מרטל וובסטר חותם בוושינגטון, נותן להם בדיוק את הדבר היחיד שהיה חסר להם בסגל, פורוורד שקולע מבחוץ, ומשלים סגל מאוד ארוך ומאוד מגוון, שאני מבטיח לכם, עד כמה שההבטחה הזאת שווה, שהוויזארדס יילכו לפלייאוף ראשון אחרי חמש שנים וראשון בקריירה לג׳ון וול.
בעמדת הפוינט יש את וול, עם גיבוי מספק של פרייס ושלווין מאק כל עוד החומה ייתן 38 דקות +- לערב.
בסקנד גארד יש את ביל ואת קרופורד. בעוד קרופורד הוא בהחלט סקורר ראוי מהספסל, על ביל עדייו עומדת חובת ההוכחה, אני חושב שהוא הולך להיות נהדר בתפקיד שלו בוושינגטון, שזה אומר בעיקר להשתמש בזריקה הכל כך טכנית שלו אחרי קיקים החוצה מהחדירות של וול. לשמור הוא יודע, לקלוע הוא יודע, לרוץ במגרש פתוח הוא יודע, ואתה לא מריך יותר מזה כשאתה משחק ליד רכז דומיננטי כמו וול.
אריזה, סינגלטון ומרטל זאת שלישיית פורוורדים טובה מאוד שמספקת שומר ברמה גבוהה ( אריזה, שכבר הוכיח בליגה שהוא אחד המתאימים לתפקיד המיועד לו, סטופר הגנתי ואופציה 4-5 בהתקפה) , יש קליעה ברמה גבוהה מהשלוש ( וובסטר, שאמנם היה חלש בעונה האחרונה אך לפניה נתן 10 נק׳ למשחק ב 41% מחוץ לקשת) ופרוספקט די מבטיח בדמותו של כריס סינגלטון שאני די מחזיק ממנו, למרות שכנראה לעולם לא יהיה אולסטאר. יש פה גם גמישות, אריזה יכול לשחק כסקנד גארד ליד אחד מהפורוורדים האחרים ומרטל וסינגלטון יכולים לשחק כפאוורים. יש גם את קרטייר מרטין ואת וסלי, שאני אישית לא חושב שהולך להחזיק בליגה יותר מדי זמן אבל אולי אני טועה ואחרי עונת רוקי רעה יימצא את הנישה שלו ואת הדרך להתאקלם לליגה.
מצבת הגבוהים בוושינגטון זה בעיקר מה שמלהיב אותי. ננה ואוקאפור שני גבוהים וטרנים, שעברו כבר המון בליגה, ומשלימים אחד את השני מצויין. אני מאמין שהשניים ייפתחו יחד בחמישייה אבל גם אם לא, ישחקו הרבה מאוד יחד. ננה אמנם ריבאונדר וחוסם בינוני ( ובגלל זה אוקאפור הוא השלמה מצויינת אליו) , אבל עם שני גופות גדולים כאלה בצבע אתה יודע שאתה לא הולך להפסיד יותר מדי פעמים במצ׳אפ הריבאונד, יודע שלא ייקחו עליך יותר מדי אופנסיב ריבאונד ויודע שיריבים יפחדו לחדור לצבע שלך. אז אוקאפור יספק את הריבאונד וההגנה, ננה יספק את ההתקפה. הברזילאי הוא ללא ספק אחד הגבוהים הטובים בליגה בצבע. בחצי עונה האחרונה בדנבר היה בינוני, אבל לפני נתן שלוש עונות עם 234 משחקים בממוצע של קצת מעל 14 נק׳ למשחק בקצת מעל 60% מהשדה. בנוסף ננה גם אוהב לרוץ את המגרש במתפרצות, ואם ג׳ון וול יאט קצת ויחכה לו טיפה במתפרצות, הוא יימצא שם הרבה פעמים את ננה לדאנק קל. ( וול נבדק ונמצא כשחקן שרץ את המגרש עם הכדור במתפרצות ומגיע לטבעת הכי מהר בליגה באופן די משמעותי.)
מאחוריהם יש שניים שנתנו עונה נחמדה מאוד והעלו המון את רף הציפיות מהם. קווין סראפין הוא כבר עכשיו אחד מהגבוהים המחליפים הטובים בליגה. נגיד טופ 10. אחרי עונת רוקי חלשה עם מעט דקות הילד פרץ והראה המון כדורסל בעונה שעברה כשקיבל לא מעט הזדמנויות, גם בחמישייה. קלע באחוזים טובים, לקח ריבאונד, חסם, שמר, היה אנרגטי מאוד. לבחור יש המון כדורסל ובוושינגטון התאהבו בו בשנה שעברה. טרבור בוקר כגבוה רביעי זה אחלה בחלה ולא להרבה קבוצות יש גבוה רביעי ברמה הזאת. כמו סראפין גם הוא קיבל את ההזדמנות בעונה שעברה להראות מה הוא יודע בקבוצה המאוד צעירה שהייתה בבירה, פתח ב32 משחקים מתוך 50 וגם הראה המון כדורסל והעמיד סטטיסטיקות טובות. הייתי לוקח את הרביעייה הזאת על פני כל רביעייה אחרת בליגה למעט בלייקרס, ממפיס, דאלאס ואולי עוד אחת, לא יותר מזה.
אם לא יהיו פציעות משמעותיות, צ׳ק דם טו דה פלייאוף. מה שכן, עד שוול לא יעשה את עליית המדרגות ויהפוך לסופרסטאר שציפו ממנו, ועד שבראדלי ביל וקווין סראפין לא יהפכו לטופ 10 בעמדה שלהם, אתם גם יכולים לעשות צ׳ק על הדחה מכובדת אחרי פייט בסיבוב הראשון, מקסימום סיבוב שני בהינתן כמה משתנים. כמו פילדלפיה של השנים האחרונות.
_________________ אלון: 5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.
|