סל ניוז

אין לי מושג מה זה אומר נורטון.

אוריאל בטח מסתכל על דברים חסרי חשיבות כמו פרידקטור של ESPN שמבוסס על כלום בפיתה. הדבר היחיד שמשנה זה הליין וכאמור הוא על 52-48. אנחנו יודעים את זה כי גם ESPN עצמם מציעים הימורים בימינו וזה הליין גם אצלם.

בשולי הדברים:

קיירי אירווינג הופיע לראיון שאחרי המשחק הקודם עם תליון קטן, כנראה בצורת הטריטוריה שבין הירדן לים (קצת קטן בשבילי לראות) בצבעי דגל פלסטין. אני אישית לא לגמרי בטוח עד כמה זה שונה מלא מעט ישראלים, כמו למשל נועה תשבי, שהופיעו לאירועים עם תליון בצורת ארץ ישראל השלמה. אבל לניצן פלד בישראל היום אין ספק מה זה אומר:

"אתם ראיתם את זה? קיירי אירווינג, כוכב דאלאס מאבריקס, עלה למסיבת עיתונאים עם שרשרת ועליה תליון בצורת גבולות ארץ ישראל - צבוע בצבעי דגל פלשתין. איך זה יכול להיות? הרי זו קריאה לרצח עם, לכל הפחות טיהור אתני. איך זה קורה בליגה שכמעט מחצית מבעלי הקבוצות בה יהודים? אוקיי. בואו ננשום רגע. כי כמה שזה דוחה ומרגיז - לא הגענו לכאן במקרה. ואולי חלקנו אפילו היינו שותפים מלאים לדרך...

כי ברגע שאתה ארגון שזורם עם אמירות פוליטיות - זה מה שאתה. אין חצי היריון. ה־NFL, למשל, לא "זרמה" עם כריעת הברך של קולין קאפרניק. הליגה קיבלה על זה המון ביקורות, והתקפלה פה ושם. אפילו הגיעה לסיכום עם השחקן בבית המשפט. אבל בשום צורה לא "זרמה". הפרמייר ליג, ובכן, מה זה זורמת לה בנינוחות בשיטפון אל־אקצא. ואנחנו, כאוהדים, לפעמים מוצאים את עצמנו בצד התומך באמירה - כי קל להיות בעד זכויות להט"ב ונגד אלימות שוטרים - אבל אז גם לעיתים לא. והם - כמו כל מפלגה פוליטית, ככה גם הפרמייר ליג - אומרים לך בעצם: טוב לך - תצביע לנו. לא טוב - בעיה שלך.

ובחזרה ל־NBA. ובכן, היא אולי הולידה את התופעה, כשזרמה עם מחאות ה־BLACK LIVES MATTER של שחקניה, לרבות חולצות עם כיתובים כמו I can’t breathe (מקרה שבסופו לא הוגשו כלל כתבי אישום). בעצם הפעולה הזו ה־NBA נכנסה גם היא אל המשחק הפוליטי. ובארה"ב, כשאתה ליגה שמרבית משחקניה מגיעים מהשכונות הפחות טובות של הערים הגדולות, שחורים ברובם, ואתה נכנס למשחק הפוליטי - הדרך מאוד קצרה לצלילה אל תהומות הפרוגרסיב ואל בארות הקיא הירוק והשיער הכחול של הווק. במילים אחרות - הדרך מאוד קצרה מ־I can’t breathe לשחקן עונד תליון שקורא לג'נוסייד, או לכל הפחות לטיהור אתני. כל עוד הוא תומך ב"צד הנכון" של ה"קורבן".

אז כן, בצדק יכול כל ישראלי ויהודי באשר הוא לראות בתליון ישראל בצבעי פלשתין של קיירי אירווינג פשע שנאה. ויכול כל ישראלי ויהודי באשר הוא לראות בכך שהליגה מחליקה את זה סממן להתרסקות מוסרית של ארגון שאמור להיות מעל או מחוץ לכל זה. אבל בסופו של דבר, במציאות שבה הכל פוליטי והכל נשפט דרך הפריזמה של "מי שסובל יותר הוא הצודק" - עמדה מוסרית שכאמור ה־NBA אימצה לחיקה כבר מזמן - הפעולה של קיירי אמנם מרגיזה ומקוממת אותנו הישראלים, אבל לגיטימית ואולי אף מתבקשת בעיני הליגה עצמה. פשע שנאה אנטישמי בחסות ה־NBA. אין מה לומר, איטס פנטסטיק."


נעזוב רגע את הטיעונים של פלד בצד. אבל הנה מגיע הטוויסט המעניין: פלד מזכיר שחצי מבעלי הקבוצות ב-נבא יהודים. ונוסיף שגם הקומישינר. אבל מה שהוא משמיט בנוחות זה את זהות הבעלים הנוכחיים של דאלאס. את קיובן כולם מכירים, אבל למעשה 69% מהמניות של דאלאס נמצאות בידי... מרים אדלסון (והחתן שלה פטריק דומונט), שהיא כידוע גם הבעלים והמו"ל של ישראל היום, שבו פלד כותב את המאמר הזה.

קטע חביב על קיירי של סטנדאפיסט אמריקאי לבנוני.
https://www.youtube.com/watch?v=knDIde14v1E

בכלל, מעניין לשמוע מה אנשים חושבים עכשיו על הטרייד על קיירי (שמואליקי??). לא מעט פה בפורום קברו את דאלאס אחרי הטרייד.

עיקרי הדברים (עדיין בעיניי) - המחיר ששולם על קיירי הוא לא זניח, שכן כולל גם נכסי טרייד (שחקנים ובחירות) וגם חתימה על חוזה לא קטן (קרי, באופן ישיר - הגבלה משמעותית של אפשרות לעשות מהלכים אחרים לחיזוק).
העונה הראשונה הסתיימה בכישלון חרוץ (לא יודע עוד כמה פעמים בקריירה לוקה לא יסיים בטופ 10 של המערב...) - האם מוסכם?