סאבוניס כתב:
הת'אנדר משחקים נורא כרגע ומפסידים לספרס בלי וומבי. חמישה גארדים על המגרש, רובם באזור ה-1.93, שחוטפים בראש בהגנה מול כל גבוה מזדמן (שלום לצ'ארלס באסי וזאק קולינס) ונותנים ליריבות ים של הזדמנויות שניות. וגם ההתקפה שלהם מכוערת עם חבורת שחקנים שעומדת על קשת השלוש ומפציצה בלי הכרה, עם אפס משחק פנים. קארוסו (0 מ-5 משלוש) לא בעניינים בהתקפה וביום שבו גם דורט (2 מ-8 משלוש), ג'יי דאב (0 מ-6), וקנריץ' (0 מ-3) לא פוגעים, זה נראה רע מאוד. אבל אז דייגנוט משום מה גם מכניס את אדם פלגלר האלמוני, שמחליט שהוא סטף וזורק 8 זריקות ממרחק ב-8 דקות (וקולע רק אחת).
אז אוקיי, חלק מזה לא באשמתם עם הפציעות של צ'ט, הרטנשטיין וג'יי וויל. אבל קשה להבין מה עובר לפרסטי בראש בעונה שבה הם אמורים להיות קונטנדרים. הרי אפשר להביא כל מיני חיזוקים מהג'י ליג וכאלה. לא חסרים שם גבוהים עבי בשר סטייל ג'יי האף שרק מחכים להזדמנות ולפחות יוכלו לשים גוף על הגבוה של היריבה. אז איך בסגל של 15 שחקנים יש לך רק גארדים וסמול פורוורד אחד או שניים, כולם מתחת לשני מטר ומתחת למאה קילו (דיינג הוא גארד/פורוורד, עם קצת גובה אבל אפס קשיחות, אז לא מקבל דקות ובצדק). ולמה בדראפט אתה מביא רק גארדים לקבוצה שמלאה בכאלה? ומה יקרה אם חס וחלילה תחתים איזה פורוורד גבוה או לפחות תביא איזה אבדיה בטרייד? למה פורטלנד הבינוניים יכולים להחזיק בסגל את גארנט, קמארה, אבדיה, כריס מרי, באנטון, וג'בארי ווקר (כולם פורוורדים בין 2.03 ל-2.08) ולת'אנדר אין אפילו אחד כזה לרפואה על הספסל?
לא נקטת את העמדה ההפוכה בדיוק אתמול?
מבין אותך בכל מקרה. המשחק הזה היה מתסכל להפליא.
הפסדנו לדאלאס ללא לוקה ועכשיו לסן אנטוניו חלשה ללא וומבי.
מה שטוב אולי זה שכל הבעיות של הסגל הזה מתגלות בצורה מובהקת יותר עם ההיעדרויות.
מאוד מקווה שפרסטי ודיינגנו לא חושבים שזה רק בגלל הפציעות.
יש בעיה חמורה בעמדות הפורוורד הלא קיימות, יש בעיה של ריווח (חמקמקה אבל קיימת)
ויש בעיה של יצירת מצבים בהתקפה (כמעט כל העומס על שני שחקנים בלבד שבהן היריבה מתמקדת).
בסופו של דבר, דורט, קייסון וקארוסו הם שחקנים מוגבלים התקפית.
קארוסו במיוחד הוא ליאביליטי גדול בהתקפה. אני הרבה פחות סומך על הזריקה שלו מאשר על הזריקה של גידי. עד לכאן הגענו.
והוא לא מסוגל לעשות את מה שגידי עשה בהתקפה.
וויגינס בחר משחקים לא טובים להיעלם בהם אבל גם עליו אני לא יכול לסמוך מול הגנות כמו זו של דאלאס/בוסטון.
זה מאפשר ליריבות לצופף מול שיי ומול ג'יי-דאב ופשוט לתת לקלעים של OKC להחטיא.
אדם פלגלר היה אמור להציל את המצב במקומו של אייזיאה ג'ו שחסרונו הורגש, כשוטר מקצועי, אבל החטיא כמעט ללא הפסקה.
הוא היה אמור לזרוק את (רוב) הזריקות האלו. פשוט לא פגע בכלום.
הדבר החיובי האולי יחיד במשחק הזה היה קייסון וואלאס שהחליט לחזור ולהיראות כמו שחקן כדורסל,
עשה עבודה טובה בשני הצדדים ואפילו קלע שלשות. טוב, גם שיי עם 5-8 לשלוש (במשחק שבו איבד יותר מדי) זו נק' חיובית.
ובשולי השוליים, דילון ג'ונס הוא רשמית השחקן הפחות חביב עליי בסגל הזה.
הוא גם גרוע, גם מעצבן (כדמות וכשחקן) ולצערי זוכה לדקות משחק שהוא לא באמת מוכן אליהן בגלל מצב הפורוורדים העגום של הת'אנדר.
אני גם לא מבין את שיטת ההגנה שמצופפת מול חדירה עם עזרה סמלית מהצד החזק ומשאירה את השלשה פנויה (אלא אם זה קאסל).
הת'אנדר סידרו לספרס יותר מדי שלשות פנויות.
בשורה התחתונה, ברור שהדברים ייראו אחרת שברגע שכולם יחזרו מפציעות אבל לת'אנדר העונה יש סיכוי נמוך מאוד לאליפות.
הם קונטנדרית מעצם זה ששיי בקבוצה אבל הם לא נראים טוב, הסגל לא מספיק טוב והחסרונות הלא מעטים שבו (למעט גבוה מחליף איכותי) לא טופלו ואפילו הוחמרו בקיץ