סל ניוז

19 במדד ההגנתי זה קרוב לשליש התחתון של הליגה
(הקבוצות מעל ומתחת הן שארלוט ודטרויט).
זה חלש מאוד לקבוצה עם שאיפות.

יוקיץ שחקן ההתקפה הכי טוב בהיססטוריה של הכדורסל גם אם מחברים את כל השחקנים ששיחקו עד היום ומלחימים אותם ביחד. זה שהוא מחזיק מעמד הגנתית זה אומר שצריך לבנות פסל שלו בכניסה לכל אולם.

אגב ב-DEPM (דיפנסיב אסימייטד פלוס-מינוס) יוקיץ +0.9 בהגנה. אמנם רחוק מה2.6 של וומבי או 1.8 של שג"א, אבל מאוד קרוב ל1.0 של יאניס לצורך העניין. כמובן שהוא שחקן ההתקפה הטוב בליגה.

רק הערה על מדדים כמו DEPM או DBPM -- הם נותנים בד"כ יתרון משמעותי לסנטרים, כנראה בגלל המרכיב של ריבאונד הגנה במדד. לצורך העניין, 6 מתוך 10 המובילים במדד ה-DEPM הם סנטרים. גם סנטרים הגנתיים בינוניים כמו נורקיץ' סאבוניס, דראמונד, וקווין לאב נראים טוב במדד הזה (רובם מדורגים מעל יוקיץ'). האלטרנטיבות ליוקיץ' בדנבר בעמדת הסנטר כל כך רעות (הגוויות של דאנדרה ג'ורדן ודאריו סאריץ') שגם הגנתית הקבוצה נחלשת כשהוא לא על המגרש. והוא גם שחקן חכם שהשנה כאמור משפיע על ההגנה גם דרך חטיפות, למרות שהגנת הטבעת שלו נחלשה. אבל בסופו של דבר ההשפעה האדירה על ההתקפה של הנאגטס היא מה שבאמת מבדיל אותו והופך אותו ל-MVP פעם נוספת.

ההשפעה של סנטר על הגנה טובה הוא משמעותי יותר מזה של מרבית הגארדים. 6 מ-10 זה דווקא לא הרבה. קרוסו, קריס דאן, אמן תומפסון ואייזק זה אחלה רביעיה מבחינת מהימנות המדד.

כמובן שאין מחלוקת לגבי זה ששגא שחקן הגנה מעולה.

אגב, ולדיון, למרות שהעליתי את טייטום ומיטצ'ל, אני חושב שאצלי כרגע זה שג"א, אח"כ יוקיץ, אח"כ (ועכשיו כן אקשיב לעצמי) טייטום.

זה הדבר הכי שרירותי שקראתי.
כשיוקיץ׳ על המגרש דנבר היא קבוצת על וההתקפה הטובה בליגה. אז הוא לא עוגן הגנתי קלאסי בעמדת הסנטר ומגן די בינוני (שזה שיפור גדול על מה שהיה בעבר), אבל הוא נותן לקבוצה במצטבר יוצא מכל שחקן אחר.
במקום שתשנה ותתאים את התאוריה שלך לגבי סנטר הגנתי (הרי הנאגטס זכו באליפות לפני שנה וחצי עם אותו יוקיץ׳ בסנטר), אתה משתמש דווקא ביעילות ההגנתית הכוללת של דנבר (כולל בדקות שבהן הוא לא על המגרש) כדי למדוד את התרומה שלו.


אני גם לא מבין למה הפתיחה הרעה של מילווקי מעידה על חדר הלבשה בעייתי.
תוציא את יאניס ממילווקי (ואת מידלטון כי הוא חזר רק לאחרונה), ותיקח את הכושר הרע שבו פורטיס ולופז פתחו את העונה, ותקבל את אחת הקבוצות הרעות בליגה. ריברס גם עשה עבודה רעה מאוד בפתיחת העונה ויאניס היה הסיבה היחידה שהם נראו כמו קבוצת כדורסל.
30 משחקים לתוך העונה המצב כבר התייצב והמאזן של הבאקס סביר.
יכול להיות שזו נקודה נגד יאניס (אבל אז צריכה להיות אותה נקודה נגד יוקיץ׳).
מצפייה בעיניים אני חושב שהאימפקט שלו על המשחק גדול משמעותית משל שג"א - אני חושב שבשני המשחקים בין הקבוצות זה גם ממש ממש בלט, הסטטיסטיקות היבשות שלו גם יותר טובות.
יכול להיות שהסטטיסטיקות התקדמות מיטבות עם שג"א, אבל בעיניי זה יותר מעיד על כמה הן לא מושלמות, ובכל מקרה - זה כרגע המירוץ למדליית הכסף, יוקיץ׳הוא השחקן הטוב בליגה, ואם ירצו לתת את זה למישהו אחר - זה יהיה בעיקר לשם הגיוון וכי הסיפור שלו העונה לא מספיק מעניין.

צריך להגיד שהמאזן של דנבר הוא 13-18, שזה (אני חושב) די קרוב לציפיות, ולא באמת אכזבה רצינית.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

בגדול אני גם חושב כמוך, אבל תוהה אם אנחנו חושבים ככה בגלל שככה התרגלנו לחשוב, או שצריכים לעשות חושבים מחדש בנושא, כשהליגה היום שונה לחלוטין משהייתה לפני 10-20 שנה, נשענת הרבה יותר על שלשות, ומכריחה בחלק גדול מהזמן את הסנטרים לשמור מחוץ לצבע.

בהחלט בעתיד הקרוב נצטרך לראות קבוצות משחקות הגנה קבוצתית שונה, שלא מתבססת על עזרה וגיבוי. קראתי טור מעניין של Hardwood Paroxysm לגבי זה*, בהיבט של לשמור על בוסטון. הם בעצם טוענים שאסור לעזור בהגנה נגד בוסטון ועדיף לתת לטייטום אחד על אחד עם לילארד (בדוגמא שהם נותנים שם).

אני מבין את הרעיון הכללי וזה סותר את מה שמלמדים ילדים בערך מקט-סל, אבל כדי שזה יעבוד צריכים להתגבש מגיל צעיר כוכבים בסגנון של שג"א ולא של לילארד או סטף שמעולם לא היו צריכים לעצור שחקן באחד על אחד.

בינתיים אני חושב שאפשר לראות בעיניים את ההשפעה המידית של וומבי על ההגנה של סן אנטוניו, או גובר על זו של מינסוטה או של אמביד כשהוא מתאמץ. יכול להיות שהמדדים המתקדמים קצת מוטים לטובת סנטרים אבל השילוב שלהם ושל מבחן העין יחד עם היכולת שלהם לזהות את שחקני ההגנה הטובים בקו האחורי גורמים לי להאמין להם.

* לינק לבלוג למי שמעוניין לחפור לעצמו https://hardwoodparoxysm.substack.com/p ... apocalypse

זה נכון שההשפעה של סנטר על ההגנה היא כנראה הכי משמעותית, אבל לפי הלוגיקה הזאת הייתי מצפה למצוא מישהו כמו לאב במקום מאוד נמוך, כי אז גם הנזק שהוא עושה הוא מאוד גדול. כנ"ל שאר השמות שסאבוניס ציין.

או שאולי לאב לא כזה גרוע כמו שאנחנו חושבים

אני חושב שלאב משחק את מרבית הדקות שלו עם באם אדביו בשלב הזה, ככה שכנראה אין לו השפעה גדולה על ההגנה לפה או לפה. ספציפית לגבי המדד הזה (EPM) אני בד"כ נוטה מאוד לאהוב את השמות שהוא מוציא בטופ. שחקנים שתמיד במבחן העין נראים לי כמו שחקני הגנה מצוינים מככבים בחלק ההגנתי של המדד. ייתכן שכמו שסבוניס כתב, יש איזשהי הטיית בסיס מסוימת אבל מדד הגנתי שמוציא את קרוסו, הרטנשטיין, צ'ט, וומבי, דאן, אייזק ואמן תומפסון בטופ שלו נראה לי מכויל לא רע.

או שהשם שלו סתם נזרק לפה בטעות. אני לא מצליח למצוא שום עמוד שנותן לו ציונים טובים, אבל אולי לאחרים כאן יש אתרים טובים יותר משאני מכיר.
https://www.nbarapm.com/player/Kevin%20Love
זה אתר שאני אוהב להשוות בו שחקנים, ניתן לראות שם שבעונות הטובות שלו הוא מן הסתם היה מדורג מאוד גבוה בנתוני ריבאונד (מקום 6 ומקום 3 בליגה בעונות של 2013 ו-2014) ובשאר מדדי ההגנה באותן השנים הוא נמוך מאוד.

זה מה שהיה לג'יפיטי לכתוב עליו:
These metrics suggest that while Love has been a strong rebounder, his overall defensive impact has been considered average to below average compared to other NBA players.

בשלב הזה הוא מקבל 11 דקות למשחק, ולא שותף בחצי מהמשחקים העונה (ולפחות בחלקם זה היה החלטת מאמן, לא בדקתי הכל), עונה שעברה קיבל 16 דקות. לא חושב שיש משהו בכלל לקחת מהנתונים של העונות האחרונות, הוא משחק בעיקר גארבג' ו/או נגד סקנד-סטרינג.
כאמור בהודעה הקודמת שלי, אני לפחות לא מוצא שום מקום ששם אותו כשחקן הגנה עם השפעה טובה גם בשנות השיא שלו.

https://www.basketball-reference.com/pl ... l_advanced
אם מוציאים את שתי העונות האחרונות, שכאמור הן לא אינדיקציה לכלום, עונת השיא שלו היא 0.6 DBPM. אחרי זה 0.3, 0.1, וכל שאר העונות הן נתון שלילי.
לברון, חוץ משתי עונות - עונת הרוקי שלו, והעונה הנוכחית שלו שבה הוא הפסיק לשחק הגנה כמעט לחלוטין - כל העונות שלו בקריירה הן מינימום 0.6 DBPM, עם 8 עונות מעל 2.0, ו-17 עונות מעל 1.0.
סטפ קארי עם שלוש עונות של 1.1 ומעלה, ועשר עונות עם נתון חיובי.
אל הורפורד, שנבחר שנה לפני לאב, חוץ מעונת הרוקי שלו, כל עונה מקבל 0.5 ומעלה, עם 13 עונות מעל 1.0.

אלה סתם שחקנים שקפצו לי לראש לעשות את ההשוואה, זה לא שניטפקתי. בקיצור, לאב לא שחקן הגנה טוב גם לפי מדד ה-DBPM.

כאן למשל הוא עם 1.1+ ב-DEPM. מספר הדקות באמת נמוך. אבל זה לא המצב עם וונדל קרטר (2.0+), נורקיץ' (1.8+), דראמונד (1.5+) או סאבוניס (1+).

https://dunksandthrees.com/epm?m=def

בכל מקרה, אני עם יובל שזה מדד בכלל לא רע (עדיף למשל מבחינת תוקף נראה על DBPM). אבל כאמור, לתחושתי הוא נותן יתרון מובנה לשחקנים גבוהים על פני גארדים ופורוורדים (לו דורט וג'יילן בראון כדוגמאות לשחקני הגנה טובים עם רק 0.3+ לשניהם).

אני לא אומר שלאב שחקן הגנה טוב
אני אומר שאם יש מדד שאומר שהוא טוב אז,שווה לבדוק את מראה העיניים
אתה אומר שאין מדד כזה? סבבה

אתה לא יכול לתת מדד של שחקן שמקבל 11 דקות למשחק ולא משותף ברוב המשחקים ולהסיק ממנו איזשהי מסקנה. כאמור, בעונות בהן הוא באמת שיחק ולא קיבל שברי דקות, הנתונים שלו רעים.

לא שזה קריטי, כי ציינתי שמות אחרים. אבל אמרת שאתה לא מוצא עמוד שנותן לו ציון הגנתי טוב, אז הבאתי אחד כזה. מסכים שזה מדגם קטן (משחקים ודקות).

כי חשבתי שאנחנו מדברים על עונות שהוא באמת שיחק, לא התייחסתי לעונה שבה הוא 14 ברוסטר של מיאמי מבחינת דקות. זה גם כנראה אומר מול מי הוא שיחק באותן דקות, אבל לא בדקתי.
השמות האחרים שציינת הם שחקני הגנה סבירים בתחומים מסויימים, ומשפיעים על זריקות בצבע. כנראה שלא סתם המספרים המתקדמים שלהם הרבה יותר טובים משל לאב החלש לאורך כל הקריירה שלו, ומלכתחילה אני נכנסתי לדיון רק על לאב ועל הערתו של אוריאל לגביו.

זה לא באמת משנה מי יזכה בפועל.
שיי משחק כרגע ברמת MVP.
המספרים שלו מגוחכים לגמרי (הוא יעיל בטירוף)
וההשפעה שלו על המשחק היא אדירה.

בסוף הרבע השלישי הוא עם 34 נק'
ב-13-17 מהשדה (כולל 2-4 משלוש)
ואי אפשר לומר שהוא משחק מול הגנה חלשה.
אנחנו מדברים על הגנת הפרימטר של מיניסוטה שבה משחקים שניים מהטובים בליגה + גובר מאחור.

מעבר למספרים, בעיני יוקיץ' ושיי הם גם שני השחקנים שאולי הכי כיף כרגע לראות ב-נבא. אצל יוקיץ' זה בעיקר חכמת וראיית המשחק האדירות והיצירתיות במסירות. אצל שיי, זה מגוון הדרכים שבהן הוא מתגבר על השומרים שלו, הסקיל עם הכדור, שהוא ברמה של קיירי, המיד ריינג', שהוא ברמה של דוראנט (ובולט כניגוד למגמת השלשות השולטת בליגה בשנים האחרונות), והחלקלקות הצלופחית והיצירתית. לנסות לשמור עליו זה כמו לנסות לתפוס דג בידיים. גם כשאתה כבר חושב שכבר הצלחת, הוא מצליח איכשהו לחמוק. הנה כמה דוגמאות מהמשחקים האחרונים:

https://x.com/UsherNBA/status/1874523246466580964

אוריאל אמר ששיי הוא לא שחקן שהוא יקום בשבילו בלילה. בעיני הוא לגמרי כן אבל הרבה אנשים עוד לא קלטו עד כמה הוא ייחודי, אולי בגלל שהוא עושה את זה באוקלהומה.

אני חושב שיש גם עניין של אסתטיקה (שהוא מאוד סובייקטיבי כמובן) שמשפיע על מי אתה קם כדי לראות.
לצורך העניין, אני מסכים השליטה בכדור של שיי ברמה של קיירי, אבל קיירי שחקן כל כך יותר אסתטי.

זה גם עניין של איזה סוג כדורסל אתה אוהב לראות
אני מאוד אוהב מסירות, חיתוכים, אלי אופים, מסירות ארוכות לוויק סייד לשחקן שמחכה בפינה, מסירות על כל המגרש וכו
הקבוצה האהובה עלי בכל הזמנים זו סן אנטוניו של האליפות האחרונה שלה עם הריקוד הקבוצתי על המגרש
כמובן שזה לא מוריד מילימטר מהמעמד של שיי
פשוט ז׳אנר אחר של איכות המשחק
סרטון מאוד מרשים של שיי הבאת, סבוניס