satriani כתב:
מה שקבוצות עושות היום זה חישוב של איך השחקן היום והגיל שלו בתקווה לנבא כמה מקום יש לו לשיפור (יד למשל נתפס כמשהו שניתן לשפר ב״קלות״). לכן שחקן כמו דוארטה נבחר במקום ה13 ונראה היום כאחד הרוקיז הכי טובים, רק כי הוא בן 24. המחשבה זה שאין לו הרבה לאן להשתפר (שזה שטות). מה שמצחיק שאם היום היה נערך הדראפט אחרי 10 משחקים, דוארטה כנראה לא היה נבחר בטופ 5 כי הוא ״מבוגר״.
אפסייד,פוטנציאל,טאלנט - מילים יפות. בסוף אתה לוקח את השחקן מבין מה שנשאר שאתה חושב שיהיה הכי טוב בעוד כמה שנים אלא אם אתה צריך עזרה כעת וזה קבוצות בסוף סיבוב ראשון לרוב (קבוצות עם מאזן טוב וסגל זהה משנה שעברה כמו נגיד הבאקס או סאנס)
אני מאוד מעריך את דוארטה, אבל בעיניי מה שכתבת במודגש זה לא מצחיק אלא די מובן.
קודם כל, לדראפט הזה היה טופ 3 חזק מאוד, ואחוזי קוטג' של קייד וגרין בתחילת דרכם לא גורמים לי (ובטוח שגם לא לשלושים מקבלי החלטות בליגה) לחשוב אחרת.
סקוטי בארנס מראה למה יוג'ירי העדיף אותו על פני סאגס. נכון, יד מבחוץ זה ממש לא משהו שמשתפר בקלות, כפי שרמזת עם המירכאות הכפולות, ע"ע ג'סטיס ווינסלו, MKG ואחרים. אבל זה עדיין אפשרי, בעוד שדוארטה לעולם לא יגיע לנתונים הפיזיים הנהדרים של בארנס (שמגובים כבר עכשיו באינטנסיביות הגנתית גבוהה, פלוס יכולת פליימייקינג בהתקפה).
מעל סאגס בהחלט ניתן להציב סימני שאלה, מצד שני מספיק לראות את השיפור של חברו לבק קורט כסופמור בשביל להבין שאחוזים מזעזעים בהתחלה לא בהכרח מעידים על ההמשך.
נעבור לבחירות האפסייד: קומינגה, זאייר וויליאמס ובוקנייט עדיין בגדר תעלומות. ג'וש גידי, לעומתם, כבר מפגין יד טובה משלוש (מה שנחשב לאחד מחסרונותיו) והוא יופי של פליימייקר עם סייז. בהחלט הייתי לוקח אותו לפני דוארטה לקבוצה צעירה שנמצאת בתהליך בנייה.
כמו שמדברים על בחירות אפסייד שיכולות ללכת לכאן או לכאן, צריך לזכור שהיו גם לא מעט רוקיז מבוגרים שנתנו פחות מהמצופה. המקרה הכי דומה לדוארטה זה באדי הילד, שנכנס גם הוא בגיל 24 לליגה. הפליקנס לקחו אותו בחירה אחת לפני ג'מאל מוריי (פרשמן מקנטאקי, שני אלמנטים של בחירת אפסייד כפי שהצגתי בתגובה מוקדמת יותר...) וקיבלו ממנו 8.6 נקודות בפחות מ40% מהשדה. אחרי 57 משחקים הוא נשלח לקינגס בתמורה לקאזינס. בסקרמנטו הוא מיד נראה טוב יותר עם 15.1 נקודות למשחק, אבל דעך כסופמור עם 13.5. זה מעניין כי גם במכללות היה לו גרף שיפור הדרגתי יחסית. בעונתו השלישית הוא כבר פרץ עם 20.7 נקודות, אבל בגיל 26 כבר וללא שפיתח ממש את המשחק שלו משני צדי הפרקט (שיהיה ברור, אני חושב שדוארטה מגוון יותר כבר עכשיו).
מה שכן, היתרון ברוקיז מבוגרים הוא שאפשר לקבל מהם תפוקה גבוהה כבר על חוזה הרוקי שלו, ואז הארכת החוזה היא למשך שנות השיא ומסתיימת בתחילת שנות השלושים שלהם. אבל תארו לעצמכם את ג'מאל מוריי בניו אורלינס כיום (כלומר, לא ממש כיום כשהוא וגם זאיון פצועים...). בדיוק השחקן שהם צריכים לצד זאיון, בעיניי.