rony כתב:
מה שקצת מוזר לגבי לופז זה שהוא לא היה ריבאונדר נוראי בתחילת הקריירה שלו, מעל 8 ריב' למשחק בשתי העונות הראשונות שזה אולי לא מדהים, אבל גם לא נוראי. הבעיה הייתה שמהשנה השלישית ואילך ממוצעי הריבאונד שלו צנחו וברוב השנים הוא הסתובב סביב 6-7 ריב' למשחק, שזה באמת די זוועה לסנטר עם סייז מצוין שמשחק סביב 30 דק'. צריך גם לזכור שבניגוד לחצי השני של הקריירה שבו הוא הפך לשחקן שמרים 4-5-6 שלשות במשחק, ב-8 העונות הראשונות שלו הוא לא זרק שלשות בכלל ושיחק הרבה יותר קרוב לסל, כך שגם את התירוץ של ביג-מן שמרווח את המשחק לא באמת היה לו.
לגבי אידי, אני לגמרי על העגלה שלו ואני חושב ששילוב כמו שיש לו של נתונים פיזיים מפלצתיים ותוצרת מוכחת בקולג' זה מתכון לכך שבסבירות די גבוהה, הוא לא יהיה התרסקות. לדעתי הרצפה שלו לא נמוכה בכלל, בטח שלא בשביל שחקן שכרגע צפוי להיבחר מחוץ ללוטרי, הייתי מאוד שמח אם הסלטיקס יצליחו להניח עליו יד עם איזה טרייד שיכניס אותם לטווח הרלוונטי. זה נכון שבכל מה שקשור להגנה על קו השלוש, בעיקר מול גארדים ופורוורדים, תהיה לו בעיה עם הזזת רגליים, אבל זה משהו שקבוצות שירצו להנות מהגנת הטבעת שלו ומהיכולות ההתקפיות בהחלט יכולות להחביא. אם שוב ניקח את הסלטיקס כדוגמה, גם ככה יש להם סכמות הגנתיות שנועדו להחביא את הרגליים האיטיות משהו של פורזינגיס, אז אותן סכמות יכולות לעבוד גם עם מישהו כמו אידי, בסופו של דבר יש מעט מאוד קבוצות שמשחקות קבוע עם 5 שחקנים שמהווים איום רציני בקליעה מבחוץ, אז כשרוצים-תמיד יש איפה להחביא חולשות של שחקנים.
קודם כל לגבי לופז: שים לב לחלוקה בין ריבאונדים בהגנה ובהתקפה. אפשר ממש לראות איך מספרי האופנסיב ריבאונד שלו החלו לרדת החל מעונת 2016/17 שבה התחיל לזרוק שלשות, מה שהרחיק אותו מהצבע. הרבה ריבאונדים של סנטרים גדולים בהתקפה הם כתוצאה מהחטאות ראשוניות שלהם.
בריבאונד הגנה, התנודות קטנות יותר. נכון, השיא הגיע בשנתיים הראשונות עם 5.4, אבל היו לו גם עונות מאז של 4.5 ואחת עם 5.1
ולדעתי גם כאן יש הסבר מקצועי, הוא התבקש מהמאמנים שלו להתמקד יותר בבוקס אאוט. ריבאונד הגנתי הפך למאמץ קולקטיבי יותר, ברגע שהשתרשה התפיסה של יציאה להתקפות מהירות (grab-and-go) בשביל להשיג כל יתרון אפשרי מול ההגנות בליגה, שפשוט נהיו יותר ויותר אתלטיות ומתוחכמות. אני בכלל בגישה שצריך להבין כל התפתחות התקפית מהעשור האחרון (וגם מעבר לו), כמו למשל מהפכת השלשות, קודם כל כתגובה של מאמנים לאיכות ההגנה שממול.
וכמובן שאם אתה עושה בוקס אאוט מול האופנסיב ריבאונדר המוביל של היריבה, אתה בפועל תורם הרבה יותר מהשחקן שפשוט אוסף את הכדור המוחטא (לא שמזלזל בזה, אבל צריך להודות בכך שהרבה ריבאונדים בהגנה הם פשוט כאלה, ממש לא ה go get the damn ball של בארקלי).