נורטון כתב:
בדיוק, הדבר היחיד שמשנה באמת לאליפות, זה לבחור ביוקיץ׳ או בוומבניאמה או ביאניס או בסטף או בלברון של אותה שנה. ובדרך כלל יש מקסימום אחד כזה בשנה. דטרויט ושרלוט מוכיחות שגם אם בוחרים סביר באופן כללי, כל עוד אין לך את היוקיץ׳ או יאניס - זה פשוט לא משנה במיוחד.
סטטיסטית, הסיכויים לזכות ביוקיץ׳ (בחירה 41), יאניס (14) או מגה-סטאר אחר, לא בהכרח תלויה במיקום בו אתה בוחר.
בואו ניקח את הפרנצ׳ייז פלייר של כל אחד מהדראפטים עד שנת 2000
2000 - לא היה כזה (האח הידו הוא ארגיאבלי השחקן הכי טוב מהדראפט)
2001 - לא יודע, אולי פאו גאסול (בחירה 3) או טוני פארקר (28). אף אחד מהם הוא לא השחקן המוביל באמת בדרך לאליפות, למרות ששניהם היו יופי של טופי של פיסה שניה. בכל מקרה, מיקומי הבחירה שלהם, במיוחד של פארקר, קצת רנדומלי.
2002 - שוב, אין מגה סטאר (אמארה-9, בוזר-35, ויאו-1 היו השחקנים הטובים ביותר שיצאו מהדראפט, אף אחד לא היה קרוב לאליפות או משהו).
2003 - סוף סוף יש לא רק אחד אלא שני מגה סטארים. לברון בבחירה הראשונה , וויד בבחירה החמישית. (בוש-4 ומלו-3 הם כמו גאסול ופארקר, אחלה פיסות אבל לא יותר מזה. הם לא אלו שיהפכו את ״דטרויט״ לאלופה).
2004 - האוורד הוא גבולי, אבל הוא כן הצליח להביא קבוצה לגמר. אז נגיד שהוא כן מגה סטאר בשיאו. היה הבחירה מס׳ 1.
2005 - כריס פול היה הבחירה מס׳ 4, והוא לא ״מגה סטאר״ של קבוצה אלופה, כפי שהוא מוכיח כבר שני עשורים. אבל הוא בטח כן לפחות גאסול או פארקר או בוש או. מלו (בלבל השני)
2006 - אלדרידג׳ (2) ולאורי (24) חמודים, אבל הם אפילו לא שחקן מס׳ 2 בעיניי לאליפות. ואפילו לא ברמה של פול, גאסול או פארקר, והם הכי טובים שיצאו מהדראפט.
2007 - דוראנט, בהחלט. מגה סטאר של ממש. נבחר שני
2008 - ווסטברוק (4) הוא אולי שחקן מס׳ 2 או 3 בקבוצה אלופה. נניח. בטח לא מגה סטאר ששווה אליפות.
2009 - קרי (7) הוא מגה סטאר. הארדן (3) מאד קרוב, נניח ברמה של גאסול או פארקר, או אפילו מ״מ מעליהם לצידו של כריס פול.
2010 - הבחירה העשירית פול ג׳ורג׳ הוא חביב. משהו כזה.
2011 - קוואי נבחר 15 והוא מגה סטאר. באטלר נבחר 30 והוא גם קרוב מאד להגדרה (שני גמרים זה ממש ממש יפה).
2012 - דייויס ראשון, לילארד שישי, אף אחד מהם הוא לא מגה סטאר ברמה לאליפות, אבל הם קרובים.
2013 - יאניס נבחר 15 , אולי אפשר גם להזכיר את גובר איפשהו שנבחר במקום ה 27, בטח לא מגה סטאר
2014 - יוקיץ׳ במקום ה 41 הוא מגה סטאר. אמביד במקום השלישי קרוב מאד אבל יותר קרוב לרמתו של כריס פול מאשר ליאניס או יוקיץ׳ כרגע, ולו בגלל השבריריות האינהרנטית שלו
2015 - קאט נבחר ראשון, בוקר נבחר 13. שני שחקנים חמודים פלוס פלוס. אבל הם יותר פאו גאסול מאשר לברון ג׳יימס.
2016 - סבוניס במקום ה-11 וסיאקם במקום ה-27 הם לא סופרסטארים לאליפות, אבל הם בסדר כזה.
2017 - טייטום במקום ה-3 הוא כנראה מגה סטאר. קצת גבולי, אבל מגה סטאר. דונובן מיצ׳ל במקום ה 13 הוא ברמה אחת מתחת.
2018 - דונצ׳יץ׳ במקום ה-3, שג״א במקום ה-11. ניתן לשניהם ליהנות מהספק ולומר שהם מגה סטארים גבוליים. למרות שהם אפילו לא קרובים לאלפות בינתיים, אבל הם צעירים.
2019 - ציון ראשון, ג׳ה שני. האם הם חשובים יותר מאשר כריס בוש? אני בספק גדול.
2020 - אולי אנט מהמקום הראשון או הליבורטן מהמקום ה-12 ייחשבו יום אחד למגה סטארים. אולי גם לא.
טוב, נפסיק כאן, אחרי 21 שנה, כי אין לנו מספיק אינדיקציות לקריירות של שחקני שנתון 2021 והלאה.
אז מה היה לנו
מגה סטארים מוכחים לאליפות או לפחות גמר:
לברון-1
האוורד (גבולי) - 1
דוראנט-2
טייטום. - 3
דונצ׳יץ׳ (נהנה קצת מהספק) - 3
וויד - 5
סטף-7
קוואי - 15
יאניס - 15
יוקיץ׳ - 41.
או במילים אחרות, ב-21 שנות דראפט היו לנו רק 10 מגה סטארים ששווים אליפות (50% מהדראפטים), ורק שניים מהם (10%) נבחרו במקום הראשון.
צריך גם לזכור שזה לא שקבוצת טנקינג מקבלת את המקום הראשון הזה (כלומר את 10% האלה) בוודאות אלא יש הגרלה, מה שנקרא - לוטרי. ממה שאני רואה הסיכויים הם 14%. כלומר, לקבוצת טאנקינג יש 1.4% סיכוי להיות הקבוצה שבוחרת בדיוק את המגה סטאר שיבוא מהבחירה הראשונה. זהו.
עכשיו לקבוצה הגרועה בליגה יש 100% סיכוי לבחור באחד מחמשת המקומות הראשונים. אממה - ב-21 שנה היו 105 בחירות 1-5. מתוכן שישה שחקנים היו סופרסטארים ששווים אליפות. כלומר, בערך 6% סיכוי. זה הסיכוי של קבוצת טנקניג לבחור במגה סטאר ששווה אליפות בכל שנה נתונה. 6%.
בחמש שנים רצופות של טנקינג (נניח סוג של הינקי) - הסיכויים יהיו 1 פחות 94% בחמישית. שזה 27%, ושוב, זה אומר שאותה קבוצה צריכה להיות הקבוצה הכי גרועה בליגה במשך חמש שנים רצופות, ועדיין הסיכוי הוא רק 27%. מכיוון שרוב הסיכויים שיהיו שנים שבהם הקבוצה ההינקית הזאת תפשל, ותסיים רק שניה או שלישית מלמטה, אז ה 27% האלה יורדים, בהרבה. (אין לי כוח לחשב הכל כרגע).
אבל רק נגיד שאם חמש שנים רצופות, אתה במקום החמישי הכי גרוע בליגה, אז יש 100% סיכוי שתבחר ב-9 המקומות הראשונים. שזה אומר 7 מגה סטארים מתוך (21 כפול 9) 189 בחירות בסך הכל שזה 3.7% או אם נפתח לחמש שנים, אז 82% שלא יהיה לך סופרסטאר, ו-18% שכן.
או במילים אחרות, בהנחה שאתה אחד מחמשת האחרונים במשך חמש שנים רצופות, הסיכוי שלך להוציא מגה סטאר ששווה אליפות הוא איפשהו בין 18% לבין 27%. נניח 22% (אין לי באמת כוח לחשב).... שזה, נחמד, אבל לא חבל קצת על הקהל המסכן של הקבוצה המחורבנת בשביל סיכוי של 1 ל-5 שעוד ייצא מזה אליפות?
יש סיכוי שעוד אפתח את המודל הזה, אבל זה יהיה בבמה קצת יותר טובה לכתבה כמו ״הופס״.
כמובן, אם אליפות היא לא חזות הכל, וקבוצה גם רוצה להיות סתם קבוצה טובה, אז היא בהחלט יכולה לבחור את הכריס פולים, כריס בושים וטייריס הליבורטנים של העולם, שזה טוב ויפה. אבל הדרך להיות קבוצה תחרותית היא דרך עם הרבה יותר וריאנטים ואסטרטגיות.
בקיצור, אטט, אלו מספרים אמיתיים. לא פנטזיות.
תקרא שוב את מה שהדגשתי..
בחיי, אני חושב שאתה בן אדם אינטליגנטי, אבל כתבתי בדיוק מה התכוונתי. ולכן אני אומר - או שלא קראת (מה שיותר סביר) או שלא הבנת. אבל אני בוודאי כתבתי את מה שהתכוונתי אליו, בעברית. השחקים שצוינו הם השחקנים הטובים ביותר שיצאו מהדראפטים שלהם.