סל ניוז

אם ריזאשה יצליח להיות שילוב של RJ בהתקפה ולהגיע לרמה של מקדניאלס בהגנה, זאת תהיה בחירת סלאם דאנק מבחינת ההוקס לדעתי. מה גם שהוא כבר עכשיו קלעי שלשות מוצלח ובלתי שמיר הרבה יותר ממה שג'פרסון היה, אז תוסיף למיקס ההשוואתי את טריי מרפי או קאם ג'ונסון מבחינת יכולת הצליפה. מתקבל אחלה שחקן בעיניי, שגם אם לא נדמה כבחירה ראשונה טיפוסית, מזכיר שלא מדובר בדראפט טיפוסי.

אני מניח ששארלוט העדיפו את סאלון גם בגלל שיש לו נתונים פיזיים עדיפים (וכאן הפרש השנה משמעותי יחסית) ובעיקר בגלל המוטור העדיף שהפגין. הוא גם בנוי כבר עכשיו לשחק 4, בוזליס יצטרך להוסיף הרבה מאסה לשם כך.

התוחלת של בחירה דראפט בעוד 7 שנים לא קיימת. היא יכולה לנוע בטווח של בחירה מספר 1 לבין בחירה מספר 30. כשאתה רושם שבעוד שבע שנים וומבי יהיה כבר בחוזה השני, באותה נשימה אתה יכול לציין שאנתוני אדוארדס יהיה בן 29 בשיא כושרו ואחד מהפרנצ'ייז פליירז בליגה, כך שהבחירה לא תהיה לוטרי (וכמובן 2 הקביעות הן ספקולציות עם איזשהי הסתברות הגיונית להתממש). הסיפור שאתה מספר לגבי הסיטואציה של הספארס בעוד שבע שנים אולי אחרי אליפות ואולי ב - second apron (מישהו יודע להגיד אם בזמן ההוא יהיה בכלל משהו כזה?) זה נשמע כמו שכנוע פנימי. אף אחד באן.בי.איי לא יכול לתכנן מה יהיה בעוד שבע שנים. אני לא יודע, כמה שהדראפט הזה חלש, יש לי הרגשה שניתן היה להשיג על בחירה מספר 8 משהו יותר מוצלח מבחירה בעוד 7 שנים.
לגבי בחירה מספר 8 כושלת, אז רק אתמול הפליקאנס העבירו את בחירה 8 הכושלת שלהם, דניאלס, בתמורה למוריי.

לגבי ריזאשה, לא הלחמתי את ג'פרסון ומקדניאלס. ציינתי בסט קייס סצנריו של ג'פרסון וריאלי קייס סצנריו של מקדניאלס. לא הלחם התקפה, הגנה. למה אתה מתכוון כשאתה רושם "בלתי שמיר הרבה יותר ממה שג'פרסון היה"?

לא הבנתי למה הנתונים הפיזיים העדיפים של סאלון על בוזליס גורמים לכך שהפרש הגיל של שנה ביניהם הופך להיות משמעותי. רוב הסיכויים שגם בגיל 18 לא יהיה שינוי בנתונים הפיזיים. דוגמאות כמו יאניס, גארנט או דוראנט נדירות ביותר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לג׳פרסון יש שש עונות עם מעל 18 נקודות למשחק. הוא אמנם שיפר את אחוזי הקליעה מהשלוש רק מאוחר יותר בקריריה (והיו לו כמה עונות של 40 אחוז פלוס!) ועדיין לומר, שריזאשה כבר עכשיו פחות שמיר מאשר שחקן שהוכיח את עצמו במשך עשור בנ.ב.א כצלע שניה-שלישית בקבוצה טובה מאד(לעזאזל, בקבוצה שעשתה פעמיים גמר ליגה, גם אם במזרח הכי חלש אי פעם) זה קצת מוזר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

המשך וסיום סקירת הסיבוב השני והחתמות של שחקנים שלא נבחרו בו:


שארלוט - את קיי ג'יי סימפסון דירגתי 14 במוק דראפט שלי, אבל ידעתי שרוב הסיכויים שייבחר בהתאם למיקום הקונצנזואלי שהיה לו (49) ואני די מרוצה מהסיטואציה שהגיע אליה. יתחרה במיצ'יץ' על תפקיד הרכז המחליף (הוא פוינט טבעי בניגוד לטרה מאן). יוכל לשחק גם לצד לאמלו, וכמובן לקבל צ'אנס מוגדל עם כל הפציעות שלו. הנה חלק מהדברים שדני צ'או מדה רינגר כתב על הבחירה של שארלוט בסימפסון, שנתן לה ציון B:

Simpson might be the smallest player drafted in 2024, but out of three Buffaloes taken so far (joining first-rounders Cody Williams and Tristan da Silva), Simpson has a case as the best prospect... After taking shots in the dark on wild cards over the years, the Hornets have opted for stability here.


אטלנטה - חשבתי שניקולה ג'ורישיץ' שווה הימור בשלהי הסיבוב הראשון, לקבוצה שמחפשת אופציית דראפט אנד סטאש כמו הניקס, והשוויתי אותו לבוגדן בוגדנוביץ' בגוף של הייוורד, אם רק ישפר את הקליעה משלוש. אז במקרה הוא הגיע לקבוצה שמחזיקה בבוגדן, נכון לעכשיו...


מיאמי - פתחתי איתם את הסקירה בשביל לדבר על שני ה undrafted שהחתימו, ושכחתי שהם גם עשו טרייד עבור פלה לארסון, שמתאים לתבנית הצלף הלבן שהם אוהבים להחזיק (מקס שטרוס, דאנקן רובינסון שאולי יסחרו בו מתישהו), עם אחלה סייז ופיזיות יחסית לשוטינג גארד.


הקליפרס - הביאו את קאם כריסטי, שכתבתי עליו קצת בסקירה. אם אחיו נשאר עם הלייקרס, יש פה עלילה משנית למדי שתוכל לתרום מעט פלפל לדרבי העירוני...אבל אני הייתי משדך להם את מקולר, למרות שמייצג פחות אפסייד בגלל הגיל והפציעות שעבר.


הספרס הביאו את חואן נונייז בבחירה הגבוהה יותר, מוסר מחונן עם סייז טוב, אבל ליקויים בהגנה ובקליעה. נחכה ונראה אם מיועד להיות דראפט אנד סטאש, ואם כן, האם יעבור למועדון רציני יותר מזה הגרמני שבו שיחק גם קיליאן הייז...בבחירה המאוחרת יותר לקחו את האריסון אינגרם, פורוורד ג'וניור מצפון קרוליינה, פליימייקר פיזי עם אחלה ווינגספאן, שגם אמור להיות שומר סוויצ'אבילי טוב. החסרונות הם באתלטיות ובקליעה מהעונשין, ששמה בספק גם את הקליעה המשופרת משלוש שהפגין העונה, אבל אם מאמני הקליעה של הספרס יטפלו בכך, יש כאן גניבה פוטנציאלית, ברמה שיוכל אפילו להשתלב בחמישייה הפותחת ולהציע פליימייקינג מכל עמדה.


דאלאס - עוד לפני הטרייד עבור גריימס, הם רכשו את הבחירה ה 51 מהניקס ולקחו בה את מלווין אג'ינסה, ווינג צרפתי עם סייז טוב, שאמור להעשיר גם הוא את מצבת שחקני ה 3 & D שלהם.


בוסטון - הביאו את אנטון ווטסון, סופר-סניור מגונזגה שבמקרה קיבל במדריך הדראפט של דה רינגר shades of Al Horford...הוא 4 נטו בניגוד אליו, בקושי קולע משלוש וגם לא קולע טוב מהקו, לא יודע לתקוף את הסל עם הכדור בידיו, אבל שחקן חכם מאוד ושומר ורסטילי.


קליבלנד - החתימו את די ג'יי ברנס, שלא נבחר בדראפט ובטח מוכר לכם מטורניר המכללות הנהדר שנתן. לא מופיע בביג בורד שבמדריך הדראפט של דה רינגר (70 שחקנים) ולא בדירוג הקונצנזואלי (100 שחקנים!), כך שהצלחה שלו אפילו ברמת קני לופטון ג'וניור תהיה סיפור הצלחה נהדר כנגד כל הסיכויים.


דנבר - החתימו מחוץ לדראפט את טריי אלכסנדר, גארד די צנום אבל עם אחלה ווינגספאן (10'6), טוב בפיק אנד רול, עם יופי של משחק מיד ריינג'. פחות טוב כחודר וקלעי 3, מה שהופך אותו לאנטיתזה של רול פלייר בעידן המודרני. אבל קבוצה כמו הנאגטס יודעת להכיל כישרונות פחות קונבנציונליים, והתלות שלהם בדראפט כרגע (מדובר על כך שכריסטיאן בראון יתפוס את מקומו של קקפ בחמישייה, במידה ויעזוב), יוצרת לאלכסנדר פתח למקום בסגל וברוטציה ככל שיצליח להרשים החל מליגת הקיץ.


סקרמנטו - נסיים איתם ועם הפרוספקט שסיימתי איתו את המוק שלי, אייזיאה קרופורד (כך שתוכלו לקרוא עליו שם). הערכתי שסביר כי לא ייבחר בסיבוב השני, אבל בסדר, זה רק אומר שהוא יוכל להצטרף למועדון מכובד אם יצליח לתקוע יתד בליגה. אוהב את ההתאמה שלו לקינגס, הם צריכים פורוורד הגנתי כמוהו שעשוי להתגלות כסטופר שלהם מול שחקני כנף ויוכל גם להתנייד לעמדה 4 ומשם לתרום קצת רים פרוטקשן לצד סבוניס. עוד שחקן שהם הרימו מחוץ לדראפט הוא בוגי אליס, שבדומה לקיאון אליס שכבר שם (וגם לא נבחר בדראפט), הוא גארד צנום, סילוני וקופצני - אבל במקרה שלו גם נמוך (אך מפצה על כך עם ווינגספאן טוב). המומחיות העיקרית שלו היא בקליעה משלוש. דראפט נט משווה אותו לחואן דיקסון, שיהיה נחמד לראות בליגה שחקן בתבנית שלו.

דיברתי ספציפית על הקליעה משלוש. ג'פרסון קלע 1.7 עד 2 שלשות למשחק בשלוש עונות השיא שלו כקלעי שלשות. ריזאשה כבר העונה, בגיל 18, נראה כמו קלעי ווליום עדיף, שהראה יכולת לקלוע שלשות בסטפ בק. תוסיף לכך את הסייז שלו, ותקבל קלעי שלשות שיהיה קשה מאוד לעצור.

מת על האמירות האלה. כאילו, אני בטוח שהספרס בכלל לא בדקו מול כל קבוצה מתעניינת מה ניתן להשיג על מס' 8, פשוט קיבלו הצעה מהוולבס ואמרו לעצמם, יאללה הולכים על זה...
ולגבי מה שכתבת מיד אחרי זה - אני בטוח (לא בציניות הפעם) שההוקס בראש ובראשונה חמדו את הבחירה הבלתי מוגנת של הלייקרס בדראפט הבא, מאשר את דייסון (שאגב, הגיע מבחירה בלתי מוגנת של הלייקרס). אם אני צריך לדרג את הנכסים שקיבלו, לפי ראות עיניהם וגם אובייקטיבית, זה:
1. הבחירה הבלתי מוגנת של הלייקרס בדראפט 25
2. דייסון
3. הבחירה הפחות טובה מבין אלו של הפליקנס/באקס בדראפט 26.

הסברתי בתגובה לנורטון למה אני מתכוון.

סאלון עשוי להמשיך לצמוח בשנה הקרובה, זו הכוונה. ובטח שיוכל להוסיף עוד ועוד מאסה, כך שלא רק יהיה 4 לגיטימי, אולי אף יוכל לתת דקות כסנטר פה ושם. לא שאני פתאום מאמין בו, רק מנסה להציג איך הפרש השנה רלוונטי מההיבט הפיזי וההשלכות שלו.

בכל אופן, אם הכוונה שלך היא שריזאשה יתפתח לשחקן בדרג של מקדניאלס, כלומר בלי קשר לרמת החפיפה בין הסקילז שלהם, אז אני רק יכול לומר שלא היה סיכוי להשיג את מקדניאלס תמורת הבחירה הראשונה השנה - אפילו אם מינסוטה לא היתה עושה את ריצת הפלייאוף שעשתה.

מקווה שלא כתבת את זה ברצינות.
מארי עבר בעיקר תמורת בחירות כשדניאלס הושלך לטרייד כנראה בגלל צורך לאזן משכורות.

אני גם לא מסכים עם סדר חשיבות הנכסים של גראנט. אלא אם אני מפספס משהו, דייסון הוא באסט מוחלט כרגע.

כתבתי את זה ברצינות, כמובן מתוך ההבנה שכולם יודעים שזה לא היה סטרייט אפ והבחירה דראפט זה מה שהיה הדובדבן האמיתי בדראפט. ועדיין הפליקאנס הוסיפו לטרייד בחירה כושלת במקום מספר 8, כך שלדניאלס היה ערך לטרייד הזה ודוגמא טובה מה אפשר לעשות עם עכשיו עם בחירת דראפט לא מרשימה. ודרך אגב, הבחירה הבלתי מוגנת של הלייקרס בשנה הבאה לא כזאת "חמידה". עם לברון וחדגבה, הלייקרס בוורסט קייס סצנריו יהיו בקצה הלוטרי.

האם הספארס לא בדקו אופציות אחרות חוץ מההצעה של מינסוטה? ברור שכן. אבל הם החליטו ללכת על הטרייד בעוד 7 שנים. ההנחה שלי שהיו הצעות אחרות, כנראה בחירות בלתי מוגנות, אבל הרבה פחות ספקולטיביות ולכן בעיני מוצלחות הרבה יותר.

לגבי סאלון, הבנתי שאתה מדבר על כך שבגיל 18 יש יותר סיכוי לצמוח מאשר בגיל 19. אני חושב שמעטים המקרים שבגיל 18 יש שינוי מהותי בצמיחה ולכן לבנות על כך זה סטרצ'י מאד. ביחוד שיש גם מקרים נדירים שיש צמיחה בגיל 19. לגבי הוספת מאסה, אני לא רואה הבדל מהותי בין גיל 18 לבין גיל 19.

לגבי הקליעה משלוש, אסור לשכוח את ההבדלים בין התקופה שג'פרסון הגיע לליגה לתקופה היום. אתה לא יכול להשוות מספרים יבשים של היום לעומת פעם. אתה צריך לנרמל את המספרים לעומת הממוצע בכל תקופה. ג'פרסון נחשב כקלע שלשות מסוכן בזמנו. לא חושב שריזאשה היום מגיע עם פרופיל שלשות עדיף על זה של ג'פרסון. בטח לא משמעותית.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כן, מה שעמוס
לא רציני להשוות בין התקופות ברמת השלשה. ג'פרסון היה שחקן כדורסל ממש טוב

_________________
תודה לאלוהי הבירה

גם אם זו תהיה בחירה 25, עדיין יש לבחירה ערך גבוה יותר מאשר לדניאלס.

לגבי מה שהספרס עשו, זה מאוד חריג.
הם הימרו על ההתרסקות של מיניסוטה, מה שלא לגמרי מופרך בהתחשב במהלכים של הקבוצה, שהולכת על ההווה ומזניחה לרוב את העתיד. במובן הזה, בחירה של מיניסוטה עוד 7 שנים עדיפה על בחירה בעונות הבאות.

אבל זה חריג ביותר לוותר על בחירה לטובת בחירה מרוחקת במהלך תקופת ריבילד, כשיש לך אפשרות לצרף לוומבי שחקן שירוץ איתו לאורך הקריירה.

הספרס כנראה ממש לא התלהבו מהאפשרויות השונות ואולי גם העדיפו להמשיך להיות גרועים ביחס למערב בשנה הבאה לקראת דראפט שנתפס כחזק מאוד.

הימור משונה. עוד לא לגמרי בטוח מה אני חושב על זה.

אני דווקא לא התייאשתי עוד מדניאלס. שחקן הגנה נהדר, עם גודל מצויין וראיית משחק טובה מאוד, שנקבר בניו אורלינס מאחורי הרב ג'ונס וטריי מרפי, שתורמים יותר בצד ההתקפי. הקליעה היא נקודת תורפה כמובן, אבל הוא בן 21 ויש עם מה לעבוד. האחוזים משלוש דומים לאלה של אבדיה בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה. רוב הסיכויים שבחירה 25 בדראפט רנדומלי מביאה מישהו עם פחות פוטנציאל מזה.

השמועות שדטרויט מנסים להשיג אותו.
לנגדון: גארד עם 60 אחוזים מהקו? תחזיקו לי את הבירה!

יכול להיות שגם לבחירה מספר 25 יהיה יותר ערך מאשר לדניאלס, ועדיין דניאלס היה חלק מהעסקה, אז הוא כן היווה ערך כלשהו, למרות שהוא בחירת דראפט כושלת.

אני לא מבין איך אפשר להמר על התרסקות של קבוצה בעוד 7 שנים, זה נצח. איינג' לדוגמא הימר על התרסקות של הנטס, אבל לא בעוד 7 שנים, אלא בטווח הדי קרוב לעסקה כשהנטס היו עם סגל של שחקנים עם רגל, רגל וחצי לפני פרישה. וההימור על התרסקות נראה עוד יותר ספקולטיבי מאחר ולוולבס יש את אדוארדס, אחד הכוכבים הבולטים שיש כיום והוא רק בן 22.

אי אפשר לרשום באותו משפט שהספארס לא התלהבו מבחירות דראפט פוטנציאליות ולכן העדיפו להמשיך להיות גרועים. אם לשחקן שהיה על הלוח בבחירה מספר 8 יש השפעה על כך שהספארס לא יהיו גרועים, אז מאד כדאי לבחור בו, לא?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

קבל תיקון: עם לברון וחדגבה הפציעים, עם מאמן רוקי, עם הקרקס הפוטנציאלי סביב נוכחות ברוני בקבוצה, ובעיקר עם התחרות הגבוהה במערב, אני חושב שקשה מאוד לנבא וורסט קייס סנריו מהסוג שנתת. דבר אחד בטוח: יש כרגע שלוש בחירות בלתי מוגנות שילכו לקבוצה אחרת בדראפט הבא: זו של אטלנטה (לספרס), אלו של קליבלנד ומינסוטה (ליוטה), של הסאנס (ליוסטון) ושל הלייקרס (להוקס מאז אתמול). בהינתן העובדה שיוטה ויוסטון ככל הנראה לא היו מוכנות לוותר על אחת הבחירות הנ"ל בתמורה לדז'ונטה, ובהינתן העובדה שזו של אטלנטה הולכת לספרס כאמור, אפשר לומר שהבחירה הבלתי מוגנת של הלייקרס היא הנכס הכי מבטיח שניתן היה לקבל בטרייד על דז'ונטה. הם בטוח יקבלו אותה, כלומר שלכל הפחות יבחרו איפשהו באזור 15-20, והאפסייד שלה מסקרן. מאז הרפורמה בלוטרי, הלייקרס בעצמם הצליחו לזנק מבחירה 11 לבחירה הרביעית (דראפט 2019, הבחירה נכללה בחבילה עבור החדגבה), ואטלנטה בעצמה בדיוק עשתה זינוק דומה מבחירה 10 לראשונה. הסיכויים נמוכים, אבל קיימים.


ההנחה שלך לגבי הצעות שהספרס אולי קיבלו לא נראית מבוססת על כלום. בטח שלא אם היא מדברת על בחירות לא מוגנות, לא רואה סיבה שקבוצות יציעו נכס שכזה בתמורה לבחירת אמצע לוטרי בדראפט שנחשב לחלש. אתה כל הזמן מתעלם מהנקודה הזאת. אני לא זוכר תקדים לטרייד כזה, וגם אם תמצא אחד כזה, הרפורמה בלוטרי מקטינה מאוד את הסיכויים שנראה אחד כזה - לפחות לא במחזור שנחשב לחלש, כאמור.


ידעתי שהנקודה לגבי ההבדל בין העידנים תעלה. אז קודם, לגבי פרופיל השלשות של ריזאשה כיום, כלומר אחרי עונה שבה שיחק בגיל 18 מול שחקנים בוגרים ממנו בהרבה: 1.9 שלשות (56.1%) ב 17 משחקי יורו קאפ (24 דקות למשחק), 1.2 שלשות (36.2%) ב 32 משחקים בליגה הצרפתית (22 דקות למשחק). אם נחבר הכל ביחד ונוסיף משחקי פלייאוף, נקבל אחלה סאמפל סייז (יחסית לגיל) של 65 משחקים, 23.3 דקות, 1.42 שלשות, 38.7% - ואם אתה אומר שצריך לנרמל אצל RJ, למה שלא נרמל לריזאשה בהתאם לדקות שג'פרסון שיחק בעונת השיא שלו משלוש (30.4)? זה יוצא 1.8 שלשות למשחק.

עם כל הכבוד להבדלים התקופתיים, RJ היה שחקן שקלע 0.8-0.9 כסופמור וג'וניור במכללות, ורק בעונתו השמינית בליגה, בגיל 28, קלע לראשונה מעל שלשה למשחק. סורי, אבל זה לא "קלעי שלשות מסוכן". בגיל 18, כמו ריזאשה השנה, הוא קלע 0.4 שלשות (36.4%) בזמן משחק ממושך יותר (27 דקות למשחק).

שוב, אני לא משווה ביניהם כשחקנים שלמים (זה אתה עשית), אני רק אומר שמבחינת היבט הקליעה, ובהינתן העובדה שריזאשה יצליח לעשות את המעבר הכללי לליגה ובפרט לקשת השלוש, או במילים אחרות, בהינתן שלא יהיה באסט, שמדובר בקלעי שלשות מיומן עם סייז ולפיכך קשה יותר לעצירה (רק מבחינת ההיבט הספציפי של מניעת מבטים נוחים מחוץ לקשת). לא סתם הוא הושווה למייקל פורטר ג'וניור, למרות שהוא קצת פחות גבוה, ארוך ואתלטי ממנו.

הלוואי שאתה צודק, אבל הוא העביר שנתיים עם הפליקנס לצד מאמן הקליעה המוערך שלנגדון בדיוק הביא משם לדטרויט. אצל הרב ג'ונס ראינו תוצאות מידיות, אבל דניאלס על 30% כבר שלוש שנים רצופות (באיגנייט, שם קשת השלוש זהה לזו שבליגה, וכרוקי וסופמור), השיפור היחיד הגיע מהעונשין - 53.3% באיגנייט, 64-65% בשנתיים האחרונות. דני לפחות על ל 75% מהקו החל מעונת הסופמור שלו. עוד הבדל חשוב ביניהם טמון בנכונות לקחת זריקות משלוש. עם כל הביקורת שהושמעה על דני בעניין, גם כאן לפעמים, הוא זרק כסופמור 3.16 שלשות ב 24.2 דקות למשחק (יחד זריקה-לדקה של 0.13). דניאלס, כסופמור העונה, זרק 2.21 ב 22.3 דקות (0.01).

א. אתה מניח שהספרס בונים על התרסקות הוולבס, אבל באותה מידה הם יכולים לבנות על כך שמדובר בנכס ספקולטיבי שיוכל לשמש אותם בעסקאות עתידיות. בין אם יסחרו בבחירות של הוולבס עצמן, או שיסחרו בבחירות שלהם בידיעה שיש להם את הבחירות של הוולבס כגיבוי (כמו שהניקס עדיין מחזיקים בכמה בחירות מעניינות של וושינגטון ודטרויט).

ב. לא הבנתי, אתה מציע לקחת שחקן שאתה לא נלהב לגביו, לשלם לו כמעט 6 מיליון לעונה הבאה ולהתחיל לשחוק את הערך שלו, רק בשביל להיות גרועים? אני בכלל לא חושב שהספרס מתכננים בהכרח להיות גרועים, מה גם שיש פה הנחה לא ברורה שרוקי מבחירה 8 (בפעם המאה, בדראפט שנחשב לחלש) היה מסייע להם להשתפר באופן משמעותי. מציע שפשוט נחכה ונראה איזה מהלכים הם יוציאו לפועל בימים הקרובים, ואז נוכל לשפוט טוב יותר את המהלך הספציפי הזה ואת הרציונל שעמד מאחוריו.

עדיין שווה לציין שהספרס יוכלו להחזיק ב 2-3 בחירות בדראפט הבא (אחת מהן של שיקאגו עם הגנת טופ 10). זה אומר צירוף של 2-3 רוקיז לשלד צעיר שכבר כולל את וומבניאמה, ואסל, סוהאן, קאסל, אולי ברנהאם אם מתכוונים להמשיך איתו. כל רוקי מצליח, והמטרה הרי היא לבחור ברוקי שיצליח, משמעותו עוד הארכת חוזה אי שם בעתיד הרחוק. או במילים אחרות, כאב ראש מסוים, מהסוג שהתחלנו לדבר עליו בהקשר של התאנדר. וברמה המקצועית, זה המון צעירים שצריכים דקות ופיתוח. אז אני מוצא היגיון מסוים גם ב-ויסות כמות הטאלנטים הצעירים שמגיעים לקבוצה, ושוב, זאת בהנחה שאין שחקן שממש מעניין אותך בבחירה האקסטרה.

גרנט, אני חושב שאתה מפספס
ב 2005 לדוגמה (שנה שכזו באמצע הקריירה של ג׳פרסון) קבוצות זרקו בממוצע 15.8 שלשות למשחק. בשנה האחרונה הן זרקו 35.1 שלשות למשחק. יותר מפי שניים.
זה הנירמול שצריך לעשות, כי זה המשחק ששוחק היום לעומת המשחק ששוחק פעם.
האחוזים של ג׳פרסון אמנם קצת all over the place, אבל עם 7 עונות בהן הוא קלע מעל 40% מהשלוש, יש בהחלט סיבה לחשוב שאם הכדורסל של אז היה הכדורסל של היום, הוא כנראה היה מתאמן קצת יותר בקונסיסטנטיות על הכלי הזה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אתה צודק, אם לברון גומר את העונה אחרי 20 משחקים וחדגבה משחק 36 משחקים או פחות, הלייקרס יכולים לסיים בבוטום 5. על תסריט כזה אתה בונה עסקה? התסריט הריאלי הוא שהלייקרס יסיימו בין מקום 5 למקום 10 במערב, וזה עוד לפני מהלכים נוספים שהלייקרס אמורים לעשות שיכולים באמת לשפר אותם ולשפר את המאזן.

לא הבנתי מה אתה אומר על הספארס. הם הציעו את הבחירה השמינית ואף אחד לא זרק להם כלום? או שזרקו להם רק בחירות סיבוב שני? ההנחה שלך היא שההצעה של הוולבס הייתה הכי טובה ולא היה משהו יותר טוב? ואם לא היו הצעות יותר טובות, זה לא אומר שהספארס צריכים להעביר שחקן שיכול להיות תורם (גם אם לא מעריכים אותו יותר) או ערך לעסקה עתידית כדי לקבל משהו ספקולטיבי לחלוטין שאי אפשר בכלל להעריך מה תהיה התמורה. אתה רשמת על תקדימים. אני לא ממש זוכר תקדים של בחירת לוטרי תמורת בחירה עתידית בעוד 7 שנים.

מבחינת השלשות, אתה בכלל לא עונה לנקודה. למה שאני אנרמל לדקות? הייתה קפיצה עצומה בכמות השלשות ששחקנים זורקים מהתקופה של ג'פרסון לתקופה של ריזאשה. השחקן שלקח הכי הרבה שלשות ב-2004 (עונה שלישית של ג'פרסון בליגה) היה בארון דייוויס עם 8.68 למשחק והוא היה חריג. הבא בתור היה כנראה טי-מאק עם 7.66 למשחק. אם נסתכל על פג'ה לדוגמא, קלע מעולה שגם זרק הרבה הוא סיים עם 6.84 שלשות למשחק וקלע 2.94 שלשות למשחק. ואנחנו מדברים על הטופ שבטופ בקלעי השלשות. העונה גם דונצ'יץ וגם סטף קארי זרקו מעל 10 שלשות למשחק. סטף קלע 4.82 שלשות למשחק. מעל 10 שחקנים קלעו מעל 3 שלשות למשחק.
גם כמות השלשות וגם אחוז הדיוק קפצו בהמון בין התקופות. אתה חייב להתחשב בכך. לכן דיברתי על נרמול של השלשות לתקופה של השחקן ולא נניח למספר דקות. לגבי ההשוואה במכללות זה בכלל לא רלוונטי. אתה יודע מה הייתה הסיטואציה של ג'פרסון בקולג'? מה היה התפקיד שלו שם? מה זה רלוונטי? וינס קארטר בקולג' לא יצר כמעט כלום לעצמו. זה אמר משהו על קריירת האן.בי.איי שלו?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני הבנתי שצריך לעשות נרמול לממוצע השלשות של RJ, פשוט לא טרחתי לעשות אותו, זה לא אני שצריך להוכיח פואנטה לגביו (:
ברור שהוא היה משחק אחרת בימינו, אבל זה כבר תיאורטי.
עדיין, כשבוחנים את עונות 2007/08 ו- 2008/09 (בראשונה הוא קלע רק 0.9 שלשות, 36.2%; בשנייה קפץ ל 1.4, 39.7%, מה שהיה שיא קריירה עבורו אז, בגיל 28 כאמור), רואים ש:

- בעונת 2007/08 זה דירג אותו 84-91 לצד שחקנים נוספים שקלעו 0.9 שלשות למשחק כמוהו. היו 50 שחקנים שקלעו 1.5 שלשות למשחק ומעלה.

- בעונת 2008/09 המוצלחת יותר, שיא הקריירה הזמני קידם אותו לאזור 52-58. זה כבר סבבה יחסית לאותה תקופה, אבל מזכיר שנדרשו לו עשר שנים בשביל להגיע לממוצעים האלה, בהשוואה למה שריזאשה קלע העונה כבן 18.

עד כאן לגבי הסקיל. בנוסך, RJ נמדד בקומביין כ 7.25'6 בנעליים, לעומת ריזאשה שנמדד 8.5'6 בלי נעליים, שאמורות להוסיף לכל הפחות אינץ' אחד. אז יש ביניהם הפרש של למעלה משני אינץ', ככל הנראה 2.5 אפילו. מעריך שזה די משמעותי בשביל לייצר מספיק הפרדה לשחרור זריקה טובה. ריזאשה, אגב, נמדד נמוך באינץ' ממייקל פורטר וקצר ממנו ב 0.75 אינץ'.

בכל אופן, זה לא שאני נתתי לריזאשה השוות NBA מלהיבה יותר בשביל בחירה ראשונה בדראפט, כתבתי שהוא טריי מרפי עם קצת יותר סייז (ויש לו מה לשפר כחודר לסל בשביל להגיע לרמת הסקיל של מרפי). אבל צריך להבין שהטיקט המרכזי שלו כרגע הוא בתור ווינג גדול עם קליעה מבחוץ והגנה טובה.

אני לא אומר שההוקס בנו את העסקה על התסריט הזה. אני כן אומר שהבחירה הבלתי מוגנת של הלייקרס היא ככל הנראה הנכס הטוב ביותר שהצליחו להשיג על דז'ונטה. יש את התסריט שהצגת, של מאזן בוטום 5. יש תסריט סביר יותר, של קבוצה 8-11 בטרום-לוטרי, ואז יש סיכוי מסוים לקפיצה לטופ 4, ואם לא, עדיין מדובר בבחירת לוטרי בדראפט שמוערך כחזק, לקבוצה שעד לאותו טרייד לא החזיקה באף בחירת סיבוב ראשון בו.

מה שהדגשתי זו הנחה סבירה יותר מזו שאתה העלית, שהספרס קיבלו הצעות טובות יותר של בחירות בלתי מוגנות בעתיד הנראה לעין, אבל העדיפו את הנכסים הספקולטיביים יותר.
אתה צודק, אין תקדים לטרייד כזה, אבל זה רק מעיד על השפעת השינויים המחמירים יותר עם קבוצות second apron. הספרס נערכים ל"חורף גרעיני" כתוצאה מהתפוצצות (חיובית) של הפיי רול העתידי שלהם.

למה שתנרמל לדקות? כי זה יראה לך כמה שלשות ריזאשה אמור לקלוע ככל שיתבגר, ישפר את כושר המשחק שלו וימשיך במקביל להתמקצע כקלעי. ככה נראית התפתחות טבעית של כל שחקן.
עם כל מה שכתבת, עדיין לא טרחת להביא לי נתון מנורמל של כמות השלשות שג'פרסון היה קולע אם הסגנון של העשור האחרון היה משוחק גם בתקופתו. שיהיה ברור - אני בטוח שהוא היה קולע כמות נאה של שלשות. אבל זה עדיין לא היה עושה ממנו קלעי ברמה ובסייז של ריזאשה.

השוואה לקריירת המכללות של RJ נראית לי רלוונטית מאוד, כי היא מקבילה לגילו הנוכחי של ריזאשה. לזכותו של RJ ייאמר שאומנם הוא קלע רק 0.4 שלשות כפרשמן, אבל כבר אז היו לו 36.4% מחוץ לקשת, כלומר שהוא לא היה נון-שוטר שצריך לבנות את הקליעה שלו מאפס. ועדיין, כשמסתכלים על הטוטאל מדובר כאן ב 12 שלשות מתוך 33 זריקות. אם אתה רוצה לומר לי שזה שווה ערך למה שריזאשה עשה העונה באותו גיל - 92 שלשות מתוך 238 זריקות - ושהפער נובע אך ורק מסיטואציה ותפקיד (RJ קיבל 27 דקות למשחק כבר כפרשמן, שזה 5 דקות יותר מריזאשה ששיחק לצד שחקנים הרבה יותר מנוסים ממנו), אתה מוזמן לעשות זאת ובכך נסיים...

שוב, אם הספארס עשו את הטרייד על בחירה מספר 8 מתוך מחשבות על ה - second apron, אז הם הוזים. תאר לך שהווריירס היו ב-2010 בונים את התקציב שלהם לקיץ 2017? הגיוני לא? האם היה איזה תסריט שהם היו עולים על קפיצת תקרת השכר בקיץ הזה שאפשרה להם להחתים את דוראנט? איך אתה בכלל יכול להיערך למשהו שיגיע עוד 7 שנים שיש כל כך הרבה משתנים שאין לך מושג מה הם?

לגבי ג'פרסון, יש לך בכלל ספק שהייתה קפיצה מטורפת בכמות השלשות למשחק בין התקופה של ג'פרסון לתקופה של היום? אפשר להשוות כמוית של זריקות בין אז ועכשיו בלי לנרמל? נורטון הביא לך את הנתון הכי משמעותי - עליה במשהו כמו 55% בכמות הזריקות של קבוצות לשלוש. לא ברור לך ששחקן עם פרופיל של ג'פרסון אז זורק הרבה יותר?
אני לא כל כך הבנתי את הפואנטה שלך לגבי ג'פרסון. קודם כל אתה כותב שהטיקט המרכזי של ריזאשה הוא ווינג גדול עם קליעה מבחוץ והגנה טובה. זה בערך הטייפ קאסט של ג'פרסון בבסט קייס סצנריו. פינישר טוב מאד, בין אם בקליעה מבחוץ, או בחיתוכים, אבל לא יוצר עקבי בהתקפה. ההשוואה שנתת לו, טריי מרפי עם קצת יותר סייז היא הרבה פחות מלהיבה מבסט קייס ריצ'ארד ג'פרסון.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ברור שהיתה קפיצה. מה שכן, קח בחשבון שחלק מסוים מהקפיצה הזאת נובע מכך שגם שחקנים בעמדות 4 ו-5 החלו לזרוק יותר שלשות.
דבר שני, הבאתי לך נתונים משתי עונות צמודות, שמראות לך איך ג'פרסון דורג אז ביחס לשאר קלעי השלשות בליגה. ריזאשה בשיאו, בהנחה שיגיע אליו, יוכל להגיע במינימום ל 2.5 שלשות למשחק, שהעונה זה היה ממקם אותו בקצה הטופ 40. 2.8 שלשות למשחק, עוד תוצאה שמעריך כברת השגה לאור הפרופיל שלו כקלעי כבר בגיל 18 והתפקיד הספציפי שככל הנראה ימשיך למלא, כבר היו ממקמים אותו בטופ 25 העונה (מזכיר שעונת השיא של RJ כשלשן בגיל 28 מיקמה אותו בטווח של השחקן ה 51-58 בליגה מבחינת שלשות למשחק).

כל השאר זה היפותטי. תנרמל כמה שתרצה, אנחנו יכולים להשוות את ריזאשה רק לג'פרסון שהיה, לא לג'פרסון שיכול היה להיות.
בכל אופן, ג'פרסון לא היה ווינג עם סייז יוצא דופן. הראיתי לך את הפערים בינו ובין ריזאשה.
לגבי כל השאר - הלוואי שריזאשה יהיה פינישר טוב ואתלטי כמו RJ. החיתוכים הם בהחלט תוספת טובה להשוואה.

אפשר להתווכח מה יותר מלהיב, RJ עם יותר סייז + ווליום גבוה יותר של זריקות משלוש, או טריי מרפי מוגדל, אני פשוט חושב שיש יותר חפיפה למרפי כרגע ובתוספת הקרבה בזמן, שזו השוואה עדיפה.

אני דיברתי על הסט קייס סצנריו. לגבי תסריט יותר ריאלי, נתתי את ג'יידן מקדניאלס. גם מרפי זה בסדר. זה סדר הגודל.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

סבבה, נשמע טוב. השאלה היא גם איך אתה רואה את החלופות. לפי מה שאתה מתאר, נשמע שנחשפת רק להיילייטס במשדר הדראפט, לא?
אפרופו משדר הדראפט, זה עלה פה לפני כמה עמודים, אז אומנם אני מסכים ששידור הסיבוב השני היה באווירה מאוד אפרורית, מצד שני הוא נערך בשעות סבירות ולא לפני יום עבודה. כשמנגד, כבר כמה שנים שמשדר הדראפט המרכזי לא משהו בכלל בעיניי. פעם היה את ביל סימונס, קני סמית ולא זוכר מי עוד. עכשיו האולפן נראה יותר gender-diverse בקטע מיותר, אווירה סטרילית כזאת, והדגש הועבר אל ווג' והדיווחים שלו. מרגיש שכבר אין כ"כ ערך מוסף למעט אלמנט הציפייה לפני הכרזה על כל בחירה, וגם זה הורסים לך, אפילו אם נמנע מאתרים ומקבוצות וואטסאפ, עם הקריינות של גיל ברק המטומטם (מקווה שאני לא טועה בזהות השדרן), שמשום מה ראה לנכון לספיילר כחצי דקה לפני כל בחירה מי הולך להיבחר עכשיו, כמו ילד מתלהב שגילה לראשונה את טוויטר.

במשדר של הסיבוב השני יש פאנל שמתעסק יותר בבחירות שנעשות בפועל, אלו שהיו יום לפני, הביאו כמה פרוספקטים לראיון (אלכס סאר למשל). לא משהו מיוחד אבל שווה צפייה, כמובן למי שמכיר מספיק את הנפשות הפועלות או שמעוניין להכיר אותן בדרך הזאת.

קצת קראתי לפני, גם אותך, קראתי קצת ציוני דראפט אח"כ והסרטונים במשדר הדראפט.
אין לי ממש דיעה נחרצת לגבי הבחירה של אטלנטה. באופן כללי, לסאר נראה לי שיש את התקרה הכי גבוהה. יכול להיות שגם הגישה שלך שריד שפרד הוא ה - BPA נכונה ואז אטלנטה צריכה הייתה לקחת אותו.
בעיקרון זה נראה לי דראפט די בלעע וישועה אמיתית לא תבוא מהבחירות הגבוהות.
דרך אגב, התסריט של הדראפט הזה היה הסיבה מדוע טענתי שהמצב של הספארס לא מדהים כמו שכולם מתייחסים אליו. כלומר וומבי מדהים ואם לא יהיו פציעות, אז באמת רק השמיים (או החלל החיצון) זה הגבול. אבל הדראפט הנוכחי היה ההזדמנות הגדולה שלהם להוסיף את הכוכב לידו. לא נראה שקסל, או כל אחד אחר מהדראפט יהיה הפתרון. אני לא מאמין שהספארס יהיו שוב במאזן שנותן להם בחירה גבוהה. אני מעריך שבעונה הבאה עלינו לטובה הספארס כבר יהיו מעל 30 ניצחונות, כלומר נגמרו בחירות הדראפט הגבוהות פחות או יותר. השוק החופשי אף פעם לא היה אפשרות רצינית לספארס. ואז מסתכלים על הסגל שלהם והוא בכלל בכלל לא משהו. עכשיו הם תלויים בזיהוי ופיתוח כישרון בבחירות מאוחרות בדראפט. הנקודה החיובית? זה שהם עשו את זה מספיק פעמים בעבר עם פארקר, ג'ינובילי וכמובן קוואי לאונרד. אבל עם כל האופטימיות התסריט של בחירות דראפט יותר מאוחר הוא עם הסתברות הצלחה לא גבוהה במיוחד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי