אחד היוזרים, נדמה לי sunj, סקר בזמנו את מצבם העגום של צעירי הליגה הלאומית. את ה"הישגים" של הנבחרות הצעירות בשנים האחרונות אנחנו מכירים.
אתמול הזמין אותי חבר, עיתונאי, ל"משחק צמרת" של נוער לאומית, גליל נגד נתניה. לא בדקתי הרבה, אבל הבנתי שמדובר בשתי קבוצות צמרת, אולי גליל אפילו מובילה את הטבלה. היו לי שעתיים פנויות, האולם קרוב אליי וכדורסל אני אוהב, אז למה לא.
הגעתי לקראת אמצע הרבע הראשון, ובמחצית פשוט קמתי והלכתי. כדי לראות ילדים חסרי כשרון, אתלטיות וקואורדינציה לא צריכים ליגה לאומית לנוער, יש שיעורי ספורט בחטיבת ביניים. לא להאמין שזו הרמה במשחק צמרת (!) בליגה הבכירה בארץ לנוער: גארדים שלא מסוגלים לכדרר בשתי ידיים, איבודי כדור מפגרים, אחוז מטורף של זריקות שבכלל לא פוגעות בטבעת, אחוזי עונשין מזעזעים, השחקן הכי גבוה על המגרש-אחד בן דהן מנתניה, כולו מגרד את ה2.00 מלמטה-נטול כושר גופני ברמות כאלה, שאחרי שעשה ספרינט ברבע הראשון בניסיון מתפרצת כושל (אחד מני רבים) פשוט לא עלה להתקפה הבאה של הקבוצה כשהוא תופס את המותניים. הבדלי הרמות בין מחזורים של לפני 6-10 שנים בנתניה (המחזור של לימונד, המחזור של חכמון, אפילו זה של אסנטי הקטן) לבין מה שראיתי אתמול היו ברמת כאב הלב. גם בגליל לא היה אפילו שחקן אחד שהיה נראה לי כמו משהו ששווה אפילו תחתית ליגה לאומית לבוגרים בעוד כמה שנים.
אז אני יודע שיש פה כמה חבר'ה שעוקבים אחרי נוער קצת יותר ברצינות, כולל ביטלא שפעיל בגליל (אגב, היית אתמול במשחק?) ואשמח לשמוע האם ההתרשמות שלי מייצגת או שסתם נפלתי על משחק רע במיוחד/אני מחמיר מדי.
_________________ "לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".
|