת הבחינה של האובר\אנדר אצ'יבר. יש ללא ספק בעיה. קודם כל, בגלל שהרציו הוא בטוח לא 1:1, אלא אמור להיות יותר באיזור ה 0.7 ל -1, וכאמור צריך מדגם הרבה יותר גדול מאשר חמשת השחקנים שלקחתי עכשיו. ב. שוב ברמת האובר\אנדר אצ'יבר. שאקיל הוכיח בעיה נוספת, דווקא בגלל שהוא לא היה שומר גדול, הוא לא קיבל כל כך הרבה נקודות ברמה האישית, מה שהפך אותו לאובר אובר אצ'יבר. אבל זה לא ממש הוגן? הרי לכאורה הוא מקבל בונוס על כך שהוא לא שמר ברמת האצ'יבריות. אני צריך לבדוק מה אפשר לעשות ולתקן בנוגע לזה. הצעות כמובן יתקבלו בברכה. ג. העיוות המרכזי בעיניי, הוא הממוצע. מה שעשיתי כאן, הוא ממוצע מאד פשוט. כל הנקודות לחלק לכל העונות. אבל באקסל הטניס שלי, ובאופן כללי גם כן נראה לי הגיוני יותר לעשות אחד מהשניים - או להחליט על מספר עונות שרירותי מקסימלי שבו מחלקים, שכן ב 99 אחוז מהמקרים, לפניו (עונת הרוקי) או אחריו (הזקנה הממשמשת ובאה) השחקן לא משחק באותה רמה, ולכן זה לא הוגן לחלק את המספר בו. או להחליט על קריטריון של עונה שניתנת לחלוקה. הרי ברור שזה לא באמת הוגן שהשתמשתי לשאקיל ב 19 עונות ולא ב 15 או 16. זה גם לא ממש הוגן שלקחתי את שתי העונות האחרונות של ג'ורדן בוושינגטון לחלוקה. זה גם לא הוגן שלקחתי את עונת הרוקי של קובי (לעומת עונת הרוקי של לברון כמובן, שבה הוא קיבל מספיק הזדמנויות). אני צריך לחשוב על קריטריון שיהיה אובייקטיבי. כרגע נראה לי שקריטריון כזה יכול להיות חלוקה רק בעונות בהן התקבלו נקודות אישיות ו בעונות שביניהם. כלומר עונת 11-12 של דאנקן נחשבת בהחלט, כי הוא קיבל נקודות בעונת 12-13. זה נשמע לי כמו קריטריון סביר והגיוני למדי.
כך או כך, אני לא מתכוון כעת לעשות חישוב נוסף על פי הקריטריון הזה.
אשמח מאד לשמוע תגובות, נראה לי שיש כאן כלי אמיתי ויעיל להשוואה בין כוכבים. תקנו אותי אם אני טועה.
_________________ ״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|