שיקגו לא צריכה להתרכז בטריידים. חומר השחקנים שיש לה מספיק טוב כדי להגיע לפלייאוף, גם מול מיאמי, כשווים מול שווים (ואולי פייבוריטים). אם שיקגו תגיע בריאה, בסגל מלא, עם יתרון ביתיות - היא לא אנדרדוג גם מול מיאמי. התוספת של המילטון מאוד משמעותית למשחק ההתקפה, ומי שראה העונה את שיקגו איתו ובלעדיו (כשרוז כשיר) מבין את ההבדל. יש מספר הבדלים בין שיקגו הזו לשיקגו מודל 2010/1. ההבדל העיקרי, כאמור, הוא המילטון לעומת בוגנס. מי שראה את המשחק של שיקגו במיאמי צריך להבין את החשיבות של המילטון למצ'-אפ מול ההיט (גרם לוייד להתרוצץ אחריו לא מעט). שיקגו, למשל, היא קבוצה יותר מנוסה העונה. אמנם לבוזר היה גם בעונה שעברה קילומטרז' פלייאוף נאה, אבל דריק רוז, לואול דנג וג'ואקים נואה, שהם הלב והנשמה של הקבוצה הזו, צורכים כל דקת פלייאוף ומרוויחים ניסיון במעמדים הללו. חוץ מזה, המילטון משמעותי גם כאן. על ההבדל לשחקני הספסל בכלל אין מה לדבר. בנוסף, וזה אולי האלמנט החשוב ביותר - העונה הכוכבים של שיקגו משחקים הרבה פחות דקות. לא הייתי פוסל על הסף אפשרות ששיקגו נתנה לכוכבים שלה לנוח עם חצאי פציעות (ולא כדי שיהיו בריאים, אלא כדי שינוחו). ארבעת שחקני החמישייה שנשארו מהעונה שעברה משחקים פחות העונה. רוז ודנג גם נחו בגלל פציעות ממושכות.
הבדל נוסף הוא המשכיות. שחקנים כמו רוני ברואר, עומר אשיק וג'ון לוקאס עשו קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת המעמד והתוצרת שלהם לטובת הקבוצה. ההמשכיות באה לידי ביטוי לא רק בהזדמנות שהשחקנים הללו מקבלים העונה, אלא גם בתיאום הפנטסטי בין הקבוצה, תיאום שמתבטא ברוטציה הגנתית כמעט מושלמת ותנועת כדור מאוד מתואמת בהתקפה.
יתרון נוסף שעובד לטובת שיקגו הוא בית חזק, במיוחד בפלייאוף. בעונה שעברה שיקגו הפסידה למיאמי ביונייטד סנטר, אבל לסדרה ההיא היו התירוצים שלה, ואני מניח ומקווה שהם לא יהיו גם העונה. כאמור, הכל חוזר לעניין הבריאות. אם השחקנים יהיו בריאים, אז אני חושב שהספסל של שיקגו חזק מאוד. יש קלעים מצויינים כמו קורבר ולוקאס (קורבר קולע העונה יותר שלשות, באחוזים יותר גבוהים), יש שומרים מעולים (ברואר, גיבסון ואשיק) ויש את סי ג'יי ווטסון שאני לא בטוח שנופל ברמתו מכמה רכזים פותחים בצמרת המזרח (ג'ף טיג או דרן קוליסון). צריך להתעכב על הטקטיקה המעניינת של טום ת'יבודו, שמשתדל להעלות את הצמד אשיק את גיבסון ביחד, ובכך יוצר תיאום כמעט עיוור בין השניים בהגנה (בהתקפה הם פשוט סובלים מיכולת נגרית, אז אין צורך בתיאום). עניין התיאום נזקף גם לזכות צמד הגבוהים המרכזי של הבולס.
כאן אני מגיע לעניין הטרייד - אני לא חושב ששיקגו צריכה להשתגע כדי להשיג טרייד. כמו שכתבתי, אני חושב שחומר השחקנים מספיק טוב כדי לאיים על האליפות. בקצב הנוכחי, שיקגו לא תהיה אנדרדוג מול אף קבוצה בשום שלב. לדעתי, אסור לגעת בלואול דנג. מדובר באנדרייטד גדול מאוד, שחקן יעיל ושומר עצום. שחקן אינטליגנטי שמחבר את השחקנים והופך אותם לקבוצה. במשחקים בהם הוא נעדר בגלל פציעה שיקגו לא נראתה טוב. במיוחד בהגנה. החשיבות שלו להרכב של שיקגו, ולשיטה של ת'יבודו, היא מכריעה. ת'יבודו עצמו חושב ככה, ולכן לשמחתי אני לא רואה את שיקגו מעבירה אותו בטרייד. גם לא על האוורד (בעיקר בגלל העובדה שהאוורד לא מעוניין כ"כ בשיקגו, אבל גם בגלל שדנג לבדו לא יספיק לטרייד). שחקן נוסף ששיקגו צריכה להשאיר, באופן פחות בוהק, הוא ג'ואקים נואה. נואה התחיל את העונה לא טוב, בלשון המעטה, אבל בתקופה האחרונה הוא מצויין. בשבעת המשחקים האחרונים (רצף הניצ' של שיקגו) הוא עלה מ-9.6 ריב' למשחק ל-14.2 ריב' למשחק, עם שליטה מוחלטת על הכדורים החוזרים גם מתחת לסל של היריבה. האפשרות לנקודות מהזדמנות שנייה שנואה מספק לשיקגו היא נשק משמעותי בשיטה של הבולס.
אני לא יודע אם זה אפשרי, אבל הטרייד היחיד שבא בחשבון להערכתי הוא קרלוס בוזר תמורת פאו גאסול. גם טרייד כזה, אגב, לא בטוח יביא לתוצאה טובה. אני לא חושב שצריך להקל בהשפעות של תיאום בין שחקנים, היררכיה התקפית ויציבות.
|
אני מבין שהבחור מושמץ, אבל זה כבר באמת מוגזם. רק מי שלא ראה את בוזר משחק השנה, יכול לחשוב שהוא פחות טוב השנה.