אני חושב שמאמני הכדורסל ודים ו-CP3 מגזימים וזה די ברור. אני לא חולק על כך ששחקן שזורק בצורה נכונה יקלע טוב יותר מאשר עם הוא גדל עם זריקה לא נכונה, אבל ההבדל הוא לא כזה דרמטי כמו שודים או CP3 יצרו. זה לא 20% לעומת 45% או קלע לא רע עם קליעה מוזרה. תסתכלו בעבר ותראו שחקנים עם קליעה "מוזרה" שהיו קלעים מדהימים. אם דורון ג'מצ'י בתור ילד היה נופל לידיים של ודים, הוא כבר היה מסדר לו את הקליעה, כי ג'מצ'י הוציא את הקליעה גבוה, שלא לדבר על הזריקה של לו סילבר.

יש עקרונות חשובים ואני מסכים שאם שחקן יכוון לפגוע בצד הימני של הקרש ולא לכיוון הטבעת הוא לא יקלע וגם אם הוא יחליט שהוא מלטף את הכדור בדרך לסל זה יגמר באיירבול. או אם נתייחס יותר ברצינות, אז המשך התנועה של היד אחרי הזריקה עוזר או לדאוג שהיד התומכת באמת תהיה תומכת ולא תהיה עוזרת בזריקה ועקרונות אחרים של זריקה נכונה ישפרו את הקליעה. אבל בעיני הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה נכון אתה זורק, אלא פשוט כמה אתה זורק. אין שום תחליף לחזרות וחזרות ועבודה קשה. אמיר כץ לא הפך לקלע המדהים שהוא היה בגלל שהטכניקה שלו הייתה מושלמת, אלא בגלל שהוא היה פריק שכל היום היה הולך וזורק לסל. אני מכיר אגודה שהמאמנים שם באמת שמים דגש מטורף על קליעה נכונה ועובדים בצורה הכי נכונה שאפשר ובכל זאת הילדים לא יוצאים קלעים גדולים. למה? כי כיום הילדים לא עובדים קשה על הקליעה לבד.

אני חושב שמאמני הכדורסל ודים ו-CP3 מגזימים וזה די ברור. אני לא חולק על כך ששחקן שזורק בצורה נכונה יקלע טוב יותר מאשר עם הוא גדל עם זריקה לא נכונה, אבל ההבדל הוא לא כזה דרמטי כמו שודים או CP3 יצרו. זה לא 20% לעומת 45% או קלע לא רע עם קליעה מוזרה. תסתכלו בעבר ותראו שחקנים עם קליעה "מוזרה" שהיו קלעים מדהימים. אם דורון ג'מצ'י בתור ילד היה נופל לידיים של ודים, הוא כבר היה מסדר לו את הקליעה, כי ג'מצ'י הוציא את הקליעה גבוה, שלא לדבר על הזריקה של לו סילבר.

יש עקרונות חשובים ואני מסכים שאם שחקן יכוון לפגוע בצד הימני של הקרש ולא לכיוון הטבעת הוא לא יקלע וגם אם הוא יחליט שהוא מלטף את הכדור בדרך לסל זה יגמר באיירבול. או אם נתייחס יותר ברצינות, אז המשך התנועה של היד אחרי הזריקה עוזר או לדאוג שהיד התומכת באמת תהיה תומכת ולא תהיה עוזרת בזריקה ועקרונות אחרים של זריקה נכונה ישפרו את הקליעה. אבל בעיני הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה נכון אתה זורק, אלא פשוט כמה אתה זורק. אין שום תחליף לחזרות וחזרות ועבודה קשה. אמיר כץ לא הפך לקלע המדהים שהוא היה בגלל שהטכניקה שלו הייתה מושלמת, אלא בגלל שהוא היה פריק שכל היום היה הולך וזורק לסל. אני מכיר אגודה שהמאמנים שם באמת שמים דגש מטורף על קליעה נכונה ועובדים בצורה הכי נכונה שאפשר ובכל זאת הילדים לא יוצאים קלעים גדולים. למה? כי כיום הילדים לא עובדים קשה על הקליעה לבד.

תודה לכולם על התגובות המושקעות קודם כל!
נמרוד, מה הטווח גילאים ורמה? כפי שאמרתי אני בסה"כ חובבן נמוך אחרי צבא(184) עם יד נחמדה שמשחק שישי-שבת ותו לא.

למה צריך לבחור בין השניים ?

תזיז לו את האגודל ימינה ביד התומכת ואז תעודד אותו לזרוק כמה שיותר.

כשיהיה לי כח, אני אנסה להקליד את "האיש שידע לעופף" של צ'אפק, אמנם לא קישון, אבל קרוב מספיק (לא יודע אם מלמעלה או מלמטה).

ובינתיים, ננסה לחדד את השאלה - נניח שאנחנו במחנה של ודים ולא של עמוס, מה מאמן צריך לעשות בסיטואציה ההיפותטית של ילד שמגיע אליו עם זריקה שהוא כבר מורגל בה, בטכניקה לא נכונה, אבל שעובדת לו טוב והוא כבר זורק אותה הרבה שנים. ונניח לצורך העניין שלא מדובר במטר-שמונים לא מוכשר במיוחד, אלא במישהו שבאמת יש לו את הכישרון והנתונים הפיזיים להיות שחקן מקצועני. אז האם להשקיע בללמד אותו לזרוק כמו שצריך, האם לשמור על מה שיש ושילטש את זה, האם יש איזה שביל זהב באמצע?

ואגב, אף אחד לא ענה לאחת השאלות בהודעה הפותחת - אז אני חושב ש90 מתוך מאה מהעונשין זה לא רע, לא?