סל ניוז

האדמירל רך?

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

סטריאני הכותב המגוון, חיובי וקשוב לביקורת תיאר שוב ושוב את אותו הדבר.
האמת היא שהבעיה היא שאתה נצמד לביקורת מסוימת כלפי שחקן מסוים ומאז כל פרט שאתה מציין ביחס למשחק כלשהו כאילו נועד כדי להוכיח את התיאוריה שלך (אגב, גם אם אף אחד לא מתווכח) ובעצם לומר שאתה צודק. זה לא שאתה כותב דברים ואז מעיר תוך כדי אלא שנראה שמה שחשוב לך זה לרדת שוב ושוב על שחקנים מסוימים וזה העיקר.

זה חבל כי אני חושב שבהיעדר הסגנון המעצבן הזה, אנשים היו מעריכים את הדעות שלך יותר.

זהו שלא ממש. שלאב נתן משחקים טובים. ציינתי זאת.
ציינתי שדרק רוז נותן עונה די טובה בטח אך משווים לשנים האחרונות.
אבל תחשוב מה שבא לך.

האדמירל היה שחקן הגנה נהדר וחוסם מעולה. הבעיה שלו לא היתה רכות אלא ביצים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

וסטריאני, מצטער אבל אתה אנטי מובהק. זה די מה שמגדיר אותך בפורום

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הדיון לא היותי אנטי. הדיון על היותי כותב שסופטרידג רך 800 פעם.
והאדמירל נחשב בעיני רבים לרך. כמו כל דבר בחיים יש אנשים שיחלקו על זה אבל זו היתה דיעה נפוצה עליו. ביצים זה סממן של רכות.

אתה ראית אותו? האיש היה שחקן הגנה נהדר וחוסם בחסד שלא מפחד להתלכלך במאבקי צבע

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כשחקן, סגנון משחק וכו' רובינסון לא היה שחקן רך. הוא ידע להתלכלך, בוודאי בהגנה היה שחקן פיזי. בהתקפה הוא אכן העדיף את המשחק פנים לסל לעומת גב לסל שנתן לו תדמית של רכות מסויימת. הבעיה הגדולה הייתה כמובן אופי לא חזק וברגעים המשמעותיים הוא התפורר לו. הוא לא נרתע ממאבקים פיזיים, בטח לא בהגנה.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אז מה זה בדיוק קשור לשחקן "רך"? הוא היה אחד הסנטרים היותר פיזיים ומלוכלכים. רך הוא לא.
האופי ותפקוד במאני טיים זה כבר עניין לדיון אחר...

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

לך תתווכח עם העולם אז. זה מה שחושבים עליו. התקפית הוא היה רך, בהגנה שאק ואקים התעללו בו בפלייאוף. זה שהוא בחור חכם, מנומס ולא גטו רק "עזר" לתדמית. בעידן של אז סנטר של 1'7 שזורק גאמפים ולא מתלכלך בצבע נחשב רך.
אבל בפלייאוף לא התעלה. לא סלב את קבוצתו לכלום עד שהגיע איזה דנקן אחד.
רך זה לא תמיד תומר שטיינהאור סטייל. אתה יכול להיות ריב טוב ועדיין להיות רך.

זה כמו להגיד שקרל מלון חרא של שחקן. אף פעם לא לקח אליפות.
הכל שחור ולבן אצלך.
שאקיל והאקים שניים מהשחקנים הקשוחים והטובים בהיסטוריה. אז כן, הוא פחות קשוח מהם. גם דאנקן אגב. וגם עוד עשרות מהשחקנים הטובים בהיסטוריה. זה עדיין לא הופך אותו לרך.
וזה לא מה שהעולם חשב אז.

לא. זה כמו שתגיד שמלון לא היה לוזר. זו הדיעה הרווחת.
הדיעה הרווחת היא שרובינסון היה רך. זכותך לחשוב אחרת אבל זו הדיעה הרווחת.

למרקוס שחקן טוב, היה אצלנו אול-סטאר, לא בא להפחית מכבודו. אבל הוא שחקן רך. שחקן שכשהיה מגוון את המשחק חצי מרחק המעולה שלו עם לקחת את הכדור גם לסל, היה יכול להיות אדיר, אבל הוא בקושי עשה את זה. בהגנה הוא שחקן חלש מאוד וגם כריבאונדר הרבה מהריבאונדים שלו ריקים והיו מבוססים על בוקס אאוט של רובין לופז, כששיחק אצלנו, או של שחקנים אחרים.
אז תגידו שאני ממורמר שהוא נטש לטובת סאן אנטוניו, אבל זה לא נכון. אני לא בא לטעון שלא היה לו ערך חיובי אצלנו (בכל זאת אחד הפואר פורוורדים עם המשחק חצי מרחק הכי טוב שיש) אבל גם כשהוא היה אצלנו חשבתי שנותנים לו יותר כבוד ממה שמגיע לו. תמיד הזדהיתי עם רובין לופז שהיה עושה בוקס אאוטים על כל ריבאונד, מגן על כל הצבע לבד ומסיים את המשחק עם 7, 5 ו2 בלוקים כשההשפעה שלו גדולה בהרבה. אז כן, למרקוס שחקן טוב, אול סטאר אולי בצדק, אבל הוא שחקן רך ושחקן שלדעתי קיבל ואולי עדיין מקבל, יותר קרדיט ממה שמגיע לו

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

הבעיה שהפורום הזה חושב שאתה כותב רך זה שווה לאפס מאופס ששווה יורוקאפ.
האדמירל הוא אחד מהשחקנים הטובים בהיסטוריה ועדיין רך.
אולדריג רך וגם לאב. הם עדיין טובים לעמדה שלהם אבל רכים.

האדמירל אולי לוזר, לפחות עד דאנקן, אבל הוא לא רך מבחינת לשחק בצבע, הגנה, ריבאונד וכו'.

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

לדעתך. הדיעה הרווחת היא שהוא היה רך.
חפש בגוגל ותמצא לא מעט כתבות. חלקם מנסות להוכיח שהוא לא היה רך, אבל עצם זה שיש כתבות על זה, מראה שזו היתה דיעה רווחת.

הנה מצאתי לך 2 כתבות:
http://thesportsdaily.com/project-spurs ... nson-soft/
http://nypost.com/1999/06/25/heres-to-y ... oft-label/

אתה ראית אותו בזמן אמת?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בטלויזיה

לא רק הוא לא אוהב את הסגנון במיוחד שהאמירות האלה חוזרות על עצמן פעם אחר פעם אחר פעם.
דרך אגב, באחד הטופ 10 היומיים האחרונים למרקוס החטיא מתחת לסל, תפס את הריבאונד והטביע על הראש של שני שחקנים.

ביחידה שלי בצבא היה גף אחד שעשה בחירות אנשי השנה כל סוף שנה (גף זה מדור בחיל אווירית). היה בחור אחד פעור שלקח את רוקי השנה שלוש שנים ברציפות.

יופי לו. אז הוא לא רך.

דיון קצת מאוס ובלי הרבה תכלית. שני הסנטים שלי:
כמדומני שבהגנה למרקוס בסדר בסה"כ. אף פעם לא היה חוסם עילאי, או חמישית הגנה, אבל כן יודע לעשות בוקסאאוט סביר ולתת איזושהי נוכחות בצבע.
בהתקפה נכון שהוא לא "מתלכלך" בצבע, אבל למה זה צריך להיות רלבנטי אחרי 10 שנים שהוא בליגה? זה הסגנון משחק, טייק איט אור ליב איט. מול שומרים מציקים דוגמת דריימונד או טריסטן (או טיי תומאס ) הוא כנראה יסתבך. מול שומרים בדרגה אחת מתחת כנראה שהוא יכול להתמודד ודי טוב. הוא בכל מקרה יותר ג'אמפ שוטר מאשר שחקן פנים.

ואותה "קשיחות" תלויה בסופו של יום הרבה בחוזק הפיזי של השחקן ובתחרות היומיומית שלו. עם כל הכבוד, באמצע שנות ה-90' היו לך 3-4 סנטרים עיקריים (שאק, אולג'ואן, רובינסון ויואינג) + מוטומבו ואלונזו, והיתר די חלשים. הליגה היום מפוצצת בביג מנים שרובם גדולים או חזקים יותר פיזית מ-LA.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא הבנתי. אתה חושב שבליגה היום יש יותר ביג מנים חזקים מבעבר? חוץ מהשמות שציינת היו גם סמיתס, דיבאץ, סייקלי, קולמן, מורסאן, דוהרטי ואחרים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רק אני תוהה איך בדיון על סנטרים חזקים עולה לו שמם של ולאדה דיבאץ', ריק סמיתס וגיורגיו מיורסאן?

ספציפית לגבי רובינסון, ביחס לעידן של היום הוא ממש לא היה רך, אבל כשאתה משחק בעידן שבו משוטטים לך בצבע אלונזו מורנינג, שאק, צ'ארלס בארקלי, קארל מאלון, צ'ארלס אוקלי, דיקמבה מוטומבו, אנתוני מייסון ועוד כהנה וכהנה מפלצות, אז כן, אתה צריך להיות חתיכת בנזונה קשוח כדי שלא יקראו לך רך, בעידן של היום רובינסון היה נחשב לסנטר מאוד פיזי. מצד שני, היית שם את למרקוס אולדריג' בעידן של אז והוא היה יורד מהמגרש ממרר בבכי כמו ילד בגן אחרי 3 דקות כי איזה בארקלי פירק לו את הצורה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אם רק היו משנים את השיטה לאלופה עם המאזן הכי טוב בעונה הסדירה....
נובמת. טבעם של הרכים הוא להחלש בפלייאוף. התלונה נגד הרכות של האדמירל זה שהוא נחלש בפלייאוף (שימו לב אנשים, נחלש. לא הפך לאשיק), כאשר שאק ואקים האכילו אותו חצץ.
בפלייאוף אתה לרוב כן פוגש את הדריימונדים והTT ואז הרכות שלך באה לידי ביטוי.בפלייאוף נותנים לשומרים להרביץ יותר ולהיות יותר פיזיים. הרמה עולה.
היום אפשר לומר בודאות שLA הוא לא כוכב על. בקיץ שהוא היה חופשי רצו אחריו כאילו הוא כוכב על. הוא לא. חלק מזה זו הרכות שלו. למזלו יש לו אלפא דוג בקבוצה שהוא הMVP האמיתי של הליגה.
אשתקד הוא נתן 2 משחקי ג'מאפ שוט מעולים מוך OKC ואז הרכות באה לידי ביטוי ושם נגמרה הסדרה. שאתה ג'מאפ שוטר רך, ואתה מתחיל להחטיא כי נצמדים אליך, ואתה ממשיך לזרוק לבנים במקום ללכת לצבע ולהתלכלך קצת עם ה260 פאונד שלך, אז אתה מקבל בצדק את התואר רך. שחקן טוב. אבל רך. זו אינה סתירה. רכות באה לידי ביטוי בהרבה צורות אבל הבאת מספרים לא אומר כלום. אם יש לכם עין אחת מתפקדת ואתם צופים במשחק ולא בתקציר, אתם תבינו מדוע הוא רך.
עוד מעט יגידו שתומר שטיינאהור לא היה רך. אופס...בעצם מה אני נותן עוד שם (אחרי האדמירל). כעת זה יימשך על האם שטיינהאור הוא רך או לא.