goldman כתב:
בארצית משחקים בקצב ואינטנסיביות של בית אבות. הוא לא ישפר כלום לרמות הגבוהות.
ציפר פותח את העונה עם 21 נקודות.
לגבי הקביעה שהוא לא ישפר כלום העונה...
קודם כל, נדמה לי שזו קצת הגזמה לגבי הרמה של הארצית. יש שם העונה כמה קבוצות לא רעות בכלל עם שחקני ליגה לאומית לגיטימיים ויותר, כמו יבנה (הופמן, לייש, מוסקוביץ'), רחובות (רוטבארט, אפיק ניסים, גואטה, רג'ואן, חלמיש), כפר סבא (כהן סבן, מטלון, לירז אריאלי, איידן), וצפת (סבג, אוחנה, נבארו, זקס).
אבל מעבר לזה, יש כאן קצת שאלה פילוסופית (פילוסופית, בגלל שאף פעם אין לנו את האפשרות לקבל את היקום האלטרנטיבי, שבו השחקן משחק ברמה אחרת בגיל צעיר): האם שחקנים צעירים מתקדמים יותר עם הרבה דקות ותפקיד מרכזי בקבוצה, גם אם מדובר על רמה נמוכה יותר, או עם פחות דקות אבל רמת אימונים גבוהה יותר ומשחקים תחרותיים יותר. כמובן שאפשר גם להקצין ולהגחיך את זה. למשל, שחקן יכול לשחק בליגה הארצית לנוער, לשים 50 נקודות בכל משחק ולקבל בעיקר הרגלים רעים ומזיקים ולא להתקדם. או שהוא יכול לשבת על הספסל של קבוצת ליגת על חזקה, לא לראות דקות בכלל ולאבד את הביטחון. אבל לא על זה מדובר כאן, אלא על הבדלי הרמות בין הלאומית לארצית.
כמוכם, הייתי מעדיף לראות את ציפר בלאומית כבר עכשיו. אני חושב שהוא הראה שהוא כבר מספיק טוב לזה וגם יש לו מספיק ביטחון עצמי ויכולות כדי לפרוץ. אבל זה לא אומר שזו חייבת להיות שנה מבוזבזת. כאמור, אין שום דבר שמונע ממנו לעבוד קשה בשנה הזו על הגוף, השליטה בכדור, וגם לשפר את יכולת המסירה, עדיף מעמדת הרכז, כשהוא מקבל הרבה דקות וביטחון לטעות ולהוביל את הקבוצה גם בימים חלשים.
בכל מקרה, לדעתי זה פחות חד משמעי ממה שלפעמים חושבים ולא פעם גם משתנה ממקרה למקרה. כריס דוארטה, שנבחר השנה בלוטרי, שיחק עד גיל 22 בג'וניור קולג' מול תחרות ברמה נמוכה. זה לא הפריע לו להשתפר משמעותית משנה לשנה. ג'ה מוראנט גם שיחק את רוב המשחקים שלו בקולג' מול מכללות די חלשות (רמת ליגה לאומית אולי) אבל הראה שיפור עצום בשנתיים שלו במרי סטייט עם המון דקות ורישיון לנסות דברים ולאבד בלי סוף.