FLASH כתב:
.
לא יאומן כמה ויכוחים שחקן אחד יכול לגרום, בלי שהוא עושה שום דבר מיוחד
אופס, פליטה פרוידאנית:)
בנוגע למייק בראון. אני לא יודע אם הוא מאמן טוב או רע, כי ככה זה כשמשחק עבורך ה-MVP בשתי העונות האחרונות, הרבה יותר קל לנצח. ממה שכן ראיתי מייק בראון הוא מאמן התקפי נוראי, מוגבל, חסר כל דמיון (למרות שעם ההשפעה שהייתה ללברון על המועדון, זאת אולי הייתה ההתקפה שהוא רצה לראות, אבל שוב זה לא אומר דברים טובים על המאמן שנתן למשחק התקפה כזה שבלוני להתנהל במשך 5-6 עונות). לעומת זאת הוא מאמן הגנה טוב ובעיקר יודע לגרום לשחקנים שלו להתאמץ מאד בהגנה.
ההשוואה למיאמי כמובן לא הוגנת. אם ניקח את השנים של בראון החל מהשנה בה קליבלנד הגיעה לגמר ועד העונה הקודמת, אז נגלה 3 עונות של 50 ניצחונות ומטה (כולל בעונת הגמר), עוד עונה אחרונה של 61 ניצחונות (שזה כמובן מוכיח שהקבוצה יותר טובה במובהק מקבוצה שניצחה 58 משחקים) ועונת שיא של 66 ניצחונות. כלומר הקאבס הגיעו לשיא שלהם אחרי 3 עונות התבשלות עם לברון. מיאמי בעונה הראשונה שלה עם לברון, עם סגל חדש לגמרי, עם בורות גדולים בשאר העמדות, עם לחץ והייפ שמעולם לא היה על קבוצת כדורסל, הגיעו ל-58 ניצחונות. הצלחה גדולה זה לא, אבל זה גם לא כישלון ודי הגיוני. אבל בהתאם לטקטיקות דיון מתוחכמות, כשמתאים אז מתעלמים מהפלייאוף לחלוטין (פעמיים הפסד בפלייאוף עם הביתיות, כשאזלת יד המאמן מתגלה פעם אחר פעם, לעומת גמר אן.בי.איי של מיאמי), אך מאזכרים אותו בהחלט כשנוח (הגמר המפתיע עם לברון, שצריך לשייך אותו כמובן לקואץ' בראון שרק במקרה מאמן את הלייקרס).
פלאש, תקרא את מה שכתבת ותנסה באובייקטיביות לראות אם אתה לא מקטין את לברון ומאדיר את בראון. דרך אגב, ראובן כבר רשם לך שאין קשר בין האחוזים של לברון בגמר האן.בי.איי להגעה של הקאבס לגמר. אם אתה רוצה, דבר על שחקן שקלע בסדרות פלייאוף המזרח ב-43.3% (לא שזה להיט עצום), אבל גם קלע 25.8 נק', מסר 8.3 אס' והוריד 8.3 ריב', כשהוא משחק למעשה התקפה של איש אחד מול 2 קבוצות הגנה מעולות (הנטס והפיסטונס) ואפילו הסוויפ בגמר לא היה חד צדדי, כששני המשחקים האחרונים הסתיימו בהפרש 3 נק' והפרש נק'.
דרך אגב, איזה מזל שפיטרו את בראון אחרי עונת 2010 המעולה שלו, כי אחרי העונה האחרונה של קליבלנד ברור לכולם מי היה האיש מאחורי ההצלחה של הקאבס.