Amos Gueta כתב:
ככה:
סטיב קר בילה שם את סוף הקריירה ופופוביץ' הוא אחד מההשפעות החזקות שלו. כמובן שהיתה לו גם השתלמות קודמת אצל הזן מאסטר.
גם העוזר הראשי של קר, מייק בראון, היה עוזר של פופוביץ'. אפשר להתווכח על האפקטיביות שלו בקליבלנד כמאמן ראשי אבל הוא בהחלט מוערך בליגה.
ברט בראון שפוטר העונה מפילי היה עוזר של פופוביץ'. לדעתי הוא גם מאמן אחלה, הבעיות של פילי הן בעיות בנייה של הסגל.
בודנהולזר היה עוזר של פופוביץ' הרבה שנים. כן הוא עוד צריך להוכיח את עצמו בפלייאוף
אבל אי אפשר לאמר שהוא לא מאמן טוב.
סם פרסטי מאקולוהמה סיטי שאפשר וצריך לבקר אותו על טרייד הארדן, אבל בסה"כ הוא אקזקיוטיב משובח שלדעתי יצא הכי טוב מהעונה הזו, היה חלק מהפרונט אופיס של הספרס ולמשל נותנים לו קרדיט על הבחירה בטוני פארקר.
שון מרקס שסובב את הנטס מדכדוך מוחלט לכוון חיובי (אם כי לא יודע מה יהיה שם עם אירווינג..) היה עוזר של פופוביץ'
קווין פריצ'רד שעושה עבודה נהדרת בפייסרס התחיל דרך הספרס כסקאוט.
יש עוד כל מני שמות מוערכים יותר או פחות כמו סקוט ליידן, דני פרי, דל דמפס ורוב האניגן שעברו דרך שם.
בעניין של האם פופוביץ' מאמן כזה גדול וכמה מהקרדיט שייך לדאנקן, אז כמובן שהתשובה פה היא לא בינארית. כמובן שהוא מאמן ענק וכמובן שחלק ענק מהקרדיט שייך לדאנקן. שחקנים ומאמנים צריכים אחד את השני והסינרגיה ביניהם זה מה שמוביל להצלחות. פיל ג'קסון הוא מומחה בניווט אגואים בקבוצות מפוצצות בכשרון. הוא קיבל סיטואציה כזו פעמיים. האם זה שהוא אימן את מייקל סקוטי שאק וקובי הופכת אותו למאמן פחות טוב ?! מה היה יוצא מרד אורבך בלי ביל ראסל, איפה היה בליצ'יק היום בלי טום בריידי, ולהפך ?
וכמובן שחלק מהעניין זה גם עניינים יותר מערכתיים של סן אנטוניו. כמה מהקרדיט שייך לבעלים ? כמה לביופורד ? בחיים לא נדע, אבל הכל עבד שם בצורה הכי מתוקתקת שיש. להפריד את פופוביץ' מהמערכת זה מאד קשה. אבל מי אמר שצריך ?
סטיב קר - לא הייתי מקשר שחקן עבר במועדון לעץ מאמנים כלשהו. קר לא באמת היה מהמערכת של הספארס.
מייק בראון - יכול להיות שבראון אחלה עוזר, אחד הטובים אפילו. מה שאני זוכר ממנו זה קבוצות הגנתיות קשוחות וקלולסיות לחלוטין התקפית. 2 התחנות אחרי הקאבס של לברון היו פיאסקו גדול. לא יודע אם בראון עוד יקבל צ'אנס. הוא בוודאי לא דוגמא שאתה מעלה כשאתה רוצה לספר על כמה עץ מאמנים מוצלח.
ברט בראון - לא מאמן רע, אבל מאמן דוגמטי. לא מספיק טוב.
מייק בודנהולצר - מאמן יותר טוב, אבל גם הוא דוגמטי. למרות עונות רגילות דומיננטיות מאד, בפלייאוף נוחל כשלונות, כשחוסר היכולת שלו לשנות בולט.
שלושת הדוגמאות של מאמנים שיצאו מהמערכת של הספארס לא עושים חסד עם פופ ועם תדמית של מגדל מאמנים. קר לא קשור.
פרסטי - אחד הבוחרים הטובים ביותר בדראפט שיש. בסופו של דבר הצליח להוציא מהכישרון העצום שאסף גמר אן.בי.איי אחד. כרגע הת'אנדר אחרי עשור בדרך לריבילדינג. בעיני הוא קצת שנוי במחלוקת, אבל בהחלט אחד המנהלים היותר בולטים בליגה בהרבה תחומים.
שון מרקס - עוד מוקדם, אבל סימנים חיוביים. צריך לראות מה יהיה עם הקבוצה של אירווינג דוראנט כדי להבין יותר.
קווין פריצ'ארד - היה שנתיים כסקאוט בספארס בג'וב השני שלו אחרי הפרישה ממשחק. לא יודע כמה השנתיים הללו היו משמעותיות. לא יודע כמה אפשר לשייך אותו לספארס. יותר לבלייזרס שם בילה 6 שנים מ-2004 גם כעוזר מאמן ומאמן זמני וכמובן בתפקידי הנהלה כולל משרת ג'י.אם.
שאר השמות שציינת היו מהג'י.אמים היותר כושלים שאני זוכר. בטח אף אחד לא מוצלח.