סל ניוז

כל משחק והבראון שלו

וזהו

קקפ סוגר עניין
דנבר אלופת ה NBA

בראון הורג את רובינסון

אז מיאמי הלכה לשתק את מוריי וקיבלה את גורדון ואת בראון1 בהופעה

יאללה לגמור את זה בדנבר, לא עומד בשעות משחק האלה

אכן. מגיע להם, למרות החיבה למיאמי. הציגו פלייאוף מתודי ויציב, ופשוט היו טובים יותר מהיריבות בלי טריקים ובלי שטיקים

_________________
Gibon

בוסטון עם יודוקה כנראה הייתה מגיעה לגמר ונותנת פייט טוב יותר
אבל דנבר מנצחת בצדק. אלופה ראויה מאוד, אם וכאשר.

פער הכשרון ופער הסייז בכל עמדה מאד מורגש. אבל כמדומני גם בקרב המאמנים זה תיקו לפחות או יתרון קל למלון. רולפליירים שמתעלים בחוץ, קור רוח שהכוכב בחוץ ב-5 עבירות, הליכה מתודית על המיסמאצ'ים...דנבר גם נראית בכושר יותר טוב, אולי זה עודף הכדוריות האדומות מהאלבציה, אבל ההרגשה היא שמיאמי מזיעה על כל מהלך ודנבר יבשה ונינוחה.

מגיע לדנבר, מגיע ליוקיץ'

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

יש משהו מאוד נעים וגם די מרגש בריצות אליפות של קבוצה, בעיקר כאלו שבכל פעם שחקן אחר מתעלה. דנבר בדרך לקחת את זה באמת עם 6.5 שחקנים בערך, פשוט כי הם מקבלים מהשחקנים האלו כל כך הרבה.

אני לא זוכר הרבה עונות של שחקן שגרמו לי לרכוש כל כך הרבה חיבה למשחק שלו כמו זו של ארון גורדון. הוא שינה את הכדורסל שלו שינוי ממש ממש דרסטי שנראה כאילו הוא פשוט הבין במאה אחוז מה הקבוצה צריכה ממנו.

מיאמי קבוצה מרגיזה לאללה, עושים בכיף 20 נקודות למשחק על שטיקים שהם לא באמת כדורסל וניצול חולשות של השופטים.
כן ראוי מאוד להערכה הכדורסל שהם כן משחקים בפלייאוף הזה, אבל הם עוטפים אותו בכל כך הרבה חארטה, אני אישית פשוט לא יכול לסבול את זה. יאללה דנבר ב5.

אני מאד מבסוט על אארון גורדון, שחקן חביב עליי ביותר, שהיה תקוע בסיטואציה לא טובה באורלנדו כי הוא לא בנוי להוביל קבוצה חלשה, אבל להיות רול פלייר בקבוצה טובה וחכמה זה תפור עליו בול.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

הוא שיחק כדורסל שונה בתכלית, לא רק באורלנדו, אלא גם עד העונה הזו בדנבר.
הוא חי באיזורים שונים על הנגרש, משחק הרבה הרבה יותר אגרסיבי ופחות מסתמך על זריזות וכישורי משחק חוץ, אבל מעבר לכל זה גם מקבל החלטות נכונות פעם אחר פעם. הוא לא היה שחקן כזה עד העונה.

נכון, לכן ציינתי לא רק קבוצה טובה, אלא גם חכמה. הוא תמיד היה אתלט מעולה, אבל בסתם קבוצה שבאה להעביר את הזמן ונותנת לו לעשות מה שהוא רוצה, כמו אורלנדו, הוא הלך לאיבוד. בקבוצה כמו דנבר, עם כוכב כמו יוקיץ', הוא הבין את התפקיד שלו ומה נדרש לעשות כדי לנצח. טוב לכולם.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

חברים, זה לא באמת היה כוחות מהרגע הראשון, ושהנצחון של ההיט בדנבר לא ישלה אתכם.
ההיט באו אחרי 3 סדרות חוץ + פלייאין, לעוד סדרת חוץ מול הקבוצה הטובה במערב וכנראה שגם בכל הליגה השנה.
תוסיפו את הפציעה של הירו (שמיאמי עוד הצליחה להסתדר בלעדיו עד הגמר), ושלדנבר כן יש בסה"כ יותר כישרון (לרבות MVP פעמיים של הליגה) ולא בכדי כתבתי שעצם אליפות המזרח זה ההישג האמיתי של מיאמי.

הלילה פעם ראשונה שמארי לא היה מזהיר בקליעה (5-17 מהשדה) וגם יוקיץ' (8-19 מהשדה ורק 4 אסיסטים), ועדיין הנאגטס עשו את זה בקלות, עם משחק אחראי מאוד של 6 איבודים בלבד, וקליעה באחוזים גבוהים (49% מהשדה, 50% מחוץ לקשת).
סטרוס, וינסנט, מרטין ורובינסון שפירפרו את הסלטיקס עד מוות מתקשים יותר מול דנבר, וגם באטלר מתקשה "להשתלט" על המשחק כמו שעשה בכמה משחקים מול הסלטיקס ויריבות אחרות.
לדעתי קשור מאוד גם לקצב המשחק הגבוה של הנאגטס. לא מעט פעמים הורגש שדנבר שוטפת את המגרש, עם שחקנים שטסים קדימה בשנייה שהריבאונד נוחת בידיים של יוקיץ'.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

הריצה של מיאמי אכן נהדרת (ודי חסרת תקדים) אבל פשוט לא קיים דבר כזה "אליפות המזרח הוא ההישג האמיתי". לאף אחד לא אכפת מהסגן של בר כוכבא. במידה והסדרה אכן הולכת לאן שאנחנו חושבים שהיא הולכת, אז יהיו יום יומיים של מאמרים מפרגנים, ואז הקבוצה הזו תתחיל להשכח. ריילי לא חוזר הביתה מבסוט עם "וואלה איזה הישג" אלא מתחיל לחשוב איך הוא מביא עוד כשרון לקבוצה הזו.

רצוי כישרון עם סייז

מסכים שאין מה להשוות בין תהילת "אלופת הקונפרנס" אלופת המנש
אבל ההישגים האלה נספרים כשמדברים על מורשת של קבוצה
אתה אומר מי זאת מיאמי של שנות העשרים
אתה אומר גמר קונפרנס, שתי גמרי NBA
אלה לא זרי דפנה כמו אליפות, כשישקלו מועמדות של באטלר לHOF זה יהיה גבוה מאוד ברשימה
וכשידברו על מיאמי קולטר בעוד עשור, הריצה ממקום 8 לגמר עם 2 שחקנים שלא נבחרו בדראפט בחמישיה ועוד 3 ברוטציה, זה יהיה חלק חשוב בסיפור
תראה כמה מזכירים את הניקס של99. ונגנדי חי על התהילה הזו עד עצם היום הזה

לא רק הם. ג'מאל מארי כנראה לקח את סודות טיפוח הכתפיים מרוברטו דואניאס, כריסטיאן בראון נראה כמו ש"ש מורמוני שיצא לראשונה מהעיירה הקטנה ביוטה ומפ"ג זכור לי משבט נבטים בבני-עקיבא סניף בוג"י. תמיד מבאס לראות שחקנים אירופאים חוזרים לאליפויות אירופה מקועקעים בכל הגוף, בנדיטים, קיינע תרבות! היחיד שראיתי עליו משהו זה מייקל פורטר, שכתב "מיכאל" בעברית על היד, כולל ניקוד מלא, אז זה נסלח.

_________________
"היינו במלון בפאריז ופתאום שמעתי דפיקה בדלת ב-3 בלילה. פתחתי את הדלת וראיתי את שמעון מזרחי שפקד עלי: 'נשק אותי'. לא הבנתי מה הוא רוצה, אבל הוא התעקש, אז נישקתי אותו".

כל מילה. זה בדיוק המיאמי היט קלצ'ר שמוערכת בכל הליגה, קבוצה שתמיד תחרותית, מחוברת לקהילה שלה (יודוניס האסלם לנצח), מנוהלת מעולה ומתנהלת כמו שארגון ספורטיבי רוצה להתנהל. ברור שאף אחד לא ממש סופר אליפויות אזוריות כתארים, אבל במורשת של מועדון הגעה לגמר זה תמיד נספר, ובטח הגעה מרשימה כמו של ההיט השנה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

מזדהה

איך עושים 20 נקודות למשחק בשטיקים שהם לא באמת כדורסל?

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

מייק שור מסכם את שורש העניין שם:
https://youtu.be/oGU3e9S21sE?t=197

אני לא חושב שזה "לא כדורסל" - מה שהם עושים הוא לגיטימי לחלוטין ולמעשה הדרך היחידה לסגור פערי כשרון. אבל הצורה שהם מנצחים היא, איך לאמר, לא ממש אסטטית. זה מעצבן לראות במיוחד אם אתה אוהד של הקבוצה ממול.

עוד לא ראיתי את הסרטון, אבל בגדול זה פלופים וניסיון לסחוט עבירות מומצאות, זה לעצור מתפרצת בדבר הכי קרוב לטייק פאול שהשופטים לא ייתנו עליו זריקה וכדור מהצד, זה הגלישות האלו לצ׳ארג׳ שמסכנות את השחקן היריב (ע"ע הפציעה של יאניס בסיבוב הראשון) וגורמות לו לחשוב פעמיים כשהוא חודר בפעם הבאה, זה חמש עבירות של יוקיץ׳ שרובן לא ממש אמיתיות.
דברים שברובם היו צריכים להיעלם מעולם כדורסל מתוקן.

פה ושם יש להיט סטרצ'ים שבהם הם משחקים כדורסל חיובי ומוצלח
ויותר טובים מהיריבה שלהם
אבל לרוב הם פשוט נשארים מאחור במרחק סביר,
ומצליחים איכשהו לנצח משחקים, למרות שהם די בבירור לא הקבוצה הטובה יותר על הפרקט.

כמו שגואטה כתב, זה מאוד מתסכל לראות את זה אם אתה בעד היריבה,
שבעצמה נעשית מתוסכלת מאוד ומאבדת סבלנות וריכוז.

הם עושים את זה על ידי כל מיני טכניקות לאורי-ות ובאטלר-יות לסחיטת עבירות,
על ידי שינויי הגנה תכופים, על ידי הגנה שבה הם מרביצים לא מעט, גוררים תגובה ואז מקבלים עבירת תוקף לטובתם
וכל מיני שיט מהסוג הזה. בדרך הם גם עושים דברים חיוביים כמו לאבד מעט מאוד כדורים.

ממש אין לי בעיה עם השחקנים שם ברמה הפרסונלית (את באטלר אני מחבב מאוד)
ויש לי הערכה לפועלו של ספולסטרה
אבל התוצאה הכללית היא מעצבנת למדי.

זה סוג של מבחן בגרות, אפשר לומר.
דנבר בוגרת יותר מבוסטון, מאומנת היטב, שומרת טוב מאוד על הכדור, שקולה, לא מאבדת את הראש כשההיט עושים את השטיקים שלהם או סתם נותנים סטרץ' חיובי
ובעיקר יוקיץ' ומוריי (ולעתים גם אחרים כמו בראון במשחק האחרון) עושים מהלכים גדולים בכל פעם שהמשחק מגיע לרגע מכריע.
ברגע שהם השוו את רמת האינטנסיביות והפיזיות של ההיט, הם מצליחים לשקף את הבדלי הרמות.