סל ניוז

בת'רד של ג'יימס ג'ונסון דובר על הניהול הכושל לכאורה של הבולס בעשור וחצי האחרון.
אם כבר מועדון שמנוהל רע זה הבובקאטס שמנוהלים ע"י הוד אלוהותו, כוכב הבולס ובוחר הקוואמי לשעבר מייקל ג'ורדן.
ב-8 עונות שהבובלעך בליגה הם עלו לפלייאוף רק פעם אחת, הגיעו למאזן חיובי רק פעם אחת ובשאר העונות לא ניצחו מעל 35 משחקים. שימו לב לבחירות שלהם בדראפט:
2004: אמקה אוקפור בבחירה שנייה. אין מה לעשות, האוורד כבר נבחר ואוקפור היה השחקן הכי מוכן ל-NBA והרבה חשבו שייבחר ראשון. מה שכן, יש לי הרגשה שאם היו בוחרים ראשונים וג'ורדן היה אז בסביבה עדיין היו לוקחים את אוקפור.
2005: שוב המזל לא האיר פנים. בחרו במקום 5 את הרכז השלישי בטיבו בדראפט (ריימונד פלטון) והוסיפו בבחירה 13 את חברו מצפון קרוליינה שון מיי הפצוע תמידית. האמת שלא היו הרבה אופציות יותר טובות, חוץ מאנדרו ביינום התיכוניסט שגם בחירה 10 נראתה גבוהה מדי בשבילו בזמנו (איך תמיד הלייקרס יודעים לקחת את התיכוניסטים הנכונים...) ודני גריינג'ר בבחירה 17 שלא ציפו שיהיה כ"כ טוב. גם ההחלטה ללכת על שני אלופי מכללות מקומיים נראתה הגיונית.
2006: מפה העניינים מתחילים להתחרבש: בחרו שלישי את אדם מוריסון כשברנדון רוי ורודי גיי היו זמינים.
2007: בחרו שמיני את ברנדון נייט (בחירה לפני ג'ואקים נואה) ובמקום ה-22 את ג'ארד דאדלי (בחירה לפני ווילסון צ'אנדלר), כשגם ארון אפללו, קארל לנדרי, גלן דיוויס ומארק גאסול היו עדיין על הלוח. יש לציין ששלחו את רייט לג"ס תמורת ג'ייסון ריצרדסון (כמובן שהוא כבר לא בקבוצה).
2008: בחרו את DJ אוגוסטין בבחירה תשייעית (בחירה לפני ברוק לופז) ואת אלקסיס אג'ינקה השרוך במקום 20 (בחירה לפני ריאן אנדרסון).
2009: בחירה סבירה בג'רלד הנדרסון במקום ה-12. יש לציין שג'רו הולידיי, לואסון וקוליסון היו פנויים אבל היו להם כבר שני רכזים שנבחרו בשנים קודמות.
2010: לא בחרו בדראפט.
2011: לקחו צ'אנס על ביומבו במקום השביעי והלכו בטוח יותר עם קמבה ווקר בתשיעי. לא עבר מספיק זמן על מנת להעריך את הבחירות.
החתמות FA ועסקאות בולטות:
החתימו את CJ ווטסון (הרכז המחליף המצויין של הבולס) באוק' 2007 ושיחררו אותו לאחר 3 שבועות.
העבירו את ריצרדסון ודאדלי לפיניקס תמורת בוריס דיאו, ראג'ה בל, שון סינגלטרי ובחירת סיבוב שני. טרייד פרווה.
שלחו את שאנון בראון ואדם מוריסון ללייקרס תמורת ולאד רדמנוביץ. טרייד לא ברור.
העבירו את אייסי לואו ורונלד מורי לשיקגו תמורת טיירוס תומאס. טרייד מעניין.
העבירו את אוקפור לניו אורלינס תמורת טייסון צ'אנדלר ולאחר שנה העבירו את צאנדלר ואג'ינקב לדאלאס תמורת דאמפיר, קארול ונאחרה... למה?! מארק קובן מוסר ד"ש.
העבירו את ג'ראלד וואלס לפורטלנד תמורת מארז חטיפי עלית במבצע.
בסיומו של טרייד 3 קבוצות ענקי בתחילת העונה הנוכחית, העבירו את סטיבן ג'קסון ושון ליווינגסטון למילווקי וקיבלו את קורי מגטי והבחירה של ביומבו.
משלמים דסאגניה דיופ 6 מיליון לעונה כבר 3 שנים ובתקופה הזו הוא קלע 183 נק' ב-100 משחקים בדיוק (תעשו את החשבון כמה זה יוצא בממוצע).
החתימו את קוואמי בראון!!!!!

סתם הערה: קובי לא נבחר בדראפט ע''י הלייקרס, אלא על ידי שארלוט. סתומים שכמותם, העבירו אותו בטרייד תמורת ולאדה דיבאץ'...
מה שכן ההתעקשות על ביינום(קובי רצה לא פעם לזרוק אותו מהקבוצה) והעובדה שהקבוצה לא רצתה לוותר עליו גם לא תמורת ג'ייסון קיד של לפני 4 שנים, היא בהחלט דבר יפה.

אני יודע, לכן רשמתי איך הלייקרס תמיד יודעים לקחת את התיכוניסטים, ולא לבחור. הם לקחו אותו משארלוט ובתמורה נתנו להם את ולאדה.

שתי נפילות די רציניות שאני זוכר מהקבוצה הזו (בלי קשר לדראפט):

1. חוזה מנופח מידי לטיירוס תומאס הבינוני ומטה.
אין לי מושג למה הם חשבו שהוא יכול להיות גבוה טוב בליגה, ושהוא יתפרץ דווקא אצלם. בשיקגו הוא היה בינוני.

2. חוזה לג'ייסון ריצ'רדסון.
הם באמת חשבו שהם מחתימים סוג של סופרסטאר שיכול להיות השחקן שיוביל את הקבוצה שלהם לשנים הקרובות למקומות יפים.
הם רק שכחו שהוא שיחק לפני זה בקבוצה כמו גולדן סטייט - קבוצה שהשיטה שלה מנפחת מספרים של שחקנים.

לגבי הבחירה בדאדלי לפני צ'אנדלר ב-2007, אני לא חושב שזו נפילה עד כדי כך גדולה, צ'אנדלר אולי שחקן יותר טוב, אבל זה לא שמדובר בשחקנים בלבל שונה לגמרי כמו, נניח, לופז ואוגוסטין או רייט ונואה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אה? דאדלי הוא במקרה הטוב קלעי שלשות סטריקי שמשחק באותה קבוצה עם מוסר האסיסטים הטוב בעולם (כלומר, מספר מנופחים). צ'נדלר הוא שחקן של 20 נקודות למשחק בקבוצת פלייאוף אשתקד.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

טוב שלא נסחפת, שחקן של 16 נק' למשחק בחצי עונה שלו בדנבר בקבוצה שאמנם הגיעה לפלייאוף, אבל היא ממש לא מהאליטות (לפני זה עונת השיא שלו הייתה בניקס, 15 נק' למשחק בקבוצה די זוועתית), דאדלי בחצי השני של העונה שעברה, לשם השוואה, נתן 13 נק' למשחק, יש הבדל לטובת צ'אנדלר, אבל לא של יום ולילה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

כלומר, בדראפטים האחרונים שארלוט פספסה את הסנטרים הבאים: ביינום, נואה, לופז, מ.גאסול. אלו 4 סנטרים בטופ10 של העמדה. גריינג'ר, אגב, נפל בדראפט ההוא. שארלוט היו יכולים לקפוץ עליו, הבחירה של שון מיי הייתה סתם בחירה פופוליסטית, בזבוז של בחירה כדי למשוך קהל, מה שמראה על הנהלה שלא יודעת מה היא עושה ונותנת לשיקולים זרים להתערב. לקבוצה כמו שארלוט לא לבחור ב - 2010 (אני לא יודע איזו עסקה הביאה לכך) או לסחור בבחירה עתידית כמו בעסקה מול שיקאגו שטרם התממשה זו התאבדות. הדראפט הוא הדרך העיקרית אם לא היחידה שלהם לעלות על דרך המלך.

דווקא בעיני הבובקעס נבנו נכון, שיטתי ויפה. נבנתה שם קבוצה איכותית ומאוזנת והגיעה לפלייאוף מהר מהצפוי.

אבל אז החליטו לפרק את החבילה ולבנות מחדש.

אני חושב שביום שהם שלחו את הפנים של הפרנצ'ייז- ג'ראלד וואלאס ואמאקה אוקפור, זה היה היום שהכל החל להתחרבש.

מועדון חייב פנים והמועדון הזה וותר עליהם.

דווקא מהסקירה שהרצת פה, אני לא מוצא אף מחדל משמעותי להוציא את שליחת הקראש בתמורה לכלום.

שון מיי הוא הבחירה היחידה שהלכה גבוה מדי, אבל זה מובן לחלוטין בפרנצ'ייז צעיר שרוצה קהל.

אגב, מבט חטוף על דראפט 2005 מעלה יותר שחקנים מוצלחים בסיבוב השני מאשר בראשון!
אם אתם מחפשים מחדלים- מרווין וויליאמס במקום השני!!! לקבוצה שצריכה רכז! אבל דרון ופול פשוט לא היו מספיק טובים...

אבל עזבו את זה, במקום ה57... אחד הסנטרים הטובים בליגה- מרצין גורטאט. שלא לדבר על השחקן השלישי בטיבו בדראפט שנבחר במקום ה40! מונטה הנפלא.

אם נחזור לבובקעס, קל לבקר היום את הבחירה במוריסון. הם היו צריכים גו טו גאי ומוריסון היה הכי טוב על הבורד. רוי נחשב לשחקן משלים בלבד ובטח שגיי נחשב לכזה ולקבוצה שיש את קראש, אין צורך בו.
בסה"כ מדובר בדראפט צחיח למדי עם כמה הפתעות חביבות בהמשך אבל שום בחירה שהייתה עדיפה על מוריסון בטופ.
אם כבר היה להם מחדל בנושא הזה הרי שהוא טמון בוויתור המהיר על מוריסון. אני עד היום לא מבין למה לא נותנים לו צ'אנס בליגה.
בליגת הקיץ של עונה שעברה הוא הוכיח בלייקרס שהוא עדיין יודע לקלוע. לא ראיתי אף פעם בחירת דראפט כ"כ גבוהה שוויתרו עליה כ"כ מהר (אולי להוציא את תאביט העגל)

גם עם דראפט 2007 אין לי שום בעיה. ברנדון רייט היה שחקן עם טונה אפסייד ועדיף על כל בחירה שנעשתה אחריו, בטח נואה שנחשב לשחקן עם אפסייד מוגבל מאוד ובעיקר שחקן של אנרגיות. אם כבר דובר אז על כך שנואה נבחר גבוה מדי.
גם דאדלי נבחר במקום לא רע בכלל ואני לא מוצא כזה הבדל בינו לבין ווילסון צ'אנדלר. שניהם סטריק שוטרס שיכולים לשחק בכמה עמדות. אם כבר, דאדלי שומר טוב יותר.
חוצמזה, אם דאדלי נחשב למחדל של מועדון... מצבו לא כזה רע...

ב2008, אחינקה הוא אכן בחירה מטופשת. מעולם לא ראיתי בו אפילו טיפת אפסייד. אבל זו כולה בחירה של מקום 20.


דווקא הבחירה בג'ראלד הנדרסון היא אחת המוצלחות בדראפט לא כ"כ מוצלח. תאביט, פלין, היל וטרנס וויליאמס שנבחרו לפניו הם כשלונות. ובעיני הוא עדיף גם על דהרוזן וג'נינגס. שחקן מאוד איכותי, אחד החודרים הטובים בליגה ושחקן עם המון אפסייד.

בדראפט 2011 נראה שהם שיחקו אותה עם בחירת האפסייד המעניינת מאוד בביומבו שהוא ספצימן פיזי מרשים מאוד וקבמה שירד מספיק נמוך בכדי שייחשב לבחירה טובה.

גם ההעברה של צ'אנדלר שהיום נראית סתומה, הייתה הגיונית מאוד בזמנה. היה נראה כאילו צ'אנדלר מסיים את הקריירה. הוא פשוט לא הצליח להשאר בריא ונראה כמו הצל של עצמו. אף אחד לא האמין אז שהוא יחזור להיות כח משמעותי. הוא היה נראה יותר בדרך להיות ג'יי-או 2.


שוב, אני חושב שהבעיה של שארלוט היא בוויתור על הפנים של הפרנצ'ייז ובהחלפת מאמנים לא חכמה.
ברני ביקרסטאף בנה את הפרנצ'ייז החדש בצורה יפה ומבוקרת. הם היו קבוצה חלשה אבל היה קשה לנצח אותם והם השתפרו בעקביות משנה לשנה. ואז הם החליפו אותו בוינסנט והלכו לאחור.
משום מקום נחת עליהם לארי בראון (וגם סטיבן ג'קסון שהפך לשחקן מועיל בפעם הראשונה בחייו...) והם עלו על הדרך הנכונה ואז מייקל החליט לפרק את העסק...

נראה שהיום הם פשוט רוצים לוטרי ולהבנות מחדש, כי אין שם כרגע יותר מדי על מה לבנות.

כמו שכתבתי בת'רד על ג'יימס ג'ונסון והבולס, מה שהיה בעיקר חסר לבובקאטס בשנים האלו זה מזל. הם תמיד בחרו גבוה, אבל לצערם לא נפל אצלם איזה פרנצ'ייז פלייר אמיתי (עם כל הכבוד לאמקה וג'ראלד וואלאס שהם שחקנים נפלאים אבל לא יכולים לסחוב קבוצה לאליפות), כל פעם פספסו ב-1 - ב-2004 אוקפור במקום הווארד, ב-2005 פלטון במקום דרון ויליאמס או כריס פול...

לגבי ברנדן רייט וג'ואקים נואה, אני מזכיר שנואה היה אמור ללכת שנה לפני זה בטופ3. המיקום שלו בהחלט היה סביר בזמנו, והאמת שהוא היה הבחירה שכל אוהדי הבולס קיוו לה, והתפללו שג'ורדן יהיה מספיק טיפש לקחת אפסייד על כשרון מוכח.

זה חוכמה בדיעבד להגיד מארק גאסול, כשבאותו טרייד מפורסם של ממפיס עם הלייקרס, הקייס היה שהלייקרס נתנו לגריזליס כלום ושום דבר תמורת פאו גאסול. הכלום ושום דבר כלל את הזכויות על מארק גאסול...

אוגוסטין לא בחירה טובה כ"כ, אם כי גם לופז לדעתי יחסית מאכזב מאז שהגיע לליגה. אג'ינסה בהחלט בחירה מוזרה, אם כי שוק הסנטרים היה די רזה בזמנו, ודאנדרה ג'ורדן קיבל תווית של הד-קייס שזרקה אותו לסיבוב השני.

את ביומבו לא ראיתי ומסתמן שמדובר בפרויקט שאולי יצלח ואולי לא. קמבה ווקר עד כה לדעתי לא מספק את הסחורה ונראה שהחששות שלי מתאמתים - סוג של אייברסון לעניים. לא ממש יודע לנהל משחק, ומצד שני, יותר ג'אמפ שוטר מחודר לסל.

את מוריסון השארתי לסוף. הפלופ לדעתי הוא לא הכשלון של מוריסון. הפלופ היה כשלון של מערכת הסקאוטינג של הבובקאטס לזהות את החסרונות של השחקן, ולהבין כבר בשלב מחנות הקדם-דראפט והאימונים האישיים, שהשחקן הזה הולך להתקשות מאוד באן בי איי. מוק הציג את זה כאילו מוריסון לא קיבל צ'אנס. אזהו, שכן. אין דרך אחרת להציג שחקן שבעונת הרוקי קיבל מקום בחמישיה, שיחק 30 דקות למשחק וזרק 12 זריקות למשחק באחוזים רעים. אם זה לא הזדמנות, אני לא יודע מה כן. מה שאני ראיתי, זה שחקן לא אתלטי שמתקשה מאוד בהגנה, ובהתקפה השילוב הזה של חוסר אתלטיות יחד עם כדרור ברמה בינונית, נטרל את כל היתרונות שהיו לו בקולג'. אגב, השנה אנחנו מקבלים את גירסת הרכז של מוריסון - ג'ימר פרדט. פחות זריקות, אבל הסיפור אותו סיפור. היתרון של ג'ימר לדעתי שהוא קלעי טוב יותר ומכדרר קצת יותר טוב, אולי בעתיד הוא יהפוך לסוג של מייק ביבי אם יהיה לו מזל.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מצד שני, פרידט בעמדות 1-2, די צריך לכדרר. מוריסון בעמדות 3-4 צריך לדעת לכדרר הרבה פחות.

אם כבר, אני מסכים עם מוק לגבי מוריסון. אמנם לא לחלוטין, אבל בסופו של דבר, לאיש כן יש כשרון מספיק להיות נוביצקי לעניים, כך לדעתי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מוריסון הוא לא 3-4 אלא 2-3. הבעיה שלו שהוא כבד מדי לעמדה 2 וסקיני מדי לעמדה 3.
הבעיה של שארלוט שהם פשוט לא מצליחים לצבור נכסים, אם זה במזל רע בדראפט או בטריידים מוזרים (הויתור על וואלס, הטרייד של אוקפור שהיה הפנים של המועדון שבשורה הסופית הביא את דאמפיר וגם הטרייד האחרון של קפטיין ג'ק שהיה מנהיג למרות הבעיות בראש, שהביא את מגטי שהוא הדבר הכי רחוק ממנהיג). הם אמנם לא עשו שטויות רציניות בדראפט אבל גם לא עשו שום מהלך מבריק. כאילו כל פעם הם לא מבינים לאן הרוח נושבת. מצד אחד בוחרים שחקני מכללות מוכחים (מוריסון ומיי) שדי היה ברור שהם לא יצליחו במקצוענים כמו שהצליחו בקולג' ומצד שני הולכים על אפסייד של שחקנים שלא הוכיחו כלום (רייט, אג'ינקה וביומבו). בכל מקרה הם תמיד מפספסים והיום לאחר 8 שנים אין להם כמעט שום דבר לבנות עליו. יכול להיות שווקר, הנדרסון וביומבו יתפתחו לשחקנים תורמים ואולי בדראפט הבא הם יקבלו בחירה טופ 3 ויביאו מישהו לבנות עליו אבל כרגע זה לא נראה טוב.

נוביצקי??
מוריסון הגיע לאן בי איי כסקורר הטוב במכללות וזה מה שגם חשבו שיעשה באן בי איי. יש סוג אחד בלבד של סקוררים שצריכים לכדרר פחות, והם מסוג רג'י מילר, המילטון וכו' (וגם להם היה כדרור טוב יותר משל מוריסון). כל השאר צריכים להחזיק ביכולת כדרור מספיק טובה לייצר לעצמם מצבי קליעה כי זה מה שסקוררים עושים. מוריסון הוא לא קלעי טהור (ע"ע ג'יי ג'יי רדיק שהכדרור בינוני אבל הקליעה מצוינת) ולכן, בהינתן זה שהכדרור שלו לא ברמה גבוהה, והוא גם לא אתלט, הוא הגיע למצב שבו הדרך הרגילה שלו להשיג נקודות כבר לא עובדת, כי שומרים עליו שחקנים שהם אתלטיים ממנו, שקופצים יותר גבוה ממנו, שמהירים ממנו, והזריקות שהוא לוקח הן זריקות מאוד מאוד מאולצות. מכיוון שזה הטיקט שעל גביו הוא הגיע לאן בי איי, ולא כסטופר הגנתי, שחקן אולאראונד או משהו אחר, אז הוא נמצא היום באירופה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

להסתכל על בחירות דראפט בדיעבד זה תרגיל מחשבתי מטופש.
קודם יש את הצרכים של הקבוצה ולא רק מי הכי טוב.
דבר שני יש כאלו שאף אחד לא ידע שיהיו הצלחה גדולה מראש כמו מארק גאסול שהפתיע מאד לטובה, אז להגיד שלא לבחור אותו אז היה טעות ניהול זה קצת מגוחך.
הבחירות שלהם סבירות גם אם לא מבריקות.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

ההבדל בין קבוצה שיכולה לבנות את עצמה לאט, לאט ולהמשיך להשתפר אחרי הגעה ראשונה לפליי אוף זה לא שחקן כזה או אחר, זה לארי בראון
מאז שהלך הכל השתבש

ומה נוביצקי אם לא סקורר, בראש ובראשונה. ההבדל הוא שלנוביצקי יש עוד כמה ס"מ (טוב, יש עוד כמה הבדלים), אבל לא אמרתי שהוא חיקוי טוב, אמרתי שהוא חיקוי דהוי, אבל עדיין חיקוי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

גימלריך, אתה מגזים ובגדול. מוריסון הוא קלעי אבסולוטי. היכלת שלו לעשות סטופ און אה דיים, להתרומם לקליעה תוך כדי תנועה וסטרוק נקי ונדיר, לא הולכים ברגל.

אם הוא מתאים לרמה הזו או לא, לעולם לא נדע. אני לא חושב שהוא קיבל את ההזדמנות לה הוא היה ראוי. בסה"כ עונת הרוקי שלו הייתה סבירה. הוא לא נצץ, אבל גם לא היה באסט.

בעונה השנייה הוא נפצע ומאז אף אחד לא נתן לו הזדמנות שוב.

הוא לא הסמול הראשון ולא האחרון שלא ידע לעשות הגנה, זה לא היה סוד כשהוא נכנס לליגה. ואני יכול לתת לך רשימה של שחקנים שלא ידעו להוריד כדור לריצפה ולמדו. לא ידעו למסור ולמדו. אפשר ללמוד רזי משחק. אתה לא יכול ללמוד ראיית משחק, אבל אתה כן יכול ללמוד למסור, בייחוד מתוך שיטה (ע"ע ספרס) ואתה יכול ללמוד לטפל בכדור טוב יותר.

אותו רדיק שהזכרת, יובש רבות, למד לטפל בכדור, קיבל דקות כרכז והיום הוא מוריד כדור לרצפה ולא מתבייש מאף גארד בליגה.

אבל כשאתה בוחר שחקן במקום השלישי בדראפט, אתה צריך להיות סבלני יותר. אתה חייב לתת לו יותר צ'אנסים. שנה אחת צ'אנס? לזה אתה קורה הזדמנות אמיתית?
אני חושב שהוא ראוי ליותר מכך ואני בטוח שהוא יכל לתת הרבה יותר. אבל זה כבר אקדמי.

וד"א, קבוצה עם סכימות התקפיות אמיתיות יכולה ליצור פיקים גם לשחקן שהוא לא נייד או מכדרר טוב. ידית טובה מחפה על המון פגמים במשחק. תשאל את גלן רייס.

לדעתי אתם סלחניים מדי לקבוצה שוויתרה על שלושה מכוכביה מבלי להשיג בחירות דראפט גבוהות בחזרה, בילתה דראפט אחד משמעותי בלי לבחור בכלל ועוד העבירה בחירה נוספת עתידית בסיבוב הראשון. זה הרי לעשות את כל מה שאוקלוהומה סיטי עשתה, רק להיפך.
כמו כן, המעבר מבחירות של כשרון קולג' שלא ברור עד כמה יכול להתממש במקצוענים לבחירות אפסייד מובהק על חשבון יכולת קיימת מראה על היעדר דרך אחידה. אני לא חושב ששארלוט נמצאת היכן שהיא נמצאת לחינם. זה לא רק היעדר מזל.

השאלה היא באיזה שלב מישהו מסיק מסקנות אישיות? או שיחכו לדו"ח המבקר?

_________________
נערך יותר מפעם אחת

מוק, ראיתי את מוריסון באן בי איי, ובמשחקים שאני ראיתי, לא התרשמתי מיכולת קליעה טהורה בסגנון ג'יי ג'יי רדיק או קייל קורבר (= לא מחטיא שלשה פנויה).
לא מסכים לגבי עניין הכדרור של רדיק. לדעתי היה לו את זה כבר בקולג'ים. לטעמי לקח לו פשוט זמן לפתח בטחון ושיתנו לו בטחון ואת האחריות לנהל משחק פה ושם. עדיין הוא בעיקר משחק בעמדה 2. לדעתי כדרור זו יכולת שהרבה הרבה יותר קשה ללמד בגיל כזה. קליעה אפשר לשפר, גם הגנה ויכולת מסירה. כדרור הרבה יותר קשה, ולא זכור לי שראיתי שחקנים באן בי איי שהשתפרו בקטגוריה הזאת באופן משמעותי לאורך הקריירה שלהם.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

סלח לי תותחינו... אבל לרדיק הייתה יכלת טיפול בכדור של עופר פליישר... הוא למד עם השנים להיות יותר מספוט אפ שוטר, כי זה בדיוק מה שהוא היה.

ולומר שאי אפשר ללמד כדרור בפרט או יכלת טיפול בכדור בכלל, זה פשוט שטויות.

כמעט כל אתלט גדול שנחת בליגה או ספוט אפ שוטר מעמדות 2-4 לא ידע להוריד כדור לריצפה. המון אתלטים גדולים הגיעו ליגה כשהם משחקים בעמדות פנים ועשו הסבה החוצה. הם פיתחו יד מבחוץ בכדי לרווח לעצמם את המשחק ולהקל על החדירה והם למדו לשלוט בכדור טוב יותר, כמו גם לכדרר הרבה יותר טוב, משום שמי שלא יודע להוריד כדור לריצפה כראוי, מאבד אותו בשניות ברמות הללו.

ג'יי ריץ' כשרק נכנס לליגה לא יכול היה לעמוד בדריבל מול אף אחד. אגב, הוא גם לא היה רבע מקלעי השלשות שהוא הפך להיות עם השנים. המשחק שלו התבסס בעיקר על אתלטיות.

לטרוויס אאוטלו לא היה משחק חוץ בכלל והוא הפך לקלעי שלשות קטלני ושחקן שיודע לשחק אוף דה דריבל. לא היו לו את הפרמטרים הללו במשחק בכלל כשהוא נחת בליגה.

אפילו סנטרים כמו כריס קיימאן שהיו שומרים את הכדור גבוה בכדי שלא יחטפו להם, למדו להוריד את הכדור לריצפה ולחדור לסל. לומר שאי אפשר ללמוד לכדרר זה פשוט מצחיק.
כן, אי אפשר להפוך אותך לטימי הארדוויי או סטיב נאש, אבל אפשר בהחלט ללמד אותך להוריד כדור לריצפה, לשמור עליו ולשלב צעד ראשון מתוך כדרור.

כל מי שראה את מוריסון בקולג'ים יודע שהוא היה קלעי אבסולוטי. עונת רוקי אחת היא לא אמת מידה מספקת לשפוט שחקן. כ"כ הרבה פרמטרים שלא קשורים ביכלת נטו נכנסים למשוואה. ותכלס, זו ההזדמנות האמיתית היחידה שהוא קיבל טרם נפצע.

אבל היום הכל כבר אקדמי כי את קריירת הNBA שלו הוא סיים גם אם הוא יחזור כפילר לאיזו קבוצה.

אין ספק שהוא באסט, אבל אם הוא היה מקבל רבע מההזדמנויות שקוואמי העגל בראון קיבל, היה אפשר לדבר עליו כבאסט ברמות הללו.

מה שכן, אם הקריירה של האשים תאביט תמשך באופן שבו הוא צובר יותר פצעי לחץ בעכוז מאשר נקודות על המגרש, אולי קוואמי ייחלץ מעמדת הבאסט הגדול בהיסטוריה שבה הוא שרוי. מי היה מאמין שזה אפשרי...

לא אומר שאי אפשר להתאמן וללמוד כדרור. אני אומר שעקומת השיפור בתחום הזה הרבה יותר נמוכה מאשר קליעה לשלוש (ראה ריצ'רד ג'פרסון שאחרי בית הלבנים שהוא בנה באתונה עם נבחרת הבלהות, הפך לקלעי אדיר בשנתיים האחרונות). אני חושב שדווקא למי שכבר יש את היכולות, יש גם יותר פוטנציאל להשתפר. רוז, וייד, לברון, קובי, וינס קרטר, מגריידי ושות' היו כולם מצוינים בכדרור כבר מהיום הראשון שהם דרכו בליגה. במקרה של מוריסון, סקורר זה שחקן שצריך רמה גבוהה מאוד של טיפול בכדור, לא הרמה של ג'יי ג'יי רדיק.

ראיתי את מוריסון בקולג'ים. סקורר מצוין, לא ספוט אפ שוטר ברמה של קייל קורבר, רדיק, המילטון, ריי אלן וכו'. ראיתי עכשיו כמה היילייטס שלו מהתקופה ההיא, ולטעמי ההסבר די פשוט - השחרור שלו לא מספיק מהיר. אם בקולג'ים הוא היה מקבל שנייה לכוון ולזרוק וזה היה מספיק זמן, באן בי איי צריך קאץ' אנד שוט הרבה יותר מהיר, וכנראה שהחצי שנייה הזאת זה בדיוק ההבדל. מעבר לזה, רואים שחלק ניכר מהנקודות שלו הוא גם ע"י יצירת מצבי קליעה לעצמו, שזה יכולת שפשוט נעלמה באן בי איי.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מבט על הקליפים של מוריסון מראה שחקן שגםן בקולג'ים הסתמך המון על כוח, לא אתלטי וכאמור כזה שצריך שנייה לסדר לעצמו זריקה. בקיצור הגדרה קלאסית לשחקן שלא יכול לקנות לעצמו דקות בליגה לא כקלעי ולא כסקורר. אירופה יותר מתאים לו.

עזבו את כל זה, תכל'ס יגיעו ל-8 הפסדים וימנעו מתואר הקבוצה בהיסטוריה או לא?
כרגע, הם בדרך להיות הקבוצה הכי גרועה בהיסטוריה.

8 הפסדים זה מאזן מצויין דווקא

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.