תם לו דראפט 2012 והמוטיב בשבילי לא היה עומק או איכות, כפי שפומפם בתקשורת, אלא הרבה יותר בינוניות. והבינוניות הזאת מסבירה את אחד הדראפטים היותר מפתיעים שהיו לנו בשנים האחרונות, כשאתרי המוק השונים לא ממש קלטו את מה הקבוצות הולכות לעשות. מהבחינה הזאת הוא די מזכיר לי את דראפט 2006 וכולנו תקווה שהתוצרת של הדראפט הנוכחי לא תהיה דומה.
בכל מקרה אעשה רשימה קצרה של מנצחים ומפסידים לטעמי בדראפט
ההורנטס הם בבירור המנצחים של הדראפט. גם מי שלא מאמין עד הסוף באנתוני דיוויס לא יכול שלא להסכים לאפשרות שהדראפט הזה בשמו המלא, הדראפט של אנתוני דיוויס יהיה בעתיד בשורה אחת עם הדראפטים של דאנקן (מישהו באמת זוכר איזו עונה זאת? 1997, 1996, 1894?) לברון (שעם כל העומק, למעשה זכה להיקרא עדיין דראפט 2003) ושאק. הבחירה המעניינת היא בחירה מספר 10. המחשבה הקונבנציונלית אמרה שההורנטס צריכים לקחת רכז. המחשבה הקונבנציונלית ממש לא אמרה קנדל מרשל הרכז היחידי שנשאר. אז ההורנטס הלכו על הכישרון הכי גדלו שהאמינו בו בתוספת ערך מוסף שאולי אוסטין ריברס בכל זאת צפה במשחק או שניים בחיים שלו של רכז טהור, נניח שם אקראי, דוק ריברס. סביר להניח שהעונה ג'ק ימשיך למלא את תפקיד הרכז הפותח של ניו אורלינס וריברס יהיה המחליף של 2 עמדות הגארד, ותעודת ביטוח כלשהי למקרה שבסוף העונה אריק גורדון ימלט על נפשו. מבחינת פוטנציאל נטו, ריברס עוד יכול להפוך לכוכב באן.בי.איי.
מספר 2 מבין המנצחים הם הקינגס. אני די משוכנע שהם לא התכוונו לכך וכבר בנו על הכישרון של האריסון בארנס וכמובן האופי שישתלב היטב באין אופי בסאקטאון. אבל כתוצאה מהפטיש הלא ברור של הקאבס, הקינגס קיבלו את השחקן שהכי מתאים להם בדראפט הזה, שלא קוראים לו חדגבה. עם קאזינס יש לקינגס קו קדמי מהפיזיים בליגה ושתי משאבות ריב'. לצד קאזינס, רובינסון יוכל לפתח את המשחק ההתקפי שלו לאיטו.
כשמנהלים סיכונים יש רגעים שבהם הסיכון שאסור לגעת בו הופך לסיכוי שאי אפשר שלא לחטוף. אנדרה דראמונד בבחירה מספר 9 היה בדיוק האיש שעד בחירה מספר 5 היו צריכים לירות בג'י.אם שלוקח את הסיכון, אבל לאקי ג'ו אולי שוב פעם יצליח לשלוף קבוצה מוצלחת לגמרי במקרה כמו ב-2004, כשראשיד נפל לידיים שלו היישר מהשמיים וממחלקת מקרי הראש הקשים. לדראמונד יש כלים פיזיים מופרעים שגרמו לאנשים להשוות אותו לדווייט הווארד, אבל גם אם לא מדובר בביאה הפיזית השנייה של הווארד, עדיין מדובר בביגמן עם מימדים מצויינים ואתלטיות ברמה הגבוהה ביותר. זה שווה משהו והמינימום של המשהו הזה זה דיאנדרה ג'ורדן. דומארס לקח הימור ששווה לקחת ואפילו חייבים (כמו ההימור על בן גורדון וצ'רלי וי מלפני שני קייצים, רק ההיפך).
דני איינג' איכשהו תמיד מצליח למצוא את הזבל שאחרים לא מזהים שלמעשה זה סוג של זהב. לפעמים זה הצליח מאד כמו עם אל ג'פרסון בבחירה 15 (אחרי רוברט סוויפט, בסי טלפייר וכמובן לוק ג'קסון האלמותי) או טוני אלן בבחירה מספר 25. לפעמים זה מצליח לא רע כמו דלונטה שנבחר מקום אחד לפני טוני אלן, אבל לעד ייזכר בגלל דברים אחרים שקשורים חלקים לכדורסל או בכלל לא (זה לא רק האמא, אלא גם הנסיעה עם שני שוטגאנים טעונים באופנוע היא בלתי נשכחת) ולפעמים לא ממש הצליח כמו עם ג'ראלד גרין. בכל מקרה גם סאלינג'ר וגם פאב מלו הם שני שחקנים עם אופציה לא רעה בכלל בכלל להצלחה בליגה הזאת. האחד יכול להיכנס על הטיקט של ביג בייבי, כאנדרסייזד ביגמן מלוטש התקפית ואילו השני יהיה מן הסתם גרג סטייסמה משודרג.
האחרונים שמצטיירים כמנצחים הם אוק סיטי עם פרי ג'ונס השלישי. הסיבות להתלהבות ידועות וברורות. ג'ונס הוא כישרון טופ פייב. אבל חייבים לנקוט במידת הזהירות. בדר"כ כששחקן כל כך מוכשר נופל כל כך עמוק, הסיבה היא רלוונטית וגם מכרעת. לא חסרים דוגמאות של שחקנים שנפלו עמוק בדראפט וכולם היו בטוחים שמי שלקח אותם עשה את הגניבה של החיים. מאצ'יי לאמפה נפל מבחירת לוטרי אפילו טופ 6 עד לבחירה הראשונה בסיבוב השני ולאוהדי הניקס עד היום יש טראומה משחקנים זרים (סתם, הטראומה על שמו של פרדריק וייס, אבל מקרים כמו לאמפה לא ממש עוזרים). כשמיני בחרה את לוריין וודס בסיבוב השני, הקונספירציה הייתה שבגלל שלמיני נשללו זכויות הדראפט, אז הקבוצות ויתרו לה על שחקן שהיה אמור ללכת בסיבוב הראשון, כדי שהטי וולבס לא יצאו בידיים ריקות. ובכן הם יצאו בידיים ריקות. גם דחואן בלייר, כשחושבים על זה ועל הפלייאוף האחרון הוא לא גניבה מדהימה ועדיין אנחנו לא יודעים כמה עונות תחזיק הברך ללא סחוס. אם עוד 2 עונות דומות לעונות שנתן עד כה הוא יאלץ לפרוש, האם גם אז נאמר שהספארס שדדו את הקופה? אני באמת לא זוכר כישרון ענק שנפל כל כך הרבה בדראפט (זה לא פירס שצנח עד המקום העשירי וזהו) שגם הצליח, אז נא לצנן את ההתלהבות לגבי החמישיה המפלצתית של אוק סיטי. לג'ונס יש בעיות בברך שהורידו אותו למטה וכמובן בעיות אופי לא פשוטות ומשחק שכתוצאה מכך די חדגוני. אם האסימון יפול אז אוק סיטי שוב בחרו בדראפט בצורה מבריקה, אבל האסימון הזה קל עד מאד.
ומהמנצחים אל אלו שבמקרה הטוב הורמה גבה (יחידה כמובן) לגבי הבחירה שלהם ובראש בראשונה ניתן לציין את הקאבס ששוב הפתיעו בבחירה מספר 4 ולקחו שחקן שהיה אמור להיבחר בסוף העשיריה הראשונה. לצד ההתלהבות של אושיות פורום מהשחקן, חשוב לציין שווטרס עדיין היה רק שחקן ספסל של 25 דקות בסירקיוז, שהוא נודע כשחקן בעייתי ושעם כל ההשוואות לדוויין ווייד, הוא רק מזכיר אותו, הוא לא קרוב אליו ברמת הכישרון והאתלטיות. לי קשה להיזכר בשוטינג גארד נמוך ללא קליעה מבחוץ שגם הצליח ממש למעט ווייד, אתם יודעים הייתה סיבה שווייד נבחר במקום ה-5 בדראפט שלו. הבחירה השניה של הקאבס דווקא מוצאת חן בעיני. אני חושב שטיילר זלר בהחלט יכול לשחק בליגה, אפילו בתור סנטר פותח (ובניגוד למה שמישהו בנושא הדראפט כתב, בהחלט שיש לו עמדה, מאד מוגדרת ויחידה). הבחירה השלישית שלהם עם קנינגהאם היא סטרץ' לא ברור גם כן. לפחות אף אחד לא נלקח בעמדה של עומרי שלנו, גם זאת נחמה.
לא ברור גם מה מילווקי בדיוק מנסה לעשות. אקפה אודו, לארי סנדרס, סם דלאמבר כולם אתלטים ארוכים ודקים עם יכולת חסימה, אך ללא משחק התקפי כלשהו. זאת כמובן הסיבה לבחור בשחקן האוברייטד בעיני בדראפט, ג'ון הנסון, שהוא אתלט ארוך ודק עם יכולת חסימה ללא משחק התקפי כלשהו.
ובפינת הביזאר אפשר לציין את אינדי שלקחו את מיילס פלומלי, שאם הפייסרס לא היו שולפים אותו רוב הסיכויים שלא היה נבחר בכלל בדראפט.
שחקני סיבוב שני שמוצאים חן בעיני - הראשון הוא הנבחר הראשון בסיבוב השני, ג'ף טיילור סווינגמן אתלטי שלדעתי יצליח בליגה. בבחירות 34, 35 נבחרו שני שחקנים שלמרות שהם שונים, הם מביאים דבר אחד דומה וזה נשמה וזה גם מה שישאיר את ג'יי קראודר ואת דריימונד גרין לדעתי בליגה. הנבחר האחרון שאדבר עליו הוא נבחר הסיבוב השני של דנבר. הנאגטס עשו דבר חכם מאד. הם לקחו בדראפט את קווינסי מילר ואת אוון פרנטיר. הנק' היא שהם לקחו את פרנטיר, פוטנציאל גבול סיבוב ראשון בסיבוב הראשון ואילו את מילר המוכשר ממנו, שגם היה בחלק מהזמן לפני הדראפט מועמד לאמצע הסיבוב הראשון בסיבוב השני. כך הם יוכלו לחסוך כסף של סיבוב ראשון, כשפרנטיר ישאר באירופה ואילו להנות משחקן עם פוטנצ' סיבוב ראשון בדמותו של קווינסי מילר, שיכול להיות הגניבה הגדולה ביותר בדראפט הזה, יותר מחברו לביילור, פרי ג'ונס.
ולסיום, הדראפט של יוסטון. סביר להניח שחלק, או כל השחקנים שנבחרו לא ישארו במדים של יוסטון, אבל ג'רמי לאמב, טרנס ג'ונס ורויס ווייט הם בין שלושת השחקנים הכי מעניינים בדראפט ולכל אחד מהם יש סיכוי להפוך לגניבת דראפט נאה ביותר ובמקרה של לאמב, אפילו סופרסטאר.A
_________________ "You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|