|
שבוע שעבר הבטחתי מצ' אפ שבועי, מה שלא הבטחתי הוא שהוא תמיד יבוא מהנ.ב.א. האמת היא שבדרך כלל כן, כי אני חסיד גדול הרבה יותר של הכדורסל האמריקאי מאשר זה האירופאי, אבל מדי פעם... והפעם - מי שהם אולי שני הכדורסלנים הגדולים והדומיננטיים באירופה של 20 השנים האחרונות. בצד האחד הסרבי הגדול, שבין אמצע-סוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים שלט ללא מיצרין באירופה מול הספרדי המצוין ששבר כל שיא אפשרי ביורוליג. שניהם נתנו כמה מהשנים הטובות ביותר שלהם בברצלונה, אם כי נבארו מזוהה איתה, בעוד בודירוגה בעיניי תמיד יהיה בעיקר שחקן של פנתנייאקוס.
שני הכוכבים האירופאיים הגדולים שמעולם לא נתנו לנ.ב.א הזדמנות של ממש. בודירוגה בכלל לא. נבארו, במשך עונה אחת. העובדה שהם לא שיחקו בנ.ב.א, גם היא מיצבה אותם ככוכבים הגדולים באירופה בדורותיהם.
אז מי הגדול שבהם:
דיאן בודירוגה
האמת היא לצערי, שקשה מאד למצוא סטטיסטיקות שלו טרם תחילת עידן היורוליג האירופאי, אבל נכניס את מה שצריך. מה שכן אפשר למצוא ובקלות, זה את רשימת ההישגים ורשימת ההישגים שלו עצומה. דיאן בודירוגה היה בעיניי, לפחות מבחינת צבירת הנקודות, הגאון האירופאי הכי גדול. לא מהיר, לא אתלטי. לא צלף גדול. אבל כל סל שלו היתה מלאכת מחשבת של הבנה מדויקת של ההגנה של השחקן מולו. החצי חדירה שלו היתה נשק בלתי עציר במשך שנים. התחיל את הקריירה ביוגוסלביה ואחר כך במילאנו באיטליה בתור רכז גבוה, המג'יק הלבן. סיים אותה בתור הסמול פורוורד הגדול מכולם, ובעיניי בכל מקרה, היה הרבה יותר סמול פורוורד - שחקן שמסוגל לצבור נקודות אבל גם למסור את המסירה מאשר רכז פר-סה.
שיחק באופן משמעותי באירופה, בשתי הגדולות של ספרד, ריאל וברצלונה. בטרייסט, במילאנו, וברומא בה סיים את הקריירה, ובעיקר בעיקר בפתננייאקוס, בה שיחק ארבע שנים ושאיתו היתה הקבוצה הגדולה באירופה של התקופה.
הישגים קבוצתיים:
שלוש אליפויות יורוליג, שתיים מהן עם פאו ב 2000 (עם קטש, מול מכבי) וב 2002. ואחת עם ברצלונה ב 2003
שלוש אליפויות יוון רצופות עם פאו 99-01
שתי אליפויות ספרד רצופות עם ברצלונה 03-04
דאבל איטלקי עם מילאנו, אליפות וגביע ב-96
קוראץ'\ספורטה, או איך שלא קראו למפעל הזה בשנת 97 עם ריאל.
שתי מדליות זהב בשתי אליפויות עולם רצופות עם נבחרת סרביה, 98 ו 2002
מדליית כסף אולימפית עם סרביה בשנת 96
שלוש אליפויות אירופה עם סרביה בשנים 95, 97 ו 2001
הישגים אישיים:
MVP בליגה הספרדית בשנת 1998
MVP בליגה היוונית עם פנתנייאקוס בשנת 1999
MVP של פיינלפור היורוליג בשתי עונות רצופות 02-03, הראשונה עם פאו, השניה עם ברצלונה.
שחקן השנה באירופה, 2002
שלוש פעמים רצופות, בחמישיית העונה ביורוליג 02-04
שחקן נבחרת העשור 2001-2010 ביורוליג
MVP באליפות העולם עם סרביה 1998
סטטיסטיקות בולטות:
כאמור, לצערי, יש לי את רוב הסטטיסטיקות שלו, אבל אין לי את אלה שעשה ביורוליג (או איך שלא קראו למפעל) לפני שנות האלפיים, וחבל.
מה שכן, אני אתן תיאור מפורט כי לא כל כך קל למצוא את הסטטיסטיקות האלה. ויתרתי על הסטטיסטיקות מהשנים הראשונות ביוגוסלביה.
סטט' בליגות המקומיות
טרייסטה: 92-93, קלע 21.3 נקודות בממוצע למשחק עם 5.2 ריבאונדים למשחק.
טרייסטה: 93-94, 18 נקודות, 4.4 ריבאונדים למשחק
מילאנו. 94-95: 20 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-2 חטיפות למשחק
מילאנו: 95-96 קלע 23.3 נקודות בממוצע עם 5.8 ריבאונדים ו-2.1 חטיפות. דאבל איטלקי.
ריאל מדריד: 96-97 - 18.6 נקודות, 6 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים. קוראץ'
ריאל מדריד: 97-98 - 19.1, 6.2 ועונת שיא עם 3.2 אסיסטים.
בפנתנייאקוס הוא התפתח לאול אראונד אמיתי, עם מספרים מדהימים עבור אירופה.
פאו 98-99: 21 נקודות, 6.1 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים. אליפות יוון.
פאו 99-00: 17.4, 5.5 ריבאונדים, 4 אסיסטים. אליפות יוון ואליפות אירופה.
פאו 00-01: 17.6, 4.6, 3.2. אליפות יוון, גמר אירופאי בסופרוליג.
פאו 01-02: 17.4, 5.1, 2.9. אליפות אירופה.
ברצלונה 02-03: 16.1, 4.1, 2.4. אליפות ספרד ואליפות אירופה.
ברצלונה 03-04: עונת שיא בקדנציה הזו בספרד עם 17.6, 4.9 ו-2.4 אסיסטים. אליפות ספרד.
ברצלונה: 04-05: העונה שבה הוא התחיל את הירידה בקריירה, ועדיין, 13.1 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים
רומא: 05-06: 15.6 נקודות, 5.7 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים
רומא: 06-07: 14.3 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, כאמור בעונתו האחרונה בקריירה.
עונת הסופרוליג בפאו (00-01) בה הגיע לגמר מול מכבי: 17.8, 4.7 ו-2.9 למשחק.
יורוליג:
פאו 01-02: 21.2 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים
שלוש עונות הבאות בברצלונה עם ממוצעים כלל עונתיים של 17.5 נקודות, 4.3 ריבאונדים וכ-2 אסיסטים למשחק.
אפילו בעונת המשחק האחרונה שלו, היה הכוכב הבלתי מעורער של רומא עם 14.7, 4.1 ריבאונדים ו 2.5 אסיסטים למשחק.
סך הכל קריירת יורוליג: 18.5 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-2 אסיסטים למשחק בחמש עונות עם שלוש קבוצות שונות.
סטטיסטיקות מהנבחרת:
אולימפיאדת 96: 10 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, מדליית כסף.
אולימפיאדת 00: 10.4 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, מקום שישי.
אולימפיאת 04: 13 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, מקום 11 בכשלון די רציני.
אליפות אירופה 95: 10.5 נקודות למשחק, ואליפות אירופה
אליפות אירופה 97: 10.5 נקודות למשחק, אליפות אירופה
אליפות אירופה 99: 14.1 נקודות למשחק, מקום שלישי
אליפות אירופה 01: 14 נקודות למשחק, אליפות אירופה
אליפות אירופה 03: לא שיחק
אליפות אירופה 05: 8.5 נקודות וכשלון משחק עם הפסד בשמינית הגמר לצרפת.
אליפות עולם 98: 14.7 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ואליפות עולם.
אליפות עולם 2002: 12.9, 4.6, 2.7 ואליפות עולם. בגמר הוא נתן את אחד ממשחקיו הטובים ביותר עם 9 נקודות בשתי הדקות האחרונות ו-27 נקודות בסך הכל בניצחון בהארכה על ארגנטינה.
זהו, וברצינות נראה לי שזה החיבור הכי מושלם באינטרנט של כלל הסטטיסטיקות של בודירוגה. הייתי צריך לנבור בכמה אתרים בשביל המידע הזה.
חואן קרלוס נבארו:
כמעט באופן מושלם, בזמן דעיכת הקריירה של בודירוגה, התחילה לנסוק הקריירה של האיש הזה, עם נקודת תפר אחת מרכזית, שלוש שנים, בהן שניהם היו כוכבי על ושיחקו ביחד בברצלונה. נבארו, כמו בודירוגה לפניו, הוא גאון עצום ביצירת נקודות. גם אצלו קשה להצביע על תחום אחד שבו הוא טוב יותר מאחרים. יש צלפים טובים ממנו, ויש גם חודרים טובים ממנו. אבל אין אנשים באירופה עם השילוב הזה. גם אצלו אחד הנשקים העיקריים היה ועודנו חצי החדירה. אך בעוד אצל בודירוגה היא היתה איטית ומחושבת, אצלו היא מהירה. שחקן נטול פחד ומורא. אחת הסיבות המרכזיות שברצלונה ובעיקר נבחרת ספרד היא הכוח המדהים שהיא בעשור האחרון. שבר כל שיא נקודות אפשרי ביורוליג. שחקן על, וגם הפלופר הגדול בתולדות המשחק.
בניגוד לבודירוגה שהשתדל להחליף קבוצה פעם בשנתיים שלוש, האיש הזה שיחק במשך הקריירה כולה בברצלונה, פרט לעונת ניסיון אחת, סבירה, אך לא יותר מכך, בממפיס.
הישגים קבוצתיים:
7 אליפויות בספרד, ועוד היד נטויה.
2 אליפויות יורוליג, כולל אחת עם בודירוגה בעונת 02-03, השניה הגיעה בעונת 09-10. גם כאן, עוד היד נטויה.
גביע קוראץ' אחד בעונת 98-99, עם ברצלונה כמובן.
אליפות עולם עם ספרד בשנת 2006
שתי אליפויות אירופה עם ספרד (2009, 2011), וגם שתי מדליות כסף ומדליית ארד אחת.
שתי מדליות כסף אולימפיות ב-2008 וב-2012
הישגים אישיים:
MVP בליגה הספרדית בשנת 2006
MVP ביורוליג בשנת 2009
MVP של פיינל-פור היורוליג 2010
5 פעמיים בחמישיית השנה ביורוליג, ועוד פעמיים בחמישיית היורוליג השניה
מלך הסלים ביורוליג בשנת 2007 עם 16.8 נקודות למשחק
שלוש פעמים ברציפות שחקן השנה באירופה (09-11) של יורובאסקט. אף אחד אחר לא זכה יותר מפעמיים. בודירוגה זכה בעונה הראשונה בה הפרס ניתן בשנת 2002.
חבר עם בודירוגה בקבוצת העשור ביורוליג (2001-2010)
השחקן האירופאי של השנה – פעם אחת בשנת 2010. זהו פרס שניתן לשחקן אירופאי כלשהו (כלומר, לאו דווקא לכזה שמשחק באירופה). הפרס החל להינתן בפורמט כזה או אחר בשנות השבעים. נבארו זכה פעם אחת, בודירוגה באופן מפתיע, מעולם לא.
הסקורר המוביל בכל הזמנים ביורוליג עם 3175 נקודות עד היום.
סטטיסטיקות:
אני חייב לציין שאת הסטטיסטיקות של נבארו קל הרבה יותר למצוא, כך שאני לא עושה שירות גדול לציבור בריכוז שלהם. על כן, אני גם אפרט מעט פחות משפירטתי לגבי בודירוגה.
ברצלונה בליגה המקומית:
עד כה 15 עונות בברצלונה, כולל העונה הנוכחית. אם נתעלם לרגע משלוש העונות הראשונות שלו, בהן התפתח אך עדיין היה שחקן שולי, הרי שממוצעי הקריירה שלו הינם: 14.5 נקודות למשחק, 1.9 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים למשחק, לא כולל העונה הנוכחית.
עונת השיא האישית שלו מבחינת צבירת נקודות היתה ב 2005-2006 אז קלע 18.1 נקודות למשחק, באותה עונה גם הוריד 2.2 ריבאונדים ומסר 3.2 אסיסטים למשחק.
עונה לאחר מכן, קלע 17 נקודות, עם 2 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים למשחק.
מסר שיא של 3.7 אסיסטים (בנוסף ל 15.8 נקודות) בעונת 08-09
סטטיסטיקות יורוליג
כאמור, הקלעי הגדול בכל הזמנים ביורוליג עם 3,175 נקודות. ויש גם פינל פור עוד כמה ימים.
בסך הכל בקריירת היורוליג שלו, ממוצעי הקריירה הם 13.7 נקודות, 1.8 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים בקירוב.
עונת שיא של 16.8 נקודות, מלך הסלים של היורוליג בשנת 06-07. באותה עונה הוריד 2 ריבאונדים ומסר 3 אסיסטים.
לא ירד מ-10 נקודות למשחק באף אחת מעונותיו ביורוליג.
סטטיסטיקת NBA
10.9 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים בעונת 2007-2008 בינונית למדי בממפיס.
סטטיסטיקות מהנבחרת:
אולימפיאדה:
2000 – 9.2 נקודות, 1.2 חטיפות ו-0.8 אסיסטים למשחק
2004 – 10.3 נקודות למשחק.
2008 – 6.5 נקודות ומדליית כסף.
2012 – 11.2 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים ו-1.3 חטיפות עם מדליית כסף נוספת.
סך הכל אולימפי: 9.1 נקודות, 1.8 ריבאונדים, 1.4 אסיסטים וכמעט חטיפה למשחק.
אליפויות אירופה:
2001: 15 נקודות, 3.3 אסיסטים, מדליית ארד.
2003: 16.2 נקודות, 2.5 ריבאונדים, מדליית כסף.
2005: 25.2 נקודות (!!!), 1.8 ריב', 2.2 אס'. (מצד שני, ספרד עם חצי גמר והפסד בקרב על המדלייה). מעניין לציין שלמרות מספר הנקודות האסטרונומי הוא היה רק שני בטבלת הסקוררים אחרי נוביצקי.
2007: 11.4 נקודות, מדליית כסף.
2009: 13.2 נקודות, 2.6 אס', מדליית זהב
2011: 18.7 נקודות (!!), 3.5 ריב', 2.3 אס'. מדליית זהב
אליפויות עולם:
2002: 14.6 נקודות עם כ-2 ריבאונדים ו-2 אסיסטים (מקום חמישי, באליפות שתזכר בארה"ב לדראון עולם, כשהיא הפסידה בקרב על המקום החמישי לאותה ספרד).
2006: 14 נקודות, 2.7 ריב', 2.1 אסיסטים, מדליית זהב
2010: 16.9 נקודות ו-3 אסיסטים למשחק. ספרד סיימה שישית בלבד.
ברצלונה 02-05, ראש בראש , כי אפשר
וכשירות נוסף לציבור, שיעזור להם לבחור בין שני השחקנים הבאמת די שווים האלה מבחינת הישגים, קריירה וסטטיסטיקה, הנה ההשוואה בשלוש העונות בהן השניים שיחקו ביחד. עונות השיא האחרונות של בודירוגה, ועונות השיא הראשונות של נבארו.
עונת 02-03:
אין ספק שבודירוגה היה האיש המרכזי יותר בקבוצה
בודירוגה בליגה הספרדית: 16.1, 4.1 ריב', 2.4 אס'.
נבארו בליגה הספרדית: 13.8 נקודות, 2 ריב', 2.1 אס'
בודירוגה ביורוליג: 16.1 נקודות, 3.8 ריבאונדים, 2.4 אס'.
נבארו ביורוליג: 11.5 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 1.4 אסיסטים.
עונת 03-04
ושוב בודירוגה הוא האיש המרכזי.
בודירוגה בליגה הספרדית: 17.6 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים
נבארו בליגה הספרדית: 14.2 נקודות, 2.1 ריבאונדים, 2 אסיסטים.
בודירוגה ביורוליג: 14.8 נקודות, 4.5 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים.
נבארו ביורוליג: 13.7 נקודות, 1.5 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים.
עונת 04-05, העונה היחידה מבין השלוש בה השניים לא זכו באליפות ספרד.
בודירוגה כבר בן 32, נבארו בשיאו. השניים תכל'ס נותנים תפוקה מאד מאד דומה, עם יתרון קל מאד לבודירוגה.
בודירוגה בליגה הספרדית: 13.1 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו 1.9 אסיסטים
נבארו בליגה הספרדית: 14.6 נקודות, 1.7 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים.
בודירוגה ביורוליג: 15.1 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים
נבארו ביורוליג: 13.3 נקודות, וקצת פחות משני ריבאונדים ושני אסיסטים למשחק.
סיכום:
זהו, לא יודע. האמת היא שההשוואה האחרונה שעשיתי היטתה את הכף קצת לטובת בודירוגה, והאמת היא שטוב לי עם זה. אהבתי יותר את בודירוגה, איש שכל תנועה שלו על המגרש אולי לא היתה שירה, אבל כן היתה שכל טהור, מאשר את נבארו, שלפחות לכאורה הוא מוכשר יותר פיזית, אבל...
בדבר אחד אין ספק, מדובר בשני שחקנים עם רשימת הישגים מפעימה, הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. שניהם הוליכו את הקבוצות שלהם בכל מפעל, לרמות הגבוהות ביותר. שניהם אובראצ'יברים. אבל בעיניי, בודירוגה היה קצת יותר גדול. הוא אמנם לא שיחק בנ.ב.א, אבל גם בתקופה של דיבאץ' וסטויאקוביץ', היתה תחושה שהנבחרת היא דווקא של הבחור שמשחק באירופה. תחושה שעם כל הכבוד, נבארו לא נותן ליד גאסול. אני גם חושב שברצלונה בסופו של דבר היא קבוצה קצת אנדראצ'יברית לאורך השנים, ולמרות שתי אליפויות אירופה, בטח לעומת פאו שבארבע השנים של בודירוגה שם, לא היה שום ספק שזאת הקבוצה של אירופה. בודירוגה הצליח במספר רב של קבוצות שונות, נבארו – רק באחת, בסופו של דבר. (אם כי גם הנבחרת נחשבת, אני מניח). בודירוגה נתן לפעמים תחושה ג'ורדנית. כזאת שאומרת שאם הוא באמת רוצה, הוא ינצח. (ההבדל הוא שג'ורדן תמיד באמת רצה). נבארו אף פעם לא, נבארו בעיניי הוא שחקן שבמצ'-אפ כזה או אחר, יכול ביום נתון אולי לנצח כל אחד, אבל גם להפסיד להרבה אנשים (ספאנוליס, דיאמנטידיס) בלי שאף אחד ירים גבה. אצל בודירוגה - גבה אכן הורמה כשזה קרה. זאת לפחות התחושה שלי.
כך או כך, אני יכול לקבל כל טענה ותוצאה בסקר הזה כי באמת שקשה מאד להפריד בין השניים
_________________
תודה לאלוהי הבירה
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
