אז ניתן ל NBA קצת מנוחה, ונחזור עם כל מיני מצ' אפים עליו בשבועות הבאים, אבל בינתיים קבלו את שלושת היוונים הגדולים.
שלושה גארדים יווניים, כולם מהגארדים הבולטים באירופה של העשור האחרון ובקלות. למעשה, הגארדים האירופאיים היחידים שאני יכול לחשוב עליהם כרגע שעשו דברים דומים למה שהשלושה האלה, מבחינת אורך הקריירה, השפעתה על אירופה, היקפה ועומק עשו בעשור האחרון, הם נבארו ושאראס, והם משתי מדינות שונות. השלושה לא באמת דומים. כלומר, נכון, כולם גארדים די גבוהים, שניים מהם הם פוינט גארדים בגובה 2 מטר שזה משהו שהוא לא רק נדיר באירופה, אלא אפילו בנ.ב.א. אחד מהם פרש רק לפני כמה שבועות, אחד קצת אחרי שיא הקריירה ועדיין שחקן מרשים מאד, והשלישי זכה הרגע ביורוליג שני ברציפות, אבל גם הוא לא צעיר במיוחד.
ת'יאו פפלוקאס: אולי תמיד קצת איטי, אבל פוינט גארד שלם ואחד השחקנים החכמים ביותר ששיחקו את המשחק בעשור האחרון באירופה. הוא גם השחקן השישי הכוכב היחיד שאני יכול לחשוב עליו באירופה. היה שחקן שישי במשך שנים בצסקא, אבל למעשה סגר את רוב המשחקים, ובלי שום ספק היה אחד השחקנים החשובים ביותר של הקבוצה הרוסית במשך שבע השנים שלו איתה. שבע שנים שבה צסקא ביססה את עצמה כאחת מהקבוצות הטובות באירופה, יחד איתו. ריבאונדר מצוין לעמדה (אם כי שוב, 2 מטר), כנראה המוסר הטוב מבין השלושה ובעיניי גם מנהל המשחק המוכשר מבין השלושה. לא סקורר מחונן מדי, אבל כן היה סוג של קלאץ' פלייר עם צסק"א ועם נבחרת יוון בעשור האחרון. אם נתעלם לרגע מהאפיזודה האמריקאית של ספאנוליס, הוא היחיד מבין השלושה שניהל קריירה של ממש גם מחוץ ליוון, וסביר להניח שזה צריך להיזכר לזכותו. לעומת זאת, אותה עונה במכבי דווקא לא בהכרח צריכה להיזקף כך. בהחלט נחלש בשנים האחרונות, ועדיין עשור שלם של גאונות פוינט גארדית לשחקן ששוב, הוא אחד הבודדים באירופה שאני זוכר, ובטח ובטח שבעשור האחרון שהיו לגמרי אול-אראונד פליירז.
הישגים קבוצתיים: פיינל פור בכל 7 עונותיו בצסק"א, כולל שני תארי יורוליג וגמר אחד שני פיינל פורים בארבע עונות עם אולימפיאקוס כולל גמר אחד. 7 אליפויות רוסיה עם צסק"א מוסקבה הגדולה רק גמרים עם אולימפיאקוס, וכשחושבים על זה יותר מדי כאלה, ביוון. מצד שני, שלושה גביעים עם אותה אולימפיאקוס, גם טוב. האליפות עם מכבי נחשבת? אליפות אירופה עם נבחרת יוון בשנת 2005 מדליית כסף מאד מרשימה באליפות העולם בשנת 2006, כאמור עם נבחרת יוון.
הישגים אישיים: MVP של פיינל פור היורוליג 2006 MVP של היורוליג בשנת 2007 שחקן השנה באירופה בשנת 2006 פעמיים נבחר לחמישיית העונה ביורוליג (2006, 2007) פעמיים נבחר לחמישיית העונה השניה ביורוליג (2008, 2009) בפעם השניה עם אולימפיאקוס נבחר לעשיריית העשור של אירופה יחד עם כמה שחקנים שהוזכרו כאן בעבר, והיה אחד מארבעה שחקני צסק"א שעשו זאת נבחר לחמישייה הראשונה באליפות אירופה 2005, בה יוון זכתה. השחקן ששיחק בהכי הרבה משחקי יורוליג עד היום – 252 כאלה.
סטטיסטיקות: מלך האסיסטים של כל הזמנים ביורוליג, לפני עוד אחד שיהיה ברשימה הזאת, אבל הרבה לפניו, עם 977 כאלה פעמיים מלך האסיסטים של היורוליג בשתי קבוצות שונות (2007 עם צסקא, 2009 עם אולי') פעמיים מלך האסיסטים בליגה היוונית שני בכל הזמנים ביורוליג, אחרי אותו אחד מקודם, עם 335 חטיפות בסך הכל. ממוצעי קריירה של 7.2 נקודות, 4 אס', 2.4 ריב' ו-1.4 חטיפות ביורוליג עם צסק"א, הקבוצה המזוהה איתו ביותר, ללא העונה האחרונה, צבר ממוצעי קריירה של 7.7 נקודות, 4.6 אס', 3 ריבאונדים ו-1.7 חטיפות. בעונתו הסטטיסטית הטובה ביותר עם צסק"א (2007) ביורוליג, צבר 9.8 נקודות, עם 5.4 אס' ו-3.2 ריב'. בנבחרת יוון רשם סטטיסטיקות ממוצעות של 8.2 נקודות, 3.4 אס' ו .1 ריבאונדים לשיאו הסטטיסטי עם נבחרת יוון הגיע דווקא ב 2001, אז יוון נכשלה וסיימה תשיעית, תוך כדי שהוא רושם 12.2 נקודות, 3 ריב' ו-5 אסיסטים בשתי האליפויות המרשימות של יוון (אליפות אירופה ב 2005, וסגנית אלופת העולם ב 2006), רשם כ 9.5 נקודות עם 3 אסיסטים וקרוב ל-3 ריבאונדים למשחק. עלה אגב לגדולה, בעונה האחרונה (2001) בה שיחק עם פניוניוס, ובה רשם מספרים מרשימים במיוחד – 14.5 נקודות , 5.5 אסיסטים, 4.2 ריבאונדים ו-2.1 חטיפות למשחק.
דימיטריס דימאנטידיס עוד גארד בגובה כמעט 2 מטר, לא יודע מה הם אוכלים שם ביוון. דיאמנטידיס, הוא דבר אחד בראש ובראשונה – שחקן ההגנה הגדולה בתולדות אירופה. כאילו, אפשר לדבר על הנפלד, ועל ריקרדו פיטיס ועל סטויאן וראנקוביץ', ובכלל על כל הסגנון האירופאי של העשור האחרון. אבל מעל כולם עומד אחד, התמנון הגדול דיאמנטידיס. שחקן שמסוגל לשמור על כמעט כל עמדה ממול (פרט מן הסתם לסנטרים כבדים), שומר אישי מדהים ושומר קבוצתי עוד יותר מדהים. הוכיח אולי שגם עם רגליים מעט כבדות, אפשר לשמור על כל אחד. הגאונות שלו בהגנה מפעימה בעיניי, כמעט כמו שמפעימה אותי הגאונות של בודירוגה נניח בהתקפה. פשוט שחקן הגנה מושלם. אבל זה לא לוקח כלום מההתקפה שלו, שיפר אספקטים התקפיים כל עונה במשחק שלו, ולמרות שהתחיל עם קליעה בינונית למדי מהשלוש, הפך להיות קטלני לגמרי מהטווח הזה, ולבטח טוב מפפלוקאס (שבכל זאת, הוא בעיניי שחקן התקפי מעט יותר יצירתי). פוינט גארד עצום שמנהל את המשחק של אחת הקבוצות הטובות של אירופה בכל הזמנים, ובטח שבעשור האחרון, והחליף מצוין את בודירוגה בתור הפנים של פאו. מספרי האול-אראונד שלו טובים אף יותר מאלו של פפלוקאס. באופן כללי, שחקן שאני מאד אוהב.
הישגים קבוצתיים: רק 5 פיינל פורים עם פאו ב-9 עונות, אבל שלושה מהם הסתיימו באליפות, אחלה סטטיסטיקה. 8 אליפויות יוון ב-9 עונות עם אותה פאו 7 גביעים ביוון עם אותה פאו. היה שותף בכיר באותם הישגים מרשימים של נבחרת יוון שהזכרנו עם פפלוקאס – אליפות אירופה ב 2005, וסגנית אלופת העולם ב 2006 פעמיים, עשה טריפל עם פאו (2007, 2009)
הישגים אישיים: פעמיים היה ה MVP של הפיינל פור ביורוליג (2007, 2011) MVP של היורוליג בעונת 2011 4 פעמים חבר החמישייה הראשונה ביורוליג (2007, 2011-2013) שש פעמים שחקן ההגנה של היורוליג (05-09, 2011), הרבה יותר כמובן מכל שחקן אחר כמו פפלוקאס, גם הוא חבר בעשיריית העשור הקודם של אירופה. 5 פעמים MVP של הליגה היוונית, כולל אחד עם היראקליס זכה בשני התארים של "שחקן השנה באירופה" ו "מר אירופה" ב 2007 חבר בחמישייה הראשונה של אליפות אירופה בשנת 2005
סטטיסטיקות מלך החטיפות של כל הזמנים ביורוליג עם 347 כאלה סגן מלך האסיסטים של כל הזמנים ביורוליג, אחרי פפלוקאס עם 808, לא סביר שיעקוף אותו, אבל אי אפשר לדעת. מדורג אגב, בין 16 הראשונים בכל הזמנים גם בתחום הריבאונדים והנקודות ביורוליג מלך האסיסטים של היורוליג בעונת 2011 פעמיים מלך האסיסטים בליגה היוונית ממוצעי קריירה ביורוליג של 9.4 נקודות, 4 ריב', 4.1 אס', 1.8 חטיפות וחצי חסימה למשחק סטטיסטית, עונתו המרשימה ביותר (שאף היא הסתיימה באליפות יורוליג) עם פאו, היתה ב 10-11, אז סיים עם 12.5 נקודות, 6.2 אס' ו-3.9 ריבאונדים למשחק. מרשים משהו. קולע באחוזים מרשימים לכל אורך הקריירה, 56% ה-2, 42% מה-3 ו 80% מהקו, בהחלט טוב יותר מאשר פפלוקאס למשל. ממוצעים עם נבחרת יוון של 6.7 נקודות, 3.8 ריבאונדים ו-2.9 אסיסטים בהמון קמפיינים. לשיאו האישי איתה, הגיע באליפות העולם הדי כושלת ב 2011, שם רשם 10 נקודו,ת 3.8 אס' ו 3.5 ריב'. בסגנות אליפות העולם בשנת 2006, רשם 8.4 נקודות, עם 3.9 ריב' ו 2.9 אס'. כמו פפלוקאס, גם הוא הגיע לגדולה, אחרי עונה מצוינת בקבוצה בינונית. היראקליס במקרה שלו, שם בעונתו האחרונה רשם 14.8 נקודות, 6.3 ריב' ו 2.9 אס' למשחק, ותוך כדי זכה בתואר ה MVP של הליגה היוונית.
ואסיליוס ספאנוליס הבוגד הגדול. כשפפלוקאס עבר לצסקא מאולימפיאקוס, זאת כמובן לא היתה בגידה, אלא מקסימום שדרוג. דיאמנטידיס? הוא היה נאמן לפאו כל הקריירה, וכנראה גם יישאר נאמן לה. אבל ספאנוליס הוא מישהו שנכנס להיסטוריה כשעבר קבוצה, בין שתי הקבוצות עם היריבות הכי גדולה שיש בכדורסל האירופאי של עשרים השנים האחרונות, ואולי בכלל, וחצה את הכביש מפאו לאולימפיאקוס מה זה מראה? בעיניי,זה מראה בעיקר שיש לבחור ביצים מברזל, מה שנכון כמובן. יחסית לדיאמנטידיס התמנון ולפפלוקאס, שניים שלא היו דומים להם באירופה למעשה, דווקא ספאנוליס הוא בסך הכל לכאורה זן מובחר של עוד שחקן אירופאי סתמי. כן, הוא אחלה חודר, והוא צולף מכל טווח, אבל אי אפשר להגיד שהוא שחקן "מיוחד". המקסימום שאפשר להגיד עליו זה שאת מה שהוא עושה, הוא עושה ממש ממש טוב. סקורר מחונן ותו לא. הוא גם היחיד מבין השלושה שקשה קצת להגדיר אותו כפוינט. כלומר, כן הוא גם משחק בפוינט כמובן, אבל הוא קומבו גארד מובהק, ולמעשה בדרך כלל יותר 2 מאשר 1, כשהוא בדרך כלל משחק ליד רכז בקבוצה (למרות זאת, 3 פעמים מלך האסיסטים בליגה היוונית...). אם תרצו, סוג של נבארו או ראקוצ'ביץ' או... לא יודע מי. בטח לא אבטיפוס של כלום, גם אם כמובן סקורר טוב מהשניים האחרים. אבל ביצים יש לו ועוד איך, וזה לא רק המעבר ההוא, זה גם העובדה שבמו ידיו, הוא הפך את אולימפיאקוס מקבוצה שהיא במובהק השניה ביוון, לקבוצה שהיא עדיין השניה כנראה ביוון, אבל בהרבה פחות מובהק. הוא פתאום לקח לה אליפויות, שלא לומר אליפויות אירופה. כן, בעיקר אליפויות אירופה, שתיים ברציפות עם אחת האנדרדוגיות הגדולות בהיסטוריה, פעמיים. אין דברים כאלה, וספק אם עוד יהיו.
הישגים קבוצתיים רק פיינל פור אחד בארבע עונות עם פאו, למותר לציין שהוא גם ניצח את אותו פיינל פור בעונת 2009 2 מ-2 בשלוש עונות עם אולימפיאקוס ביורוליג. כמו שאמרנו, אין דברים כאלה. וספק אם עוד יהיו. 4 אליפויות יוון עם פאו, ועוד אחת עם אולימפיאקוס שלושה גביעים ביוון עם פאו, ועוד אחד עם אולימפיאקוס שותף אף הוא לשני ההישגים ההם של יוון ב 2005 וב 2006, אם כי רק בשניה ביניהן היה שחקן מרכזי (כלומר, ממש מרכזי, ב 2005, הוא היה שולי לגמרי) מאז ההישג המרכזי של הנבחרת איתו היא המקום השלישי באליפות אירופה ב 2009
הישגים אישיים: MVP של היורוליג בעונה האחרונה שלוש פעמים MVP של הפיינל פור, פעם אחת עם פאו ב 2009 ופעמיים עם אולימפיאקוס בשתי העונות האחרונות פעמיים נבחר לחמישייה הראשונה ביורוליג, בשתי העונות האחרונות שלוש פעמים לפני כן (06, 09, 11) נבחר לחמישייה השניה פעמיים MVP של הליגה היוונית שחקן השנה באירופה בעונת 2012 בחמשייה הראשונה של אליפות אירופה ב 2009
סטטיסטיקות ממוצעים רב עונתיים של 13.5 נקודות, 3.9 אס', 2.1 ריב' ו-1.1 חטיפות למשחק ביורוליג סטטיסטית ומעשית, עונתו המרשימה ביותר ביורוליג היא האחרונה עם 14.7 נקודות, 5.5 אס', 2.2 ריבאונדים ושלל תארי MVP (כלומר השניים שהוא היה יכול לקחת) עזבו את העונה שלו ביוסטון, הוא לא נתן בה כלום, ותכל'ס, אין לו את הכשרון המתאים בעיניי לתת כלום. מה שהוא יכול לעשות באירופה, הוא לא באמת יכול לעשות בנ.ב.א מצד שני, אחלה מספרים בנבחרת עם 11.5 נקודות, 2.6 אס', 1.9 ריבאונדים בממוצע. כולל 5 קמפיינים של יותר מדאבל פיגר למשחק. ב 2009, אז נבחר לחמישיית הטורניר תוך שהוא מוביל את יוון למקום השלישי, רשם 14.1 נקודות עם 4.2 אס' ו 2.7 חטיפות. בסגנות אליפות העולם ב 2006, גם רשם מספרים מרשימים עם 11.7 נקודות בממוצע, אבל מספרי אול-אראונד זניחים למדי. שלוש פעמים מלך האסיסטים בליגה היוונית קולע ב 54% מהשניים, 35% מהשלוש, ו 82% מהקו לאורך השנים ביורוליג. שיחק לא מעט שנים לפני הפריצה שלו בלאריסה ואחר כך במארוסי, שם נתן בעונתו האחרונה (04-05), 16 נקודות עם 4 אס' ויותר מ-2 ריבאונדים למשחק. דפוס חוזר משהו של שלושת השחקנים, שאף אחד מהם לא גדל בקבוצות הגדולות.
סיכום אין לי מושג איך היוונים האלה עשו את זה אבל הם אשכרה הצליחו לייצר מצ' אפ אדיר של שלושת הגארדים האירופאיים הטובים ביותר בעשור האחרון, לצידם של נבארו ושאראס. שלושה שחקנים עם הישגים כל כך דומים מכל הבחינות – תארי MVP, תארים אירופאיים, תארים מקומיים. תארי שחקן השנה, חמישיות עונה ביורוליג, וכו' וכו'. לגמרי לגמרי הפרדת שערות (חוץ מאשר אליפויות יוון של ספאנוליס לעומת דיאמנטידיס, אבל זה לא לגמרי הוגן). אם מחפשים נקודות דמיון, אז ספאנוליס הוא כמובן העוף המוזר, סקורר מארץ הסקוררים, שכן – גם יודע למסור, ולראיה שלוש מלכויות אסיסטים באולימפיאקוס, הוא היחיד מבין השלושה שהוא לא בעיקר פוינט גארד, הוא הנמוך מבין השלושה, הוא ללא ספק הסקורר הטוב מבין השלושה וללא ספק הגאנר הטוב מבין השלושה, אבל הוא לא פוינט גארד גבוה וקצת איטי. הוא כאמור לא שחקן "מיוחד". אבל הוא בהחלט כן השחקן עם הכי הרבה ביצים. שחקנים יוונים מעטים מאד מנסים את מזלם בנ.ב.א, הוא כמובן נכשל שם אבל הוא ניסה. אף אחד לא חוצה את הכביש בין פאו לאולימפיאקוס- הוא עשה את זה. ואף אחד לא לוקח קבוצה שהיא אנדרדוגית כל כך מובהקת וקולע למוות כל הדרך לשתי אליפויות יורוליג. מצד שני, צריך לזכור שביוון אליפות היורוליג היא לאו דווקא חזות הכל, וחשובה לא פחות, אם לא יותר – אליפות המדינה. וכאן יש לדיאמנטידיס יתרון בולט על פני וי-ספאן. מצד שני, ספאנוליס הצליח לגרום לאולימפיאקוס להיות על המפה, דבר שבמשך עשור ומשהו אף אחד, כולל פיני גרשון לא הצליחו לעשות. ואם כבר, האם אנחנו לא מזניחים את פפלוקאס. האיש שהיה בסופו של דבר המנהל השקט של קבוצה שהגיעה לפיינל פור עונה אחר עונה אחר עונה. קבוצת כוכבים שנשארה כל כך הרבה שנים ביחד והשאירה חותם אמיתי על אירופה (יחד עם שישקא, הולדן, סמודיס ולנגדון. חמשת המופלאים האלה). אז נכון, אין לו את האחוזים ובחירת הזריקות המושלמת של דיאמנטידיס, שלא לדבר על ההגנה שלו, ובטח שאין לו את היכולות ההתקפיות של ספאנוליס, אבל האם הוא לא האיש השקט שמנווט ושולט בהכל? אחד שמשאיר את הברק לשניים האחרים, בעוד הוא פשוט מגיע כל יום לעבודה. או שאולי לא? המספרים שלו חלשים יותר מהשניים האחרים, אבל לעזאזל, האיש שיחק עם ארבעת המוסקטרים האחרים (וגם כל מיני חרייאפה וונטרפול ושלל סנטרים), זה לא כאילו שהוא היה יכול לקלוע כל כך הרבה נקודות, כשהיו שם כל כך הרבה סקוררים מחוננים אחרים. אבל האם להגיע כל יום לעבודה זה מספיק במצ' אפ הזה? במצ' אפ שבו מצד אחד יש את שחקן ההגנה הגדול בכל הזמנים באירופה, ובקלות? ומצד שני, את האיש היחיד שהביא שתי אליפויות אירופה לגמרי סינגל הנדדלי בשני העשורים האחרונים? לא יודע, קשה. אז ניתן היה לחשוב שהקמפיינים בנבחרת של השלושה יכריעו את הכף? והאמת היא שלכאורה הם דוחקים את דיאמנטידיס החוצה, אבל בהחלט משאירים את פפלוקאס כיריב שווה בשווה אם לא עדיף על ספאנוליס שאולי קלע יותר, אבל לא נתן את מספרי האול-אראונד של ספאנוליס, ולא היה שותף מרכזי באליפות אירופה ב 2005. האם העונה האחרונה טרם עלייתם לגדולה יכולה להצביע על משהו? אם כן, שלושתם נתנו עונות אדירות בפניוניוס, היראקליס ומארוסי, אבל רק דיאמנטידיס, הצליח גם לקחת תואר MVP תוך כדי. אז אולי דווקא הוא, למרות החולשה היחסית שלו לעומת השניים האחרים בנבחרת. לסיכום אומר זאת, אני אוהב ווינרים מאד. ספאנוליס בלי שום ספק הוא הווינר הגדול מבין השלושה. והוא בלי שום ספק האיש עם הקוהנס הכי גדולים מבין השלושה, והוא בלי שום ספק הסיפור הטוב מבין השלושה. מצד שני, הוא השחקן הפחות מיוחד מבין השלושה. הוא גם השחקן שיש לו עוד הכי הרבה שנים לתת, פפלוקאס פרש לפני שבועיים, דיאמנטידיס קצת פחות טוב בשנה האחרונה והוא בן 33, ספאנוליס? רק עוד חודשיים יחגוג 31 והרגע נתן את עונתו הטובה ביותר, אולי הוא עוד יעקוף את כולם בסיבוב ובקלות, אי אפשר לדעת. השחקן שאני יותר אוהב הוא בלי שום ספק דיאמנטידיס, תותח מהסוג המעצבן במיוחד אם אתה משחק מולו, ושחקן שנראה לי שאי אפשר שלא לאהוב אם אתה אוהד את הקבוצה שלו (לעומת ספאנוליס שיש לו כל מיני ימי אסל וימי בסל, ולך תדע על מה תיפול). זה בטוח לא פפלוקאס מבחינתי, אבל מי זה כן מבין השניים האחרים? לא יודע, ואני כנראה אחליט רק ברגע ההצבעה.
_________________ ״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|