סל ניוז

בשנים האחרונות הניהול של שיקאגו הוא טוב. כמובן שהמזל הגדול שיחק להם ובלי רוז זו ככל הנראה הייתה קבוצה בינונית למדי אבל כוכב אחד זה לא כל הסיפור וסביב רוז נבנתה קבוצה מצוינת וצריך לתת על כך קרדיט. עומר אשיק הוא שיחוק רציני בדראפט, טאג' גיבסון כנ"ל, נואה במקום התשיעי זו אחלה בחירה, ווטסון המילטון וקורבר הן החתמות חביבות ואסור לשכוח את מאמן השנה שעברה והאיש שמוביל את הבולס מהספסל, הימור לכל דבר שנראה שצלח ובגדול.

מה שמוריד את הניהול של שיקאגו מדרגה הוא החוזה של בוזר ושמרנות מסוימת אליה התייחסתי בהודעה הראשונה בת'רד. לפעמים צריך קצת אומץ כדי לקחת את הקבוצה שלך אובר דה טופ ונראה שהמהלך הזה חסר לשיקאגו (בוודאות היה חסר בשנה שעברה, נראה לגבי השנה. עמוס לב דיבר על כך שהבולס צריכים להמר לפני שההיט מתחברים ובהחלט היה משהו בדבריו). יש לשיקאגו כמה שנים טובות לקחת אליפות עם הסגל הזה, הם יכולים להמר ולפרק אותו לטובת הווארד אם זה ירצה להגיע לבסוף והם יכולים לחכות ולראות מה הם מסוגלים לעשות בהרכב הזה (בתקווה שאף אחד לא ייפצע, הסגל מועד לפציעות, בטח בעונה שכזו), מירוטיץ' אולי יגיע בשלב מסוים ויש להם את הבחירה של הבובקאטס שלא נראה שיאיימו על הפלייאוף בזמן הקרוב אי שם ב - 2016 אם אני לא טועה (2016? 2015?), שיכולה להזניק אותם למקום אחר לגמרי.

מה עשיתי ממנו? לא אני פתחתי את הת'רד הזה בדבר הילולו. פשוט ציינתי שהוא שחקן טוב עם יופי של אפסייד ושבעיני האפסייד שלו הוא ג'ראלד וואלאס ולא פול פירס.

לומר שהוא הסמול הפותח השני הכי רגוע בליגה זה פשוט לא לראות אותו או להבין כדורסל. מכיוון שאני מכבד את עמוס, אני מניח שהסברה הראשונה היא הנכונה.

ג'ונסון טוב מבאטלר של היום כי באטלר המנותח הוא שחקן מאוד לא נייד. הוא כבד ומאט את המשחק. יש לו המון איכויות אבל בעיניי האתלטיות והיכלת של ג'ונסון לשמור שחקני חוץ, הופכת אותו לשחקן עדיף.

בכל סרט שאני ראיתי הוא שחקן טוב מג'ורג'. גם ג'ורג' הוא אולאראונדר בדומה לג'ונסון אבל מכיוון ששניהם שחקנים משלימים שעושים קצת מהכל, בעיניי התועלת הקבוצתית שג'ונסון מביא גבוהה יותר.
הם שחקנים די שווים ברמתם כך שלא ברור לי על איזה סרט אתה מדבר, מי יישמע השוותי אותו ללברון ג'יימס...

בסופו של יום הבאתי רשימה של 17-18 סמולים פותחים שהוא טוב מהם. אז בא נאמר שלא הסכמת על שניים מתוכם. זה עדיין מותיר אותנו עם 15-16. אז אפשר להניח שאתה מסכים איתי שהוא לא הסמול הפותח השני הגרוע בליגה...

נ.ב. תרדו מסופולושה. שחקן נהדר בעיניי. יודע לעשות המון עם הכדור ושומר מחונן.
אגב, לא תמיד הקבוצה משתמשת בכל האטריביוטס שיש לשחקן. כך גם ספולושה וגם ברואר הם הרבה יותר משחקני הגנה טובים עם ידיים זריזות ויד ארעית לשלוש. הם גם מוסרים טובים מאוד עם ראיית משחק גבוהה מהממוצע לעמדתם. לא תמיד הקבוצה תשתמש בסל הכישורים של השחקן. כך גם בוזר שהוא אולי פאוור הפיק אנד רול הכי טוב בליגה הפך בבולס של תיבידו למיד ריינג' שוטר. שחקנים הם ברוב המקרים קורבנות השיטה.

ובנוגע לבחירות של הבולס. צ'אנדלר של הבולס היה שחקן מאוד מאכזב וחלק מכתם הבייבי בולס. אפשר בהחלט להבין את השחרור שלו. גם הוא עצמו החל לפרוח רק בניו אורלינס על בסיס קבוע.
קל היום לומר שאולדריג' הוא שחקן טוב מטיי תומאס, אבל כששניהם נבחרו טיי היה נחשב ברוב גדול לשחקן עם אפסייד גבוה יותר ועד שרוי גמר את הקריירה, אולדריג' חסה בצילו והיה פאוור רך וחביב ולא הפאוור המדהים שהוא היום (הפאוור הכי שלם בליגה).

אם יש דבר שלמדנו בNBA זה שסיטואציה היא חלק נכבד מהצלחה עם שחקן.

יש הרבה קבוצות בNBA שעשו טעויות גדולות מהבולס.

חוצמזה, עצם העובדה שהבולס הלכו על רוז ותיבידו, מה זה אם לא ניהול נכון? שני אלו יותר מכל החלטה אחרת הפכו את הבולס לקונטנדרית.

אישית העדפתי כבר אז את אולדרידג' על טיי. תומאס בראיונות הצטייר כבחור מאוד שחצן. אין ספק שהיה לו יותר אפסייד, אבל בכל השנים שלו בליגה, לא משנה כמה שניסו למכור לנו שהוא התאמן על הקליעה בקיץ, כשהגיעה העונה הסדירה, הבנאדם לא הצליח לחבר שני ג'אמפרים רצופים, וזה כל מה שמבדיל בין אחד כמו תומאס, לבין אחד כמו שון מריון לדוגמא.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אם כבר בהקשר של ג'ונסון, במידה רבה הוא די הזכיר את טיירוס מבחינת הבעיה להשתלב בבולס. רגע אחד הוא מסוגל לדפוק דאנק מדהים במתפרצת או שהוא רודף אחרי שחקן ונותן לו בלוק מאחור ורגע לאחר מכן הוא עושה פאול מטופש על שחקן שזורק מ-3 או מנסה לתת אסיסט אלכסוני ביד אחת, תוך כדי תנועה דרך יער של שחקנים. גם טיירוס היה יכול פתאום לתת רבע של משהו כמו 12 נק', 8 ריב', 4 חס' ולשנות לגמרי את המשחק ורבע לאחר מכן להיראות אבוד לגמרי בהגנה ולזרוק זריקות מטופשות צעד בתוך קשת השלוש.
שניהם היו נותנים לך רגעים שבהם אתה אומר לעצמך - וואו, יכול לצאת ממנו משהו באמת מיוחד אם הוא רק יצליח לחבר הכל יחד בראש ולהבין את המשחק. אבל רוב הזמן אתה פשוט נשאר מתוסכל כי הם ממשיכים לעשות את אותן טעויות בסיסיות שהם עשו במשחק הקודם.
במובן הזה, לא היה לג'ונסון הרבה סיכוי אצל ת'יבודו שלא מצטייר לי כמאמן שאוהב לשים על המגרש שחקנים שהוא לא יודע מה הוא יקבל מהם.

Att - לגבי בוזר, החוזה שלו הוא באמת רע בהתחשב בכך שמדובר בשחקן שלא משחק הגנה ורוב הזמן לא מופיע מול הקבוצות הטובות. אבל תאכלס, כמה האלטרנטיבות כבר היו? אחרי שבוש החליט לחתום במיאמי, האופציות שנשארו היו אמארה ודיוויד לי. הבולס לא התלהבו מאמארה בגלל היסטוריית פציעות הברכיים שלו והוא גם דרש חוזה גדול וארוך יותר - בשקלול של כל אלה יחד זה נראה כמו הימור גדול מדי לבולס. החוזה של דיוויד לי נמוך יותר משל בוזר אבל ליותר שנים, תאכלס אולי אפשר היה עדיף להחתים אותו. באופן אישי הייתי בכל זאת מעדיף את בוזר על פני לי על אף כל החסרונות שלו פשוט כי אני חושב שבוזר שחקן התקפה מגוון יותר והוא בא עם ניסיון משחק בקבוצה מנצחת.

לא אמרתי שג'ונסון הוא הסמול השני הכי גרוע אחרי כספי, אלא מבין הגרועים בליגה.

לא עברתי על הרשימה שלך עדיין מוק, אבל שם אחד ברור שקפץ לי. פול ג'ורג' הוא לא הסמול פורוורד הפותח של אינדי, אלא השוטינג גארד הפותח. הסמול הפותח הוא דני גריינג'ר שאני מקווה שאתה לא חושב שהוא פחות טוב מג'ונסון. ואת שון מריון בגילו המתקדם אני עדיין מעדיף על ג'ונסון שקולע 10 נק' בקבוצת ואקום איומה, ללא ברנייאני, גם אם ההגנה שלו טובה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

א. החוזה שניתן לבן וואלס היה מעט גבוה יותר ממה שהיה אמור להיות משולם לצ׳אנדלר. לא עדיף שחקן שמכיר את הקבוצה, צעיר בהרבה, מעט זול יותר ועם אופי טוב לעומת שחקן בן 32 שברור לחלוטין שהשיטה בפיסטונס סייעה לו להציג את היכולת שהוא השיג.
ב. ג׳יי.אר סמית הוא אכן גאנר חסר תקנה, שים אותו בחמישיה בשנה שעברה ואני לא בטוח שהפלייאוף היה נגמר כמו שנגמר, אותו כנ״ל לגבי בן גורדון, שחקן עם ממוצע של עשרים נקודות במשחק שייקבל עשרה מיליון בעונה לא נשמע לי כל כך מופרך.
ג. כמו שאמרתי, גיבסון זאת אחלה הברקה. אני מגדיר הברקה לפי מה שהיה נתון באותו רגע, הבחירה בג׳ייסון וויליאמס היתה הכי הגיונית בעולם, הרכז שבאותו רגע היה הכי טוב על הלוח, רוז הגיע בתור אלוף מכללות ככה שהבחירה בו היה מאוד הגיונית.
ד. התייחסו לתקופה של פקסון, האם לבעלי הקבוצה אין שום מילה בנוגע לניהול? אין בספק.

ג'יי אר סמית' הוא אחד ההד-קייסים הגדולים ב-NBA עם אחד התיקים הפליליים המרשימים בליגה (האיש היה אחראי באופן עקיף למוות של אחד הנוסעים ברכב שלו אי שם ב-2007) - לא היה שום סיכוי בזמנו שהבולס תחת פקסון, שנותנים בבחירות שלהם בדראפט משקל גדול מאד לאופי של שחקנים, ישאירו שחקן כזה בקבוצה.

לגבי בן גורדון, עם איך שהוא נראה בפיסטונס בשלוש השנים האחרונות אפשר בהחלט לומר שהוא לא שווה 10 מיליון. מה גם שהבולס גם ככה כבר התחילו לחשוב בכיוון של קיץ 2010 והחתמת 2 שחקני מקסימום ולכן זה לא היה הגיוני להתחייב למשכורת כזאת לגורדון.

רוז אגב, לא הגיע בתור אלוף מכללות כי הוא הפסיד בגמר לקנזס כמדומני.

אי ההחתמה של גורדון, בדיעבד, הייתה צעד מעולה ורחוק מלהיות מובן מאליו. הוא היה הכוכב הגדול ביותר של הקבוצה, הסקורר המוביל שלה והאיש אליו הולכים ברבע הרביעי ושיקאגו סירבה לחתום על הסכם של 10 מיליון דולר לשנה. אני מכיר קבוצות שהיו משלמות יותר על שירותיו כשחקן "בית". מה בן גורדון עושה בפיסטונס כולנו יודעים.

אגב, בעניין פול ג'ורג', מעבר לכך שהוא אכן שוטינג, אני מאוד מאמין בו. יש לו אפסייד גבוה וסיכוי טוב יותר להשיג אותו מג'יימס ג'ונסון. שיחוק רציני של אינדיאנה.

א. לא, לא עדיף לשלם לשחקן שלא עשה כלום בקריירה שלו קצת פחות מלשחקן שהיה כמה פעמים אולסטאר, שחקן ההגנה של השנה ומלך הריבאונדים של הליגה.
ב. מה זה רלבנטי מה היה עושה ג'יי אר סמית שנה שעברה? אנחנו מדברים על מה הייתה הסיטואציה בזמן ההחלטה. כמו שאמרו אחרים, הבולס כמדיניות שמים דגש על האופי של השחקנים. האופי המחורבן של סמית לא התאים להם וזה לגיטימי, בדיוק כמו שבפורטלנד ניקו בזמנו את האורוות מהג'ייל ברייקרס. גורדון לא היה שווה את הכסף ואנחנו רואים את זה היום בדטרויט. מי שראה אותו ראה שחקן שמעבר לג'אמפ שוט קטלני, הוא בעל יכולת בינונית ביצירת מצבי קליעה וחדירה לסל, יכולת בינונית בכדרור וניהול משחק ולא עושה הגנה. לא בכדי הבולס נפטרו מג'מאל קרופורד.
ג. פינאליסט מכללות וזה גם נשלל ממנו בינתיים. כפי שציינתי, הרוב צידדו בביזלי כבחירה הגיונית עבור קבוצה שיש לה כבר רכז טוב, והאמת שדרק רוז של היום השתפר מאוד בהשוואה למה שהיה בקולג'.
ד. יש ויש. לא ברור לי מה הטענה לגבי ג'רי ריינסדורף, מלבד העובדה שהוא לא פותח את הארנק בשביל כל אחד, שזה דווקא דבר חיובי. בסוף היום הג'נרל מנג'ר הוא זה שמחליט את ההחלטות המקצועיות ומתווה את האסטרטגיה של הקבוצה. בהקשר הזה אגב, הבחירה בטיי תומאס וההחתמה של בן וואלאס מתוך קונספט שבקבוצה האמינו שהם יוכלו להיות סוג של דטרויט חדשה - עם היינריך על תקן בילאפס, גורדון על תקן המילטון, דנג ע"ת פרינס, טיי תומאס/נואה ע"ת ראשיד ובן וואלאס ע"ת בן וואלאס. די מופרך אבל לא עד-כדי-כך מופרך. לא עבד, עברו הלאה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

1. כשנתנו לטייסון צ'אנדלר את אותן הדקות של בן וואלס הסטטיסטיקה היתה זהה, מסכים שלעונה אחת עדיף את בן וואלס אבל לאורך 4 שנים אין ספק שצ'אנדלר עדיף.
2. אני מוכן לקבל שויתרו על ג'יי.אר סמית' בגלל אופי אבל לא ייתכן שתמורת כלום.
3. להזכירך, לפני הדראפט היו דיבורים על האופי של ביזלי.
4. לא עבד עברו הלאה:
ציוות של אלטון ברנד, רון ארטסט ואדי קארי פורק.
הבייבי בולס פורק.
המיני דטרויט בשיקגו פורק.
וזה בעשור בודד, לדעתכם להמשכיות אין משקל?

1. צריך לזכור שלטייסון צ'נדלר היו בזמנו גם בעיות בריאות. בעונה השלישית הוא היה פצוע, ובאופן כללי, קיבל סביבות 25 דקות ללילה. לשלם את הסכום הזה בשביל שחקן של 28 דקות ללילה דורש שיקול דעת.
2. חוכמה בדיעבד לדבר על סמית. בפועל, הוא הגיע לבולס אחרי עונה של 7.7 נק' ב-39% מהשדה ו-37% לשלוש. תוסיף אופי מחורבן והדברים מסתדרים יותר.
3. איזה דיבורים היו על האופי של ביזלי? הבחור קרע את ליגת המכללות (26.2 נק', 12.4 ריב' ו-1.6 חס' למשחק), כשהחסרון היחיד שדובר עליו הוא שביזלי הוא טווינר, ושהוא מסתמך הרבה על אתלטיות. כל נושא האופי, הדכאונות והסמים הגיע אחרי שהוא כבר היה במיאמי, וההיט ניסו להיפטר ממנו במשך שנה ואף אחד לא רצה אותו.
4. ברנד ואדי קארי לא שיחקו ביחד אף פעם. להמשכיות יש משקל, בהחלט. הקבוצה של ברנד, בראד מילר וארטסט סיימה עם 15 נצחונות. הבייבי בולס טרום תקופת דנג וגורדון סיימו בין 21-30 נצחונות בעונה. אם ההמשכיות הייתה משחקת תפקיד, אז הבובקאטס הנוכחיים יכולים להיות רגועים - עוד כמה עונות רצופות ביחד והם יגיעו לגמר המזרח...
מיני דטרויט (עם בן גורדון) הגיעו בשיא (העונה הראשונה של בן וואלאס) ל-49 נצחונות וחצי גמר מזרח, בשפל 33 נצחונות. כלומר, בינוניות לשמה שהיה ברור שהמועדון לא הולך לשומקום. יש מועדונים שנוח להם להגיע כל שנה לפלייאוף סיבוב ראשון ולעוף. יש כאלה שמכוונים לאליפות ואם עכשיו צריך לפרק בשביל שיהיה סיכוי גבוה יותר לאליפות, אז סו בי איט.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

בכל מקרה, אני לא מצליח להבין איך כל מה שנכתב עד כה (ואני מסכים למשל שההחתמה של בן וואלאס, שלטעמי כבר גמר לגמרי את הסוס, היתה מוטעית) הופך את שיקגו למועדון הכי מנוהל גרוע ב-15 שנים האחרונות. איך אפשר להשוות את כל מה שנכתב כאן לבחירות דראפט נוסח אולוקוונדי או קוואמי בראון או לטריידים נוסח בילאפס-אייברסון או אפילו הטרייד המשונה של בוסטון שנה שעברה?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

1. בעונה הראשונה שהוא שיחק בניו אורלינס הוא שיחק 35 דקות, נתן סטטיסטיקה טובה יותר בנקודות וריבאונדים ופחות טובה בחסימות. הסכום שהוא ביקש היה בסביבות העשרה מיליון לעונה, מה שניתן לדלמברט בזמנו. עדיף מלתת 12 מיליון לשחקן בן 32.
2. סמית' מתמיד היה שחקן עם המון אפסייד, שוב אני אומר, לא זורקים שחקן כזה תמורת כלום, ואם לא רצית אותו אז בשביל מה הבאת אותו בטרייד.
3. אני זוכר כמה ימים אחרי הדראפט על דיבורים שהוא פושט טיפש ברמות אחרות ולא ממש רחוק מאוטיזם או איזו בעיה אחרת. אני לא זוכר במדוייק מה נכתב.
4. הם לא שיחקו כי הציוות הזה, שאגב יותר הגיוני מצ'אנדלר וקארי פורק. הצוות שהיה מסביב הבייבי בולס היה טוב משמעותית מהצוות ששיחק עם ברנד.


הבחירה בקוואמי בראון היתה סבירה אז בניגוד לבחירה באולוואקנדי. אני עדיין חושב שאם הוא היה מגיע לקבוצה תומכת יותר מוושינגטון היה יוצא ממנו שחקן הרבה יותר טוב.
שיקגו פיספסה לאורך השנים גם את מייקל פינלי וגם את ראשרד לואיס (בחור במקום ה-29, לואיס נבחר ב-32).
טריידים משונים כמו ג'ייסון קאפי, הפירוק של השושלת, הטרייד של ברנד, החוזים של וואלס ובוזר.