לאומית כתב:
קוף ירוק כתב:
ממבט אובייקטיבי מבחוץ, עזבו כדורסל, עזבו מאמן ועזבו שחקנים. ירושלים נראת כקבוצה מאד לא מחוברת. פולן פתח את המשחק מצוין עם 10 נקודות, יורד לספסל, כשהוא חוזר הוא מחטיא איזה 2-3 זריקות, אתה לא רואה אף אחד מגיע ומעודד אותו, אתה לא רואה חיבור קבוצתי שרוצה בהצלחת הקבוצה. אותו כנ"ל עם כמעט כל שחקן שעושה טעות, לא רואה שיש חיבור שיש שחקנים שמעודדים אחד את השני, לא רואה את הרצון להצליח ביחד.
זאת נראת כמו קבוצה של בודדים כרגע שכל אחד בעיקר דואג לעצמו ולא רוצה לעשות טעויות.
לא יעזור שם לא עוד גארד, גם לא חילופי זרים. קודם כל הם צריכים לרצות לשחק ביחד ולהנות, משהו שכנראה בלחץ הירושלמי בלתי אפשרי.
אם אני מלביש את אותה קבוצה בדיוק עם אותם שחקנים בדיוק אבל שם אותם באולם הפחים היא הייתה מפרקת את רוב מה שזז.
כנראה שלעולם לא נדע אבל בפעם היחידה שחולון העמידה תקציב בסדרי הגודל שמגדל מעמידה בשנים האחרונות (אם כי יותר נמוך מזה של ירושלים), לקחנו אליפות בסטייל. החוכמה לקחת שחקנים שלא גדולים על הקבוצה, נוחים באופיים ורעבים.
הקהל של מגדל לא מצליח לטעת מחויבות בשחקנים שמשחקים אצלם. רואים את זה שנה אחרי שנה. השנה נוסף גם עוד משהו - במגדל לקחו השנה שחקנים שהם אוברקוואליפייד כמו פולן וסמית'. אתה לא יכול לצפות משחקנים כאלה שיראו מחויבות לכל דבר אחר שהוא לא הסטטיסטיקה האישית של עצמם, בטח לא לעשות הגנה למשל, וכך זה גם נראה.
הייתה את העונה שחולון סיימו במקום האחרון וניצלנו רק במשחק חמישי. זה קצת מחליש את הטענות שהוצגו כאן.
כאוהד הקבוצה וכאחד שהגיע לכל משחקי הבית והחוץ של הקבוצה עד הגיוס שלי, כולל אותה עונה בה כמעט ירדנו ליגה, אני יכול להגיד שתמיכת הקהל של חולון היא סוג של חרב פיפיות.
כשהקבוצה נבנית נכון, היא תראה תוצאות הרבה יותר טובות ממה שהיא אמורה להראות, בגלל הערך המוסף של הקהל המאוד תומך.
כשהולך רע, והקבוצה נבנית רע, זה יהיה עוד יותר גרוע. לא כל הקהל תומך בשלב כזה, וחלק ממנו גם חוצה את הגבול בתגובה השלילית, בדרכים שלפעמים פוגעות בקבוצה. כמובן שלא ברמות אליהן מגיע הקהל במקומות אחרים כמו ירושלים ומכבי, אבל האפקט הזה קיים גם בחולון. רף האוהדים של מה שמוגדר "הצלחה" בחולון וירושלים מאוד שונה. בחולון הצלחה נחשבת אי ירידת ליגה, כל השאר זה בונוס, וכמובן שככל שהבונוס גדל כך התמיכה גדלה, ומדובר ביחס ישיר בניהן.
בירושלים של השנים האחרונות, נראה כאילו כמעט כל דבר יחשב ככישלון. התגובות מאוד לא מידתיות. אפשר להביא את עונת שמיר השנייה כדוגמה טובה, כאשר גם אחרי לקיחת גביע, הקהל שרק בוז והראה את חוסר שביעות רצונו מההופעות בליגה, מה שדרדר בצורה יותר חריפה את תפקוד הקבוצה.
כשאתה בונה לקבוצה את תדמית ה"אלטרנטיבה" במשך שנים, הרווחים של זה היא ההתגייסות המאוד מרשימה של ספונסרים שמגיעים אליה, אך יש גם את החיסרון הבולט שקיים בכל קבוצה תחרותית, שהוא בסיס קהל שנבנה אט אט ובו אוהדים שדורשים תחרותיות, לכל הפחות ברמת המקום השני.
נוצר פער גדול בין ציפיות האוהדים ליכולת של הקבוצה שנבנית לענות על ציפיותיהם, כבר שנים שזה כך. כשהקבוצה מסיימת שנה אחר שנה במקומות שלא מצדיקים את השתתפותה באירופה, ולמרות זאת היא הולכת לשם בקומבינות, הציפיות של אוהדים לא משתנות. אם תוצאות לא משפיעות לא על תקציב ולא על השתתפות באירופה, אפשר לצפות כל שנה מחדש לאותם הדברים, שכמובן לא מגיעים.
חולון קבוצה שנמצאת בתהליך של צמיחה, בזכות כל הגורמים שציינתי לעיל. לדעתי הדרך בה היא הולכת היא דרך מאוד בריאה ומחושבת. משיחות שלי עם אנשי ההנהלה אני יודע כי הם מודעים לכל הגורמים הנ"ל המשפיעים על התנהגות אוהדים ולכן הם גם עובדים בהתאם מבחינת חשיבה לטווח ארוך. מבחינת תקציב, טוב לחולון להגיד כל שנה שהם מחזיקים בתקציב מינימום. אף אחד לא יעשה להם Fact Check על העניין, והאוהדים תמיד ירגישו שהתוצאות עולות בהרבה על הציפיות. אני לא אומר שכך המצב, אני רק אומר שאם הייתי בהנהלת חולון, כך הייתי נוהג (אלא אם כן כמובן התקציב היה גדול באופן משמעותי מתקציב מינימום באופן מחשיד).