סל ניוז

התביעה של רביב לימונד נגד הפועל תל אביב, שתחילה עמדה על כ-400 ש”ח, כפי שפורסם לראשונה ב-ONE, רחוקה מלהסתיים והבוקר (שלישי) נודע ל-ONE כי הגארד, אקס האדומים, הגיש באמצעות עורך דינו יהב ארגמן, כתב תביעה מתוקן בו הוא דורש כ-1.6 מיליון ש”ח שלטענתו מגיעים לו וכן כי: “כלל התלושים אשר הונפקו על שם התובע הינם בחזקת פיקטיביים”.

בתביעתו המחודשת טוען הגארד כי קיימים הפרשי שכר מהותיים בין התלושים שהומצאו בהליך גילוי המסמכים, לבין הסכום אשר הועבר אליו בפועל. כמו כן, הוא טוען לכך שהקבוצה לא צברה עבורו ימי חופשה כחוק או ימי מחלה ובחלק מהמקרים איפסה אותם באופן חד צדדי לטענת התובע, לא שילמה לו פיצויי פיטורין, לא קיימה את התנאים בנושא הרכב והדירה וכן על כך שלא בוצע לו שימוע כדין.

בכתב התביעה נכתב: ”השחקן שיחק בשורות הקבוצה למשך 6 עונות משחקים, החל משנת 2013 וזאת בהתאם לחוזה העסקה עונתיים והוא אחד מסמלי המועדון האחרונים אשר נותרו בעולם הספורט בכלל ובתחום הכדורסל בפרט ושמו לעולם היה ולעולם יהיה מזוהה עם שמה של הנתבעת. בסך הכל על פי האמור בהסכמים אשר נחתמו בין התובע לנתבעת, שכרו של התובע לכל משך ההתקשרות בין הצדדים הינו – 722,000 דולר נטו על פי שער הדולר היציג בכל חודש שכר ע”פ האמור בהסכמים אשר נחתמו”.

בכתב התביעה צוין: “לזכות התובע דווח תשלום שכר ברוטו בתלושי השכר אשר הונפקו על שמו למשך כל תקופת העסקתו בסך של 4,302,668 ש”ח ע”פ האמור בשורות הברוטו בתלוש השכר החודשי. לזכות התובע דווח תשלום שכר נטו בתלושי השכר אשר הונפקו על שמולמשך כל תקופת העסקתו על סך 2,269,392 ש”ח ע”פ האמור בשורות הנטו בתלוש השכר החודשי. ע”פ תלושי השכר אשר הומצאו ובהשוואה להסכמי העסקת התובע חייבת הנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר בסך של 409,278.12 ש”ח שטרם שולמו”.

עוד נכתב: “ע”פ הסכם ההעסקה שבין הצדדים, ההפרשות הסוציאליות בעניינו של התובע הינן מתוך שכר ברוטו של 22,000 ש”ח. הנתבעת כלל לא עמדה בהוראות ההסכם ולא ביצעה כל הפרשה בניגוד לחוק והחלה לבצע הפרשות באופן רטרואקטיבית רק בחודש אוגוסט 2016 כאשר היא מפרישה סכומים אשר אין להם כל הסבר מהיכן נגזרו”.

סיום דרכו בקבוצה: “לתדהמתו ולדאבונו של השחקן, עם תום עונת המשחקים 2018/19, נקרא השחקן לשיחה עם נציגי הקבוצה ובה הודיעו לשחקן כי אין בכוונת הנתבעת להמשיך את ההתקשרות עם התובע וזאת על אף ובניגוד מוחלט להסכם העסקה החתום בין הצדדים. אין חולק כי התובע פוטר מעבודתו ועל כן זכאי לפיצויי פיטורין, על בסיס שכרו הגבוה בסך של 140 אלף דולר לעונה, משמע סך של 504 אלף ש”ח נטו לעונה, שהם 42 אלף ש”ח נטו לכל חודש עבודה, שהם ברוטו של 75 אלף ש”ח, יש לכפול בשש שנות העסקה, ובסה”כ פיצויי פיטורין – 450 אלף ש”ח”.

בהמשך נכתב: “בתובע יטען כי לאורך כל תקופת העסקתו בשורות הנתבעת, לא קיבל לידיו תלושי שכר וזאת בניגוד לחובה המוטלת על הנתבעת כמעסיקה, וזאת בניגוד לסעיף 24 לחוק הגנת השכר. התובע יטען כי כאשר הומצאו תלושי השכר לידיו במסגרת הליך גילוי המסמכים, נדהם לגלות כי אין הלימה בין שכרו ע”פ ההסכם לבין המידע והנתונים המופיעים בתלושי השכר הנושאים את שמו ולמשך 6 שנות העסקה אין ולו תלוש אחד בודד אשר הנתונים בו מדויקים. משמע, כלל התלושים אשר הונפקו על שם התובע הינם בחזקת פיקטיביים. התובע יוסיף כי הנתבעת ונציגיה הפרה את זכותו לשימוע מעצם היות עובד בשורותיה”.

כארם משעור מצטרף להפועל ת"א.