סל ניוז

מיהו גדול הסנטרים הצהובים.
טוב, לא מדויק. את קווין מגי לא ראיתי בזמן אמת, פרט לעונה שלו בראשון לציון. ובטח שלא כל מיני גבוהים אחרים ששיחקו כאן בשנות השמונים כמו ארל ווליאמס או אחרים. אבל האפמן וויצ'יץ', שני הענקים הלבנים בהחלט היו הסנטרים הכי דומיננטיים בעשרים ומשהו השנים האחרונות במכבי, ועם שון ג'יימס הסליחה.
בניגוד למצ' אפים אחרים שהיו ועוד יהיו, המצ' אפ הזה יהיה שונה. כי לא משנה כמה נייט האפמן טוב – ההשפעה שלו היתה לשלוש שנים, ואילו זו של ניקולה לפי שניים. ולא משנה מה, לעד וויצ'יץ' יהיה חלק מהקבוצה הגדולה ביותר בתולדות מכבי תל אביב, ואילו נייט האפמן לא. ולא משנה מה, הקריירה של האפמן נגדעה הרבה מאד שנים מוקדם מדי, ואילו זו של וויצ'יץ' לא (אם כי האמת היא שגם ניקולה התחיל לדעוך בגיל צעיר יחסית)
השאלה לכן, היא מיהו הגדול מבין הסנטרים הצהובים בשיאו. האם האמריקאי הנבגד טוב יותר מאשר הקרואטי החייכן בשיאו, או שמא המצב הפוך. כך או כך, מדובר במצ' אפ בין הסנטר הטוב באירופה של תחילת שנות האלפיים (ועם גריפית' הסליחה) לעומת הסנטר הטוב ביותר ברוב שנות האלפיים.

נייט האפמן
אחרי כל כך הרבה שנות מרורים עם סנטרים בינוניים יותר או פחות, וסתם עם קבוצה בינונית, פתאום הגיעה עונת 99-00 וראינו מכבי אחרת לגמרי. לוחמת – אולי הקבוצה ההגנתית הכי מענגת שראיתי באירופה. חושבת ומונהגת ביד אמן בידי רכז נפלא, מרתקת. אבל גם בזמנו היה ברור לי שהכוכב הגדול, וללא ספק השחקן האהוב עליי באותה מכבי הוא האפמן. על הגובה שלו קשה להגיע למסקנה. אני זוכר אותו כ 2.12, אבל אני רואה הרבה רפרנסים עליו כ 2.16, בכל מקרה, סבן פוטר, וגבוה מוויצ'יץ' באינץ' או משהו כזה.
האפמן היה אולי הסנטר הכי טוב שראיתי באירופה מבחינת ההתמצאות שלו מתחת לסל והמשחק ללא כדור. לא היה לו את משחק הפוסט המלוטש שהיה לגריפית' (או אפילו לוויצ'יץ'), אבל היתה לו התמצאות "ליאור אליהוית" ומגוון רב מאד של תנועות מתחת לסל. הפאסט ברייק שלו היה מהטובים שראיתי מסנטר, ולא רק באירופה. (ואם באירופה, אז לא רק מסנטרים). והיה לו חוש מיקום מובהק עם או בלי הכדור. אני אישית לא ראיתי משהו כזה, באירופה. ולמעשה, אפילו לא קרוב. אם כבר, שון ג'יימס של השנה קצת מזכיר אותו במובנים האלה, אבל עם 6 ס"מ פחות ועם פחות כישרון התקפי.
השנה הראשונה שלו במכבי היתה קסומה, השניה ללא ההפתעה, היתה מושלמת (גם אם כבר לא קסומה כמו השנה הקודמת), ואפילו בשנה השלישית, זאת שהוא היה אמור להתחיל בנ.ב.א, אך בסופו של דבר חזר למכבי בחוזה גדול, שגרם לוויצ'יץ' לעבור בהשאלה לוילרבאן, הוא עדיין היה הסנטר הטוב באירופה. נכון, באותה עונה הוא שיחק בחוסר חשק מופגן. ועדיין, הכשרון שלו היה כל כך גדול, שהוא עדיין היה ארגיואבלי הסנטר הטוב באירופה (אם כי היו עוד גבוהים מוצלחים מאד, כמו טורצ'אן, טומשביץ' וקמבאלה)

הישגים קבוצתיים:
אליפות סופרוליג בעונת 00-01
גמר יורוליג בעונת 99-00
פיינל פור עם מכבי בכל שלוש עונותיו ביורוליג\סופרוליג
שלושה דאבלים בארץ

הישגים אישיים:
MVP בסופרוליג, עונת 00-01

סטטיסטיקות
עונה אחת בפואנלברדה בספרד בה קלע 12.6 נקודות ו 8.6 ריבאונדים וממנה עבר למכבי תל אביב יחד עם דאלאס קומג'יס לצידו, אחרי שאנתוני אבנט ואנדראס גיבר נופו.
18.1 נקודות( 4 ביורוליג) ו 9.3 ריבאונדים (2 ביורוליג) וגם 1.7 אסיסטים בעונתו הראשונה עם מכבי, וכללה את אותה סדרה אלמותית עם סקיפר בולוניה בה הוא קלע במשחק השני (אאז"נ) 19-19 מהעונשין.
17.5 נקודות ו 9 ריבאונדים (שלישי בסופרוליג) בעונת הסופרוליג
13.9 נקודות ו 7.4 ריבאונדים בעונתו השלישית, וגם בה הוא נתן כמה משחקים מצוינים, והיה אחד מהיחידים (לצד טל בורשטיין) שתפקדו בפיינל פור מול פאו עם דאבל דאבל של 16 ו 10 ריבאונדים, שני אסיסטים ושלוש חטיפות.
שבעה משחקים מאד לא משמעותיים עד הפציעה גורמת הקריירה שלו עם טורונטו, והתביעה הארוכה שבאה אחריה.

ניקולה וויצ'יץ'
ועם מעבר חד לקרואטי הסימפטי, שחקן שאולי יותר מכל שחקן זר אחר בעשרים השנים האחרונות (שארפ לא נחשב) נעשה שחקן בית של ממש, ומזוהה עם המועדון לגמרי. שש עונות מופלאות היו לו במכבי, מתוך שבע בהן היה חתום עם הקבוצה, אך כאמור הושאל לוילרבאן). תותח מהרגע הראשון, גם אם עונתו הראשונה (עם גורי ולואיס) היתה לא משהו.
הבעיה המרכזית היא שבניגוד להאפמן, שדי ברור שהיה השחקן המרכזי של מכבי, לפחות בשתי העונות הראשונות, וויצ'יץ' היה עוד אחד מהשלישייה המופלאה. מצד שני, זאת באמת היתה שלישייה מופלאה. לוויצ'יץ' היה הכל, הוא ידע לקלוע מהשלוש, אם כי לא עשה זאת יותר מדי (אגב, גם האפמן זרק משם בהצלחה מדי פעם, אך באופן ספוראדי). אבל בעיקר היה לו סיגנצ'ור מוב של ממש בפוסט, ועוד יותר בעיקר – הוא אחד הסנטרים המוסרים הכי טובים ששיחקו באירופה או בכלל.
אם כי אני רוצה להתעכב מעט על האמירה האחרונה. אין ספק שוויצ'יץ' נהנה מאד מהעובדה שהוא שיחק עם באסטון, ונראה לי שבערך חצי מהאסיסטים שלו הגיעו לאותו קפיץ אמריקאי. ועדיין, באסטון וויציץ' היו צמד מופלא, משחק בין גבוהים מושלם ששוכלל עד לדרגת אמנות, וללא ספק אחד משיתופי הפעולה בין שני שחקנים, הטובים והזכורים ביותר באירופה. אני בספק אם אי פעם היה צמד גבוהים כל כך מתואם באירופה, ואין שום ספק שהעין המצוינת של ניקולה, היתה התורם המרכזי לעניין.
כאמור, בעיניי, דעך קצת מוקדם מדי. אפילו היום כשהקריירה שלו גמורה לגמרי, הוא בסך הכל בן 34, ועדיין הברכיים הלכו מוקדם מדי וחבל. עזב את מכבי לאחר עונת ירידה מובהקת ופצועה למדי בגיל 30, ולמרות שעדיין שיחק עוד שנה או שנתיים ברמה האירופאית הגבוהה ביותר, זה בהחלט כבר לא היה זה.
אבל כאמור, זה מצ' אפ של שיאים, אז הנה:

הישגים קבוצתיים:
שתי אליפויות יורוליג רצופות ב 03-04 וב 04-05
4 פיינל פורים בשש עונות עם מכבי
פיינל פור נוסף בעונת 09-10 עם אולימפיאקוס
4 דאבלים ושש אליפויות בסך הכל, בארץ
אליפות צרפת עם וילרבאן (01-02)
מעולם לא זכה באליפות בקרואטיה בשבע עונות בספליט, או ביוון בשתי עונותיו עם אולימפיאקוס, אך זכה בגביע קרואטי אחד, ובגביע יווני אחד

הישגים אישיים:
3 פעמים בחמישיית היורוליג הראשונה עם מכבי (05-07)
פעמיים בחמישיית היורוליג השניה עם מכבי (03-04)
בסך הכל, נבחר 5 פעמים לחמישיות השונות, תיקו על המקום השני יחד עם ספאנוליס, ורק אחרי נבארו שנבחר 7 פעמים
חבר בעשיריית העשור של היורוליג (2001-2010)
מעולם לא נבחר ל MVP (מה ששוב ,גורם לי לחשוב שבסופו של דבר, שאראס ופארקר היו מעט יותר חשובים ממנו באותה קבוצה גדולה)

סטטיסטיקות
רשם לא טריפל דאבל אחד, אלא שניים עם מכבי ביורוליג, הישג שלא שוחזר מעולם.
18 נקודות ו 7.5 ריבאונדים עם וילרבאן ביורוליג בעונת 01-02
דאבל פיגר בנקודות בחמש מתוך שש עונותיו במכבי ביורוליג, ובסך הכל בשבע מתוך תשע עונותיו ביורוליג
עונת שיא בנקודות עם מכבי, היתה העונה הראשונה שלו עם 17.6 למשחק
עונת שיא סטטיסטית עם מכבי, היתה עונתו השניה (03-04) שהסתיימה באליפות יורוליג, ובה רשם 16.8 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק. אם כי גם עונתו הלפני אחרונה (06-07) היתה מצוינת עם 14.9 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו 3.9 אסיסטים, וראשון במדד עם 21.7 נקודות.
בעיקרון בהחלט אפשר לומר שהיו לו ארבע עונות שיא מובהקות, החל בעונה השניה שלו עם מכבי (03-04) ועד עונתו הלפני אחרונה (06-07) והם נקודות ההשוואה עם האפמן
בחמש מתוך שש עונותיו עם מכבי עבר את ה 3 אסיסטים למשחק. בשתיים מהעונות האלה מסר לא פחות מ 3.9 למשחק, מספר מדהים לסנטר
ממוצעים רב עונתיים ביורוליג עם מכבי - 14.4 נקודות, 6.3 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים. מרשים מאד.
ממוצעי יורוליג כוללים (וילרבאן, מכבי, אולימפיאקוס) 13.3 נקודות, 5.6 ריבאונדים ו 2.8 אסיסטים
שלוש פעמים סיים בעשירייה הראשונה ביורוליג בנקודות, שלוש פעמים סיים בה בתחום הריבאונדים, ופעמיים (כסנטר!!) באסיסטים
הוביל את כל שחקני היורוליג במדד בעונת 06-07 עם 21.7 נקודות, לפני פפדופולוס (20.2)
קשה מאד לדבר לגביו על הישגים עם נבחרת קרואטיה, סיים כמה פעמיים במקום השביעי באירופה, ומעולם לא הגיע לדאבל דאבל בממוצע בטורניר גמר (אבל כן עשה את זה מדי פעם במוקדמות, ובמיוחד במוקדמות 2003 שם נתן 13.1 נקודות עם 7.5 ריבאונדים)

סיכום:
כאמור, שאלת המצ' אפ כאן היא לא שאלה של קריירה כוללת, זה לא הוגן. זאת שאלה של שיאים, והשאלה היא בסופו של דבר מי היה טוב יותר, האפמן בשנתיים הראשונות שלו במכבי או וויצי'ץ' בארבע השנים שבתווך. התשובה שלי, שאיתה אני שלם לחלוטין היא האפמן.
כאמור, האפמן בניגוד לוויצ'יץ' היה הכוכב המובהק של הקבוצה שלו. נכון, זאת היתה קבוצה עם מקדונלד (מאהבה הידוע לשמצה של אשת האפמן) שהיה הנווט, ובשנה השניה והשלישית גם עם פארקר (שהיה נהדר אך השתלט על הקבוצה יותר בעונה השניה, וכמובן לאחר שחזר מרומא. כך שבעונתו השניה של האפמן, הוא עדיין היה השחקן המרכזי של הקבוצה). האם בעונה השלישית הוא ירד בכושרו בגלל הזלזול, או בגלל הבגידה של מקדונלד או בגלל שילוב של השניים? לא יודע, ועדיין קשה להגיד שבעונה השלישית הוא לא היה סנטר מצוין . ועם זאת, לא על זאת ההשוואה. ההשוואה היא כאמור שנתיים מול ארבע. אליפות יורוליג מול שניים. שלושה פיינלפורים מול שלושה פיינל פורים. אלה שנות הבסיס להשוואה.
אני גם חושב שזו שאלה של מכבי מול מכבי, במידה מסוימת. ובסופו של דבר, אני יותר אהבתי את מכבי של הגנת הברזל עם שארפ והנפלד, מאשר את השואו טיים של אמצע שנות האלפיים. שתי הקבוצות היו מלהיבות, אבל הראשונה היתה מרעננת, לאחר כל כך הרבה שנים של כלום. אולי זו הנוסטלגיה, אך זו היתה התחושה שלי.
אני חושב שלהאפמן היה ללא ספק, היתרון ביכולת צבירת הנקודות, ובעיניי הוא גם היה ריבאונדר מוכשר יותר. מנגד, אני לא בטוח איך הוא היה משתלב בקבוצה עם כל כך הרבה כוכבים, ואני די בטוח שהוא לא היה יודע להפעיל את באסטון, כפי שניקולה ידע.
בעיניי, זה חתיכת מצ' אפ קשה, אבל דבר אחד אני כן יודע – זה בטוח לא חוסיין בשוק.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

עם כל האהבה לילד המגודל, לא רואה איך אפשר להעדיף אותו על פני ניקו המאאמאמממם.
(מצטער, אין לי כוח לכתוב הודעה עניינית אבל היה חשוב לי להביע עמדה)

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

יש משהו אחד שאתה התעלמת ממנו באופן נוח.
עונת השיא ה"מושלמת" של האפמן היתה בסופרוליג המאד מדולדלת, ובאופן ספציפי הטוען השני לכתר הסנטר הטוב באירופה באותו זמן (גריפית) שיחק בצד היורוליגי של הכביש.

וויציץ בלי תחרות.

וויציץ צריך לידו עוד שחקנים טובים.
האפמן יכול להיות השחקן המוביל של קבוצה שתבנה עליו.


אם אני מתחיל בנייה של קבוצה מאפס אז אני הייתי הולך על האפמן.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

או שאתה מתחיל קבוצה מאפס עם וויצ'יץ' ובונה אותה.

וויצ'יץ' שחקן שגורם לשחקנים שלידו להיראות טובים יותר. שחקן שפתוח את ההגנות מבפנים ומבחוץ, מוסר, קולע, חוסם...

הוא גורם לשחקנים גבוהים להיראות יותר טוב כי הם תמיד יקבלו מסירה וכי אי אפשר להשאיר אותו בלי שמירה.
הוא גורם לקלעים להיראות טוב יותר כי הוא מוצא אותם בחוץ בפנים-חוץ קלאסי.

האפמן הוא אחלה סנטר - אבל וויצ'יץ' הוא בסקאלה אחרת לגמרי.

_________________
"if life gives you lemons, make lemonade. but unless life also gives you sugar and water your lemonade is gonna suck"

נסכים שלא להסכים.

יש לוויציץ עדיפות בכמה פרמטרים אבל לדעתי הוא ממש לא בסקאלה אחרת.
גם כאחד שנתן עדיפות להאפמן בסקר פה אני מסכים לגמרי לגבי זה שניקולה לכל הפחות נותן קרב ראוי.

בסוף אגב ההצבעה היא הרבה על טעם אישי כי הכרעה מוחלטת אי אפשר להשיג מכיוון שהם לא הלכו ראש בראש אחד נגד השני במשך תקופה ממושכת.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

לא מצליח להחליט...

ההכרעה שלי היא וויצ'יץ'. בעיקר בעקבות מה ששיקפה העונה האחרונה של האפמן במכבי.

אוקי הגעתי להחלטה - למרות שיותר אהבתי את הקבוצה של סוף המילניום (איזו הגנה...) אני בוחר בוויציץ. שחקן קלאסה.
ד"א השנה בפחות מ-22 דקות בליגה הקרואטית הוא עם 12 נק', 4.7 כ"ח, 2.3 אס', 0.9 חט' ו-0.7 חס'. גם היום בגיל 35 אני לוקח אותו במקום פלאניניץ.
ד"א נוסף - בפרופיל שלו ביורובאסקט קפצה לי לזווית העין התוצאה 101-64 בתבוסה מנובמבר של KK ספליט של ניקולה מול שירוקי של החבר דארקו, ונזכרתי שוויציץ המליץ למכבי בחום על דארקו. האם יכול להיות שניקולה הפסיד כ"כ הרבה בבנק פנאן שהוא החליט להתנקם במכבי ולעשות את תרגיל מייק מיצ'ל/ווינפרד קינג? דארקו באותו משחק: 26 נק' (7/11 מהשדה, 12/13 מהקו), 10 כ"ח ומדד 35...

וגם במקום השכנה שלי מלמטה

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אפרופו צבירת נק', וויצי'ץ' ידע לצבור נקודות נהדר עם חוש ההתמצאות וההטעיות שלו במשחק הגב לסל שלו. הוא לא היה יכול להיות מצד שני בולט בצבירת נק' בקבוצה שיש לך בה לא רק אותו אלא גם את פארקר, גם את שאראס ולפעמים גם את באסטון בתצוגות התקפיות.

בשביל הפיקנטריה, וידאו המתמקד בשניים:

וויצ'יץ'. בשיאו שחקן פוסט אפ בלתי עציר כמעט, דופק שלשות, ובעל ראיית משחק נדירה. בעיניי מדובר בנוק אאוט מוחץ. אחד השחקנים הכי מושלמים ששיחקו את המשחק באירופה לטעמי.

המממממממ קשה מאוד. ניקולה בשיאו היה פשוט שחקן כמעט מושלם בצד ההתקפי. מי שזוכר בעיקר את המסירות שלו שוכח עונות שהוא קלע 16-18 נקודות למשחק והגיע כל ערב לתת עבודה. גם אחר כך האיש היה רכז בגובה 2.11 מ', פיק אנד רולר נהדר שיודע לעשות הכל ומנהיג חיובי(משהו שאני לא חושב שאפשר להגיד על האפמן אחרי העונה האחרונה שלו). גם בעונה האחרונה שלו האיש נתן שם את כולו למרות שהיה ברור שהגוף שלו כבר די גמור. האפמן לעומת זאת היה הגו טו גאי הקלאסי. פינישר אדיר, נייד מאוד, שיודע לתפוס מקום בצבע. הוא היה ריבאונדר ושחקן הגנה יותר טוב מניקולה, וגם קשוח יותר(זכורה לי הסדרה מול בולוניה שבה הוא נתן הצגה מול ענק כמו קרנישובאס ופיינל פור שבו הוא התעלל בדואניאס. שניהם היו מסוג השחקנים שהקשה תמיד על ניקולה). אני חושב שהייתי לוקח את ניקולה לפניו, אבל זה ממש ניצחון בנקודות.

אני חולק על דבר אחד בוודאות. לא רק שלטעמי האפמן לא היה הסנטר הטוב ביותר באירופה בכל שלב במכבי, אלא אני לא חושב שהוא גם היה הסנטר השני בטיבו באירופה. הסנטר הטוב באירופה באותו זמן היה לטעמי רבראצ'ה. גריפית' בעונת הסופרו ליג היה טוב מהאפמן והתחרה יפה עם רבראצ'ה על התואר.

לגבי האפמן - הגדולה שלו הייתה הניידות המדהימה שלו עם ההתמצאות באזור הצבע, הידיים הטובות וכמובן היכולת, שנורטון הגדיר אותה יפה, ה"ליאור אליהוית" לקלוע זריקות מוזרות שאיך שהוא נופלות פנימה. כשחקן מטרה הוא היה מוגבל מאד. הוא לא היה פיזי, אפשר היה לדחוף אותו, הוא לא היה מהוקצע והסתמך המון על תנועתיות שסנטרים פיזיים ולא איטיים מאד כמו ורנקוביץ' ידעו להתמודד. פיני גרשון פעם אמר שהאפמן שחקן מצויין, אבל מאד מוגבל, שהיה צריך לעזור לו לצבור את הנק' מהתרגילים ושהוא חייב את הקריירה שלו למסירות של נדב. אז גרשון אולי הגזים, אבל בוודאי שהיה גרעין של אמת בדברים.

מבחינה התקפית ווייציץ' עלה על האפמן ולא במעט. ניקולה סחב על הגב שלו קבוצה מאד מאד מוגבלת של מכבי עד לשלב שני שבו מכבי שיחקה בקפריסין בשל המצב הביטחוני והיוותה יריבה קשה לקבוצה נהדרת של בנטון ולא הייתה רחוקה גם מלעבור את בנטון ולהגיע לפיינל פור (המשחק המכריע כאמור נערך בקפריסין ומכבי אפילו פתחה הפרש מתקרב להפרש הרצוי, אך בסוף נשברה ואדני קלע את הסל ההוא). ווייציץ' שימש כנשק ההתקפי העיקרי של מכבי ואת רוב הסלים שלו עשה בפוסט אפ ממהלכים עם הגב לסל. הוא סיים את העונה עם 17.6 נק' ב-58.8% מהשדה ורק ב-28 דקות. בשלב הטופ 16 ניק העלה עוד את הרמה שלו וסיים עם 21 נק', כולל 28 נק' במשחק הראשון מול בנטון.

האספקט שבו להאפמן היה יתרון עצום על ווייציץ' היה בריב'. האפמן היה ריב' נהדר, ווייציץ' במקרה הטוב בינוני. בהגנה שני השחקנים לא היו להיט, האפמן הרבה בגלל זריקת זין, גם לפני העונה השלישית, ווייציץ' פשוט לא שחקן הגנה טוב.

שחף, קרנישובאס שיחק בעמדה מספר 3 או גג עמדה מספר 4.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ביוון (סלוניקי).

פףףף וואו. די קשה, למרות שלדעתי באופן כללי וויצ'יץ' די בקלות. העניין עם האפמן שהשיא שלו לא היה בעונת הסופרוליג, אלא בעונה לפני, שבה מכבי הפסידה בגמר לפאו. האפמן סיים את העונה ההיא עם 18.2 נק' ו-9.4 ריב', כשבפיינל פור קלע 24 נק' מול בארסה ו-26 נק' ו-10 ריב' וגבר במצ'אפ האישי על רבראצה.
בעונה שאחרי זה סיים עם 17.5 נק' ו-9 ריב' מול הלוליוליג.

אבל ניקולה זה סקאלה אחרת. אינטיליגנצית משחק גבוהה יותר, משחק את הפיקנרול מצוין, משחק את המשולש מצוין, ראיית משחק, יכולת מסירה טובה, עבודת רגליים פנטסטית.

אז למה זה די קשה? כי במשחק נתון, לא היה מפליא אותי לראות את האפמן מנצח במצ'אפ כזה. וברור שיש פה עניין גם של הקבוצות של הרכזים שאיתם הם שיחקו, וגם זה שעונת השיא של האפמן הייתה עם שעון זריקות של 30 שניות ושתי מחציות בלי רבעים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לווייצ'יץ' היו עונות יותר גדולות לא מעט בגלל שהיו לו שני שחקנים יותר טובים ממנו עם שאראס ופארקר שלטעמי הם שניים מהטובים ביותר בכל הזמנים בעמדה שלהם באירופה.
ולכן גם היה לו יותר קל בהתקפה.
האפמן היה שחקן המטרה של כל הגנה שעמדה מול מכבי.
ניקולא גם התקשה מול סנטרים באמת גדולים פיזית ואילו האפמן מבחינת סייז לא פחד מאף אחד.
ניקולא בכל זאת לוקח בעיני למרות שהם לא שיחקו באותם תנאים בגלל יכולת המסירה, ההשקעה ואינטיליגנציית משחק עדיפה בהרבה.
יכל להיות מאד מעניין לראות את האפמן משחק פיק אנד רול עם שאראס ופארקר בשיאם, אולי הנתונים שלו היו עולים משמעותית.
אבל מאחר והמציאות היא מה שהיא ניצחון קליל ובנוקאאוט לניקולא.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

האמת שבלוליוליג הוא גם שיחק בממוצע פחות ממה שהיה בעונת סלוניקי, בין היתר בגלל שהמשחקים , בממוצע, היו קלים יותר.

עוד אספקט שמכריע בצורה ברורה לטובת ווייצ'יץ' זה ה-longevity שלו. זה קל מאד לדבר על עונת שיא מול עונת שיא, אבל השיא של ווייצ'יץ' נמשך יותר זמן וגם זה היבט חשוב שהופך אותו לגדול מכולם.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

נראה לי שזה למה הדיון התמקד בעונת שיא ולא בעונות שיא

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

צודק, משום מה התבלבלתי בינו לבין וראנקוביץ'.

לא מובן לי הטיעון שהאפמן שחקן מוגבל. איך שחקן מוגבל עושה מספרים כאלה שתי עונות ברציפות, ועוד לוקח תואר אירופאי? איך שחקן כזה שם 24 נקודות על מישהו כמו רברצ'ה מאז האפמן לא היה עוד סנטר באירופה שעשה 20 נק' ומעלה במשחק גמר של היורוליג. האיש לא שיחק בקבוצה מלאה בסופרסטארים, אלא בקבוצה שהוא היה המוציא לפועל העיקרי שלה.
גם המספרים שלו בשתי העונות של מכבי הם די נדירים מאז(אבל זה כבר עניין אחר). להאפמן בשיאו היה קילר אינסטינקנט שלניקולה לא ממש היה, בעיני

הטיעון של שחקן מוגבל דבר ראשון בא מפי המאמן שלו. דבר שני, שחקן מוגבל, הכוונה היא לשחקן שלא היה יעיל אם הוא היה מקבל כדור עם הגב לסל ושומר על הגוף שלו. את רוב הנזק שלו האפמן עשה כתוצאה מתרגילים, שהמרכז שלהם היה החסימה של נמוך לגבוה ויכולת המסירה של נדב מההיי-פוסט.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ניתחו פה יפה את כל הנקודות.
אני הולך דווקא עם הניסוח של שחף שהוא מה שגרם לי לתת את הקול שלי להאפמן. ניקולה היה אחד השחקנים המענגים והחכמים ששיחקו את המשחק, אבל לא היה לו את האקפלוסיביות והאנרגיות של האפמן שהיה חיית משחק אמיתית.
לדעתי ההחתמה שלו, והציוות המוצלח שלו עם ביג-מ'ק, הפכו את כיוון העגלה המידרדרת של המועדון לאורך שנות ה-90, והחזירו את המועדון הצהוב לקדמת הבמה האירופאית.
המשחק של ה-29 נקודות שלו נגד סקיפר בחוץ הוא המשחק האהוב עלי בהיסטוריה של מכבי.

_________________
צריך להילחם בפיינל פור כאילו אין שריון ולהילחם בשריון כאילו אין פיינל פור.

אפרופו האפמן, די מדהים שלפני שהוא סגר במכבי היו סגורים בקבוצה זוג זרים אחר: אייבנט וגיבר. הם הוחלפו בהאפמן וקומג'יס.