Lakic כתב:
אתר One:
על סף סגירה: דה ג'וליוס בדרך למכבי תל אביב.
הגארד בן ה-25 (1.83) של אריס סלוניקי, שקלע 30 נקודות מול הפועל ירושלים רק לפני כשלושה שבועות, מתקרב אל הצהובים.
טייק של ברק חקלאי, שראוי שיגיע לעוד עיניים:
ציטוט:
דייויד דה ג'וליוס (25, 1.83 מ') הוא לא שחקן שצריך להגיע למכבי תל אביב, לא מבחינת הרזומה, הפוטנציאל, וגם העמדה בה הוא משחק. אפילו אם המצב כ"כ קשה בעקבות המלחמה. אבל לפי הפרסומים הוא כנראה יחתום אצל עודד קטש בזמן הקרוב.
אז מי אתה דויד דה ג'וליוס? לאוניברסיטת מישיגן האיכותית הוא הגיע שנה אחרי שזו הפסידה בגמר טורניר המכללות כשבסגל שלה נמצאים דאנקן רובינסון, ג'ורדן פול, מוריץ ואגנר וזאבייר סימפסון. ארבעה מתוך החמישה עזבו באותו קיץ, אבל דה ג'וליוס לא מצא את מקומו ושותף רק ל-3.8 דקות. בקיץ הבא המאמן ג'ון ביילין קפץ ל-NBA וחתם בקליבלנד, ומי שהחליף אותו היה אגדת מישיגן, ג'וואן הווארד. דה ג'וליוס קודם לעמדת השחקן השישי, קיבל 20.9 דקות ותרם 7 נקודות. אבל אז הגיעה מגפת הקורונה וכדורסל המכללות נעצר.
דה ג'וליוס, שציפה לקבל קרדיט גדול יותר במישיגן, התאכזב ובחר לעזוב למכללה אחרת. הוא בחר בסינסינטי, אך הודיע במפתיע כחודש וחצי לפני סיום עונתו הראשונה כי החליט לקחת פסק זמן מהמשחק בגלל "קשיים מנטליים בצל מגפת הקורונה". בפועל, נראה שהוא פשוט לא הסתדר עם המאמן ג'ון בראנן, יותר מזה, נראה שהוא סבל ממש, כמו שישה שחקנים אחרים שביקשו לעזוב איך שהעונה הסתיימה. באוניברסיטה הבינו שמשהו לא כשורה, פתחו בחקירה והחליטו במהירות לפטר את המאמן. דה ג'וליוס חזר לקבוצה ונתן שנתיים נהדרות, כשבאחרונה רשם ממוצע של 14.8 נקודות ו-5.8 אסיסטים. מצד שני, המכללה לא הגיעה לשום הישג ואכזבה מבחינה קבוצתית.
דה ג'וליוס לא נבחר בדראפט 2023, ומיד חתם בלאבריו הקטנה מהליגה היוונית. חצי עונה בילה שם (14.4 נקודות ו-3.6 אסיסטים), עד שעבר לגוטיגן מהבונדסליגה הגרמנית (13.6 נקודות ו-5.1 אסיסטים). בקיץ האחרון שב ליוון, הפעם לקבוצה טובה יותר, אריס סלוניקי. עד כה בליגה היוונית דה ג'וליוס מרשים מאוד עם 18.5 נקודות, 67.6% לשתיים, 70% לשלוש (זרק רק 10 זריקות), 5.3 אסיסטים ו-3 ריבאונדים ב-27 דקות. גם ביורוקאפ מספריו די זהים, כשהאחוזים לשלוש נורמליים יותר (41.7% על שתי זריקות בממוצע).
מבחינת אופי אין דברים רעים להגיד על דה ג'וליוס, להפך. רק העובדה שבחר מיד אחרי המכללות לצאת ולשחק באירופה, ולא העדיף את הנוחות בליגת הפיתוח או בליגות במרכז אמריקה שקרובות לבית בדטרויט, מראות שלא מדובר במישהו מפונק. תוסיפו לזה את החלטתו בעונתו האחרונה בסינסינטי לתרום את כל הרווחים ממכירת גופיית המשחק שלו (אז כבר שחקנים יכלו להרוויח כסף מזה, למרות ששיחקו במכללות), לרכישת ספרים לילדים שמגיעים מאוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי קשה במישיגן וסינסינטי, ותבינו את האופי. "כמי שמגיע מהמעמד הנמוך בדטרויט, ראיתי בעיניים אנשים שלא הייתה להם את האווירה הנכונה, או מי שידריך אותם ללכת בדרך הנכונה. אני מרגיש שספרים זה משהו טוב שיכול לבנות משמעת ולגרום לרעב עבור הילדים לדעת יותר. אני חושב שידע זה הדבר החשוב ביותר עבור בן אדם כדי להיות שלם יותר. אני רוצה שאנשים יידעו שבזה שהם קונים את הגופייה שלי, הם עושים משהו הרבה יותר גדול מאשר לקנות משהו של שחקן שהם אוהבים", סיפר.
מבחינת שגרת אימונים, דה ג'וליוס אוהב גם לשלב יוגה ואימוני אגרוף, כך לפחות היה כששיחק בארה"ב, ובשלב מסוים גם עבר לתזונה טבעונית. כשנשאל מדוע, הסביר שעשה זאת כדי לשפר את הכוח, הכושר והמיקוד שלו: "אני מרגיש חזק ומהיר יותר מהיריבים שלי. הדרך שבה אני זז, זה פשוט מרגיש טוב יותר".
ועכשיו להתרשמות המקצועית. אני מקווה שהטריגר לצירופו של דה ג'וליוס לא היה ההצגה האדירה שלו בהפסד 78:68 להפועל ירושלים ביורוקאפ, כשקלע כמעט מחצית מהנקודות שלו קבוצתו - 30 (10 מ-14 לשתיים, 1 מ-2 לשלוש, 7 מ-8 מהקו) ב-30 דקות. כי אם מסתכלים על חמשת המשחקים הנוספים שלו במפעל האירופי, הוא לא חצה באף אחד מהם את רף 12 הנקודות, וגם מיעט למסור אסיסטים.
אם נתייחס לעמדה, אז דה ג'וליוס הוא רכז, ולא 1-2. כלומר, הוא צריך את הכדור בידיים, והרבה. מדי פעם הוא אולי יכול לשחק לכמה פוזשנים ספורים אוף דה בול, אבל לדעתי זה לא יחזיק מים. למכבי יש עוד שני שחקנים שצריכים את הכדור אצלם ביד. אחד זה כמובן תמיר בלאט, שאמור לשוב בקרוב מהפציעה, והשני הוא סייבן לי, שבינתיים מסרב להגיע לישראל בגלל המצב. אולי כבק-אפ פוינט גארד לבלאט בליגה אפשר להבין את הצירוף של דה ג'וליוס, אבל ביורוליג, כשיש כבר את בלאט, לי ויוקובייטיס בקו האחורי, ועוד לא דיברנו על ג'ון דיברתולומיאו, אני לא רואה איפה הוא משתלב.
אם מנסים להשוות את המשחק שלו לשחקן אחר ששיחק פעם במכבי ת"א, לדעתי הוא הכי מזכיר את דמונד מאלט, שלבש את המדים הצהובים אי שם בעונת 2011/12 (עונת שלוש המסגרות). גם מאלט הגיע למכבי אחרי שפתח את העונה בקבוצה אחרת באירופה (שרלרואה).
אז מה דה ג'וליוס כן עושה טוב? קודם כל יש לו ראיית משחק טובה. במכללות, וגם בליגה היוונית, הוא מצא שחקנים במקומות הנכונים, והרשים מאוד באספקט הזה. הוא אמנם נמוך, אבל יש לו רגליים חזקות מאוד, הוא גם רחב ובכלל די פיזי. דה ג'וליוס ימני, אך אוהב מאוד לכדרר ולחדור בשמאל, ואז להחליף ידיים כדי להקשות על היריב. קשה מאוד לשמור עליו בצורה הזאת. אפשר להוסיף לזה גם ג'אמפ טוב מאוד לחצי מרחק, יכולת פיק-אנד-רול טובה, שקטש יכול עוד לשפר (ואולי זה מה שהוא ראה בו).
שחרור הזריקה של דה ג'וליוס די איטי, אבל הוא יודע ליצור לעצמו מרווח בעזרת הכדרור והטעיות גוף, וגם לצאת טוב על חסימות. הגנתית לא מדובר באיזה עילוי, כשבשלב הזה בקריירה נראה שהוא בעיקר מתרכז בחלק ההתקפי. מצד שני, כדי למצוא את מקומו במכבי ת"א הוא יצטרך להביא דברים שלא הראה עד כה בקריירה.