הוקיץ' כתב:
לגבי הישראלים בליגה, האם המצב היום באמת שונה ממה שהיה לפני כמה עונות? לכאורה כל קבוצה יכולה לתת 30 דקות בממוצע לארבעה זרים (חלק מהקבוצות עם חמישה זרים כך שהן אפילו יותר) מה שמסתכם ב-120 דקות לזרים. בפועל רק הרצליה, חולון וראשון לציון מגיעות ל-120 דקות כשהבולטת בקטגוריה (לטובה או לרעה תחליטו אתם) זו הרצליה המהוללת עם לא פחות מ-135 דקות לזרים בממוצע למשחק.
מצד שני יש חמש קבוצות עם פחות מ-110 דקות לזרים בממוצע למשחק, כשגליל עליון נותנת 97 דקות בלבד לזרים שלה.
אז אני באמת שואל, זה כזה קיצוני?
לא יודע, לתחושתי יש כאן תהליך הדרגתי שנמשך כבר עשור או שניים. קצת כמו הצפרדע המתבשלת בסיר -- הטמפרטורה עולה בהדרגה, כל פעם עוד קצת, עד שבסוף היא מתה (או בנמשל הופכת עבורי ללא מעניינת למעקב).
יש כאן שילוב של גורמים. בעיני זה לא רק כמות הדקות לישראלים/זרים. זה גם המעמד והתפקיד בקבוצה.
דווקא לפני שנתיים עוד היה לי מעניין לעקוב אחרי מכבי עם זוסמן ואבדיה, הפועל עם מדר וגינת, ירושלים עם בלאט (ולוי), חיפה עם סורקין ובריסקר, גלבוע עם זיו (וחנוכי כשעוד נראה כמו שחקן מבטיח), או ראשון עם בלייזר ואריאל בתפקיד מרכזי, אבל בעיקר דברת עם משחקים מבטיחים בגיל 17 ואביבי שהראה ניצוצות יפים. כל אלו לא רק קיבלו דקות אלא גם היו שחקנים מרכזיים בקבוצה שלהם ולא פעם גם הקלעים המובילים, לא סתם פילרים. לא מאשים אף אחד מהם שהלך לשחק באירופה (או ב-נבא) לאור איך שהליגה "שלנו" נראית, אבל עובדתית נשאר כאן חלל גדול.
השנה? הזכירו כאן את גליל. גם בהפועל תל אביב הישראלים עוד איכשהו מרכזיים (למרות שפחות מלפני שנתיים והם גם לא צעירים). אבל עד שיש איזה שחקן כמו הובר שפורץ ומוביל קבוצה יפה, אז ממשיכים להביא לו רכז זר על הראש (כן, אני יודע שהוא גם נפצע ולוקח זמן לחזור ליכולת והביטחון, אבל זה עוד יותר קשה כשהוא צריך עכשיו לעלות מהספסל ולהוכיח את עצמו שוב). לוי עם 14 הוא היחיד מבין השחקנים הישראלים שקולע יותר מ-11 נקודות למשחק. הוא, הובר וגוט היחידים שמקבלים יותר מ-26 דקות למשחק.
בקיצור, זה לא רק ביטול החוק הרוסי (למרות שגם) והגדלת מכסת הזרים (גם) ולא בא לי להתחיל למנות את האשמים במצב (יש לא מעט). רק מציין שעובדתית למי שמחפש לראות את הכדורסלן הישראלי (בעיקר הצעיר יותר) ולא רק אוהד קבוצה, אין כרגע הרבה עניין בליגה "הישראלית".