קראתי עכשיו.
מבחינה משפטית ברור שהוא הפסיד בסופו של דבר (אני לא בטוח שמעשית פארגו וסוכניו רואים את זה כהפסד, הם קיבלו בדיוק מה שרצו, אולי עלה להם קצת יותר). דווקא מפסק הבוררות בהחלט אפשר להבין מדוע פארגו וסוכניו כן חשבו שיש להם קייס, הבורר אפילו אומר בדבריו שהם צדקו שהחוזה לא דורש הצגה של הסכם חתום עם קבוצת NBA או אפילו הצעה רשמית.
ציטוט:
Clause 16.A of the Player Contract does not require that the Termination Notice must be accompanied by a written offer from an NBA club or even a signed agreement. The Player is therefore correct in saying that the language “shall” refers to an event which takes place in the future. On the other hand, Clause 16.A of the Player Contract is rather specific when it describes the kind of agreement which entitles the Player to terminate the Player Contract. There must be an agreement with an NBA club, it must be “guaranteed” and it must cover the 2011/2012 season. No reference is made to the lockout which was then already approaching. The Arbitrator therefore finds that Clause 16.A of the Player Contract required the Player to demonstrate more than just an expression of his own desire. In the light of all circumstances, the Arbitrator reads the language “shall” as concrete indication from which a third party draws the conclusion that the signing of a guaranteed agreement with an NBA club for the 2011/2012 season was imminent or at least very likely. The Arbitrator therefore does not agree with the Player that the conditions of Clause 16.A of the Player Contract were met if the Player simply and without further evidence expressed his desire to join an NBA club. Otherwise, one would expect that the Parties would have agreed to a simple and unilateral termination clause which gave the Player the right to terminate the Contract by giving notice without any reasons
מה שכן, הוא קיבל את טענת מכבי שבגלל השביתה בNBA פארגו לא יכול היה לדעת שהסכם הזה יתקבל (ומכיוון שלקבוצות אסור לדבר בזמן השביתה, אזי גם אם היה לו כבר סיכום מתחת לשולחן אין לו דרך להוכיח את זה). ושרצון השחקן לחתום הסכם כזה בלי שום בסיס לא מתאים.
בסופו של דבר הבורר קיבל את טענת מכבי שבזמן הנתון פארגו לא עמד בתנאי החוזה כי לא יכול היה להיות לו שום הסכם ובעצם השביתה שיחקה לידיהם בתביעה שלהם. מצד שני אפשר לראות מהבוררות בהחלט שהסוכן לא שיקר, ההסכם לא דיבר על הצגה של חוזה חתום, ולכן אפשר להבין מדוע הסוכן חשב שיש לו קייס והלך להילחם על שחרור של השחקן (וטעה כי הבורר פירש את ההסכם ואמר שיש לו סמכות להתחשב בנתונים מסביב ולא רק בכתב היבש).
אפשר גם להניח שגם התוצאה הסופית זה משהו שהוא לקח בחשבון. במקרה הטוב הוא יוצא בלי פגע, במקרה הגרוע הוא משלם קצת בשביל השחרור וזה מה שקרה בסוף.
מקרה אוחיון דרך אגב ראי ממה שהבנתי שונה לחלוטין. במקרה פארגו מכבי הגישה תביעה נגד פארגו, במקרה אוחיון מכבי לא הגישה שום תביעה היא פשוט טוענת שיש לו חוזה ומסרבת לשחרר אותו.