סל ניוז

מה הוא יודע לעשות, ומה הוא באמת שווה, עדיין נותר לגלות.

דבר אחד כן ברור לי - הפייסבוק שלי מלא בסטטוסים עליו. עכשיו, יכול להיות שהסטטוסים עליו הם בגלל שהוא אסיאתי אמריקאי (ואכן, חלק מנושאי הסטטוסים הם או אסיאתים או אסיאתים אמריקאים, אבל לא רק). יכול להיות שזה בגלל שהוא בניו יורק, ויכול להיות שזה בגלל שהוא מהרווארד, ולא חסרים לי כל מיני IVY LEAGUERS בפייסבוק. אבל אם הפייסבוק שלי הוא כן מדגם מייצג - מדובר בתופעה.

הכצעקתה?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

קודם כל לין הוא שחקן מוכשר.
אני דיברתי על כך לא פעם שמגיעה לו ההזדמנות, בטח בקבוצה ללא רכז.

וזה ההבדל הגדול של לשחק עם רכז שיכול להבין את הסכימות שדאנטוני משרטט לו לעומת סקנד.

הוא שולט יפה בקצב המשחק, הוא יודע לחדור ולהוציא החוצה- הוא רכז.

השיטה של דאנטוני הופכת כל רכז לענק. היא עשתה את זה אפילו לכריס פאקינג דוהון! שיש לו ראיית משחק של חמור עם עין אחת.

כמה פעמים דיברתי על כך שבעבור השיטה של דאנטוני מספיק רכז כמו רידנאור או בראה, או אפילו סשנז (יותר בעייתי כי אין לו יד מבחוץ) ולאו דווקא נאש. לא ברור לי למה הם חיכו עד עכשיו לשחק עם לין ויותר מכך, למה לא הביאו רכז מהדרג שדיברתי עליו.

לצורך העניין, כל אחד מאלו מתאים יותר מבארון לסגנון המשחק של דאנטוני.

הסיטואצייה של לין מאוד מזכירה לי את זו של מאט מאלוני ביוסטון. אחרי שהוא יצא משם, הוא לא הצליח להתרומם. השאלה אם לין יהיה מספיק טוב אחרי דאנטוני, היא השאלה האמיתית. אין לי ספק שכל עוד הוא ישחק אצלו כרכז ראשון, הוא יפרח. ויש הרבה שחקנים כאלו שאני יכול לומר זאת עליהם בNBA.

מצד שני, המספרים של נאש לא ירדו מהותית (לפחות לא בצורה כזאת שלא יכולה להיות מוסברת בירידה שעם הגיל).

מה שכן, אכן היה את דוהון.

לגבי ההשוואה בין לין למאלוני, לא יודע, כולה 2 משחקים חלפו, אפשר לחכות עם זה. מאלוני, אם זכור לי נכון נתן עונה שלמה של משהו כמו 12 נקודות בקבוצה של שלושה סופרסטארים, כשלצידו אם זכור לי נכון שוב, גם עמנואל דייויס נתן עונת קריירה. לא יודע בדיוק מה זה אומר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני די משוכנע שאם ייתנו ללין את הדקות הוא ייתן תפוקה טובה.

זה הזכיר לי את הסיטואצייה כי אף אחד לא ספר את מאלוני הרוקי ואז הוא קיבל את ההזדמנות ונכנס להרכב. הרכב שכה שיווע לרכז.

עמנואל דיוויס היה רוקי כמוהו וגם רנדי ליווינגסטון שהפך לרכז השני באותה העונה.

אם אני זוכר נכון, ברנט פרייס היה אמור להיות הרכז הראשון ואכזב.

מכל מקום, מאט מאלוני הגיע משום מקום. הוא היה רוקי מבוגר יחסית שלא נבחר בדראפט, בדומה ללין ולכן האלמוניות שלו הייתה גדולה אף יותר.

אגב, אני מאוד התרשמתי מהפעמים שיצא לי לראות את לין בווריורס בשנה שעברה.

נ.ב. שלא יובן חלילה שאני מזלזל במספרים של נאש. לין ושאר השמות שהזכרתי לא מגרדים את האיש.
אבל בל נשכח שפיניקס חזרה לרוץ בכדי שנאש יהיה אפקטיבי. הייתה תקופה שהיא ניסתה להיות הגנתית יותר והמספרים של נאש ירדו אז משמעותית.

ג'רמי לין הוא תופעה הרבה יותר גדולה מהפייסבוק שלך, הוא הביא איזשהי רוח חדשה ותקווה לניו יורק אחרי שהיה נראה כבר שהקבוצה בדרך לכשלון ספורטיבי ענק (נדמה לי שביום ראשון מישהו בנתניה אמר לי שאם הניקס לא יגיעו לפלייאוף זה יהיה אחד הכשלונות הגדולים בהיסטוריה), ברור שהוא צריך להיבחן לאורך זמן ובמיוחד כשיחזרו כרמלו ואמארה, אבל בינתיים הוא מתמודד עם ההצלחה הפתאומית שלו ואור הזרקורים המסנוור מצויין, עם משחק שלישי רצוף של יותר מ-20 נקודות ויותר חשוב עם נצחון שלישי רצוף.
הנה כמה דברים שהם מעבר לפייסבוק ולקהילה האסיאתית: לפני המשחק נגד יוטה והפציעה של כרמלו, אוהדי ניקס קיבלו מייל מהקבוצה עם תמונה של ג'רמי לין, כשמארק סטיין פרסם פאוור רנקינג מעודכן, בצד ימין היתה תמונה של ג'רמי לין ואתמול היתה כתבה בפוסט שמספרת מה ג'רמי לין עשה לשוק כרטיסי היד השניה (עליה של פי 4 בביקוש ו-36% במחיר).

_________________
13.6.13 לא תגנוב...

מוק, האם הניתוח שלך טוען שפאלטון לא רכז כזה מוצלח כמו שהיה נדמה לי?

_________________

יש שיגידו שזה סוג של מזל שלין פורח כשכרמלו ואמארה לא משחקים. ככה הוא בונה לעצמו מעמד, ויוכל לנצל אותו בתור רכז. יהיה מעניין. זה ממש עוד מוקדם להגיד מה זה יעשה לניקס בפלייאוף אבל הפוטנציאל שלהם עלה.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

_________________

סה"כ סיפור יפה אבל בינתיים זה רק 3 משחקים ושלושתם נגד קבוצות פח (יוטה היא קבוצת חוץ מזעזעת - רקורד של 2 נצחונות בלבד מ-9 משחקי חוץ). המבחן שלו ושל הניקס יתחיל בעוד שבועיים כשהם יכנסו לרצף של משחקים קשים (החל מה-19 לפברואר) :
דאלאס (ב), ניו-ג'רזי (ב), אטלנטה (ב), מיאמי (ח), קליבלנד (ב), בוסטון (ח), דאלאס (ח), סאן-אנטוניו (ח), מילווקי (ח), פילדלפיה (ב), שיקאגו (ח), פורטלנד (ב), אינדיאנה (ב), אינדיאנה (ח), טורונטו (ב), פילדלפיה (ח).

תופעת ההערצה לג'רמי לין התחילה לפני שהוא דרך בנבא-המדהים הוא שגולדן סטייט בכלל נתנו לו מקום בסגל בגלל שהוא אמריקאי-אסייתי ומקומי:

יש ביוטיוב כתבות ופארודיות עליו הקשורות למוצאו ממזמן- עוד בפרה סיזן בעונה שעברה בווריוורס עשו לכבודו ערב מורשת אסייתית או משהו כזה.

ראינו מה כרמלו ואמרה עשו נגד קבוצות "פח" אחרות

ההגנה של הוויזארדס פשוט מהממת, מדהים ששחקן מסוגל להגיע כל כך חופשי לדאנק בהתקפה מסודרת בלי שום תרגיל ושום חסימה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לזכותם של כרמלו ואמארה ייאמר שהם שיחקו קצת יותר מ-40 משחקים בקריירה, חלק מהם היו אפילו משחקים טובים. יחד עם זאת, דווקא ייתכן שאמארה ירוויח מלשחק עם לין כי להבדיל משומפארט ודאגלס, לין עוד מסוגל פחות או יותר לשחק פיק-אנד-רול.

אבל מה זה משנה כשגלן רובינסון 2.0 לוקח 20 זריקות, כולן מחוץ לשטף המשחק, וקולע ב-40%...

מעבר לעובדה שמדובר בסיפור ספורט-תרבות אדיר אם הוא ימשיך ככה (ובעצם גם אם לא), אבל בלי קשר לכך שהוא האמריקאי-אסייתי הראשון בליגה והרווארד וכו' אני באמת לא זוכר שום דבר שקרוב להיות דומה לזה.
לשחקן שבאמת בא משומקום, לא נבחר בדראפט אחרי עונה שלמה על הספסל בקבוצה שעשתה לו טובה שהחתימה אותו כ"שחקן בית" ובלי תהליך, בלי הדרגתיות פשוט מפציץ ככה ומנצח משחקים. ועוד בניו יורק..
מדהים.

לא יודע כמה זה דומה, אבל מה עם ג'מאריו מון?

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

סאנג', רודמן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

בשיקגו או דטרויט?

רודמן בשיקגו זה לדעתי סיפור רגיל למדי. הד קייס שהוא עדיין כישרון מוכח ושצריך למצוא את הנישה המדויקת שלו כדי להצליח.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

דטרויט כמובן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רודמן הוא כמובן סיפור סינדרלה מדהים, אבל בכל זאת שחקן שהיה מוכר איכשהו ונבחר 27 בדראפט (אז סיבוב שני). לין אמנם שיחק במכללה "אקזוטית" משהו (שאגב העונה היא מעולה ומדורגת), אבל היה הכוכב בקונפרנס שלו בדיוויז'ן 1 ובגדול ידעו מי הוא ומה הוא.

בעיניי הדוגמא הכי מגניבה לשחקן שבא משום מקום זה דארל ארמסטרונג, שחקן מכללה באמת נידחת מהדיוויז'ן 2, שהלך לשחק בקפריסין לפני שהגיע לאורלנדו, ושם, אחרי 16 משחקים בשתי עונות גם יחד, הפך לשחקן של דאבל פיגרז בפלייאוף ולא רק בפלייאוף אחד-אלא בארבע עונות שונות (כשהמג'יק אמנם לא עוברים סיבוב באף אחת מהם...), כשתוך כדי תנועה הוא גם קוטף את תואר השחקן השישי והשחקן המשתפר של העונה באחת העונות.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".

פיפן נבחר גבוה אבל היה מחתיכת קולג' אלמונימי, בכלל לא מה-NCAA אלא מהאחות החורגת NAIA.

עדיין יש סיפורים גדולים יותר. ביג בן ואייברי ג'ונסון למשל (שמבחינת העמדה מתאים יותר), לא נבחרו בדראפט ולקחו אליפויות כשחקני חמישייה.

עם כל הכבוד לשאר השמות שהזכרתם...



נ.ב. לא הבנתי את הערת פלטון

לא הערה אלא שאלה - ממה שראיתי פלטון נתן יופי של עונה לפני שנה בניקס: האם זה בזכותו, כלומר הוא רכז טוב מאוד, או בזכות שיטת ד'אנטוני?

_________________

ברור שבזכות שיטת דאנטוני.

פלטון כעקרון הוא רכז לא רע בכלל, אבל לא כזה שתפור על שיטת דאנטוני ובטח לא בטווח המספרים שהשיטה מפרגנת.

השיטה של דאנטוני מצריכה רכז מהיר שחודר המון ויודע להוציא כדורים החוצה (זו הסיבה שצ'ונסי לא התאים). העדיפות היא שגם תהיה לו יד מבחוץ.

שחקנים גדולים ממכללות נידחות דווקא פחות קשה למצוא, כך למשל שני סלטיקס אגדיים: רוברט פאריש שבחר לשחק במכללת דיוויז'ן 3 ליד הבית בלואיזיאנה (המכללה הזאת הוציאה בשלב מאוחר יותר את אנדרו וישנייבסקי), וכמובן לארי בירד שיש סיפור מרגש על תחילת דרכו באוניברסיטת אינדיאנה המכובדת, ואז המעבר שלו לאינדיאנה סטייט הקטנטנה-כמובן עד ההגעה לגמר המכללות האגדי מול מג'יק ומישיגן סטייט שלו.

_________________
"לגבי הפועל תל אביב, קבע בית הדין כי התנהגות האוהדים כלפי רגב פנאן והקריאות לעבר שמעון מזרחי מהוות עבירה של התנהגות בלתי ספורטיבית של קהל אוהדים, למרות שהן בגדר המותר".