סל ניוז

תודה רבה סאבוניס

לגבי ארה"ב, קנדה ושאר העולם יש פה משהו מעניין לדעתי, כנראה שחסר תקדים. ברור שבטווח הנראה לעין של הכמה שנים הקרובות אם ארה"ב תצליח באופן תאורטי לייצר את הסגל הכי חזק שהיא מסוגלת היא עדיין הטובה ביותר בפער, בעיניי אין עוררין על כך. אבל אם אנחנו עושים פאסט פורוורד לעוד 4-5 שנים, כשרוב הדור של כוכבי העל האמאריקים יהיו בבית/הרבה אחרי השיא - איזה סגל אמריקאי נקבל? לדעתי, שוב הכל על הנייר, אם נחשוב רגע על השמות של סגל A אמריקאי לעומת סגל A הקנדיישמצב טוב שלראשונה בהיסטוריה נקבל מצב שבו גם אם ארה"ב בונה את הסגל הכי חזק שהיא מסוגלת לבנות לא בטוח שהוא הכי טוב בעולם.

אני חושב שקשה מאוד לצפות מה יהיה עוד מספר שנים
אבל שניים מהטופ10 כיום (עם אפסייד ליותר) הם אמריקאים צעירים למדי (בוקר וטייטום) ואם מוסיפים להם את באם כסנטר הגנתי, זה כבר נראה אחרת לגמרי.

אחת הבעיות של האמריקאים היא ריבוי של באסטים רגשיים וגופניים שמראים יכולת פוטנציאלית גבוהה. מוראנט לא שיפר את הקליעה מבחוץ מספיק ומסתובב עם אקדחים וציון לא שיפר מספיק את הקליעה מבחוץ ופצוע/נעדר רוב הזמן. תוסיפו את מובלי שאותי אישית מאכזב בינתיים והוא בכלל נטול קליעה ומשחק מחוץ לעמדה שלו ולאמריקאים יש הרבה אפסייד שלא מתממש.

* מעניין מה יהיה עם האחים תומפסון מבחינת קליעה.
** צריך לשלוח את קארי ללמד את השחקנים הצעירים קליעה ומקצוענות.

מסכים איתך כמובן, אי אפשר לנבא שום דבר ובטח שלא בספורט. ברור שהקונטקסט הוא דמיוני אבל בקו העלילה שלך עם בוקר, טייטום ובאמ- האם חמישייה שזו השלישייה המרכזית שלה טובה משמעותית אם בכלל מחמישייה שהשלישייה המרכזית שלה היא מארי, שיי וויגיניס? בעייני לא ובמידה שזה נכון זו תהיה הפעם ראשונה בהיסטוריה של הכדורסל שהחמישייה הכי טובה של ארה"ב היא לא במובהק החמישייה הכי טובה בעולם. ברור שזה לא אומר שזה יקרה אבל עצם זה שקיימת אפשרות כזו זה חסר תקדים בעיניי

עם כל הכבוד למארי, ויש כבוד, בוקר היה השנה השחקן הכי טוב בפלייאוף שלא עונה לשם יוקיץ'. ומארי מרוויח המון מהמצאותו של אותו יוקיץ' איתו בקבוצה. גם וויגינס מעולם לא היה טוב מחוץ לשיטה של קר או בתפקיד מוביל, בעוד טייטום הוא במובהק השחקן הטוב בבוסטון. באם מול שגא זה לא חד משמעי ואפילו עם יתרון לקנדה, אבל ספולסטרה מנטרל חלק מהיתרון הזה.

בהנחה שכולם בריאים, אני לוקח את בוקר-טייטום-באם לפני מארי-שגא-וויגינס, בלי הרבה התלבטות.

מסכים. אבל נדמה לי שהנקודה של ארון היא לא שהקנדים יהיו בהכרח טובים יותר אלא שהאמריקאים לא יהיו טובים בהרבה. מסכים שזה מוקדם מדי להתנבא כשמדובר על עוד ארבע שנים. לך תדע איך ייראו אז אדוארדס, באנקרו, קייד, צ'ט ואחרים. אבל צריך גם לזכור שבתסריט כזה הקנדים יגיעו עם נבחרת שיש לה יותר ניסיון של משחק יחד בפיב"א.

מעבר לזה, היכולת ב-נבא לא מיתרגמת תמיד אחד לאחד לפיב"א. שיי הראה באליפות הזו שהוא יכול לשלוט גם בקונטקסט הזה. מאמין שגם המשחק של ג'מאל מתרגם טוב מאוד. בוקר, לעומת זאת, לא נראה טוב בכלל בנבחרת בגיל 25 באולימפיאדה (20 דקות, 9 נקודות, 42% מהשדה ושני משחקים חלשים מאוד מול צרפת). גם באם בגיל 23 לא היה משהו (19 דקות, 6 נקודות -5.5 ריבאונדים למשחק). זה לא אומר כמובן שהם ייראו ככה גם בעוד 4 שנים. אבל אין ספק שפורנייה הצרפתי ובוגדנוביץ' הסרבי למשל נראו טוב יותר מהם בטורנירים האלה עד עכשיו למרות הפער העצום בכישרון ובמעמד שלהם ב-נבא.

לגבי הקנדים, עם שרגא, מרי, וויגינס, ברוקס, בארט, נמבהארד ודורט (ואולי גם מתורין ושארפ אם ימשיכו להשתפר) הם מסודרים בקו האחורי ובכנפיים, כשוויגינס וברוקס יכולים גם לכסות את עמדה 4 בלא מעט מקרים. הבעייה שלהם תמשיך להיות בצבע. אוליניק ופאוול, שכבר עכשיו בינוניים, יהיו בני 36-37 בסייקל הבא וכנראה כבר לא שמישים. ואין להם הרבה צעירים גבוהים מבטיחים. אולי אידי בן ה-21 עוד ישתפר והם גם ילמדו לנצל אותו יותר טוב כמו שהסרבים עשו עם בובאן.

צריך לציין שעם כל הכבוד לשיי, מארי, וויגינס, ברוקס ודורט, לקנדים אין כמעט ביגמנים ברמה גבוהה. פאוול ואוליניק לא מפחידים אף אחד ואני לא מכיר יותר מדי גבוהים קנדים צעירים שאמורים להיות כוכבים.
עריכה: אני רואה שסאבוניס הקדים אותי (great minds think alike...)

סאבוניס הסביר טוב את מה שאני התכוונתי להגיד - זה לא הנקודה מי יותר טובה בפועל, זו גם לא הטענה שלי. הטענה שלי היא שלראשונה, יש סיכוי שבעוד כמה שנים, החמישייה האמריקאית הכי טובה היא לא חייזרית לעומת השאר ויש לפחות קבוצה אחת שיכולה לתת לה פייט אמיתי. האם זה יקרה באמת והאם זה לא מקרי לגמרי אי אפשר לדעת אבל קיומה של האפשרות לא היה מעולם עד כה.

ב2008 אמריקה הביאה תותחים בשיא כמו קובי, ווייד, הווארד ועדיין ירקה דם מול ספרד בגמר.
הקטע שרובנו עדיין משווים ל1992, והם טחנו את כולם.
ברגע ששאר העולם הפסיק לבוא להצטלם עם האמריקאים כמו ב92, אלא להתחרות מולם, זה נגמר וכבר לא נראה כמו חייזרים מול כדורסלנים.

זכור לי דווקא שבאליפויות העולם של 2010 ו 2014 הם בהחלט היו חייזריים לעומת השאר. וגם באולימפיאדות.
כמובן לא כמו בשנות ה90 אבל הפערים עדיין עצומים.

שחקן נוסף שלא הזכירו אותו, כרמלו אנתוני, שבאמת נראה חייזר בטורנירים בינלאומיים.

2010 עם העשר הפרש על רוסיה, 15 על ליטא ו17 על טורקיה? לא ממש. הם עדיין עם הכי הרבה כשרון אבל זה לא 92,96 שהיריב בא להצטלם איתם.