FLASH כתב:
shmueliki כתב:
למען האמת חשבתי לפתוח טרייד שלם על "דוראנט ומעמדו ההיסטורי", ואפילו ממזמן.
אני כבר כמה שנים לא ממש מבין את האזכורים המאוד מרובים וחיוביים של דוראנט כ"שחקן היסטורי" (במובן ההישגי והאיכותי של המילה, לא "היסטורי כקיירי - מבחינת כישרון גרידא").
משחקן בקליבר היסטורי גבוה - אני מצפה לכמה וכמה עונות בקריירה בהן אתה יכול להגיד "בואנה, הוא הוביל את הקבוצה שלו להישג מאוד מאוד מרשים - לא חייב להיות אליפות - ולצורך העניין הישג גדול יותר מאשר אם אותו השחקן היה מוחלף בשחקן אולסטאר ממוצע באותה העמדה".
(אפשר כמובן להתווכח על הפרספקטיבה הזאת, אבל אני חושב לא אחת כך על הדברים)
לצורך העניין "במקומו" של דוראנט - אפשר לחשוב על אנתוני דיוויס של השנים האחרונות, או משהו בסגנון בלייק גריפין של לפני איזה 5 שנים (כי שחקנים במימדים ובסגנון של דוראנט בדיוק - כידוע אין ממש).
האם גולדן סטייט לוקחת 2 אליפויות בשלוש שנים (זה שפעמיים הוא החמיץ שם משחקים בפלייאוף - עומד לרעתו קצת, אין מה לעשות) עם נניח בלייק גריפין דאז? הגיוני מאוד שכן
האם אוקלהומה מגיעה לפחות לאורך אותן שנים? יכול מאוד להיות, לא חושב שאפשר להגיד זאת בפסקנות (כי לך תדע איך זה היה משפיע על התרומה של הארדן וכו').
על הנטס בינתיים אין מה להרחיב בשנתיים הללו - פשוט מבחן התוצאה (הגם שלא בהכרח באשמתו העיקרית)
מנגד למשל, קוואי יכול להציג לראווה אליפות בטורונטו (שסביר מאוד שלא הייתה נלקחת עם נניח ג'ימי באטלר במקומו), אליפות בספרס (שזה קצת מערכת שונה מבחינת ההסתכלות הפשטנית עליה - מסכים), והיות שהם פחות או יותר חופפים בתקופה, בהישגים, בעמדה, ובפציעות... אז אני יכול בפה מלא להגיד שמבחינתי אני מדרג את קוואי מעליו.
קארי יכול להציג את העונות בגולדן-סטייט טרום דוראנט (שלא היו קורות עם גארדים אולסטארים אחרים במקומו), ואולי גם את העונה הנוכחית (עוד נראה לאן יגיעו ומה הוא יתרום).
לברון להבדיל יכול להציג את כל השנים בקליבלנד פחות או יותר...
במובן מסוים גם כל פעם שכריס פול מגיע לקבוצה עם X ניצחונות, והופך אותה כבר בעונה העוקבת לקבוצה טובה עם עשרות אחוזים יותר בניצחונות (ובהמשך לשיאי פרנצ'ייז של ניצחונות וכו') - זה מבחינתי "משהו להצהיר".
שים את קוואי בריא במקום לברון, הוא מגיע כמעט לאותם השגים.
3 אליפויות. בכיף.
פחות אליפות מול ג"ס, פחות הסדרה מול דטרויט ב07.
חוץ מזה , הוא היה מגיע לכל הגמרים, עם כל הכבוד (שאין) לאינדיאנה ואטלנטה הם לא היו מתמודדות מול סוללת כוכבים עם כזו הגנה.
הוא גם היה לוקח אליפות עם AD עם כל הכבוד לג'ימי באטלר.
שים את קוואי בריא במקום דוראנט, אני מניח שקרוב לודאי שההשגים היו דומים. 2 אליפויות בgs, עוד גמר, עוד כמה גמרי מערב. הגיוני.
אבל קוואי לא הרכיב קרירה של 15-18 שנה בכזו רמה. אפילו לא חצי מזה. אם הוא היה, הוא באמת היה ברמתו של דוראנט.
מצד אחד אתה מאוד "מרים" לקוואי (כמובן עם העקיצה הקבועה ללברון...).
ומצד שני עדיין שם את דוראנט מעל קוואי.
קוואי נכנס לליגה 4 עונות לאחר דוראנט. כבר בעונתו השנייה הוא היה חלק משמעותי (13.5 נקודות, 60% לשתיים, 9 ריבאונדים, 1.8 חטיפות) בקבוצה שהפסידה בגמר ה-NBA במשחק 7.
עונה שלישית כאמור אליפות עם MVP גמר (גם אם לא ברמת הדומיננטיות הטיפוסית של MVP גמר - בכל זאת חלק מהספרס).
לאחר מכן 3 עונות עם שיפור אישי במספרים בסן-אנטוניו, אבל לא יותר מדי הישגים קבוצתיים (אם כי כאמור עד לפציעתו במשחק מספר 1 בגמר המערב מול גולדן-סטייט, הם הובילו באיזה 20 הפרש...).
מאז הוא לא שיחק עונה, לקח אליפות מדהימה "כמעט לבד" בטורונטו, עוד 2 עונות טובות אישית ("מהטופ של הליגה") אבל לא קבוצתית בקליפרס, ולא שיחק העונה.
סך הכל זה שחקן שבכל עונה ששיחק (כאמור, בשתיים לא שיחק) הגיע לפלייאוף, 8 פעמים מתוך 9 עבר סיבוב ראשון (ובפעם שלא - הפסיד במשחק שביעי, לא בסוויפ...), ובארבעת הפלייאופים האחרונים שלו לא ירד באף אחד מהם מ-27.7 נקודות, 54% אחוז לשתיים, 86% מהקו, 7.7 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים, 1.7 חטיפות.
אני לא רואה פה בעיה של "אורך קריירה" (בהנחה, אולי לא מובנת מאליה, שעדיין נותרו לו כמה עונות בטופ, ושהוא לא כבר סיים בגיל 31...), וכאמור גם דוראנט בשלוש העונות האחרונות לא עשה יותר מדי - 90 משחקי עונה סדירה סך הכל, ומאזן 9-7 שלילי בפלייאוף.