החתול יובב כתב:
בהתייחס לתזה של גמליאל:
1) לצמצם מסלולי פיתוח דינמיים והטרוגניים של התפתחות שחקנים ל.. מגיעים לבשלות בגיל 25 וממשיכים להשתפר ומכאן זה קהל היעד שלנו זה פשטנות גמורה ואין לי מושג על מה היא מתבססת.
2) תקפוץ קדימה עוד שנתיים שלוש. הטווח גילאים שציינת יכלול אחרי הפרישה של הדור המבוגר שעדיין מחזיק ברובו את הליגה כמה שחקנים נחמדים בני 25-26 כיום (מנקו, דוסון, בלייזר) והשלד של האולימפית שהם בני 23 היום (שוכמן, קולשוב, זיו, לוי) מדובר במעט מאוד שחקנים מובילים יצרניים בליגה עד שהדורות הצעירים המבטיחים יותר אולי ייצרו עומק גדול יותר. מיעוט השחקנים יגרור בהכרח שירושלים תצטרך להשקיע אקסטרה משאבים מיותרים כדי להחתים את אחד מהשחקנים האלה אצלה. וכמובן שיש עוד הרבה סיבות חיצוניות שידאגו שהמגוון הזה יהיה מצומצם עוד יותר.
3) על פי מקבץ ידיעות מעונת המלפפונים עד כה. ירושלים רצתה את זלמנסון, מכבי דאגה שלא וירושלים שילמה לצוברביץ 150 אלף דולר לשנה. ירושלים רצתה את שוכמן (בן 23) כבר העונה ו"הפסידה" שנה כי הוא קשור חוזית בגלבוע. אתה לא רואה במקרה של גלבוע ושוכמן את הפירות של השקעה בפיתוח שחקנים? יקבלו שנתיים של שחקן ליגה לגיטימי בכלום כסף פלוס בסוף השנה ביי אאוט ודמי השבחה כאלה ואחרים. ירושלים תקבל אותו שנה הבאה בפי שלוש כסף שהוא לא בטוח שווה אותם.
דוגמא נוספת התפרסמה אתמול, אקוניס הכניס בחוכמה סעיף בחוזה של משעור שמחייב אותו לחזור אליה - אחרי שצפה כשלון וחזרה עם הזנב מקופל. הנה עוד כישרון מהיחידים בקבוצת הגיל שלו שנוסע במסלול "סובב ירושלים".
4) להגיד שירושלים לא משחקת את המשחק הזה. הקטע שהיא מנסה לשחק אותו אבל לא בכשרון רב(הובר, קרטר). לגבי לנפנף בילד של אבא שלו כעלה תאנה. אני חושב שגם בתרחיש הטוב ביותר הבן של אבא שלו הוא פתרון רגעי משני ולא נכס צאן ברזל במפת הכשרונות של הכדורסל הישראלי.
5) ההנחה שירושלים שמה למטרה רק שחקנים בני 25-27 גם לוקחת בחשבון שירושלים תשמר תמיד דומיננטיות ביחס ליריבות מלמטה כמו חולון והפועל תל אביב בלהיאבק על השאריות שמכבי משאירה. מה שלא בטוח בכלל.
הארכת לכתוב. אנסה לקצר
![מחייך :)](./images/smilies/icon_smile.gif)
1. היא מתבססת על זה שיש לפחות שתי קפיצות גדולות ששחקן נבחרת עתודה בן 20 צריך לעשות כדי באמת להצליח בקבוצה כמו הפועל ירושלים. קודם כל ישנה קפיצה לרמה של שחקן ליגה לגיטימי וישראלי מוביל בכל קבוצה שהיא זה דורש יכולת להתחרות עם בערך 25 הישראלים המובילים בליגה ולהסתגל למשחק מול זרים (לא רק בעמדה שלך, למשל שחקן שיודע רק לחדור עד הטבעת מול גבוהים לא אתלטיים יגמר לגמרי מול הפרוורדים-סנטרים האמריקאיים). זה לבד צעד לא טריוויאלי ואני מניח שמתוך העתודה הנוכחית הזו אוליי שחקן אחד או שניים בגיל 25 יגיע למעמד כזה (לא כולל זוסמן ואבדיה שכבר שם אבל לא רלוונטיים לנו). אח"כ מגיע השאלה אם הוא יכול לעשות עוד קפיצת מדרגה ולהתסדר בקבוצה כמו הפועל שבה יש הרבה יותר תחרות, לחץ מנטלי מקהל ואוהדים וגם משחקת באירופה מול יריבים הרבה יותר פיזיים ובלי חוק רוסי. רוב אלו שעוברים את המשוכה הראשונה יכשלו בשנייה (בר טימור דוגמא מצויינת), עדיף לראות מי עובר את הראשונה ועליו להמר במקום להמר בריבוע...
2. המצב שאתה מתאר הוא נכון אבל הטענה שלי היא שהחתמת אחד מהם לחוזה ארוך טווח (3 שנים) עד גיל 25-26 לא ישנה כמעט בכלום את הפוזיציה שלנו בעוד 3 שנים. ממילא כשייגמר אותו חוזה מכבי תיקח את מי מהם שתרצה ולא נוכל לעשות כלום. ההנחה שלי היא שאנחנו מכווונים בכל מקרה לשוק השחקנים בני 25-27 שמכבי לא לקחה ויש מספיק כאלו כי למכבי אין מקום לכולם.
3. זה חוכמה קטנה מאד להראות רק הצלחות כשמדובר בהימור עם סיכון גבוה ובתקציב המצומצם שלנו אין לנו את הפריבילגיה להמר ככה. תחשוב למשל מהצד השני איך החוזה שנתנו למנקו בזמנו שירת אותנו חוץ מאשר שחייב אותנו לשלם לו פיצויי התרת חוזה? מה אם נחתים פה איזה דוסון ב-200K (לא יבוא בפחות לדעתי) ונבין שהוא לא מתאים לרמה וניתקע איתו ל-3 שנים עכשיו כמו שתקועים עם ליאור?
4. מסכים. אני מתאר את האסטרטגיה שצריכה להיות להפועל ירושלים ולא מלמד סנגוריה על מה שהם עושים במציאות. ד"א אם להיות הוגנים הייתי מפריד בין עד העונה ומעכשיו והלאה כי בתקציב הקודם בהחלט היו לנו שומנים להימורי Fantasy league האלו...
5. אתה צודק זאת ההנחה. כל אסטרטגיה צריכה הנחות בסיס וזאת הנחת בסיס דיי יציבה גם בתקציבים הנוכחיים שלנו ושלהן. אם זה ישתנה כמובן שנצטרך לשנות אסטרטגיה (ד"א גם במקרה שנחזור לקציבי עתק נוכל לשנות אסטרטגיה ולחזור להמר על פרוספקטים. בתקווה שעם יותר כישרון הפעם).