סל ניוז

straight to video
ההיט כותשים את אטלנטה כבר 3 רבעים, יאנג באחד המשחקים האומללים בקריירה שלו עם 1-12 מהשדה ו-0-7 מהשלוש. ו-6 איבודים. ב-3 רבעים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ויש כמובן כמה נקודות אור במשחק הזה. הראשונה שבהן זה אריק ספולסטרה. ההוא שכולם חשבו שהוא מאמן וידאו שקיבל ג'וב קליל, לאמן טריו כוכבים בשיא הקריירה שלהם ולזכות באליפויות בטלפון. פאסט פורוורד ל-2020 שם מיאמי הגיעו לגמר והתמודדו בכבוד עם הלייקרס. השנה הם בראשות המזרח, ואמנם בלי איזה סופרסטאר, אבל כן עם משחק מאוד קבוצתי, הגנה קשוחה, כמה שחקנים מצוינים בראשות באטלר, לאורי ואדבאיו וכמה קלעי שלשות מעולים.

בקצת יותר משלושה רבעים הם עם 30 אסיסטים על 33 סלי שדה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

"כולם" זה הכינוי החדש של ראובן?

כן.
טוף. 115-91 למיאמי שנתנו מכת בכורות מה שנקרא בעוד אטלנטה הקיזו דם ובלעו צפרדעים.
היט: רובינסון 27 נק' 8-9 לשלוש, באטלר 21, טאקר 16 נק' 4-4 לשלוש, לאורי 10 ו-9 אס'
הוקס: גלינארי 17, האנטר 14, נוקס 10, קולינס 10, יאנג מסיים עם אותה סטטיסטיקה מלמטה - 1-12 מהשדה, 0-7 לשלוש, 6 איבודים. בהנחה שמיאמי כן תוכל להחזיק אותו רוב הסדרה, זו הולכת להיות סדרה מאוד קלה להיט. לא יודע אם 4-0, כי תמיד יש סיכוי שהוא יתפוצץ איזה משחק אחד, אבל 4-1 כנראה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא צוין בוגדנוביץ' עם 0/8 מהשדה.
השאלה האם חלק מהבלו-אאוט הוא לא עקב העובדה שאטלנטה בכל זאת נאלצה לטוס הרבה בימים האחרונים, וכל פעם "להחליף דיסקט" מול יריבה שונה, בעוד מיאמי מתכוננת בנחת פיזית, מנטלית, ואף טקטית במובן מסוים.
אני צופה משחק שני צמוד יותר, אבל השאלה האמיתית האם הסדרה תחזור למיאמי במצב של 2-2, וזה לא נראה אופטימי מדי לפי המשחק הראשון.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

זה נראה כמו "לא כוחות"
אבל אולי עם קפאלה וקולינס זה יראה אחרת

צריך לציין שטריי יאנג היה קורבן אלימות במשחק הזה. קצת.מבאס

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אני חושב שהגיע הזמן. נמאס לי לראות אותו גונב עבירות שלא היו.

לאורי ירד כמה פעמים על הקרסוליים והברכיים שלו. צריך לעצור את זה לפני שיגרם נזק

_________________
נערך יותר מפעם אחת

בינתיים יש משחק, ואף צמוד
שיוויון 33
באטלר חם עם שתי שלשות, הירו נפלא מחצי מרחק
יאנג פתח עם 1/6 לשלוש ו-3 איבודים, האנטר מחזיק אותם במשחק עם 11 נקודות

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אחלה אנרגיות
גייב וינסנט עם כמה פעולות גדולות של מוטיבציה
לאורי והאנטר עם התגוששות קלה חוטפים טכניות
באטלר חד מאוד

יש פוטנציאל של ממש לסדרה הזאת מבחינת ה"אמוציות"
צריך רק שיהיה צמוד יחסית מקצועית, וזה תלוי ביאנג בכשירות של קולינס/קאפלה

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אטלנטה נראים ממוקדים ונמרצים (יותר ממיאמי) והחזרה של קולינס משמעותית.
אני לא הכי מחזיק מההיט (קבוצה טובה אבל לא מדהימה במעט שראיתי אותם).
אולי ההוקס יכולים לעשות כאן משהו.

3 עבירות להאנטר ובוגדנוביץ'
הרבה דקות לדלון רייט שעושה עבודה ממש לא רעה
יאנג איכשהו עם 6/6 לשתיים, חלקן זריקות קשות

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

היה שקף שתשעה מבין 15 שחקני מיאמי - הם Undrafted
מדהים

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

זה באמת מדהים.
מבט על עשרת השחקנים ששיחקו הלילה מראה את הפילוג הבא:

2 שחקנים נבחרו בעשיריה השניה (הירו ובאם במקומות 13 ו14 בהתאמה)
2 שחקנים נבחרו בעשיריה השלישית ( לאורי ובאטלר במקומות 24 ו30 בהתאמה)
שחקן אחד בסיבוב השני (טאקר במקום ה35)
5 שחקנים אנדראפטד ( סטרוס, דאנקן, דדמונד, מרטין וגייב וינסטנט).

די מטורף לטעמי

איך זה יכול להיות שהם מצליחים, קבוצה שנבנתה בניגוד מוחלט לעקרונות הבנייה מחדש, ומסתמכת על וטרנים שאינם סופרסטארים?

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

1. לא מדויק. שני שחקנים מאוד משמעותיים בקבוצה הזו הגיעו מהדראפט.
2. השאלה היא מה זה מצליחים. האם הם קבוצה טובה מאוד? בוודאי. האם יש להם סיכוי סביר לאליפות? בעיני, ממש לא.
3. הטענה, לפחות בעיני, היא לא שיש דרך אחת לבנות קונטנדרית, או שזה בהכרח מתאים לכל סיטואציה, או אפילו שזה בטוח יעבוד. בסוף זה משחק של הסתברויות - עבור סיטואציה נתונה, איזו אסטרטגיה תתן לך את הסיכוי הגבוה ביותר לבנות קונטנדרית תוך כך וכך שנים. מן הסתם, אפילו אם מיאמי היו מצליחים לבנות קונטנדרית בשיטה הפוכה לגמרי (וכפי שציינתי, אני לא מסכים לא עם זה ולא עם זה), זה עדיין לא סותר את הוולידיות של בנייה דרך הדראפט.

1. ברור שהגיעו מהדראפט, מאיזה מקומות בדראפט?

2. קבוצה שסיימה במקום הראשון במזרח ומשייטת כעת בקלילות לסיבוב השני, היא קבוצה מצליחה. מדורגת כרגע חמישית לפי וגאס בסיכויי האליפות, מעל קבוצות כוכבים כמו הנטס ופילדלפיה.

3. אף אחד אף פעם לא סתר את ה"וולידיות של בנייה דרך הדראפט". זה פשוט עוד אחד מהקטעים שדברים מובנים מאליהם, שהדראפט הוא מכשיר להביא שחקנים טובים לקבוצות, הופך ל"אסטרטגיה" גאונית שעל מזבחה צריך להקריב הכל. אני כל הזמן מביא דוגמאות לאלופות שנבנו מהאמצע ובאמצעות כוכבים שנבחרו במקומות לא גבוהים בדראפט, ועדיין לא ראיתי את הדוגמה האחת הנגדית לאלופה שנבנתה "לפי העקרונות". בכל מקרה, למקרה שלא שמת לב, כבר כמה שנים שמסתובבות כאן בפורום טענות קשות נגד בנייה על שחקנים ותיקים שאינם סופרסטארים. אני לא יודע מה ג'ימי באטלר וקייל לאורי חושבים על זה, אבל כנראה שהם לא מחזיקים מזה ממש.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

1. נבחרו בעשירייה השניה, אז? הנקודה היא שבחירות דראפט זה נכס משמעותי וכזה שיש לך גישה יחסית פשוטה אליו, בטח ביחס להשגת סופרסטאר דרך טריידים או מהשוק החופשי. ברגע שאתה מכיר בזה אז בוודאי שהסיכוי הכי גדול לקבל שחקן משמעותי הוא דרך בחירה כמה שיותר גבוהה. אפשר פשוט להסתכל על התוחלת של בחירות דראפט לפי מיקום לאורך השנים.

2. השאלה היא מה המטרה שלך. אם המטרה שלך היא לבנות קבוצה מנצחת שמגיעה לפלייאוף ועושה דברים יפים אז סבבה. אם המטרה שלך היא לבנות קונטנדרית אז אני לא חושב שבמיאמי עשו עבודה טובה מספיק, לא משנה מה אומרים בוגאס.

3. כמה קבוצות נבנו כבר דרך טנקינג אגרסיבי? אתה מדבר כאילו זו איזו שיטה מאוד נפוצה שנכשלה, בפועל קבוצות בודדות ניסו את זה.
כמובן שזה גם עניין של פרשנות. המצדדים בשיטה יגידו שגולדן סטייט הגדולה נבנתה דרך הדראפט, ואתה תגיד שזה לא נחשב כי הם לא עשו טנקינג אגרסיבי והבחירות לא היו מספיק גבוהות.

לאחר תקופת לברון, מיאמי נהיו "קבוצה ממוצעת" למשך כמה שנים - סביב 50% ניצחונות בכל עונה (37,39,41,44,48 ניצחונות בכל שנה - ממש סביב 42), פעמיים פלייאוף בחמש שנים, עברו סיבוב פעם אחת.
אני אנסה לשחזר בדיעבד (כי קשה לומר שעקבתי במשך כל התקופה...) את הדברים, אשמח לתיקונים/התייחסויות:

בעונת 14-15 כבר היה נראה שהבסיס שלהם די מתבגר: וייד בן 33, בוש 30, דנג 29, דראגיץ' וצ'אלמרס 28 - והם צריכים קצת להתחדש בשנים הבאות.
עונת 17-18 אדביו כבר מקבל 20 דקות למשחק מאחורי וייטסייד (ומספק בהן 6.9 נקודות, 5.5 ריבאונדים, 0.6 חסימות - ממש לא רע לרוקי בקבוצת פלייאוף).
עונה אחרי זה אדביו עולה ל-23 דקות (ב-82 משחקים), והמספרים עולים בצורה חדה יותר: 8.9 נקודות, 7.3 ריבאונדים, 0.8 חסימות.
תוך כדי הם מפתחים את ג'וש ריצ'רדסון (בחירה 40 ב-2015!) להיות שחקן של 16.6 נקודות בעונתו הרביעית בליגה, ועבר בטרייד תמורת באטלר.
בעונת 19-20 הם כבר מפציצים בבועה (לאחר מקום 5 בעונה הסדירה - כבר התקדמות נאה בפני עצמה) בהובלת דראגיץ' (ששיחק שם 7 שנים), באטלר, אדביו, הירו ורובינסון כמובן, קראודר ואיגי (וטרנים, אבוי!), קנדריק נאן (עוד Undrafted שהם גידלו) ואוליניק.
לאחר מכן חוטפים סוויפ לא נעים מהאלופה הנכנסת מילווקי, משיגים את לאורי, ו"ממירים" חלק מאותה רשימה של "גיבורי הבועה" בעוד No-names כוינסנט, סטרוס, אצ'יווה ויורצבאן - עד למקום הראשון במזרח, ו"בסיס מובטח" כקבוצה טובה עד 2026 (באטלר-אדביו-רובינסון חתומים עד אז).
יהיו שיגידו שסביר שעד 2026 לא יהיה להם אף סופרסטאר...

לי זה נראה כמו עשור מדהים לקבוצה אחרי פיק עצום ועזיבת לברון. גם לא היו למטה בכלל (ולראייה - אין בחירות דראפט גבוהות), וגם חזרו מהר מאוד למעלה, ולא משנה איך נסתכל זה - ברור שהחל משנת 2020 יש להם בכל שנה סיכויי אליפות מסוימים (שאולי פחותים מקבוצות אחרות בעונות ספציפיות - אבל אם הם ימשיכו להיות שם עונה אחר עונה - אז "הסיכויים מצטברים").

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אף אחד מעולם לא הטיל ספק בכך שבחירת דראפט זה נכס חשוב, הדיון היה סביב אסטרטגיה להשגת בחירות וכמה היא עולה בהווה, בעבור ההימור על העתיד. הדיון הזה הניב כמה וכמה הנחות שמנופצות זו באחר זו על ידי המציאות.

אני לא מבין באיזה קטע אתה מביא את גולדן כדוגמה, כי גולדן זו אולי הדוגמה הכי ברורה, מובהקת ונחרצת למועדון מאמצע-תחתית הליגה, שלכאורה לא היה מספיק גרוע כדי להשיג בחירות "טופ", אבל הסתדר לא רע עם בחירה 7, 11 והסיבוב השני, והוסיף חטא על פשע עם וטרנים כמו בוגוט ואיגי. מילווקי האלופה המכהנת היתה קבוצה מלאה בבינוניים שהשיגה את יאניס במקום ה15. פיניקס שנחשבת לפייבוריטית לאליפות עם בוקר בריא, היתה במדיניות "win now" שכשלה, והשיגה את דווין בוקר במקום ה13, כשהיא מוסיפה לו וטרן מארץ הוטרנים בדמותו של כריס פול. טורונטו לקחה אליפות מהאמצע כשהימרה בטרייד על קאווי, לכשעצמו בחירה 15.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

שמואליקי, רק שיהיה ברור, אני לרגע לא טוען שהאסטרטגיה של מיאמי היא רעה או שהיא נכשלה.
ה-NBA זו ליגה די משונה ביחס לאירופה. אין ירידת ליגה, אין גביע, אין מלחמה על מקום באירופה. יש הרבה יותר קבוצות ביחס לליגות אירופאיות וכולן מתחרות על מקום אחד ויחיד, והחוקים הם כאלה שמאפשרים לכל הקבוצות תאורטית להגיע לשם (כלומר אין יותר מדי משמעות לקבוצות עשירות יותר או פחות). התוצאה היא שלכאורה כולן מכוונות למעמד הנחשק של קונטנדרית, אבל בפועל כמובן שמדובר בראש ובראשונה בביזנס.
מבחינה עסקית אין ספק שמיאמי שיחקה אותה. כאמור היא נשארה רלוונטית גם בשנים לא קלות ובסופו של דבר הצליחה גם להגיע לגמר ליגה. האם זו הייתה האסטרטגיה הטובה ביותר כדי להשיג תואר? לא יודע. מבחינת תוצאה סופית אני קצת מתקשה לראות אותם שוברים את תקרת הזכוכית.

אני לא יודע על איזה הנחות אתה מדבר ואני בוודאי לא בטוח שהן מנופצות על ידי המציאות כפי שאתה טוען.

לגבי גולדן סטייט, אתה מציג פה תמונה מגמתית ולא מדויקת, בלשון המעטה. הם בחרו במקום 7 בדראפט 2009, מקום 6 בדראפט 2010, מקום 11 בדראפט 2011 ומקום 7 שוב בדראפט 2012. זה אוסף יפה מאוד של בחירות שבהחלט מעיד על אחת הקבוצות החלשות בליגה. ההחתמה של איגודאלה הייתה רק בעונת 2013-2014 אחרי שקארי ותומפסון כבר חוו עונות פריצה. כלומר, אחרי שהיה להם גרעין צעיר שהם מאמינים בו, הם החליטו להוסיף לו ווטרן.
זה אגב, גם מה שנעשה בפיניקס אחרי שהם החליטו שהם מאמינים מספיק בכשרון של בוקר ואייטון (בחירה מספר 1 שכמובן שכחת לציין). אני אגב, לא האמנתי שזה יהיה מספיק לקונטנדרית, אבל הם בהחלט הוכיחו שטעיתי.

מכיוון שפירטתי את הדרך של גולדן מספר פעמים לאורך השנים, וזה גם מידע שלא קשה להגיע אליו, וכנ"ל איך מילווקי, טורונטו ופיניקס הגיעו למקומן (עם קבוצות מהאמצע ומדיניות win now, שבמקרה של פיניקס התרסקה אז הם זכו גם במקום הראשון, אבל אייטון החביב מאד הוא לא איזה שובר שוויון מדהים לבחירה מספר 1), לא אגרר פה לדיון ארוך וחסר תועלת. שכל אחד יסיק את המסקנות הנראות לו מהנתונים.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אני לא מבין מה המקום שבאטלר נבחר בדראפט רלוונטי פה. זה רלוונטי רק למי שבחר אותו. הוא הגיע למיאמי אחרי 3 קבוצות, אחרי שהיה בחמישיית ההגנה, השחקן המשפתר ובחמישייה השלישית ולמעשה היה שחקן מקס. זה שפילי היו דביליים שויתרו עליו אומר אולי משהו על יכולות הטרייד של מיאמי, לא על יכולות הדראפט שלה. זה כאילו שקבוצה תחתים עכשיו את יוקיץ' ואז תקבל קרדיט על זה שהוא נבחר בסיבוב השני. כנ"ל לגבי לאורי.
הם כן הצליחו מאד בדראפט עם רובינסון - כלומר אפילו בלי לבחור אותו, אבל ידעו לזהות כישרון ולפתח אותו. גם באם והירו הם בחירות טובות, בטח ביחס למיקום שלהם, אבל לא משהו משנה מציאות כמו בחירות עשירייה שנייה כמו יאניס, קוואי או אפילו קליי תומפסון. כשמסתכלים על העשור האחרון אז באם והירו הן בחירות מעולות אבל פרט לזה לא הייתה הצלחה גדולה - בחירות פחות מוצלחות (אצ'יווה, ווינסלו) וגם ויתור די מסיבי על בחירות סיבוב ראשון (על לברון ועל דרגיץ'). לא שויתור זה רע, אבל זה לא מעיד על קבוצה שמנסה להיבנות דרך הדראפט.
דוגמא לקבוצה שנבנית דרך הדראפט זה סן אנטוניו. כמעט ולא מוותרים על בחירות למרות שהן בחירות נמוכות יחסית (סוף סיבוב ראשון או עשירייה שנייה) ועדיין הצליחו לבנות את כל הבסיס דרך הדראפט. כל הבחירות ב-6 השנים האחרונות הפכו לשחקני רוטציה עם דאבל פיגרס (חוץ מפרימו שהוא בכיוון ונבחר רק לפני שנה), וזה כולל את ד'זונטה מארי במקום ה-29