מכבי פגשה קבוצה יותר אתלטית, יותר מהירה, שלא תלויה בזריקות שלה כמו שמכבי תלויה, למרות שאפס לא קבוצה מסיבית בצבע, היא ידעה לחפות על זה באתלטיות ובניידות, הם גרמו לאייברסון להיראות מגושם יותר, ווימס לא הגיע לשום סיטואציה של מגרש פתוח כמו שהוא אוהב לסיים במתפרצות, וכשהוא עסוק בלכדרר קל יותר לגרום לו לאבד, כי לחדור על הגנות מסודרות זה לא בדיוק הקלף שלו, וגם כל הנסיונות האלה להכניס כדורים שקופים לאייברסון לא הובילו לשום דבר טוב, דווקא ראד שהוא הרבה יותר אתלטי ונייד הצליח להתבלט פה ושם, גם גאודלוק לפרקים אם כי למרות כל האסיסטים שלו זה לא היה משחק התקפי שוטף, אלא מאולתר.
במשחק של היום מכבי לא יכלה לבטל את יתרון הריבאונד של אפס עם חומר השחקנים הקיים (עם מילר זה אולי היה אחרת), היא כן יכלה להימנע מחלק ניכר מהאיבודים שלה, היא כן יכלה לדעתי להכניס חלק מהגבוהים של אפס לבעיית עבירות אם הייתה משתמשת יותר בלנדסברג ופחות בפניני שכמו אייברסון לא היה לו הרבה מה לחפש במשחק הזה במאץ' אפים מול שחקנים אתלטים, מהירים וניידים ממנו, אייברסון עצמו היה צריך להיות שם באופנסיב ריבאונד ולא לקבל כדורים פעם אחר פעם כשרואים שזה לא עובד, יש קבוצות שלא סופרות אותו ולא מביאות עליו עזרה אז יש לו יותר סיכוי באחד על אחד למרות שהוא לא שחקן מטרה בהגדרה, צירבאס אמנם מגושם בהגנה אבל יש לו סיומת טובה מתחת לסלים ואפס היו מוכנים לחיות עם הנקודות שלו ושל ראד כל עוד ווימס, סמית וגאודלוק רחוקים מהמספרים הרגילים שלהם.
אני חושב שהדר עדיין לומד את הקבוצה, השלב הראשון היה לייצר מחויבות אצל השחקנים ובמובן הזה הקבוצה התחברה, מנגד צריך לדעת באיזה כלים להשתמש מול מאץ' אפים כאלה ואחרים, אני מאמין שבגומלין מולם כשמילר יהיה כשיר ולנדסברג סוף סוף יכנס לעניינים אז יהיה אפשר להעמיד מולם שחקנים בעמדות 1-4 שהיו הולכים יותר פנימה ומוציאים עבירות ונותנים חיפוי טוב יותר בריבאונד, בסיטואציה יותר אופטימלית אני חושב שחמישייה של סילי, לנדסברג, ראד, מילר ואייברסון (כמתקן זריקות ואופנסיב ריבאונדר ולא כשחקן מטרה) היו יכולים במידה רבה לשבש את משחק ההגנה/התקפה של אפס ובעיקר להשתוות מולם באינטנסיביות, המהירות והאתלטיות, ככה שבסה"כ אפשר לקחת את ההפסד הזה כעוד שיעור בהתפתחות של הקבוצה.
|