הוקיץ' כתב:
איזה פיתוח אישי היה אצל אולרידג' ודרוזן? שני שחקנים שהיו טובים לפני סן אנטוניו (אך לא כוכבים) ונשארו כך גם בסן אנטוניו.
בכל מקרה, אני לא בטוח שזו הייתה האסטרטגיה שלהם ואם כן היא לא טובה במיוחד. זה נכון שהם הצליחו לפתח הרבה שחקנים ולהוציא מהם הרבה, אבל בסוף הם נשענו על core שהיה בטופ של הליגה. לפתח את כל הרודי גיי-ים של העולם זה נהדר (ופופ הוא לגמרי גאון), אבל זה משהו שהוא אפשרי כשיש לך כוכבים שסוחבים את הקבוצה על גבם. לנסות לעשות זאת גם עם הכוכבים עצמם זה הרבה יותר קשה (hence, אולרידג' ודרוזן).
כפי שכתבתי, אני לא משוכנע שזו באמת הייתה האסטרטגיה שלהם ליום שאחרי הטריו, אבל אני כן משוכנע שבשנה-שנתיים האחרונות הם ידעו שהם הולכים לשום מקום והם לא באמת ניסו להימנע מזה.
לגבי החלק השני, אני לא דיברתי בהכרח על בנייה מחדש מוחלטת (כלומר הריסה עד היסוד ואז נסיקה) אלא על היכולת לבנות קונטנדרית גם כאשר אתה לא נמצא בשוק גדול. לגבי הקבוצות שציינת, אני לא חושב שהרפטורס הגיעו מבינוניות. הצעדים שיוג'ירי עשה הביאו אותם לצמרת המזרח וכשהם נתקעו בתקרת הזכוכית, הוא עשה טרייד (מאוד שנוי במחלוקת ואמיץ) שהקפיץ אותם עוד שלב למעלה. גם גולדן סטייט כמובן בנו קונטנדרית דרך הדראפט מבלי להסתמך על כוחם בשוק החופשי כעיר גדולה.
תשמע, הספרס הם אולי הפרנצ'ייז המרשים ביותר ב-NBA בסדר גודל של 20-25 השנים האחרונות (אפשר להתווכח על זה, ברור לי, אבל ללא ספק מבין המרשימים). אז מן הסתם לא נדע ולא נבין ובטח שלא בפיסקה בודדת נצליח להגדיר את האסטרטגיה המדויקת שלהם. אבל על פניו אותו הצוות עובד בשיטה דומה בעלת מאפיינים מסוימים שכן גלויים לנו (שחקנים בינ"ל, משחק התקפה קבוצתי, "אילוף שחקנים", פיתוח חומרי גלם שלא נראים מרשימים לאף אחד - לרמת שחקני NBA לגיטימיים ומעלה וכו' וכו').
אולדריג' ודרוזן מן הסתם הגיעו אליהם כמוצר יחסית מוגמר מבחינת הניסיון, היכולות האישיות והמעמד שלהם בליגה. בכל זאת כמדומני שהם הותאמו בצורה לא רעה לשיטה והפתיעו אנשים בהשתלבות והתרומה שלהם, אבל איני עוקב מספיק בכדי להגיד זאת בפה מלא. את אותו ה-core שאתה מתאר שסחב אותם בעבר הם פחות או יותר איתרו, גידלו, ופיתחו במו ידיהם, זה לא שלישיית כוכבים שהחליטה להעביר את הכישרון שלהם לשם בקיץ כלשהו.
"אני כן משוכנע שבשנה-שנתיים האחרונות הם ידעו שהם הולכים לשום מקום והם לא באמת ניסו להימנע מזה" - בגדול אני לא חושב שיש להם אשליות יוצאות דופן, ומבחינתי זה כאמור בסדר גמור שמשלימים עם המצב, מנסים לפתח ולהשתפר כמה שאפשר באמצעים כאלה ואחרים מבלי לפרק הכל בצורה קיצונית (בנייה מחדש מלמטה או האפשרות המקבילה של מישכון כל העתיד בשביל עוד ריצה במשך עונה או שתיים - וראינו קבוצות שעושות גם את זה ונדפקות חזק).
לגבי הדוגמאות שציינת - על טורנטו כאמור היו אינספור ביקורת בזמן אמת של קבוצה בינונית שחוטפת שוב ושוב מלברון - זו עובדה. לפי הגישה שלי זה כאמור בסדר גמור שקבוצה תהיה כזו, אבל לא כולם מסכימים.
גולדן סטייט מן הסתם נבנו דרך הדראפט - אבל לא דרך בחירות גבוהות וברור שיש כאן גם יד המקרה. אז אדרבה - סן-אנטוניו יכולה לכאורה להגיד שהיא "רוצה להיות גולדן סטייט" החדשה ולהצמיח כמה כוכבי על מבחירות בינוניות בדראפט (כמובן שזה לא המצב ולא צריך להיות המצב, אבל גולדן סטייט זו באמת דוגמא כה חריגה שאי אפשר באמת לנסות ולחקות אותם).