לי המשחק הרגיש שגם אם הוא היה משוחק עוד שעתיים האמריקאיים היו מנצחים. הצרפתים נשארו קרוב, הרבה בגלל התעלות כל פעם של שחקן אחר, פעם וומבי, פעם יבוסלה, פעם דה קולו, אבל בסה"כ זה הרגיש שכל פעם שהאמריקאים צריכים הם לוחצים קצת על הדוושה והפער בורח לכיוון דו ספרתי. כמובן שהכוכבים הותיקים של האמריקאים שראו הכול לא באמת התרגשו וסטף סגר את המשחק כפי שרק הוא מסוגל. הסיבה שלא הרגשתי שיכול להיות צרפתי הייתה בגלל שהם לא באמת הצליחו בשום שלב לעצור את ההתקפה האמריקאית, מה שהסרבים עשו (הרבה בזכות העובדה שמול סרביה קר הוריד יותר את הכוכבים ביחד לספסל) או ליצור התפוצצות התקפית שהאמריקאים לא מצליחים להאט, כפי שהיה לסרבים במחצית הראשונה וגם בדקות במחצית השניה. מול האמריקאים, עם הגנה פחות מצופפת מהנבחרות האחרות וומבי נתן את המשחק הכי טוב שלו. קלע לא רע משלוש, שם כמה נק' מטיפ אין ונראה נהדר. עדיין החסרונות היו שם. מתקשה לשים סל מול שומרים גבוהים ופיזיים בבידודים, קבלת החלטות רעה, ריבאונד הגנה לא מספיק טוב (3 בלבד וגם האמריקאים לקחו לא מעט ריב' התקפה בדקות שלו). גם בהגנה מול האמריקאים האתלטיים הוא היה הרבה פחות דומיננטי ממה שהוא נראה נניח מול קנדה וגרמניה. חלק לא קטן מהנק' שלו היה אחרי סוויץ' (בעיקר בדקות של אנתוני דיוויס) כשהוא קיבל שחקן נמוך ולא פיזי, שזה דבר מעודד מבחינתי.
דבר אחרון, לגבי קולה המושמץ. בעיני הוא ניהל נהדר את המשחק. האריך את הרוטציה, כדי שהשחקנים שלו לא יפלו מהרגליים, נתן המון דקות לקוליבאלי האתלטי שלא שיחק המון בטורניר, זיהה שקורדיניה מאד מתקשה מול האתלטיות של האמריקאים ולא התעקש איתו. ראה שדה קולו אפקטיבי ונתן לו דקות ואת הכדור, גם בדקות האחרונות. הוא ניצל נהדר את הסוויצ'ים של האמריקאים, כדי לדחוף את הכדור מתחת לסל. באיזה שהוא שלב דיברו על 36 נק' צרפתיות בצבע ואולי היו גם יותר. בצד השלילי הוא לא הצליח לכפות קצב משחק שמתאים לצרפת ולא נראה שהנבחרת הצרפתית התאמצה להאט את הקצב ואני חושב שהיה יותר מקום לציוות של וומבי וגובר. אני חשבתי שהרכב הגבוהים הזה יצר מיסמאצ'ים לאמריקאים, למרות שגובר לא היה יעיל התקפית.
לגבי הטורניר של סטף, att רשם שהיו הרבה אפס אנד דאונס. זה לא מדוייק. היו לו 4 משחקים ראשונים מאד חלשים, שבהם הוא קלע 5-20 מהשלוש ולא תרם יותר מדי ושני משחקי הכרעה שבהם הוא היה לא פחות ממדהים וביחד עם לברון הסיבה למדליה המוזהבת. במשחקים הללו הוא עמד על 17-27 מופרעים מהשלוש. המתחרה שלו על ה - MVP, לברון גם די שייט בשלב הראשון, רק כדי להרים את הרמה במשחקים הקובעים. הסטטיסטיקה שלו פחות מרשימה מזאת של סטף, אבל לברון היה המנהיג האמיתי של הנבחרת.
אם מתעלמים מהחינניות של ההודעה של סטריאני, המשקל הכל כך משמעותי של הכוכבים הותיקים בנבחרת ארה"ב ובעיקר העובדה שהצעירים נראו די אובדי עצות, גרם גם לי לחשוב על האולימפיאדה הבאה מבחינת האמריקאים. ברור שלאמריקאים יש לא מעט סימני שאלה. הנבחרת הבאה תהיה מורכבת מהשלד היותר צעיר של הנבחרת הזאת. ללא פציעות אני די משוכנע שאדוארדס יהיה שם (ולא בטוח שזה דבר כזה טוב). טייטום צריך להיות וגם בוקר. באם אדביו בוודאי. מעבר לכך סימני שאלה. יש לי הרגשה שחדגבה לא יהיה, אבל אמביד יש מצב טוב. אם זאיון יהיה בריא, הוא יכול להיות כוח בלתי ניתן לעצירה ברמה הבינלאומית (בארקלי, מלו כפרוטוטייפ). צ'ט הולמגרן צריך להיות גבוה מוביל בנבחרת. כמובן שצריך לראות מה קורה עם הכשרונות הצעירים. אבל לא רק לארה"ב יש סימני שאלה לאולימפיאדה הבאה. אצל הסרבים יוקיץ' יהיה בן 33 ולא ברור לי לאור האופי שלו, האם הוא בכלל ישחק כדורסל ואם כן האם ירצה לבלות קיץ עמוס. בוגדנוביץ' יהיה בן 35, מיצ'יץ' בן 34. כרגע אנחנו לא רואים את הכשרונות הסרביים הגדולים שיכולים להחליף את המבוגרים. יש מצב שלסרביה הולכת להיות תקופה קצת חלשה, כמו שהייתה לה עד לפני 5 שנים. ביוון יאניס יהיה בן 34 ולא ברור אם יהיה בנבחרת. גרמניה תיהנה מפרנץ ווגנר בשיא הקריירה, אבל כנראה ללא שרודר הכל כך משמעותי. לא ברור אם הם יוכלו להיות כוח רציני. העתיד של ספרד לא נראה כזה בוהק, כפי שהתרגלנו. אז למעשה נשארנו עם 2 נבחרות במצב טוב לגבי העתיד. צרפת - וומבי כמובן, אם לא פציעות. אבל יש לא מעט כשרונות צעירים שדופקים על הדלת, כולל בחירות מספר 1 ו-2 בדראפט האחרון. יבוסלה רק בן 28. מה שחסר לצרפתים זה גארדים. אולי טראורה שראינו אותו מול הישראלים הצעירים. עם כל הכשרונות הללו, יש עדיין סביב וומבי המון סימני שאלה. אנחנו כבר ראינו שכשרונות צעירים נכשלים באחוזים גבוהים (שלום ניליקנה, קיליאן הייז). צרפת במצב טוב, אבל לא באנקר לעבור את האמריקאים. קנדה - גם פה הבסיס הוא נהדר וצעיר. הצוות שהוביל את הקנדים יהיה זמין גם לאולימפיאדה הבאה. נקודת החולשה שלהם ,הגבוהים, עדיין לא תיפטר, אולי תהיה אפילו יותר משמעותית כשדווייט פאוול וקלי אוליניק, בני 37 שניהם לא יהיו כנראה. כלומר, עדיין לא הייתי מספיד את האמריקאים מלזכות במדליית זהב, אבל כן צופה שאת הרמה שראינו באולימפיאדה האחרונה, לא נראה בבאה, אפילו לא קרובה.
_________________ "You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|