סל ניוז

התרגלת לאנומליה, נפלת על תקופה יחסית חריגה
ובסופו של דבר, כמו שכתבתי, שנות השמונים והתשעים הן תקופות שאוהדי NBA מתרפקים עליהן. אני לא מכיר מישהו שקורא להן "חרא" (כלומר חוץ ממך)

תומר, אתה לא מדייק. שנות השמונים במערב היו בשליטה כמעט מושלמת של הלייקרס. 8 גמרים ב-10 שנים ועוד גמר מערב אחד. סה"כ הלייקרס החזיקו במאזן הטוב במערב 9 שנים וברוב השנים זה לא היה קרוב בכלל למאבק לראשות האזור. ב-12 השנים, עם זליגה לשנות התשעים, אז זה 9 גמרים ו-2 גמרי מערב.
לעומת זאת במזרח, לא הייתה שליטה של קבוצה אחת. בחצי הראשון של שנות השמונים פילי הייתה הקבוצה החזקה. 3 הופעות בגמר ב-4 השנים הראשונות, והפסד קורע לב אחרי יתרון 1-3 בגמר המזרח מול בוסטון. החצי השני היה של בוסטון עם 4 הופעות רצופות בגמר (2 אליפויות). דטרויט הגיעה בסוף העשור. גמר מזרח אחד קורע לב מול בוסטון (החטיפה של בירד מאייזיאה, דנטלי וויני ג'ונסון דופקים את הראש אחד בשני במשחק מספר 7 דבר שהוציא את דנטלי מקצב המשחק) ועוד 2 גמרים רצופים, כולל אליפות. סה"כ 3 קבוצות שהגיעו לגמר אן.בי.איי ו-3 קבוצות מהמזרח שגם לקחו אליפות. בנוסף, גם מילווקי הייתה שם באזור והפריעה מאד בחצי הראשון של שנות השמונים לשתי הגדולות של המזרח.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מקבל את התיקון אבל כמובן שהעיקרון לא נפגע (שכחת כמובן את יוסטון במערב לשנתיים).
בסופו של דבר מדובר בראש חץ די מצומצם עם שובל (גם כן לא רחב) של קונטנדריות וונאבי סטייל מילווקי או סיאטל.

מה שנכון, בליגה היו אז פחות קבוצות.

אתה צודק. אבל לזה מתרגלים. זה כמו שתחזור לעידן ללא אינטרנט ואגיד לך זה אנומליה. 3000 שנים לא היה אינטרנט.
הליגה הפכה לשוויונית יותר גם בגלל שינוי הדראפט וגם אולי בעזרת מזל(דראפט מוצלח).
היו לא מעט שנים של מאבקים קשים בין 6-8 במערב וגם לא מעט של 3-4 במזרח. כבר כתבתי פה בעבר שהליגה נחלשה בטירוף. זה מבאס. לומר לי שפעם המצב היה כזה לא מנחם אותי. לראות את פורטלנד מקבלת 45 ויוטה 30 זה לא כיף.

די מסכים עם סטאריני, השנה לבינתיים יותר משעמם מהשנים האחרונות. שנות ה-80 ה-90 אולי היה אותו דבר ובאמת זוכרים רק את הרגעים והקבוצות הגדולות, ואולי גם מהשנה יקחו קרב ענק בגמר, אבל עכשיו אנחנו בעונה הרגילה והיא פחות מענינת כשיש קבוצות על, במיוחד כשפעם לא היה ליג פאס ועכשיו עוקבים רצוף על כל המשחקים.
שנה שעברה עוד היה כיף לראות את כל המשחקים של גולדן סטייט, הקבוצה הכי מלהיבה שאי פעם ראינו, השנה אולי הם משחקים לא פחות מלהיב, אבל כבר אין את היכולת על של קרי + לקחו את דוראנט וזה מרגיש לא חוכמה + כבר לא הולכים על שבירת שיא.
לברון תמיד עושה 70% בהליכה ומחכה לפליאוף אז אין הרבה טעם לקבלינד בעונה הרגילה, וכמעט בטוח שזה הגמר ואין קבוצות חדשות מוצלחות שנרצה לראות חוץ מאולי יוסטון למי שרק בקטע של שלשות.

לא ממש שכחתי את יוסטון.

ב-81 העונה שהם הגיעו לגמר אן.בי.איי, הם בכלל סיימו במאזן שלילי של 42-40. מי שהובילה את המערב הייתה דווקא פניקס שהחזיקה את וולטר דייוויס, דניס ג'ונסון (משום מה חשבתי שהוא עבר ישירות מסיאטל לבוסטון, אבל הוא הגיע לסלטיקס רק ב-83, אחרי 3 עונות בפניקס. בעמדת הפויינט של הסלטיקס שיחק אז טייני ארצ'יבלד וקווין באקנר ב-82) וכמובן הוביל אותם בנק' השחקן עם אחד הכינויים היותר טובים - טראק רובינסון. הלייקרס היו בעונה בינונית מאד עם 54 ניצ'. הם עפו בסיבוב הראשון מול יוסטון.

ב-86 יוסטון היו קבוצת צמרת, אבל רחוקה מהלייקרס. הרוקטס סיימו עם 51 ניצ', הלייקרס עם 62. נכון שהרוקטס היו כוח עולה, אבל הם נחשבו עדיין כקבוצה שעוד בדרך למעלה. הניצחון בגמר מערב על הלייקרס היה הפתעה עצומה. אחת מהפתעות הפלייאוף הגדולות.

דווקא אני קורא לשנות התשעים חרא. שנים בהן מוקדי הכוח המסורתיים של שנות השמונים נמוגו ורק הבולז נותרו עומדים (קצת פיניקס). הכדורסל הפך, בזכות הסנדק ג'ורדן, להיות כדורסל אינדיבדואלי של בידודים, הליגה התרחבה ולקח קצת זמן עד שהכישרון השיג את כמות הקבוצות, פט ריילי הפך את המשחק לגועל נפש של הגנות ובנוסף לכל, החוזים הגדולים והמובטחים לרוקיז די שחטו דור שלם שהגיע לליגה בתחילת שנות התשעים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

http://www.basketball-reference.com/lea ... areer.html
http://www.basketball-reference.com/lea ... ctive.html

אגב, אנקדוטה מעניינת - אם תסתכלו על נקודות הקריירה ברשימה המשותפת (NBA/ABA) תגלו שהשחקן עם מספר הנקודות המירבי שכבר פרש ממשחק, והוא eligible אבל לא נבחר להיכל התהילה הוא... טום צ'יימברס.
שחקנים שקלעו יותר מצ'יימברס והם פעילים/פרשו ועדיין לא eligible - קובי, נוביצקי, לברון, דאנקן, פול פירס, קווין גארנט, ריי אלן, וינס קרטר, כרמלו, דוויין וייד.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת