סל ניוז

בעיקרון, מסכים לגבי הגיוון. אבל זריקות חצי מרחק זה משהו שקל לדבר עליו וקשה לעשות, או לפחות לעשות ביעילות. קודם כל, לא כל זריקות חצי המרחק נוצרו שוות. פלואטר וג'אמפ שוט קצר הם לא אותה זריקה, וזריקה 2 מטר מהסל שונה מזריקה 5 מטר מהסל. הסוג האחרון של זריקות (לונג 2) מהווה כרגע חלק קטן (בערך 5%) מדיאטת הזריקות של דני, וכל עוד הוא לא קולע אותם באחוזים של דוראנט או שיי (והוא לא), זה כנראה רעיון טוב לשמור אותן על ווליום נמוך. אלה פשוט לא זריקות אפקטיביות בכדורסל המודרני. לצורך העניין, דני קולע אותן בפחות מ-40%, שזה בערך כמו לקלוע שלשות ב-27%. בנוסף, אלה לא זריקות שמוציאים מהן בד"כ עבירות (שוב אלא אם אתה שרגא והמגינים ממש מפחדים מהזריקה שלך מחצי מרחק), אז הן אפילו פחות יעילות בהשוואה לכניסות לטבעת. לעומת זה, זריקות מ-3 מטר ומטה (אבל לא בטבעת), כולל פלואטרים ושורט טוראראונדס הן עניין אחר. כרגע הן מהוות קצת יותר מ-20% מהזריקות של דני וגם אותן הוא לא קולע באחוזים טובים במיוחד (42%). אלה באמת זריקות חשובות לגיוון של החדירות ולקאונטר מובס. אם הוא יוכל לשפר את האחוזים בזריקות הללו לכיוון ה45%-50%, זה ייתן לו כלי נשק חשוב לארסנל.

הכוונה שלי הייתה לחצי מרחק קרוב, בינוני. לא ללונג 2.
איזור קו העונשין.

דני עם 36% השנה באזור שבין 3 ל-5 מטר מהסל (ו-34% ממוצע קריירה). אם הוא לא יכול לשפר את האחוזים שלו דרמטית (לא סביר), עדיף שלא יזרוק משם יותר. לשם השוואה, שיי עומד על 55% מהמרחק הזה ודוראנט על 52% (עם מספר זריקות גדול בהרבה ולמרות ששומרים עליהם הרבה יותר צמוד באזורים הללו).

למרות שכולם מדי עונה אומרים ש"דני צריך לקחת על עצמו הרבה יותר", אני חושב שהוא בעיקר צריך להיות יעיל יותר במה שהוא עושה עד כה (מה שאוטומטית מעלה את המספרים, ואולי גם הדקות, האמון מהמאמן והחברים לקבוצה וכו'), ושזה יותר חשוב מלכפות עוד כמה זריקות ומהלכי בידוד שלו מדי משחק.
את חודש מרץ האדיר הוא סיים עם 55% לשתי נקודות, 46% לשלוש ו-81% מהקו.
עונתית (כולל אותו חודש מרץ...) הוא עומד על 55%, 37%, 78% (גם זה הכי גבוה שלו בקריירה) בהתאמה.
אז "חובת ההוכחה עליו" שהוא מצליח באופן יציב להפוך לשחקן של נניח 40% משלוש ו-80% מהקו (חשוב לשחקן שמגיע לשם הרבה, שלמעשה זוהי אולי התכונה הטובה ביותר שלו).

נושא האיבודים קצת מוזר.
הממוצע שלו עולה ממש כסדרה חשבונית מדי עונה - 0.6 בעונה הראשונה, 1.1 בשנייה, 1.6 בשלישית, 2.1 ברביעית (בה בהכללה, קלע ומסר בערך כמו השנה, ובקבוצה עם פחות סגנון, קבוצתיות וכו') 2.6 העונה, ו-3.5 במהלך חודש מרץ.
ברור שכל עונה הוא מקבל את הכדור יותר בשביל ליצור וכו', אבל הדקות, הנקודות והאסיסטים לא עולים באותו היחס.
לשם המחשה, רק 4 שחקנים בליגה מאבדים יותר מ-3.3 כדורים בממוצע למשחק: יאנג, קאנינגהאם, הארדן ולברון. כולם עם 8 אסיסטים למשחק ומעלה.
סתם כאנקדוטה - השחקן היחיד בטופ-10 בממוצע איבודים שלא קולע 20 נקודות ומעלה - ראסל ווסטברוק...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

שווה לבדוק את האיבודים ביחס ליוסג' שלו

דני לא צריך לקלוע 40% משלוש כדי להיות שחקן יעיל. 35% ומעלה מספיקים, בטח עכשיו כשחלק מהשלשות הללו מגיעות מיצירה עצמית ומספר השלשות שלו מהפינות (בד"כ אחוזים גבוהים יותר) בירידה די חדה. גם בלי לקלוע 40% משלוש, הוא על יותר מ-60% טרו שוטינג העונה, שזה אחלה. אם מורידים את החודש הראשון, הוא על 63% טרו שוטינג, שזה כבר בטופ-10% או 15% של הליגה.

אני מסכים עם הנקודה הכללית שלא צריך להכריח זריקות. אבל שחקן עם יעילות כזו בהחלט יכול להרשות לקחת על עצמו יותר, בטח כשהסקוררים המובילים האחרים בקבוצה, שלוקחים יותר זריקות מדני, הם אנפרני סיימונס ושיידון שארפ, שניהם באזור ה-55% טרו שוטינג.

די דומה, אם מתעקשים אפשר למצוא שיפור קטנטן
בעונה שעברה 11 איבודים על יוסג' של 20%
העונה 13 איבודים על יוסג' של 23%

לא הבנתי, למה שהנק׳/אסיסטים וכו יעלו באותו יחס?
מאוד הגיוני שעם העלייה ביוסג׳ יעלו בהתאם נתונים סטט׳ אבל זה לא צריך ליהיות ביחס תואם וכאן נכנסים כ״כ הרבה גורמים אנושיים.
אני חושב שמה שמאוד בולט במבחן העין זה שיפור יכולות הסקורינג כי הוא עושה את זה בכמה צורות והקבוצה נותנת לו יד חופשית יותר, ומניח שבאופן ישיר יש עלייה בכמות הזריקות.
אסיסטים כמובן תלויים גם בקליעה של שחקנים אחרים אבל ממה שראיתי המסירה עצמה לא השתפרה בצורה יוצאת דופן (הוא כן השתפר בשליטה על קצב משחק ולהתחיל התקפות ותרגילים וזה טוב).
ולא יודע לגבי פרמטרים אחרים (ריבואנד מניח שעלה? ואם לא בצורה קיצונית מניח שזה גם קשור לזה שיש להם שחקני צבע קלאסיים ועוד פווארדים אתלטיים כמו קמארה).
אבל בכל מקרה לאיבודים יש קשר ישיר ליוסג׳ כי: אתה לוקח יותר החלטות (וכתוצאה גם טועה יותר), וכמובן הכדור יותר בידיים שלך אז יותר כדורים יאבדו מהידיים שלך (ברישום, גם אם זה איבוד יותר קבוצתי), ואם הכדור אצלך אחרי סטרצ׳ים של דק׳ מרובות הגיוני שגם איבודים של עייפות/חוסר ריכוז/הגנות חזקות ממול יתורגמו לאיבודים אישיים.

בקיצור הנתון לא מפתיע אותי בהתחשב במה שכתבתי כי הקפיצה הגדולה שלו בתקופה האחרונה זו השיפור ביכולת הסקורינג והעובדה שנותנים לו את המפתחות להניע את ההתקפה.
הגרף של יכולת מסירה, ריבאונד וכו לא עלה באותה יחס ולכן נקווה שימשיך את הטרנד למעלה, לא ראיתי בינתיים משהו שמעיד בצורה מובהקת שהוא יכול ליהיות שחקן של 8 אסיסטים, או 10 ריבאונדים, אשמח להתבדות.

כמו שאבדיה חריג לחיוב בכמות זריקות העונשין שהוא משיג (מקום 13 בליגה פר-דקה, כל מי שמקדים אותו הוא "כוכב", לפחות בסדר הגודל של שנגון ו-JJJ), אז הוא חריג לשלילה (מקום 17 בליגה) באיבודים פר-דקה. הוא מוסר פחות אסיסטים (אבסולוטית, ופר-דקה) מכל אלו המקדימים אותו (חלק כוכבים של ממש, לצד ווסטבורק, ג'ורדן פול, סקסטון, סקוט הנדרסון..., איזה קולייר מיוטה) בקצב האיבודים.
אם האיבודים עולים בעקביות משנה לשנה - והנקודות ואסיסטים (בפרט ביחס לעונה שעברה) פחות - הרי שיש פה בעיה כלשהי בקבלת החלטות ו/או בביצוע (שממילא לא התחילו ממקום גבוה במיוחד).
בכל שאר הנתונים פר-דקה הוא סביב מקומות 50-100 לערך, שזה הגיוני כי זו הרמה העכשווית שלו בגדול (בטח בעקבות הסטרצ' האחרון).

בסוף השאלה היא "למה מכוונים", ומהי נקודת הייחוס לשיפוט של השחקן.
ה"נרטיב" בארץ עולה כל הזמן (בצדק מסוים), וכבר מדברים על כוכב NBA, אולסטאר בקרוב וכו'. לצורך כך - המספרים צריכים לעלות על בסיס שנתי (רצוי בקבוצה שתצליח קצת יותר, אחרת מה הוא שונה מקובי וויט וגידי למשל...), וגם צריך להסתכל על היעילות.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

יש בליגה רק שני שחקנים שהם לא פוינט גארדים עם יותר מ-6 אסיסטים למשחק, יוקיץ' ולברון. אין שום סיבה לחשוב שאבדיה אי פעם יגיע לרמה שלהם. הוא עומד כרגע על 4.6 אסיסטים פר 36. אם יוכל יום אחד להגיע ל-5 במשחק זה יהיה נהדר. ריבאונד תלוי גם במי שמשחק לידך. במרץ, בלי אייטון ורוב וויל לידו, דני עם 9.8 ריבאונדים ב-36 דקות למשחק. נוטה לחשוב שזה הרף העליון שלו, אבל 10 ריבאונדים נראה הרבה יותר ריאלי מ-8 אסיסטים למשחק.

דני פותח גם את אפריל עם טריפל דאבל, 32, 15 ו-10 (וגם 7 איבודים) ופלוס 22 בדקות שלו בניצחון יפה של פורטלנד באטלנטה.

הגענו כבר לשלב שבו טריפל דאבל שלו מתקבל באדישות יחסית?

שזה סימן טוב לו וטוב לבלייזרס
פעם חשבתי שהאב טיפוס שלו יהיה ג'וש הארט אבל דני פיתח קליעה טובה יותר לשלוש מאשר הארט
גם הארט עושה הרבה ט"ד

דני לא באמת זורק משם ג'אמפרים אלא יותר פלואטרים קשים כשהוא נתקע ואין ללו למי למסור.
אני דווקא חושב שהוא יכול לשפר את זה משמעותית ושהגיע הזמן שינסה לזרוק משם באופן מודע ולא רק כאשר הוא נתקע. לדעתי זה סביר שהוא ישתפר משם ולא יהיה 36%.
ושוב, אני לא אומר שהוא צריך לזרוק הרבה משם- אלא להכניס את זה למשחק שלו כסגנון נוסף ולא רק כשהוא נתקע ולא יכול למסור ואז כבר מאוחר מידי לקחת זריקה נורמלית. כיום המשחק הזה בכלל לא קיים אצלנו.

ואני גם חושב שיש דברים חשובים יותר מאשר רק יעילות. אם הוא ימשיך ככה רק לחדור לסל בסופו של דבר בפלייאוף יצליחו לסגור אותו הרבה יותר טוב או שחס וחלילה הוא ייפצע מהחדריות האגרסיביות האלה לסל. הוא עדיין פחות מידי ורסטילי.

דווקא בגלל שההישגים שלו מתקבלים באדישות מסויימת (לא רק ט"ד, גם משחק של 30 נק' זה שגרה), אני אשאל פה על כמה אתגרים:
- האם הוא יצליח להמשיך את היכולת הזו לתחילת העונה הבאה, או ששוב ייקח לו הרבה זמן להתחמם לאורך העונה?
- האם הוא יכול להמנע מה"הישג" של כספי שהיה בשלב מסויים השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקים ללא פלייאוף?
- האם הוא יכול להוביל את הבלייזרס להיות קבוצת פלייאוף (השאלה גם על הבלייזרס וגם על היכולת שלו להוביל)?
- עוד "הישג" של כספי שאני אשמח שהוא ימנע ממנו - התזמון הכי גרוע בין היכולת לבין חתימה על חוזה. יש לו כנראה את החוזה הכי טוב ב-NBA, השאלה אם הוא ימשיך ביכולת ויצליח להנחית חוזה של 200 מיליון דולר?
- מה שאותי הכי מעניין - האם הוא יכול להוביל את הנבחרת להישג חסר תקדים (לפחות בשנים האחרונות) - נגיד רבע גמר ומעלה ביורובסקט? מצד אחד יש סגל מעולה והוא מגיע מתפקיד שהוא גו טו גאי של קבוצת NBA. אני רק תוהה אם יהיה לו קשה להסתגל לחוקי פיב"א. עקרונית לא אמורה להיות לו בעייה, כי שיחק כבר בנבחרת וכמובן גם במכבי. יש מצב שביורובסקט, בהנחה וההתייצבות של הכוכבים תהיה חלקית, שהוא שחקן טופ 5 באליפות?

צריך להזכיר שהפריצה של אבדיה הגיעה אחרי ששני שחקני חמישיה-גראנט ואייטון, הושבתו לזמן ארוך, זה נותן לו הרבה יותר יוסג' שבלעדיו המספרים שלו היו כנראה פחות מרשימים, לגראנט ולאייטון יש יוסג' הרבה יותר גבוה מאשר לקמארה וקלינגן/רוברט וויליאמס שתופסים את התפקיד שלהם ברוטציה. אני חושב שבמקרה של אבדיה, זה די תלוי סיטואציה, הוא לא סופרסטאר ברמה כזו שהוא יהיה האיש המרכזי בכל סיטואציה שהוא ייפול אליה, ואם בשנה הבאה הבלייזרס יהיו בהרכב עמוס יותר, יש מצב רציני שנראה אצלו ירידה במספרים או לפחות מצב שבו הוא קרוב יותר לממוצעי העונה שלו מאשר למספרים שהוא נותן בחודש-חודש וחצי האחרונים.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

טוב בינתיים האכיל אותי את הכובע בהזמנה עם הטריפל דאבל
שמוליקי הבנתי אותך ונראה שאנחנו בגדול מסכימים, אגב אני לא חושב שהוא ברמה שונה כ״כ מקובי ווייט וגידי, ואני בכלל לא אומר את זה לשלילה, שניהם שחקנים טובים.
ולמרות שאזור החיוג דומה, שאלה מעניינת סביב זה היא האם דני הוא כן שחקן שאתה בונה קבוצה (בינונית, אבל קבוצה) סביבו בהשוואה לשניהם:
מול קובי התשובה היא כן כי הוא בעיקר עלית בסקורינג, ולמרות שאולי יוכל לפתח את איכויות ניהול המשחק לא נראה שיש לו את הפוטנציאל שיש לדני שם, וכמובן אספקטים כמו הגנה, ריבאונד.
גידי זו באמת השוואה טובה כי הם מביאים דברים דומים למרות שהם שונים מאוד בסגנון האישי, אני חושב שיש להם תקרה וריצפה מאוד דומה (מסכים עם הסיכום של סרבוניס לגבי דני).
יש לדני יתרונות פוטנציאלים על שניהם בגזרת ההגנה, סייז וריבאונד, ולכן נוטה לחשוב שבין ה3 כן הייתי בונה סביבו, אבל כאמור סביב כל אחד מהם אתה מן הסתם לא בונה קונטנדורית.

הדבר המגניב לגבי דני היא שיש לו את הנתונים להתפתח למספר 2/3 חזק ליד סופרסטאר/ים ולכן הוא עדיין אחד השחקנים המעניינים בטיר הזה, לא יודע מה הנכסים שיש לפורטלנד אבל השאיפה אמורה ליהיות להביא שחקני פרנצ׳ייז על המשכורות של סיימונס וגראנט (וכנראה אייטון).

הממוצעים של אבדיה השבוע עד כה:
29.7 נק', 10.3 ריב', 5.7 אס', 2 חט', 0 גג, 4.3 איב'.
56% מהשדה, 41% ל3, 84% לעונ'.
המאזן של פורטלנד- 2 הפסדים וניצחון.
הוא מרחק משחק גדול אחד נוסף וניצחון מלהיות מועמד מוביל לשחקן השבוע במערב שבוע שני ברצף.

לדעתי הוא היה מועמד לשחקן החודש, אני לא בטוח שמפרסמים מועמדים לשחקן השבוע שלא זכו
שחקן השבוע זה בכל מקרה בחלון של שני-ראשון. אז רק שני המשחקים האחרונים ייחשבו (ואז הממוצעים שלו גבוהים יותר...). יהיו לו עוד שני משחקים השבוע, בטורונטו בשישי ובשיקגו בשבת (B2B)

אם אלה היריבות, המאזן של פורטלנד יכול להיות גם עם שלושה ניצחונות, אני אתפלא אם הם לא ינצחו את טורונטו לפחות.
מפרסמים מי המועמדים לשחקן השבוע, אני יודע כי פרסמו על שבוע אחרון.

בכל מקרה, השאלות שהעלית בהודעה הקודמת שלך הרבה יותר משמעותיות מזכייה כזו או אחרת בשחקן השבוע או אפילו בשחקן החודש.

לגבי פורטלנד, זו קבוצה בבנייה עם המבט קדימה. באידיאל, דני לא אמור להיות מספר 1 שלהם, בטח שלא לבדו. כרגע, השחקנים שהם בונים עליהם ושאיתם הם עשו את הריצה העיקרית שלהם השנה הם דני (24), קמארה (24), שארפ (21), קלינגן (21) ואולי סקוט (21). זה שעם קור כזה צעיר, שאמורה להתווסף אליו עוד בחירת לוטרי השנה, הם כבר מתקרבים לפלייאין זה סימן טוב להמשך. דני וטומאני הם אחלה לעמדות הפורוורד ולשארפ יש לפחות פוטנציאל להפוך לסקורר עיקרי של 23-25 נק' למשחק. פיניקס, דאלאס, הקליפרס וגולדן מזדקנות במהירות, וגם לברון לא נעשה צעיר יותר. לדעתי, פורטלנד, עם התפתחות סבירה של הצעירים ואולי תוספת של עוד שחקן טוב (דילון הארפר למשל, או איזה טרייד על צעיר מבטיח בעמדת הגארד שגם יכול לשמור ולמסור, מישהו סטייל סאגס) אמורה להיות בפלייאין בשנה הבאה ותוך שנתיים שלוש גם בפלייאוף.

לגבי הנבחרת, הלוואי. אם שחקנים כמו יאניס, לוקה ויוקיץ' לא מגיעים שנה אחרי האולימפיאדה אז כן, דני הוא שחקן טופ 5 באליפות.