סל ניוז

אני חושב שעמוס התכוון לצ'יימברס בתור צלע שנייה לקיי ג'יי בפיניקס.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

אתה כנראה צודק, אבל צ'יימברס בפינקס היה אדיר (כולל שנתיים של מעל 25 נק', 7 רב' ו 2 אס למשחק, וגם השנים שאחרי לא היו רעות).
גם היו לו שם את אדי ג'ונסון, גיליאן ודן מרלי..
(אבל בשלב זה אני אפסיק לדבר על דברים שאני לא מבין בהם)

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

צ'יימברס בפיניקס היה מצויין, גם רשמתי את זה, אבל הוא לא היה קארל מאלון. וכן היה לו שם גם את אדי ג'ונסון, ארמון גיליאם ודן מארלי בצעירותו, שחקנים לא ממש שונים מת'רל ביילי או דרל גריפית'. צ'ארלס, מאלון היה הרבה יותר מקלע חביב. הוא היה מבין הקלעים המובילים בשנות השמונים. פעמיים אולסטאר בוושינגטון החלשה. ת'רל ביילי היה הסמול פורוורד ביוטה והוא היה יותר מאשר נורמלי ומארק איטון היה סנטר התקפי רע, אבל סנטר הגנתי מהטובים בליגה. יוטה הייתה הרבה יותר מאשר רק סטוקטון ומאלון. זה ממש לא היה מקגריידי ויאו ביוסטון לדוגמא וערימה של כלום.

נורטון, אתה צודק, ואן הורן, קיטלס ומרטין זה לא סגל מפואר, אבל בהשוואה לדוגמא לארון מקי, ג'ורג' לינץ', אריק סנואו, טיירון היל, ומוטומבו/ראטליף שעזרו לאייברסון להגיע לגמר המזרח, זה סגל אולסטארים נוצץ. היריבה של פילי בגמר המזרח שהלך ל-7 משחקים הייתה מילווקי ונכון שריי אלן, ביג דוג וסם קאסל זה נשמע נוצץ, אבל צריך לזכור שאותה שלישיה פחות או יותר בכל השנים ביחד לרוב נאבקה על כניסה לפלייאוף ולמעט אותה עונה בכלל לא עברה סיבוב ראשון אם הגיעה לפלייאוף. היריבה של הנטס בגמר המזרח 2002 הייתה בוסטון של פירס ו-ווקר וחבורה של ערימת הזבל. קבוצה שעם סגלים דומים לא עשתה דבר לפני ואחרי. ב-2003 הם התמודדו מול דטרויט, שאמנם הציגה את צ'ונסי, ריפ ובן וואלאס, אבל גם את קליפורד רובינסון בן ה-324 ואת מייקל קארי בחמישיה.

בקיצר, הסגל של הנטס לא מפיל מהרגליים אף אחד, אבל מצד שני הסגלים של היריבות היו במקרה הטוב קרובים, במקרה הרע הרבה פחות טובים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

כן, נו. המזרח של אז באמת לא היה משהו. אם כי בדטרויט שכחת את פרינס ובעיקר את שיד. זאת היתה קבוצה לא רעה בכלל בכלל.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הוא לא שכח. ב2003 שיד עוד לא היה בפיסטונס ופרינס היה רוקי ששיחק 10 דקות למשחק.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

אה, נכון. התבלבלתי עם 2004.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

http://sports.walla.co.il/?w=/175/2675698

פייטון: "היה קשה לשמור על סטוקטון מאשר על ג'ורדן"

QED

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

זה בגלל שעל סטוקטון הוא עוד היה יכול לשמור. על ג'ורדן לעומת זאת.

_________________

זה כאילו ציטוט? למה זה בגרשיים?

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

כי זה ציטוט.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

לזכותו של פייטון, הגמר היותר חלש של מייקל, בסטנדרטים שלו כמובן, אכן היה מול סיאטל

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אז מה, טי-מאק וסטוקטון היו השחקנים הכי טובים בהיסטוריה? (חוץ מקובי כמובן, לא רוצה לפתוח ויכוח חס ושלום)

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה הציטוט.
"מול ג'ורדן זה היה קל יותר. הייתי גורם לו להתעצבן עליי ומבלבל אותו. הוא ידע שהוא מאוד מוכשר ושהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אבל סטוקטון היה מאתגר יותר, כי הוא לא היה עונה לי בטראש טוק" וגם את זה הייתי בערבון מוגבל, אין סיבה לסמוך על התרגום מאנגלית.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

דרך אגב, עשיריית הרכזים שלי?
1. מג'יק - אחרי ג'ורדן ובצוותא עם בירד, השחקן הטוב ביותר בהיסטוריה
2. אוסקר רוברטסון - לא ראיתי, אבל אני אאמין לסיפורים.
3. אייזיאה תומאס - ידע לשלב בין יכולות הסקורינג לניהול הקבוצה בצורה המושלמת.
4. ג'ון סטוקטון - לא סובל את האיש, אבל הוא מלך האס' של כל הזמנים
5. סטיב נאש - 2 MVP לא הולך ברגל. בשיאו הוא היה עדיף על סטוקטון.
6. בוב קוזי - הרכז הראשון האמיתי כנראה ששיחק את המשחק.
7. וולט פרייזר - לא מכיר, אבל אני אלך בכל זאת איתו. אם מישהו שראה אותו יסביר לי שאני מקשקש, אני אאמין לו.
8. ג'ייסון קיד - כאן הייתה לי את ההתלבטות הגדולה ביותר, אבל אורך הקריירה והמספרים סה"כ מקפיצים אותו.
9. גארי פייטון - הבעיה של פייטון שהוא לא תמיד היה בשליטה וזה גרם לקבוצות שלו להיות חשודות להפתעות (דנבר מוסרת ד"ש)
10. קווין ג'ונסון - בשיאו הוא היה יותר גבוה, אבל בעיני הוא קצת חיפש יותר את הקליעה מהמסירה.

ראויים לאזכור - טייני ארצ'יבולד, לני ווילקינס (ברשימת 50 הגדולים בהיסטוריה), טימי הארדוואיי, דניס ג'ונסון, מארק פרייס, כריס פול

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

יפה. אהבתי את המיקום של סטוקטון ונאש, והכי מעניין איפה ערימת הפוינט סקוררים של היום יהיו ברשימה הזו עוד 10 שנה. רוז ו-ווסטברוק, אירווינג, קארי, פארקר (שכבר צריך לקבל מקום של כבוד באזכורים), וגם פול ויליאמס ורונדו הרכזים האמיתיים.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אומנם פול רק בראויים לאיזכור, אבל מישהו שניצח שתי סדרות פלייאוף בקריירה שלו אמור להיות במיקום כזה?

בקיצור, אחרי שירקתי דם בשביל להוכיח לך שסטוקטון הוא לא אובר-רייטד, כל הוויכוח פה הוא אם הוא מקום שני או רביעי? שמע, אני מוכן לקבל את שלך בענווה מלאה (במיוחד מכיוון שלא באמת ראיתי תומס בגדולתו, מעבר לשידורים חוזרים ואת רוברטסון לא ראיתי מעולם).

וFLASH, אני לא יודע אם יש צורך אמיתי להגיד את זה - אבל אני מקווה שברור לך שצחקתי? (כלומר, הציטוט הוא אמיתי - אבל אני לא באמת חושב שגארי פייטון הוא הפיסה החסרה בשביל להוכיח את התיאורה שלי).

בקשר לפול - בדרך כלל יש יתרון לנוסטלגיה, במקרה הזה יש יתרון להווה - את פול אתה רואה בעיניים והוא מרגיש לך כמו משהו מיוחד. מישהו כמו לני ווילקינס כזה שעמוס ציין, יכול להיות שהיה אדיר פי כמה מפול - אבל לך תדע.

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

אז בירד לא אוברייטד?

אני כאמור, רק יודע לדבר על אנשים שראיתי. מג'יק ואייזיאה איכשהו נכנסים בקושי לכאן. ולכן:
1. מג'יק
2. אייזיאה
3. קיד
4. סטוקטון
5. נאש
6. פייטון
8. קיי.ג'יי


מפה והאלה, זה שחקנים שעדיין משחקים את המשחק: פארקר, פול ורונדו בעיקר. מי מהם יסיים מעל מי? שנים יגידו כמובן. וכמובן יש גם מצב שמי מהם (אני מקווה שרונדו בעתיד) יסיים גם בחמישייה או יותר מכך הראשונה.
ישלימו את העשירייה, אם אני מכניס רק שחקנים שכבר סיימו או כמעט סיימו את הקריירה, פני במקום התשיעי, ובילאפס בעשירי. אבל לדעתי שלושת השחקנים שהזכרתי בפסקה הקודמת, כבר עקפו את שני אלה, גם היסטורית.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

למה ג'רי ווסט לא נחשב רכז?

בעקבות כמה משחקים שנתקלתי בהם.

אפשר לראות שהבאקס בנויים על שניהם במשחקים הבאים, וגם הזדמנות לראות את רוברטסון.
הראשון הוא הדקות האחרונות המדהימות של משחק 6 בגמר 74, באקס-סלטיקס. מאוד מומלץ!
http://www.youtube.com/watch?v=rOjkFKIwLYQ
השני הוא משחק האליפות של מילווקי בגמר 71, אליפות ראשונה לרובטרסון וקארים, איזה צמד אדיר.
http://www.youtube.com/watch?v=OTs918TZ-qo

רוברטסון כמובן מכונה. סוג של ג'ייסון קיד סופר משופר, יותר אתלטי וחזק, הרבה יותר סקורר, יותר מהיר מחשבה.
אין חסרונות. יש אצלו כל מה שאפשר לרצות מגארד ויותר, וזה עוד ביג או הזקן.
אבל קארים עם ה2.18 של כשרון טהור וזריזות? זה כוח שלא נופל משאקיל בשיאו, להרבה יותר זמן.
באמת הבאקס נראית כמו אחת הקבוצות המגניבות, עם צמד מאוד מאוד מגניב (לא יודע למה הם הזכירו לי את שאקובי).

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

ההשוואה הרלוונטית לקארים זה נראה לי האקים בכלל. מבחינת שילוב פיזיות ואתלטיות שאק היה תפלץ. קארים היה ארוך מאוד אבל היה בנוי יותר על finess.

פלאש, אתה מביא את המשחק הזה ולא אומר אף מילה על הונדו? הבחור היה חתיכת מכונה.

ג'באר מזכיר לי את שאק בכך שכל פעם שהכדור הלך אליו לפוסט המגן נראה חסר אונים לחלוטין בסוף המהלך, יותר מדי גודל וטאץ' בצבע. קאוונס ואנסלד נראים לי חסרי אונים לחלוטין בשני צידי המגרש

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

עמוס, לא מוזר לך לדרג שחקנים שמעולם לא ראית מעל כאלו שכן?
אני פשוט מוותר מראש, זה לא רציני בעיניי. אין לי כלים לשפוט אותם בכלל.
לגבי אוסקר רוברטסון, הוא האניגמה הכי גדולה. מאז שאני ילד קראתי דיווחים עליו כעל רכז, סקנד וסמול. אז באמת לך תדע...
מה שכן, קטעי הוידאו שלו ושל קוני הוקינס הם מהמלהיבים שאפשר לראות.
לא יודע מה הביג או היה, אבל יש לו את המספרים הכי מדהימים שאיזשהו שחקן יכול להעמיד. קטונתי מלדרג אותו.

העשירייה שלי:
1. מג'יק
2. ג'ייסון קיד
3. ג'ון סטוקטון
4. אייזאה תומאס
5. סטיב נאש
6. גארי פייטון
7. קווין ג'ונסון
8. טימי הארדוויי
9. צ'ונסי בילאפס
10. רוד סטריקלנד- גאון כדורסל עם יותר מדי ברגים רופפים. יכול היה להופיע בצמרת הרשימה- מבחינת כשרון נטו לא נפל מאף אחד מהגדולים.

HM:
דניס ג'ונסון ז"ל- הרכז הכי פחות מוכשר כאן אבל מנהיג אמיתי, רכז אחראי, קשוח וקבלן אליפויות.
מרק פרייס- רכז נפלא שהיה תקוע בפאקינג קליבלנד
פאט ליבר- אחחח כמה אהבתי
סליפי פלויד- בשיאו היה אחד הרכזים הטובים שראיתי
בארון דיוויס- שילוב של עצמה, ביצים וווינריות
מוקי בליילוק- שומר אדיר, מנהיג. שחקן שבסיטואציה אחרת יכול היה להיזכר כגדול הרבה יותר.
מו צ'יקס- שחקן שקול ושקט שיכול היה לקלוע הרבה יותר בקבוצה אחרת.
כריס פול- בוודאות ייכנס לרשימה (על מה אני עובד? ללא שריטת סטריקלנד שלי, הוא כבר שם)

קודם כל אני מתנצל ומבוייש. שכחתי אזכור כבוד לשחקן שלמען האמת היה הפליטה הכי קשה מהעשיריה הראשונה. השחקן שצ'ארלס בארקלי מחשיב כרכז הכי גדול בכל הזמנים, הרכז שהיה הפרוטוטייפ האמיתי לאיך רכז של סוף שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים היה צריך להיראות - מו צ'יקס (את החמישיה משלימים למי שרוצה לדעת - אנדרו טוני, מוזס מאלון, וקווין מקהייל. אני כבר לא זוכר אם הוא הכליל את עצמו או את הדוקטור. מאד אובייקטיבי כמובן).

עוד שווה אזכור הוא פול ווסטפול, הרכז של פיניקס שהיה נפלא בשנות השבעים.

מוק, רק אתה יכול להכניס לעשרת הגדולים שחקן שבכל מקום שהוא הלך הקבוצה לא מיצתה את הפוטנציאל שלה (ובמקרים רבים הייתה גרועה) רק כי הוא היה באמת מוכשר. גם סליפי פלויד ברשימה הזאת מצחיק, כי כמו שהשם שלו מרמז, בשיאו הוא היה נפלא, אבל בין שיא לשיא הייתה לא מעט מנוחה. קצת מוזר לי לדרג שחקנים שלא ראיתי, אבל אני כן שופט אותם יחסית למה שהם עשו בתקופתם ולפי מה שקראתי עליהם. דרך אגב, עם מדברים על שחקנים שראיתי, אז מרק ג'קסון בוודאי שווה אזכור.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי