stambody כתב:
לנדסברג הוא קצת כמו שגור שלף היה זמנו, שחקן שכמעט תמיד מחפש את הסל, ללנדסברג יש שליטה גבוהה בזריקה שלו במיוחד בחדירות, וכשחקנים כמו ראד, מילר ואייברסון יכולים לתת לו חיפוי בריבאונד, או לסילי לצורך העניין, בין אם הוא זורק מבחוץ או חודר לסל, זה תמיד אופציה עדיפה מלשים את הכדור בידיים של גאודלוק או ווימס שבמקרה הטוב יוציאו זריקה סבירה ממצב מאולתר, ובמקרה הרע יאכלו את השעון ויסתבכו בכדרורים של עצמם ויאבדו כדור או יוציאו מסירה שקופה לאייברסון, במשחק מול קבוצה כמו אפס אתה צריך קלעים/חודרים שלא רואים בעיניים, שלא נותנים להגנה זמן לחשוב, להגיב ולהתארגן בזמן שהם עסוקים בדריבלים, ובנוסף נדרש חיפוי רציני בריבאונד, סגנון התקפי כזה היה מסבך את האניקט, דאנסטון ובראון בעבירות, וכשהם מחוץ לחמישייה אתה יכול לחזור להרכב הסטנדרטי ולהתבסס על יכולת אישית וקליעה, הדר לא קלט עוד ברבע הראשון שזה משחק של פוזשנים - ריבאונדים ואיבודים, גם דווין סמית התקשה להתמודד עם המהירות והאתלטיות שלהם, כמו שהוא התקשה לא מעט מול ההגנה של ריאל מדריד, וכמובן שגם פניני, ככה שכל הסימנים היו שם, הדר הלך עם ההיררכיה והכישרון ולא עם מי שמתאים לשבור סוג כזה של הגנה, זה כל הסיפור.
קשה לי לחשוב על שני שחקנים (בעמדה 3) יותר שונים בסגנון המשחק שלהם משלף ולנדסברג. לא יודע מאיפה הבאת את ההשוואה הזו.
לגבי לנדסברג והשליטה הגבוהה שלו בגוף בחדירות, זה אולי נכון בליגה אבל באירופה הוא בד"כ מתקשה לסיים עם מגע.
אני גם תמיד אעדיף את גאודלוק או ווימס יוצרים מאשר את לנדסברג. מלבד זה ששניהם בשתי רמות טובים ממנו, הם יודעים לשחרר מסירה, דבר שהוא לא.
having said that אני ממש לא מבין את ניהול הרוטציה של הדר במשחק מול הטורקים.
למה לנדסברג שהיה מצוין במשחק הליגה לא קיבל בכלל דקות? ולמה במשחק שהגארדים לא מפסיקים לאבד (6 איב' לסילי ואוחיון יחד ועוד 4 לווימס וגאודלוק) הוא סרב לתת למקל (שגם היה טוב מול קרית גת) כמה דקות לנסות לארגן את השורות. מוזר ומיותר הקטע שהיה איתו.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
